גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם הגידול בהתנחלויות מגיע מתושבים שעזבו את הקו הירוק?

מספר התושבים בהתנחלויות גדל? בשנים האחרונות זה בעיקר בזכות ריבוי טבעי ● המשרוקית של גלובס

ח"כ מוסי רז, מרצ. מעבירים לראשון, כאן ב’, 7.5.22 / צילום: שלומי יוסף
ח"כ מוסי רז, מרצ. מעבירים לראשון, כאן ב’, 7.5.22 / צילום: שלומי יוסף

האם הבנייה החדשה שאושרה לאחרונה בשטחי יהודה ושומרון נועדה לענות על צרכי הריבוי הטבעי של האוכלוסייה שם, או שהיא נועדה לאפשר לעוד ישראלים לעבור מתוך תחומי הקו הירוק אל שטחי הגדה? כשח"כ מוסי רז התייחס להתפתחויות האחרונות בהקשר הזה, הוא העלה טענה כללית יותר: "איך גדלה האוכלוסייה הזאת (של המתנחלים) מאז הסכמי אוסלו פי חמישה? ממאה אלף לחצי מיליון? זה ודאי לא גידול טבעי".

אז מה היה משמעותי יותר מבחינת מפעל ההתנחלויות בתקופה שהזכיר רז? מעבר של תושבים מתוך הקו הירוק או גידול טבעי? בדקנו. ראשית לנתונים בתקופה שאותה הזכיר רז. לפי הלמ"ס, ב-1993, אז נחתמו הסכמי אוסלו, עמדה אוכלוסיית היהודים ביו"ש על 103 אלף איש. בתחילת 2021, הנתונים המעודכנים ביותר שבנמצא, מנתה האוכלוסייה הזאת כ-442 אלף איש. כלומר, במהלך התקופה הרלוונטית צמחה האוכלוסייה שבה אנו עוסקים פי 4.5, בדומה לדבריו של רז (הנתונים לא כוללים את תושבי השכונות היהודיות במזרח ירושלים שסופחו לישראל).

וממה מורכב הגידול הזה? מניתוח הנתונים עולה כי בתקופה הראשונה שנכללת בתוך טווח הזמן שהגדיר רז, אכן רוב הגידול נבע מהגירה אל השטחים. כך, למשל, ב-1996, עמד מאזן ההגירה לשטחי יו"ש (תושבים מתוך הקו הירוק שעברו להתנחלויות פחות תושבי התנחלויות שעשו את המעבר ההפוך, בתוספת עולים שהגיעו מחו"ל) על 6,600 איש, בעוד שהתושבים שהתווספו באותה שנה הודות לריבוי טבעי מסתכמים בכ-4,400. המגמה הזאת נמשכת עד שנת 2000 (כולל). אלא שמ-2001 - אולי בעקבות האינתיפאדה השנייה שפרצה בשלהי השנה הקודמת - התמונה מתהפכת. מאזן ההגירה החיובי הולך וקטן בעוד הריבוי הטבעי הולך וגדל. כך, למשל, ב-2011 הסתכם הריבוי הטבעי ב-10,800 איש בעוד מאזן ההגירה עמד על 3,600 איש בלבד.

נקודת מפנה נוספת אפשר לאתר בשנים האחרונות החל מ-2016. בשנים אלו רואים כי גם ללא קשר לריבוי הטבעי (שבאופן מובן הופך משמעותי יותר במספרים מוחלטים ככל שהאוכלוסייה גדלה), מאזן ההגירה החיובי הולך ופחות ל-2,000 איש בשנה ומטה, עד שב-2020 הוא הופך לשלילי: ללא הריבוי הטבעי באותה שנה, הייתה אוכלוסיית התושבים היהודיים ביו"ש מצטמצמת בכ-2,000 איש.

מי אחראי לאותו גידול טבעי שהולך והופך משמעותי יותר? בלמ"ס טרם פרסמו נתונים סופיים ל-2021, אך מנתונים חלקיים של הארגון שהעביר לנו ד"ר שאול אריאלי, חוקר מומחה לסכסוך הישראלי-פלסטיני, מתקבלת תמונה מעניינת למדי: סך הגידול הטבעי באותה שנה עמד על 12,600 איש, כשכמעט מחצית ממנו, 5,600 נפש, הגיע משני יישובים בלבד: הערים החרדיות מודיעין עילית וביתר עילית. אגב, גם ביישובים הללו מאזן ההגירה הוא שלילי, אך הילודה הגבוהה בהם "מפצה" על כך. במקומות אחרים, כמו בית אל או מעלה אדומים, הילודה לא מספיקה כדי לפצות והמאזן הכולל בהם (ריבוי טבעי בתוספת הגירה) היה שלילי ב-2021.

