ממגורות דגון בנמל חיפה / צילום: Shutterstock
משבר החיטה העולמי שיוצרת המלחמה באוקראינה הולך ומעמיק. עונת הקציר אומנם החלה בימים אלו, אבל לאוניות אין אפשרות להעמיס את התוצרת בנמלים באזורי הלחימה. בימים שבשגרה מספקות אוקראינה ורוסיה יותר ממחצית מהתבואה הנצרכת בישראל.
עם פרוץ המלחמה, לפני יותר מחודשיים, ביקש שר האוצר אביגדור ליברמן להרגיע מפני מחסור בלחם כשהודיע בכלי התקשורת שביצע הערכת מצב למלאי החירום של החיטה בישראל ומצא אותו תקין. ליברמן אמר אז שייעשה שימוש בכל המלאים ככל שיידרש. אלא שמלאי החיטה והדגנים של ישראל שמשמש למאכל אדם אמור להספיק לפחות מחודשיים, ועוד פחות מזה כשמדובר במספוא לבהמות. פרק הזמן הזה כבר נגמר, אז האם נותר משהו במלאי?
התשובה היא שבישראל אין מחסור של חיטה. והסיבה היא שאנחנו מוכנים לשלם בעבורה הרבה יותר. בשגרה, אוקראינה מייצאת תבואה שמאכילה כ-400 מיליון אנשים בעולם דרך הנמלים שלה לחופי הים השחור. כעת, כשנמלים אלה נמצאים תחת מצור, קיים מאבק כלל עולמי על כל גרגיר חיטה. יבואני החיטה עברו לייבא בעיקר ממדינות דרום אמריקה כמו ברזיל, ארגנטינה ואורוגוואי, באופן שמייקר לא רק את הסחורה עצמה אלא גם את תעריפי התובלה.
מיליון טונות של חיטה בשנה
בנוסף, הואץ היבוא לישראל גם ממדינות אחרות במזרח אירופה, שהעלו מאוד את המחירים. במאבק הסחורות העולמי מנצחות מדינות עשירות יותר, כמו ישראל. במקרה הזה, גם קוטנה של ישראל משמש יתרון, כיוון שיש פחות פיות להאכיל. מדינות שכנות כמו מצרים למשל, שהאוכלוסייה בה גדולה יותר וענייה יותר וכנראה גם ניזונה יותר מקמחים, נמצאות בבעיה חמורה משמעותית מאיתנו.
אוכלוסיית ישראל צורכת בשנה כמיליון טונות של חיטה. מתוכם, רק כ-15-20% הם גידול מקומי בשדות הארץ, והיתר מגיע ביבוא מעבר לים. אבל עיקר הצריכה של הדגנים בישראל, כ-4 מיליון טונות בשנה, היא מספוא לבעלי חיים, ובעיקר במשק החלב, הביצים והבשר. כלומר, מחסור בחיטה משמעותו מחסור רוחבי במוצרי מזון מגוונים.
אז אנחנו לא צפויים לראות מחסור של מוצרי קמח בישראל בזמן הקרוב, אבל את המחיר נרגיש כולנו בכיס. אומנם, מחירו של הלחם האחיד נמצא בפיקוח, כמו גם ביצים ומוצרי חלב בסיסיים. אבל קודם כל, מרבית הלחמים והבצקים שנמכרים בארץ הם לא הלחם האחיד שבפיקוח, שבכלל נדיר למצוא אותו על המדפים בימינו. ושנית, התייקרות ארוכת טווח במחירי החיטה עלולה להוביל גם להתייקרות המחירים שתחת פיקוח ממשלתי.
התייקרויות חדות כבר מורגשות. נתונים רשמיים אינם קיימים, אבל באיגוד יבואני התבואות יודעים לומר כי ב-20 בפברואר, לפני פרוץ המלחמה, נמכרה בארץ חיטה למאכל בעלי חיים ב-350 דולר לטון לפני מע"מ. היום המחיר כבר עומד על 440 דולר לטון - זינוק של כ-26%.
המחירים עלו וצפויים לעלות עוד
במקרה של חיטה למאכל אדם, הזינוק במחיר קיצוני עוד יותר - ולפי יבואן תבואות גדול עלול להגיע אף ל-70%. לדברי היבואן, מחירי החיטה שנמכרת לטחנות הקמח בארץ האמירו מ-280-300 דולר לטון עד ל-500 דולר לטון, במונחים שלפני שחרור מהנמל. ביום שישי הודיעה ממשלת הודו על סגירת יצוא התבואות, באופן שהקפיץ מיידית את המחירים ב-20-30 דולרים נוספים לטון. לפי ההערכות בענף, עד כה חלה עלייה של כ-20% במחירים לצרכן, אבל התייקרות משמעותית עוד יותר תורגש מהחודש הבא. זאת, משום שלאירועים בעולם לוקח כחודשיים עד שהם מורגשים בשוק, בגלל שכאמור המלאי המוחזק על ידי היבואנים מספיק לכחודשיים. במקביל, בממשלה שוקלים להעביר יוזמה להגדלת מאגרי הגרעינים, לאחר שהקיבולת לא הוגדלה עשרות שנים חרף הגידול בצריכה.