תחנת דלק. המחירים עולים חודש שביעי ברציפות / צילום: תמר מצפי
אחרי עשור ללא עליית מחירים, ואפילו ירידה בחלק מהזמן, משבר הקורונה הביא לשיבושי היצע עולמיים שהביאו את האינפלציה להרים ראש. הפד האמריקאי הגדיר את האינפלציה "זמנית" בתור התחלה, אלא שהפלישה של רוסיה לאוקראינה בפברואר הוסיפה דלק לעליות המחירים, וכך מחירי הסחורות בעולם זינקו לשיא שלא נראה מאז 1974 (על פי מדד הסחורות של בלומברג).
שיבושי האספקה מאוקראינה ורוסיה הביאו לזינוק מחיר הנפט, להתייקרות המתכות, הסחורות החקלאיות ועוד. כל אלו הבהירו כי האינפלציה הגבוהה היא פה להישאר לפחות ברמה שלא הורגלנו אליה בעשור הקודם.
בזמן שהכלכלנים דנים בשאלה האם שיאה של האינפלציה מאחורינו, קשה לראות את הסוף של עליות המחירים נוכח המלחמה באוקראינה שסופה לא ברור. בנק ישראל צופה כי האינפלציה תרד בהמשך השנה, אך החל לפעול בצעדים על מנת לרסנה והעלה ריבית לראשונה מאז 2018.
היום בשעה 18:30 יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל, והתחזיות נעות בין עלייה של 0.8% ל-0.9% (רק באפריל) - מה שישקף קצב אינפלציה של 4% בחישוב שנתי, ובכך קצב עליית המחירים במשק יהיה בשיא של קרוב ל-11 שנים.
האינפלציה שוב תחרוג מהיעד של בנק ישראל
כבכל שנה מדד המחירים לחודש אפריל גבוה ביחס לחודשי שנה בגלל החגים, אלא שלמדד הגבוה משמעותי יתרה, שכן קצב האינפלציה חורג מיעד בנק ישראל (1%-3%) זה החודש השלישי ברציפות. על פי חוק, לבנק ישראל יש שנתיים לטפל בחריגה מהרגע שהו האינפלציה עוברת את היעד. קצב האינפלציה בישראל נחשב נמוך בהשוואה עולמית אך עדיין גבוה בהשוואה לשנים עברו, ובהתחשב בעליות הריבית שנעשו כבר בארה"ב והחריגה מהיעד - הדבר עשוי לזרז את העלאות הריבית מצד בנק ישראל.
מצד הממשלה, הגירעון הממשלתי ירד באפריל לרמתו הנמוכה ביותר מאז התקופה שלפני משבר 2008, ועמד על כ-0.6% מהתוצר. הנתון החיובי הינו מתחת לתחזיות של בנק ישראל לגרעון של 1.4% ב-2022. מגמת הירידה בגירעון הממשלתי מאפשרת לאוצר לנקוט בצעדים להפחתת יוקר המחיה, כפי שהופחת תעריף החשמל והמס על הדלק (בלו). כלכלני בנק לאומי כותבים כי "המגמה החיובית המתמשכת בנתוני התקציב ממשיכה להצביע על שיפור במצב הפיסקאלי של המשק בעת הנוכחית. מדובר בהתפתחות אשר מפחיתה מאד את הצורך בהנפקת אג"ח בהיקף משמעותי לצורך מימון הגירעון, וכן מייצרת עבור הממשלה גמישות רבה יותר בהתמודדות עם אתגרי המשק, ובהם: הפחתת יוקר המחיה באופן משמעותי יותר מאשר נעשה כיום".
בפסגות מונים את עיקר הסיכונים לאינפלציה בישראל. "הסיכונים העיקריים נובעים משלושה מקורות - מזון, דיור ומטבע", לפי גיא בית אור, הכלכלן הראשי של פסגות. "חלחול עליות המחירים בעולם אל ישראל כבר החל וצפוי להמשך גם בחודשים הבאים. עליות מחירי המזון שאנו רואים היום הן ממש לא תוצאה של המלחמה (זה עוד לפנינו), אלא תוצאה של השיבוש המתמשך בשרשראות האספקה בשילוב עם ביקושים יוצאי דופן עוד משנה שעברה. את הזעזוע שהעולם חווה בימים אלו אנו עוד צפויים להרגיש בכיס במהלך החודשים הבאים", המשיך בית אור.
לגבי מחירי הדיור, כותב בית אור, כי "שילוב של ריביות שפל ביחד עם הכנסה פנויה גבוהה ושינויים בטעמי הצרכן הובילו לזינוק בביקוש לדירות בישראל ובעולם וכך גם לעליית מחירים. לאורך זמן, מחירי הדירות נוטים להקדים את המגמות בשוק השכירות כך שהחדשות הרעות הן שככל הנראה עדיין לא ראינו את השיא בשכירויות בישראל".
עם זאת, מרגיעים בפסגות, "תהליך עליית הריבית של בנק ישראל כבר בא לידי ביטוי בעלייה משמעותית בריביות על המשכנתה וביחד עם מחירי הדירות הגבוהים, כבר ניתן לראות האטה בכמות הדירות המבוקשות".
לגבי השפעת המטבע על האינפלציה, בית אור מוסיף כי "בסופו של דבר מה שחשוב לאינפלציה הוא השינוי בשקל ולא רמתו. חולשה מתמשכת בשווקים העולמיים ביחס עם דולר חזק בעולם עוד צפויים להערכתנו להפעיל לחץ נוסף לפיחות השקל במהלך השבועות והחודשים הבאים ולהפעיל לחץ אינפלציוני נוסף בשוק המקומי".
בלידר שוקי הון מעריכים כי מדד אפריל יעלה ב-0.9%. הערכה זו גבוהה ממוצע התחזיות של הכלכלנים בבלומברג שצופים עלייה של 0.8%. בלידר מעריכים כי מדד אפריל יושפע מעלייה חדה במחירי הנסיעות לחו"ל ,עלייה עונתית בסעיף הלבשה ופירות וירקות והתייקרות במחירי הדלקים. בהקשר זה נציין כי הורדת המס על הבלו לא תבוא לידי ביטוי במדד אפריל.
מחר הלמ"ס תפרסם את האומדן הראשוני של הצמיחה במשק ברבעון הראשון. אחרי שמדד הנאסד"ק האמריקאי איבד מתחילת השנה כ-25% משוויו, כלכלני בנק פועלים מעריכים כי כשמדובר בכלכלה הישראלית, זה לא נשאר רק בפגיעה "בשווי על הנייר". "עליית שווי חברות הטכנולוגיה, הגבירה מאוד את ההשקעה בחברות ההזנק, תחת ההנחה שמספיק לפעמים אקזיט אחד טוב כדי לפצות על מספר גדול של אי-הצלחות. אך כעת, ברמות התמחור החדשות של חברות הטכנולוגיה, משקיעי ההון סיכון צפויים להיות בררניים יותר בהשקעות שלהם, כל שכן בתקופה בה הכסף כבר לא זול. זרם ההשקעות לחברות אלו, תורגם עד כה למשכורות ורווחים של המשקיעים. 'אפקט העושר' שיצר ההי-טק היה משמעותי מאוד בכלכלה - הוא העלה את הצריכה הפרטית, את ההשקעות בדיור ותרם להכנסות המדינה ממסים. אנו מעריכים שההייטק ימשיך להיות ענף מוביל וההשקעות לא ייעלמו בן יום, אך הזינוק במשכורות ובמספר חדי הקרן ייבלם".