גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל רמ"י לשעבר עובר לשוק הפרטי: "בתוכניות דיור אסור להוריד את הרגל מהגז"

עדיאל שמרון, שהיה מנהל רשות מקרקעי ישראל, מונה לאחרונה לנהל את הזרוע לדיור להשכרה המשותפת לחברת הנדל"ן עץ השקד ולקבוצת הראל ● בראיון לגלובס הוא אומר: "השינויים התכופים מקשים גם על זרועות הממשלה וגם על החברות בשוק"

עדיאל שמרון / צילום: איל יצהר
עדיאל שמרון / צילום: איל יצהר

הטעות הגדולה בטיפול במחירי הדירות הייתה ההפסקה ההדרגתית של מחיר למשתכן החל מ-2018, ויצירת התחושה בציבור שנושא הדיור כבר אינו בראש מעייניה של הממשלה. עניין זה, כמו גם אי היציבות הפוליטית שנמשכת מאז, תרמו רבות לעליות המחירים שאנו חווים כיום, כך סבור מי שעמד בראש רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) עד סוף 2020, עדיאל שמרון.

שמרון כיהן כמנהל של רמ"י בשנים הקריטיות 2015 עד 2020 - השנים שבהן נושא הדיור עלה לראש סדר העדיפויות, עם היבחרו של משה כחלון לשר אוצר, ולאחר מכן שקע. הוא השתתף במטה הדיור של אביגדור יצחקי, במימוש תוכניות הוותמ"ל, בגל הגדול של הסכמי הגג שנחתם מול הרשויות המקומיות, וכמובן תרגם את עקרונות מחיר למשתכן ואישור תוכניות הוותמ"ל להפשרה תואמת של קרקעות מדינה. לאחר מכן ראה כיצד כל "ארגז הכלים" של כחלון מתפורר ונזנח.

מדצמבר 2020, ועד לזמן האחרון ממש, שאז מונה למנכ"ל התאגיד המשותף של קבוצת הביטוח והפיננסים הראל ועץ השקד נדל"ן בתחום הדיור להשכרה, שמרון היה בבית בתקופת צינון. "אתה חושב שתיהנה קצת מהתקופה הזו, שיהיה לך שקט. אז בחודש-חודשיים ראשונים זה בסדר, אבל אחרי כן עוד יום ועוד יום עובר וזה לא היה נעים כל כך", הוא מספר.

מה עשית בתקופת הצינון?
"כל הדברים שלא היה לי זמן לעשות אותם לפני. לסדר דברים, טיפולי שיניים, לראות יותר את הילדים. אבל מדובר בתקופה ארוכה, וכמעט שלא יכולתי לעשות שום דבר. דאגתי להישאר מעודכן, לגבי מה שקורה בענף".

מה ראית כשהסתכלת מהצד?
"לקח זמן במעבר בין הממשלות, עד שמשבר הנדל"ן חזר ובגדול. הייתה תקופה לא קצרה, שבה כולם הסתכלו על העניין, כאילו שהמשבר מאחורינו. בהמשך הורידו את המיסוי על משקיעים, וביצעו פעולות נוספות שנטעו את הרושם שהכול מאחורינו. בפועל, השנתיים האחרונות היו מאוד קשות. גם הקורונה וגם הבחירות, שגרמו לעצירה בפעילות הממשלתית. למעשה, היו שלוש מערכות בחירות שבהן לא דיברו בכלל על הנדל"ן והורידו את זה מסדר היום. זה לקח זמן ועלה מחדש רק בבחירות האחרונות. נראה שכל מה שהממשלה הנוכחית רוצה לעשות, זה לחזור לנקודה שבה היינו בשנת 2018.

"כשהתחלנו את מחיר למשתכן, ההערכה הייתה שבתוך שנה וחצי התוכנית תתחיל להשפיע על המחירים. בפועל רק ב-2018 היא התחילה להשפיע. לדברים האלה לוקח זמן ואסור להוריד את הרגל מהגז אפילו לרגע אחד. הבעיה היתה שההגרלות הצטמצמו בהדרגה, הממשלה נקלעה לסחרחורת של בחירות, והסוף ידוע - מחיר למשתכן גוועה".

"כשנותנים למכונה לעבוד, היא עובדת"

בחזרה לימינו, שמרון מציין לטובה את שיא שיווקי הקרקעות שביצעה רמ"י בשנה שעברה. "זה גם פיצה על השנה הקשה ב־2020 שאז שיווקים נדחו בגלל הקורונה. כתוצאה מזה, בשנת 2021 היה היקף גדול מאוד של שיווקי קרקעות וגם היקף גדול של עסקאות", הוא אומר. "זה הראה שכאשר נותנים למכונה הזו של רמ"י לעבוד, באמצעות חתימה על תוכניות והחזרת הוותמ"ל לעבודה - היא יודעת לייצר את השיווקים".

