המטבע לונה של חברת טרה / צילום: Shutterstock
עולם המטבעות הדיגיטליים חווה שבוע דרמטי ביותר, עם תנודתיות בשערי המטבעות המובילים, וקריסה של הבלוק טרה והמטבעות הצמודים שלו, וכן של המטבע המוביל שלו - טרה לונה. גם בישראל התחום ממשיך לרכז עניין, גם בתעשייה וגם אצל הרגולטורים. ננסה לרכז ולסכם את התובנות מהשבוע הזה.
הקריפטו כנכס תנודתי
התקופה האחרונה ממחישה בצורה חדה למשקיעים בקריפטו מהי בעצם השקעה בנכס תנודתי. מתחילת 2022 אנחנו רואים ירידות חדות מאוד גם בשוקי המניות וגם בקריפטו, שאיבד 50% מהשיא.
עבור משקיעי הקריפטו הוותיקים, ירידה של 50% מהשיא היא לא משהו שהם לא ראו בעבר, וככל הנראה גם לא משהו שהם לא יראו בעתיד. בשנה האחרונה משכו אליהם עולמות הקריפטו הרבה מאוד משקיעי מיינסטרים, שהסתנוורו מסיפורי התעשרות מהירה בקריפטו, תוך שהם מחפשים את המטבע הבא שצפוי להתפוצץ. טרה לונה, שקרס לחלוטין בשבוע האחרון, היה אחד הכוכבים הגדולים של עולם הקריפטו ברבעון הקודם.
זה הזמן לחדד שוב: השקעות בנכסים מסוכנים ותנודתיים צריכות להיעשות כחלק מאסטרטגיה של השקעת כלל הכספים. גם החלק היחסי שלהן וגם טווח ההשקעה צריכים לשקף את הסיכון שבהן.
כולם חולמים להתעשר, וקבוצות הטלגרם שבהן מחפשים את המטבע הבא שצפוי לעשות 400% פורחות, אבל כמו בכל השקעה, צריך להבין לעומק לאן נכנסים, בטח בעולם כל כך סוער.
טוקבקים מהשבוע האחרון של "הפסדתי את כל הכסף שחסכתי לדירה בקריסה של לונה", בעיקר מעידים על ניהול בעייתי של סיכוני ההשקעה. התרחיש שנמשיך לראות את הקריפטו יורד סביר מאוד. הציפייה היא שנראה עוד ירידות במדדי המניות, והקריפטו נע במתאם עם שוקי המניות, אך בתנודתיות גבוהה יותר.
ומה אם הקוד לבדו לא יכול?
קריסת בלוק הטרה ומטבע הטרה לונה מעלה שאלה מעניינת - עד כמה באמת הקוד יכול להחליף את קבלת ההחלטות האנושית.
מעט רקע: אחת האג'נדות שעומדות בבסיס הקריפטו היא פישוט ההתנהלות, באמצעות קוד ידוע ומפורסם. כך, מטבעות רבים כוללים חוזים חכמים. מה הרעיון מאחורי זה? כל אחד יודע מראש את המנגנונים שעומדים בבסיס המטבע, והם מתבצעים באופן אוטומטי.
כך, למשל, אם יש התחייבות של הפרויקט שהנפיק את המטבע לחלק הטבה למחזיקים, היא מתבצעת בהתקיים התנאים הקבועים בחוזה החכם. אין צורך בכינוס ועדות, בהצבעות, בטיעונים לכאן או לכאן. הכול פשוט וידוע, וההתערבות האנושית נתפסת כחיסרון, כמקום לקידום אינטרסים והכנסת העדפות שונות במנגנון עתיר עלויות.
נחזור למקרה טרה לונה. בלוק טרה הנפיק צמדים של מטבעות יציבים. במרבית החברות הפועלות בתחום המטבעות היציבים, הבטחת השער של המטבע נעשית באמצעות שמירת רזרבות.
בפרויקט טרה ניסו לעשות משהו אחר - הצמדה אלגוריתמית. כלומר, באמצעות קוד שימש טרה לונה כמטבע המייצב של המטבעות היציבים על ידי הגדלה או הקטנה של ההיצע שלו.
