גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה אישרה תוכנית לפיתוח אילת. השאלה: מתי תיושם בפועל?

היקף ההשקעה בפרויקט יעמוד על 170 מיליון שקל, במסגרת תוכנית רב־שנתית לפיתוח אילת וחבל אילות ● שלוש החלטות ממשלה קודמות לעיר, כמה מהן בנות יותר מעשר שנים, טרם יושמו במלואן

אילת / צילום: Shutterstock
אילת / צילום: Shutterstock

הממשלה אישרה היום (א') בישיבתה השבועית החלטה להפעלת תוכנית רב־שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות הסמוך אליה, תוכנית אשר מתיימרת להפוך את האזור ל"מוקד לאומי ובין־לאומי לייצור מזון מן הים ומהמדבר".

מדובר בתוכנית שהיקף ההשקעה בה הוא 170 מיליון שקל, אשר כוללת בין היתר הקמת פארק יבשתי לביוטכנולוגיה ולחקלאות ימית, לצד אזור לתעשייה משולבת לייצור מזון מן הים והמדבר; קידום השקעות הון בתעשייה; קידום אקוסיסטם חינוכי ואקדמי באזור אילת וחבל אילות, בתחום הביוטכנולוגיה והחקלאות הימית; והעצמת המרכז הלאומי לחקלאות ימית (מלח"י).

ההשפעות הכלכליות הצפויות לעיר מהתוכנית, כך על פי מנסחיה, הן בין היתר ייצור 900 משרות חדשות בתוך חמש שנים, עוד יותר מ־250 משרות בתוך עשר שנים, והשפעה כלכלית ברוטו של 15.3 מיליארד שקל בטווח זמן של 30 שנה.

החלטות יש למכביר - אך מעט מאוד קורה בפועל

התוכנית שהממשלה אישרה היא למעשה המשכן של שתי החלטות ממשלה קודמות, האחת מ־2012 והשנייה מ־2019. וכאן נמצא סימן השאלה העיקרי: האם הממשלה מסוגלת הפעם לא רק להחליט, אלא גם לדאוג לביצוע?

כפי שקבע משרד מבקר המדינה בדוח מיוחד שהוציא ב־2021, "שלוש החלטות שקיבלה הממשלה בתשע השנים האחרונות בעניין הפיכתה של אילת לעיר ספורט בין־לאומית טרם יושמו במלואן בשל מחלוקות בין משרדי הממשלה על תקצוב הפרויקט, בעיות הנדסיות שהתגלו בשלב מאוחר במצב הקרקע וייקור עלויות הפרויקט". גם החלטה נוספת, על הקמת מרכז כנסים באילת, "עודנה על קו הזינוק", על פי המבקר.

בבדיקה שערכנו נראה כי יישום ההחלטות אכן איטי מאוד: ב־2016 החלה העירייה בקידום הקמת מרכז הכנסים, אך מאז לא נרשמה התקדמות ממשית: משרד התיירות השלים לאחרונה מכרז RFI (בקשה לקבלת מידע ממבצעים פוטנציאליים) למרכז הכנסים, וכעת נערכת העירייה ליציאה למכרז ביצוע. ב־2016 גם הודיעה העירייה כי החלה באמצעות החברה הכלכלית לאילת לבצע את העבודות לבניית קריית הספורט הבינלאומית - החלטה שעליה הודיעה הממשלה כבר ב־2011 - וזו עדיין נבנית בימים אלו, יותר מעשור אחרי שהוחלט על ביצועה.

אלו לא התוכניות היחידות שהוחלטו ללא יישום בפועל. בדוח המבקר נכתב עוד כי "התוכנית האסטרטגית לקידום העיר אילת משנת 2016 לא אושרה ולא יושמה, ולכן לא נפתרו בעיות היסוד שעימן היא מתמודדת, ובראשן כלכלתה ותלותה הגבוהה בענף התיירות, והדבר נדחה עד ההחלטה שקיבלה הממשלה בעניין אילת בשנת 2019.

"החלטת הממשלה מ־2019 כללה בין השאר פרויקטים תיירותיים ולא־תיירותיים אשר עלו כבר בשנים קודמות. כמו כן, ההחלטה מורה על ביצוע פעולות התחלתיות בלבד לקידום הפרויקטים, שאין בהן לבדן כדי להביא למימושם".

