רשות המסים. שיתוף פעולה בינלאומי להעלמות מס / צילום: איל יצהר
רשות המסים חשפה עשרות חשבונות בנק של ישראלים בחו"ל בהם הופקדו עשרות מיליוני שקלים שלא דווחו לרשויות בישראל. זאת, במסגרת מבצע ארצי לחשיפת מחזיקי חשבונות בנק ונכסים בחו"ל שנערך בימים האחרונים על ידי חטיבת החקירות והחטיבה המקצועית ברשות המסים.
במסגרת המבצע נחקרו כ-20 חשודים ששמם נכלל ברשימות בעלי חשבונות בנק שהתקבלו על פי הסכמים לחילופי מידע בין מדינות בהתאם לנוהל CRS (Common Reporting Standard) , אשר חשפו כספים לא מדווחים בהיקף של מעל 85 מיליון שקל.
חלק מפעולות החקירה שבוצעו הובילו למעצרם של מספר חשודים ולשחרורם בתנאים מגבילים. בין החשודים, מיכאל דרזן, תושב צפת, שהובא לשחרור ממעצר בפני בית משפט השלום בחיפה בחשד להחזקת חשבונות בנק בחו"ל בין השנים 2022-2017 בהיקפים של כ-6.5 מיליון שקל.
מהבקשה לשחרור בערבות, שהוגשה על ידי פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, עולה כי החשוד משך באופן שוטף מחשבונות הבנק באמצעות כרטיס אשראי שברשותו כ-8,000 שקל מידי חודש, וזאת בנוסף למשיכת סכום של 150 אלף דולר במזומן באמצעות נותני שירותים פיננסיים (נש"פ) מירושלים.
על פי החשד, פעילות זו נועדה על מנת להסתיר את קיום החשבון מרשויות המס בישראל. סגנית הנשיאה השופטת טל תדמור-זמיר שחררה את החשוד בתנאים מגבילים.
חשוד נוסף, תושב בני ברק הובא בפני בית משפט השלום בתל אביב, בחשד שלא דיווח על מספר חשבונות בנק הרשומים על שמו בחו"ל בסך של כ-6.3 מיליון שקל. מחקירת פקיד שומה חקירות מרכז עולה, כי לחשוד חשבון בנק בשווייץ עם יתרת זכות גבוהה וכי קיימות בחשבונותיו הכנסות פיננסיות שמקורן בפעילות בחשבון. השופטת רוית פלג בר-דיין שחררה את החשוד בתנאים מגבילים, וכן הוטל צו איסור פרסום על שמו.
במסגרת המבצע, הובא גם מיכאל דריפוס, תושב חיפה, בפני בית משפט השלום בחיפה בחשד לאי דיווח על חשבונות בנק בחו"ל בהיקפים של כ-25 מיליון שקל במטרה להתחמק מתשלום מס. השופטת תדמור-זמיר שחררה את החשוד בתנאים מגבילים.
מרשות המסים נמסר כי "רשות המסים תמשיך להסתייע במידע המתקבל במסגרת דיווחי ה-CRS לאיתור ולזיהוי נכסים לא מדווחים בחו"ל על ידי תושבי ישראל על מנת להביא לחשיפת עברייני מס ולגביית מס אמת" .
מלחמת חורמה במעלימי המס
החקירות נגד עשרות הישראלים וחקירות סמויות נוספות המתנהלות בימים אלה נולדו על רקע כניסתן לתוקף של תקנות ה-CRS, אשר במסגרתן מקבלת ישראל מידע פיננסי על כספים וחשבונות של ישראלים ברחבי אירופה. זאת, כחלק חילופי המידע הבינלאומיים והמגמה העולמית של השנים האחרונות, שבה העולם הופך לשקוף פיננסית, ומקלטי המס הלא-לגיטימיים נכחדים.
המאבק הבינלאומי בהון השחור הבינלאומי ובכלכלת הצללים עבר שינויים דרמטיים בעשור האחרון. הרגולטורים בעולם הכריזו מלחמת חורמה במעלימי המס ובמלביני הון, ולאחר שסימנו את ההון השחור כמטרה, החלו לירות את החיצים ברחבי העולם. על הרקע הזה נולדו שלל יוזמות והסכמי חילופי מידע בין המדינות.
ישראל חתומה על יותר מ-50 אמנות למניעת כפל מס, שבמסגרתן התחייבו חלק מהמדינות להעביר מידע על הכנסות וכספים של ישראלים בין גבולותיהן. מכוח הסכמים אלה זורם לאורך השנים מידע לישראל על תושביה. בנוסף, לרשות המסים מגיע כיום מידע מפורט מכוח הסכם ה-FATCA, שבמסגרתו החלה רשות המסים בארץ להעביר מידע למקבילתה האמריקאית (IRS) על נכסים פיננסיים של אזרחים בעלי זיקה לארה"ב; ובתמורה - לקבל מידע על ישראלים בעלי חשבונות בארה"ב.
במהלך 2019 עלתה השקיפות מדרגה במסגרת הסכם ה-CRS, הקובע חילופי מידע אוטומטיים בנוגע לחשבונות פיננסיים של תושבים זרים באירופה ובמדינות נוספות. תקן CRS פותח על ידי הארגון לשיתוף פעולה כלכלי (OECD) לצורך קיום חילופי מידע אוטומטיים על בסיס שנתי למטרות סיוע הדדי באכיפת מס בין מדינות. לפי התקן ייאסף מידע על ידי המוסדות הפיננסיים אודות חשבונות פיננסיים של תושבי מדינה זרה - יחידים וישויות. המידע יועבר לרשות המוסמכת במדינה (בישראל - רשות המסים), לצורך העברתו למדינת המושב של בעל החשבון.
המוסדות הפיננסים שנדרשים להעביר מידע לרשות המסים, כוללים גופים העוסקים בקבלת פיקדונות, בניהול נכסים פיננסיים, בהחזקה של נכסים פיננסים עבור אחרים ובהשקעה בהם - בנקים, חברות ביטוח, קרנות השקעה ועוד. המידע שנמסר כולל פרטים אודות החשבונות הפיננסיים ואת פרטי בעלי החשבונות, היתרות בחשבון והכנסות פיננסיות שהתקבלו בחשבון. המידע מועבר באמצעות מערכת ממוחשבת שאותה פיתחה רשות המסים .
בעקבות קבלת המידע החלה רשות המסים בשלהי 2019 בחקירות ומעצרים נגד ישראלים שהתברר כי החזיקו חשבונות לא מדווחים בחו"ל.
***חזקת החפות: החשודים שנחקרו לא הורשעו בעבירות הנחקרות, ועל כן עומדת להן חזקת החפות.