ד"ר אריאלי, שכאמור חוקר את הנושא, אומר כי "ב-2021 הנתונים באופן מוחלט קובעים שכל הגידול השנתי של ביו"ש מבוסס על ריבוי טבעי". הריבוי הטבעי הזה, נזכיר, הוא חריג גם ביחס לנתונים שנרשמים באזורים אחרים בארץ. לפי הלמ"ס, מחוז יהודה ושומרון הוא המחוז שבו שיעור הילודה באוכלוסייה היהודית הוא הגבוה ביותר בישראל: 29 לידות לכל 1,000 נפשות, בהשוואה לממוצע הארצי שעומד על 18.5.

באופן מעט מפתיע דבריו של ד"ר אריאלי מקבלים חיזוק מסוים מדברים שציטטנו בבדיקה קודמת בנושא מתוך הדוח השנתי של מועצת יש"ע ל-2018. "אחוז הגידול הנובע מילודה טבעית הולך וגדל, והגידול כתוצאה מהגירה פנימה הולך וקטן עקב חוסר ביחידות דיור", נכתב שם.

גם בבדיקה הזאת פנינו למועצת יש"ע כדי להבין האם יש בידם פילוח שונה של צמיחת האוכלוסייה בהתנחלויות, והאופן שבו משפיעים עליה הגידול הטבעי מחד ומאזן ההגירה מאידך. במועצה הסבירו לנו כי הם מציגים מדי שנה סיכום שנתי, "המבוסס על אותם נתונים של משרד הפנים בשילוב עם מידע הקיים ברשויות המקומיות בשטחים. ב-2020 המספרים שלהם היו שונים במעט מאלו של הלמ"ס - הגידול באוכלוסייה שהציגה מועצת יש"ע עמד על 12 אלף, לעומת עשרת אלפים של הלמ"ס - אלא שבכל בנוגע לפילוח הנתונים, במועצת יש"ע לא היו יכולים להציע לנו מקור אלטרנטיבי. דוחות המועצה לא כוללים את הפילוח לגורמי גידול האוכלוסייה, כך שלא ניתן להסתייע בהם לבדיקת דבריו של רז.

מטעמו של ח"כ מוסי רז נמסר בתגובה: "אוכלוסיית המתנחלים גדלה ב-55 השנים האחרונות מ-0 לחצי מיליון, ומאז הסכמי אוסלו מ-100 אלף לחצי מיליון. כמובן שחלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי, אך חלקו, ואין על כך מחלוקת, תוצאה של הגירה. בהסתכלות כוללת כמות הבנייה לאורך השנים הללו, בהן הנהגת המתנחלים התלוננה שוב ושוב על הקפאת בנייה, הספיקה כדי להכיל לא רק את הגידול הטבעי אלא גם את ההגירה לאזור. לצערי, מפעל ההתנחלויות שהוא לא מוסרי, לא חוקי ומסכן את בטחון ועתיד אזרחי ישראל והאזור כולו ממשיך לשגשג ולהתרחב".

ממועצת יש"ע נמסר כי "המציאות בשטח מראה בבירור כי גידול האוכלוסייה ביהודה ושומרון לא נובע רק מריבוי טבעי. ישנם עשרות יזמים שבונים בפרויקטים שונים ברחבי יהודה ושומרון בניגוד לעבר שהיו יזמים מועטים. יזמים מגיעים לאור הביקוש וההצלחה כפי שבא לידי ביטוי בביקוש ובמחירי הדירות בהתיישבות. אנחנו שמחים ומברכים על כך שהיישובים ביהודה ושומרון מורכבים מאוכלוסייה צעירה ומזוגות צעירים עם ילדים. זה מביא לחיי קהילה תוססים ומסגרות חינוך שונות. אנו מזמינים עוד ועוד משפחות צעירות להגיע".

בשורה התחתונה: דבריו של רז לא נכונים ברובם. אמנם, בתחילת התקופה שאותה הוא הזכיר רוב הגידול של האוכלוסייה היהודית ביו"ש נבע מהגירה מתחומי הקו הירוק. יחד עם זאת, החל מ-2001 מאזן ההגירה החיובי הולך ומצטמצם, ובשנים האחרונות הוא אף קטן עוד יותר עד שב-2020 הפך לשלילי.

תחקיר: אורי כהן

עוד כתבות

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

אילוסטרציה: Shutterstock

ירידות חדות באירופה; מניות התעופה נופלות, מניות הביטחון מזנקות

המשקיעים בעולם בורחים מסיכון ומחפשים נכסי חוף מבטחים ● מחירי הנפט זינקו בפתיחת המסחר ב-13% לפני שנרגעו מעט ● הזהב נסחר במעל 5,300 דולר ● הדולר מתחזק מול המטבעות בעולם ● מניות חברות התעופה מובילות את הירידות באסיה

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

מועדים חדשים בארקיע, והיעדים של אל על: איך אפשר לחזור לישראל?

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בכפר סבא, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב