גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שתי חברות ישראליות מסייעות לחדי הקרן למנוע בזבוזים. מי מהן תשלוט בשוק?

עם פרוץ מגפת הקורונה ופיזור העובדים לבתיהם, גבר הצורך בבקרה ניהולית בחברות ● עבור הסטראט-אפים הישראלים, מאש פיימנטס ופאיים, זו הייתה הזדמנות לפרוץ ● הם מנפיקים כרטיסי אשראי, מפעילים מערכות ניהול ועוזרים לחברות להתייעל כלכלית ● המשבצת, מדור חדש

איתמר ג'ובני ועודד זהבי / צילום: אור קפלן, הגר בדר
איתמר ג'ובני ועודד זהבי / צילום: אור קפלן, הגר בדר

 

המשבר הכלכלי המתהווה החל לתת את אותותיו גם בענף ההייטק השבע. החברות אמנם התחמשו בהון רב בתקופת השיא של השנה שעברה, אבל הצורך לגייס מיליוני דולרים נוספים פעם בשנה-שנתיים כדי לממן צמיחה, מביא את רוב חברות ההייטק לפתוח מחדש את ספרי התקציב שלהן לשנה הקרובה.

בנוסף, עידן הקורונה גרם לכך שהעובדים מפוזרים בבתיהם על פני הגלובוס, והצורך לנהל את ההוצאות הכרוכות בעבודתם הפך נחוץ מאי פעם. כך, שתי חברות ישראליות הפכו לדומיננטיות בשוק הבקרה והניהול של הוצאות החברה: פאיים (Payem) של היזמים עומר רימוך והאמן והפסל לשעבר איתמר ג’ובני, ומאש פיימנטס (Mesh Payments) שהוקמה על ידי צוות מנוסה של יוצאי פייפאל ופיוניר, עודד זהבי וערן קטוני, הנחשבת גם לגדולה יותר מבין השתיים.

מאחורי כל אחת מהן עומדים משקיעי צמרת בהייטק הישראלי: את ההשקעה בפאיים מובילות פיטנגו, גלילות וקרן NFX, שאחד ממייסדיה הוא משקיע הצמרת גיגי לוי. מנגד, את ההשקעה במאש הובילה במקור קרן TLV של יוצאי פיטנגו, אליה הצטרפו קרן הענק טייגר גלובל ואנטרי קפיטל - המשקיעה הראשונה במאנדיי ובריסקיפייד.

 

שימוש בכרטיסי אשראי ללא בקרה ראויה

לא במקרה צמחו כמה מהחברות הבולטות בתחום הבקרה התקציבית דווקא בישראל. החברות פותרות בעיה שהתגלתה ככואבת במיוחד עבור חברות סטארט-אפ בשלב הצמיחה המהירה: יותר ויותר עובדים עושים שימוש בכרטיסי אשראי של מנהלי החברה, לעיתים של המנכ"ל עצמו, ללא בקרה ראויה. ההוצאות חורגות לא פעם מהתקציב שאושר להם מראש ולעיתים אף עוקפות את מסגרת האשראי, דבר שעלול להוביל לחסימת כרטיסים ולעצירת קמפיינים שיווקיים.

זו בעיה שהוחרפה בישראל, בה צוותים בסטארט-אפים מוציאים תקציבים לפעמים במהירות, ללא תיאום זה עם זה וללא פיקוח או ניהול מתאים מצד מנהלי הכספים. הפתרון שהציעו חברות כמו פאיים ומאש לחברות הסטארט-אפ: כרטיס אשראי נפרד מטעם החברה לכל עובד, ולעיתים אף מספר כרטיסים לעובד, הניתנים כל אחד למטרות שונות.
כך לדוגמה, מנהל שיווק יוכל להשתמש בכרטיס נפרד לפרסום ברשת חברתית ובכרטיס אחר לפרסום בגוגל. לכל כרטיס מסגרת אשראי משלו, סדר עדיפויות משלו, ובעיקר - יכולת שליטה על כל הכרטיסים בחברה, הניתנת על ידי תוכנות ייעודיות לבעלי התפקידים השונים, ולסמנכ"ל הכספים המפקח על ההוצאות מלמעלה.

המכה הכלכלית אילצה למצוא פתרונות

עם פרוץ מגפת הקורונה הפך הצורך בבקרה על ההוצאות בחברות לקריטי אף יותר: עובדים נותרו בבתים, מרוחקים זה מזה ופועלים לבד, ללא תיאום מספיק עם עמיתיהם. במקביל, המכה הכלכלית שחטפו חברות הטכנולוגיה בחודשי המגפה הראשונים אילצה אותן לחשוב על פתרונות שיסייעו להן לקצץ בהוצאות.