אילו עוד דברים ראית כשהיית מחוץ למערכת?
"הפספוס הגדול הוא השינויים שעורכים מדי פעם במחיר למשתכן, שהפך לדיור מוזל (ע"י שר השיכון לשעבר יעקב ליצמן - א.מ) ולאחר מכן למחיר מטרה 2.0 (ע"י השר הנוכחי זאב אלקין - א.מ). אני יודע מה המשמעות של השינויים הללו, אפילו שינויים קלים, למערכת שיווק הקרקע ומדובר בעיכובים. תחשוב שאחרי כל שינוי כזה צריך לעדכן את כל חוברות המכרזים בכללים החדשים. בציבור לא ראו עוד שהממשלה לקחה את הדבר הזה כיעד, וחזרו לשוק. והזמן הזה שאיבדו, בין 2019 להיום, היה אחד מהגורמים לעליות המחירים הנוכחיות.

"אגב, גם מהצד השני של המתרס, שבו אני נמצא עכשיו, לשוק לוקח זמן להתרגל לשינויים. עד שהתרגלו להתערבות של הממשלה בשוק, בצורה של מחיר למשתכן, ולכל הרגולציה שנוצרה לפתע מסביב מטעם האוצר ומשרד השיכון, הגיעו השינויים, והצריכו את החברות לבדוק שוב את הדברים. השינויים התכופים לא עושים טוב גם מבחינה זו".

ומה המסקנה?
"אני חושב שצריך את תוכנית הדיור הלאומית לקבע בחקיקה, כי הציבור צריך לדעת שהדברים קבועים, רציפים מתמשכים. צריך להיות בטוחים שלאורך זמן המדינה תקצה 20-25 אלף יחידות דיור בשנה למחוסרי הדיור ולזוגות הצעירים, מבלי שישנו את זה כל רגע".

ובמבט על: האם לדעתך זה ראוי שמדיניות דיור ממשלתית תתבסס על הגרלות?
"תסתכל על דיור בר השגה בארצות הברית, תמיד יש פחות ממה שצריך, ותמיד יש מהלך של הגרלה, או בחירה, או קריטריונים, כדי להגביל את מי שייהנו מהמגורים. פעם ניסו לייצר מבחני הכנסה ויוצאי צבא, וגודל משפחה, כקריטריונים להשתתפות במחיר למשתכן הישן. לא הצליחו לצאת מזה. מחיר למשתכן היא פשוטה מבחינה זו ולכן אולי יוצרת עיוותים, אבל הקריטריונים פשוטים ושוויוניים, וגם אנשים עשירים יכולים לזכות בהגרלה. אבל הפשטות היא זו שמאפשרת לעשות את זה בהיקפים כאלה גדולים".

"נתרחב בתחום הדיור להשכרה"

עץ השקד היא קבוצת נדל"ן שעוסקת ביזמות וביצוע, אשר מונה כ־ 200 עובדים. בין הפרויקטים המובילים של החברה נמנים: בניין "כאן תאגיד השידור" בירושלים, שכונת הרכס בעתלית, פרויקט זמנהוף מגורי יוקרה בתל אביב ופרויקט NXT Towers בבת ים. עוד פרויקטים של החברה נמצאים בקיסריה, באור יהודה, בטבריה, בקריית אונו, בנתניה, בטירת הכרמל, בעפולה, ביקנעם ועוד.

הקבוצה הוקמה ב־1986 ובשנת 2006 נרכשה ע"י אבי מנדלר שמשמש כיו"ר הקבוצה. מנכ"ל עץ השקד הנדסה, הזרוע הביצועית של החברה הוא יניב שפטניצקי. לפני כשמונה חודשים רכשה קבוצת הביטוח הראל 20% מהבעלות על עץ השקד נדל"ן בכ-60 מיליון שקל.

איך אתה רואה את הפעילות שלך בעץ השקד?
"התחום של דיור להשכרה מאוד מעניין ומסקרן בעולם הנדל"ן. ישראל לוקחת על עצמה דברים שבעולם כבר קיימים שנים, ונראה שהשוק כאן לומד לאט לאט להתנהל בצורה מודרנית. אני לא חושב שאנשים בהכרח צריכים להפסיק לקנות דירות, אבל היצע גדול של דירות להשכרה יכול להתאים לתקופת הביניים, עד שלאנשים יהיה ההון העצמי לקנות דירה, או לאנשים שרוצים לגור במקום אחר מהמיקום של הדירות שלהם.

"אני חושב שניתן יהיה להתרחב בתחום הזה, מעבר לפרויקט אחד להשכרה שיש לנו כיום באילת. יש לנו מחשבות למצוא גם מודלים אחרים של דירות להשכרה".

עוד כתבות

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון