איתמר ג'ובני ועודד זהבי / צילום: אור קפלן, הגר בדר
המשבר הכלכלי המתהווה החל לתת את אותותיו גם בענף ההייטק השבע. החברות אמנם התחמשו בהון רב בתקופת השיא של השנה שעברה, אבל הצורך לגייס מיליוני דולרים נוספים פעם בשנה-שנתיים כדי לממן צמיחה, מביא את רוב חברות ההייטק לפתוח מחדש את ספרי התקציב שלהן לשנה הקרובה.
בנוסף, עידן הקורונה גרם לכך שהעובדים מפוזרים בבתיהם על פני הגלובוס, והצורך לנהל את ההוצאות הכרוכות בעבודתם הפך נחוץ מאי פעם. כך, שתי חברות ישראליות הפכו לדומיננטיות בשוק הבקרה והניהול של הוצאות החברה: פאיים (Payem) של היזמים עומר רימוך והאמן והפסל לשעבר איתמר ג’ובני, ומאש פיימנטס (Mesh Payments) שהוקמה על ידי צוות מנוסה של יוצאי פייפאל ופיוניר, עודד זהבי וערן קטוני, הנחשבת גם לגדולה יותר מבין השתיים.
מאחורי כל אחת מהן עומדים משקיעי צמרת בהייטק הישראלי: את ההשקעה בפאיים מובילות פיטנגו, גלילות וקרן NFX, שאחד ממייסדיה הוא משקיע הצמרת גיגי לוי. מנגד, את ההשקעה במאש הובילה במקור קרן TLV של יוצאי פיטנגו, אליה הצטרפו קרן הענק טייגר גלובל ואנטרי קפיטל - המשקיעה הראשונה במאנדיי ובריסקיפייד.
שימוש בכרטיסי אשראי ללא בקרה ראויה
לא במקרה צמחו כמה מהחברות הבולטות בתחום הבקרה התקציבית דווקא בישראל. החברות פותרות בעיה שהתגלתה ככואבת במיוחד עבור חברות סטארט-אפ בשלב הצמיחה המהירה: יותר ויותר עובדים עושים שימוש בכרטיסי אשראי של מנהלי החברה, לעיתים של המנכ"ל עצמו, ללא בקרה ראויה. ההוצאות חורגות לא פעם מהתקציב שאושר להם מראש ולעיתים אף עוקפות את מסגרת האשראי, דבר שעלול להוביל לחסימת כרטיסים ולעצירת קמפיינים שיווקיים.
זו בעיה שהוחרפה בישראל, בה צוותים בסטארט-אפים מוציאים תקציבים לפעמים במהירות, ללא תיאום זה עם זה וללא פיקוח או ניהול מתאים מצד מנהלי הכספים. הפתרון שהציעו חברות כמו פאיים ומאש לחברות הסטארט-אפ: כרטיס אשראי נפרד מטעם החברה לכל עובד, ולעיתים אף מספר כרטיסים לעובד, הניתנים כל אחד למטרות שונות.
כך לדוגמה, מנהל שיווק יוכל להשתמש בכרטיס נפרד לפרסום ברשת חברתית ובכרטיס אחר לפרסום בגוגל. לכל כרטיס מסגרת אשראי משלו, סדר עדיפויות משלו, ובעיקר - יכולת שליטה על כל הכרטיסים בחברה, הניתנת על ידי תוכנות ייעודיות לבעלי התפקידים השונים, ולסמנכ"ל הכספים המפקח על ההוצאות מלמעלה.
המכה הכלכלית אילצה למצוא פתרונות
עם פרוץ מגפת הקורונה הפך הצורך בבקרה על ההוצאות בחברות לקריטי אף יותר: עובדים נותרו בבתים, מרוחקים זה מזה ופועלים לבד, ללא תיאום מספיק עם עמיתיהם. במקביל, המכה הכלכלית שחטפו חברות הטכנולוגיה בחודשי המגפה הראשונים אילצה אותן לחשוב על פתרונות שיסייעו להן לקצץ בהוצאות.
זו היתה ההזדמנות של כמה חברות שהתחממו על הקווים עם מוצר מתאים. חלוצת התחום דווקא איננה ישראלית: ברקס (Brex), חברה שהוקמה בארה"ב על ידי שני צעירים מברזיל, וגייסה עד היום יותר ממיליארד דולר.
מאש ופאיים - שהוקמו שנה לאחר מכן - החלו את דרכן יחד, על אותו השולחן המאיץ של הסטארט-אפים של ויזה, ובאותם הימים הן לא התחרו זו בזו. מאש ביקשה לפתח מערכת חדשנית שתסייע לתושבי מדינות מתפתחות לקבל בקלות תשלומים מארה"ב, אך הקורונה סגרה את הכלכלות האלה בפני המערב ומאש נאלצה לחפש תחום חדש, שמונה חודשים לאחר שהוקמה.
שתי הישראליות צמחו כאשר הן מחלקות ביניהן תחילה את שוק חברות הצמיחה הישראליות, ובהמשך יצאו מגבולות הארץ. מאש פיימנטס משרתת חדי קרן ישראליים גדולים כמו מאנדיי, ריסקיפייד, גלובל-אי, פאפאיה גלובל ומליו. פאיים חברה לג’ייפרוג, לוגז איי.או., ואסט דאטה וטרנסמיט סקיוריטי.
שתי החברות מציעות מערכת המנפיקה כרטיסי אשראי לעובדי החברות, לצד תוכנת ניהול למנהלי הכספים ועובדי הקצה המאפשרת שקיפות הדדית וניהול ריכוזי. שתיהן מספקות אשראי באמצעות בנקים אמריקאיים חיצוניים המשמשים כחתמים של כרטיסי מאסטרקארד וויזה. מאש חברה לבנק מטרופוליטן קומרשיאל בעוד שפאיים חתמה עם סאטון בנק.
אלא שבשני המקרים הלקוחות הישראלים נדרשים להוכיח קיומה של חברת-בת אמריקאית, המשמשת כחוליית הקשר בין הבנק האמריקאי לבין סניפי החברה הלקוחה בעולם.
ובכל זאת, השתיים מצליחות לנגוס בנתח השוק של ברקס ולהציע פיצ’רים שונים על בסיס מערכת כרטיסי האשראי, כמו ניהול רכש, החזר הוצאות, העברות בנקאיות ואוטומציה של תהליכים ארגוניים. פאיים, למשל, העבירה אליה חברת ביטוח גדולה מברקס בזכות אינטגרציה עם מערכת ניהול ספקים. הישראליות משווקות גמישות רבה מהחברה האמריקאית, שפונה בעיקר לשוק החברות הקטנות.
החברות מנסות לבדל עצמן זו מזו
החברות הישראליות מנסות לאתר לעצמם נקודות בידול זו מזו. פאיים, למשל, השיקה בימים האחרונים אפשרות להטעין את כרטיסי האשראי הארגוניים שהיא מספקת בתקציב ההסעדה של העובדים, כתחליף לכרטיסי תן ביס וסיבוס.
ברקס האמריקאית כמעט והוציאה רישיון להפוך למוסד בנקאי וחברת ביטוח, אך היא ביטלה את תוכניותיה לבסוף. כיום, היא מספקת מוצרי הלוואות לסטארט-אפים, כגון הלוואות מגובות הון סיכון או אשראי, בפרט לחברות מסחר אלקטרוני. לשם כך גם רכשה באוגוסט שעבר את החברה הישראלית וויב (Weav) תמורת 50 מיליון דולר. מאש פופולרית ביותר על מנהלים בארגון שאינם דווקא סמנכ"לי כספים בזכות יכולות הניהול של מוצריה, מה שמסייע לה לצמוח במהירות.
בעוד מאש פיימנטס מציעה את המוצר שלה בחינם ונוטלת עמלה משלה מן העמלות הצולבות על כל עסקה, פאיים מאפשרת מודל דומה, אך גובה סכום שנתי עבור שירותים מתקדמים כמו מערכת ניהול החזר הוצאות או ניהול ספקים וחשבוניות.
בשורה תחתונה: מאש ופאיים צמחו באופן מרשים בהתבסס על חברות ישראליות גדולות מענף הטכנולוגיה. בשנה הקרובה הן יצטרכו להוכיח שהן יודעות למצוא לקוחות חדשים בענפים מגוונים בארה״ב ובאירופה, ואף להעביר אליהן לקוחות ממתחרות מקומיות.