זו היתה ההזדמנות של כמה חברות שהתחממו על הקווים עם מוצר מתאים. חלוצת התחום דווקא איננה ישראלית: ברקס (Brex), חברה שהוקמה בארה"ב על ידי שני צעירים מברזיל, וגייסה עד היום יותר ממיליארד דולר.

מאש ופאיים - שהוקמו שנה לאחר מכן - החלו את דרכן יחד, על אותו השולחן המאיץ של הסטארט-אפים של ויזה, ובאותם הימים הן לא התחרו זו בזו. מאש ביקשה לפתח מערכת חדשנית שתסייע לתושבי מדינות מתפתחות לקבל בקלות תשלומים מארה"ב, אך הקורונה סגרה את הכלכלות האלה בפני המערב ומאש נאלצה לחפש תחום חדש, שמונה חודשים לאחר שהוקמה.

שתי הישראליות צמחו כאשר הן מחלקות ביניהן תחילה את שוק חברות הצמיחה הישראליות, ובהמשך יצאו מגבולות הארץ. מאש פיימנטס משרתת חדי קרן ישראליים גדולים כמו מאנדיי, ריסקיפייד, גלובל-אי, פאפאיה גלובל ומליו. פאיים חברה לג’ייפרוג, לוגז איי.או., ואסט דאטה וטרנסמיט סקיוריטי.

שתי החברות מציעות מערכת המנפיקה כרטיסי אשראי לעובדי החברות, לצד תוכנת ניהול למנהלי הכספים ועובדי הקצה המאפשרת שקיפות הדדית וניהול ריכוזי. שתיהן מספקות אשראי באמצעות בנקים אמריקאיים חיצוניים המשמשים כחתמים של כרטיסי מאסטרקארד וויזה. מאש חברה לבנק מטרופוליטן קומרשיאל בעוד שפאיים חתמה עם סאטון בנק.

אלא שבשני המקרים הלקוחות הישראלים נדרשים להוכיח קיומה של חברת-בת אמריקאית, המשמשת כחוליית הקשר בין הבנק האמריקאי לבין סניפי החברה הלקוחה בעולם.

ובכל זאת, השתיים מצליחות לנגוס בנתח השוק של ברקס ולהציע פיצ’רים שונים על בסיס מערכת כרטיסי האשראי, כמו ניהול רכש, החזר הוצאות, העברות בנקאיות ואוטומציה של תהליכים ארגוניים. פאיים, למשל, העבירה אליה חברת ביטוח גדולה מברקס בזכות אינטגרציה עם מערכת ניהול ספקים. הישראליות משווקות גמישות רבה מהחברה האמריקאית, שפונה בעיקר לשוק החברות הקטנות.

החברות מנסות לבדל עצמן זו מזו

החברות הישראליות מנסות לאתר לעצמם נקודות בידול זו מזו. פאיים, למשל, השיקה בימים האחרונים אפשרות להטעין את כרטיסי האשראי הארגוניים שהיא מספקת בתקציב ההסעדה של העובדים, כתחליף לכרטיסי תן ביס וסיבוס.

ברקס האמריקאית כמעט והוציאה רישיון להפוך למוסד בנקאי וחברת ביטוח, אך היא ביטלה את תוכניותיה לבסוף. כיום, היא מספקת מוצרי הלוואות לסטארט-אפים, כגון הלוואות מגובות הון סיכון או אשראי, בפרט לחברות מסחר אלקטרוני. לשם כך גם רכשה באוגוסט שעבר את החברה הישראלית וויב (Weav) תמורת 50 מיליון דולר. מאש פופולרית ביותר על מנהלים בארגון שאינם דווקא סמנכ"לי כספים בזכות יכולות הניהול של מוצריה, מה שמסייע לה לצמוח במהירות.

בעוד מאש פיימנטס מציעה את המוצר שלה בחינם ונוטלת עמלה משלה מן העמלות הצולבות על כל עסקה, פאיים מאפשרת מודל דומה, אך גובה סכום שנתי עבור שירותים מתקדמים כמו מערכת ניהול החזר הוצאות או ניהול ספקים וחשבוניות.

בשורה תחתונה: מאש ופאיים צמחו באופן מרשים בהתבסס על חברות ישראליות גדולות מענף הטכנולוגיה. בשנה הקרובה הן יצטרכו להוכיח שהן יודעות למצוא לקוחות חדשים בענפים מגוונים בארה״ב ובאירופה, ואף להעביר אליהן לקוחות ממתחרות מקומיות.

עוד כתבות

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח

חשד לפיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח: ארה"ב לא תטיל סנקציות על נצח יהודה • בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה  ● כל העדכונים