השבוע ראינו שמנגנון ההצמדה האלגוריתמית לא עמד במבחן המציאות, ומעבר לכך, אנשי תוכנה מבינים את החולשות ואת נקודות התורפה, ויכולים לנצל אותן לעשות רווח מהיר - גם אם התוצאה היא קריסה של בלוק ומחיקת כספי משקיעים.
ככל שעולם הקריפטו הולך ומתבגר, ונכנס יותר ויותר למיינסטרים, יש רעיונות שהוא נפרד מהם: אי-כפיפות לריבון, אי-כפיפות לרגולציה, ואולי גם נגלה בהמשך הדרך שהתערבות אנושית זה לא דבר כל כך גרוע במקרים מסוימים, אחרת נקבל מלחמת קוד בקוד. לקריסת מנגנון ההצמדה האלגוריתמית יהיו השלכות, ובהן ההבנה שלפחות כרגע, חברות מטבעות יציבים זקוקות לגיבוי, ובהתאם תהיה תשומת הלב של הבנקים המרכזיים למטבעות אלו.
רגולטורים מגיעים לאל סלבדור ללמוד על ביטקוין
השבוע עדכן נשיא אל סלבדור, נאיב בוקלה, כי נציגים מ-44 מדינות הגיעו לאל סלבדור על מנת ללמוד על מדיניות אימוץ הביטקוין, בהם נציגים מבנקים מרכזיים של המדינה ומרשויות פיננסיות. אל סלבדור היא המדינה הראשונה שאימצה את הביטקוין כמטבע שהוא הילך חוקי במדינה.
בסדרת הציוצים שלו ציין בוקלה את רשימת המשתתפים המלאה, שכוללת נציגים ממגוון מדינות, רובן מדינות מתפתחות, בהן רואנדה, נפאל, הונדורס, האיטי, סנגל, קונגו, זמביה, ליבריה, מלאווי, בנגלדש, גיאנה, אוגנדה, נמיביה, גאנה, אנגולה, פרגוואי, וגם נציגות מהאזור שלנו, בהן ירדן ומצרים.
בוקלה ציין כי הדיון יעסוק בכלכלה דיגיטלית, שירותי בנקאות לאוכלוסייה חסרת בנק, הרחבת הנגישות לשירותים פיננסיים ואימוץ ביטקוין - יתרונות וחסרונות.
לאל סלבדור, שאימצה את הביטקוין כהילך חוקי, הצטרפה באפריל מדינה נוספת: הרפובליקה המרכז אפריקאית, שאישרה חוק המאפשר מסחר בקריפטו במדינה, ובנוסף הפך את הביטקוין למטבע מוכר כהילך חוקי.
לבוקלה יש תוכניות רבות להצעיד את כלכלת אל סלבדור באמצעות הביטקוין, אך הנפילות בשווקים ובקריפטו מערימות עליהן קשיים. בוקלה תכנן להקים עיר ביטקוין שתתנהל ללא מס על השקעות ועבודה, שתמוקם למרגלות הר געש שיאפשר כריית ביטקוין באמצעות אנרגיה גיאותרמית.
לצורך מימון התוכנית התכוון בוקלה לגייס אג"ח מגובות ביטקוין, אך הנפקת האג"ח נדחתה בשל המצב בשווקים והצניחות בשוק הקריפטו. בשנה האחרונה השקיע בוקלה בביטקוין מכספי המדינה, כאשר לאחר הצניחות בשווי המטבע, סוכנות דירוג האשראי מודי'ס הפחיתה את דירוג החוב הדולרי של המדינה לרמה של Caa3 - רמה שמייצגת הסתברות גבוהה לחדלות פירעון. בנוסף, אימוץ הביטקוין כאמצעי תשלום באופן נרחב על ידי האוכלוסייה המקומית לא תפס תאוצה, ומרבית השימוש היומיומי בכסף במדינה נעשה עדיין במטבע הדולר.