בדוח המבקר מ־2021 נכתבו גם המלצות בעניין, ונראה כי הן רלוונטיות מאוד גם לתוכנית שהתקבלה על ידי הממשלה: "על מנת להפיק את המרב מהתוכנית הרב־שנתית שקבעה הממשלה, ולנוכח אי־יישומן של החלטות קודמות בעניין העיר, מוצע כי הממשלה תיתן את דעתה על הצורך בשכלול מנגנון המעקב והבקרה על יישום התוכנית.

"כן מוצע כי הממשלה תבחן 'צעדים משלימים', ואת מכלול הפרויקטים ששבו ועלו במהלך השנים בעניין העיר, ותשקול את אפשרות הכללתם בתוכנית הרב־שנתית, וזאת על מנת לשכלל את יכולת ההתמודדות של העיר אילת עם האתגרים העומדים בפניה".

"השגת שיפור משמעותי באיכות החיים באמצעות פיתוח מנועי צמיחה"

התוכנית הרב־שנתית החדשה שאושרה כוללת אספקט מרכזי שלא הושם בו דגש בעבר, כך נראה: מציאת אלטרנטיבות לענף התיירות באילת. על פי הצעת ההחלטה, כ־90% מכוח העבודה באילת תלוי בענף התיירות, ישירות או בעקיפין, ושיעור המשרות של ענף התיירות מסך משרות השכירים באילת הוא הבוה ביותר בישראל - 26.5%.

"תלות זו בתיירות היוותה בשנתיים האחרונות גורם מכריע בפגיעה בכלכלת העיר עקב מגפת הקורונה", נכתב בהצעה, ובהתאם לכך התוכנית הרב־שנתית מיועדת "לצורך השגת שיפור משמעותי באיכות החיים של תושבי האזור באמצעות פיתוח מנועי צמיחה וחדשנות". אחד הסעיפים המרכזיים בה מדבר על סיוע לצמיחה כלכלית ולהגדלת גיוון מקורות התעסוקה באזור אילת וחבל אילות.

נזכיר כי על סמך תפיסה זו גיבשה לאחרונה עיריית אילת, בשיתוף חברת הייעוץ הכלכלי סמקאי אסטרטגיה, תוכנית אסטרטגית שמטרתה הפיכת אילת למרכז הכלכלי הדרומי של ישראל, בין היתר באמצעות הקמת נמל סחורות בינלאומי. התוכנית ממתינה עדיין להתייחסות חברי הממשלה.

"החלטה דרמטית לעיר"

ראש העיר אלי לנקרי אמר, עם אישור התוכנית בממשלה, כי מדובר ב"החלטה דרמטית לעיר בכל מה שקשור לגיוון ולהרחבת אפשרויות התעסוקה. תחום הביוטכנולוגיה והחקלאות הימית הוא אחד היתרונות היחסיים המובהקים של העיר אילת, ויש לה כל מה שצריך כדי להפוך למרכז בינלאומי גדול בתחום. אני רוצה לברך את שר החקלאות עודד פורר על כך שהוביל את ההחלטה, ואת הממשלה כולה על אישור ההחלטה, החלטה שמייצרת לאילת תחום תעסוקה חדש, שיקבל כעת תנופה גדולה ודחיפה גדולה מאוד קדימה.

"כבר בחודשים הקרובים אנחנו מתעתדים לצאת במכרז ראשון לפארק תעשיות מזון מהים, 'פארק המשתלות', ולטעמי ההחלטה הזאת הולכת למצב את אילת כמובילה עולמית בתחום הזה, ותייצר כאן מאות מקומות עבודה, ואולי יותר מכך. יש דברים שכבר קורים בשטח, חלק מהם הכללים בהחלטת הממשלה. נוצר כאן אט־אט אקוסיסטם שלם.

"אני מאמין שזו תפנית חשובה בכל מה שקשור לגיוון מקומות התעסוקה באילת, אחרי מה שחוותה העיר בתקופת הקורונה. מדובר בחלק ממהלך גדול, אשר כולל בין היתר גם את הפיכתה של אילת לעיר עצמאית אנרגטית. רק לפני כשבוע נבחרה העיר על ידי האיחוד האירופי כאחת מ־100 ערים שיהפכו לערים חכמות ומאופסות פליטת פחמן".

עוד כתבות

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר