גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל מתעכבת בסגירת היחידות הפחמיות. נחשו מי משלם את המחיר

הסבת יחידות הייצור בתחנת הכוח בחדרה מפחם לגז תידחה בשנה נוספת ותחל רק ב-2023, לאחר שהיעד המקורי, חודש יוני הקרוב, הוחמץ ● הנזק שנובע מהעיכוב מוערך ב-2.7 מיליארד שקל לשנה ● הממשלה כבר פספסה את יעדי האנרגיה המתחדשת, ואין לה תוכנית ממשית לשינוי הנדרש למשק האנרגיה בעידן משבר האקלים

תחנת הכוח בחדרה. העלות הכוללת של העיכוב מוערכת בכ-1.5 מיליארד שקל בשנה / צילום: Associated Press, Dan Balilty
תחנת הכוח בחדרה. העלות הכוללת של העיכוב מוערכת בכ-1.5 מיליארד שקל בשנה / צילום: Associated Press, Dan Balilty

לא עומדת ביעדי האנרגיות המתחדשות, ולא ביעד להפסקת השימוש בפחם: הסבת יחידות הייצור בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה מפחם לגז תידחה בשנה נוספת ותחל רק ב-2023, לאחר שהיעד המקורי, חודש יוני הקרוב, הוחמץ. מדובר בדחייה נוספת, שכן סגירת יחידות 1-4 שתוכננה לשנת 2022 כבר התעכבה. העיכוב דוחק את תחילת סגירת היחידות הפחמיות ל-ינואר 2023 וינואר 2024, בשל עיכובים של תשעה חודשים בייצור הטורבינות ובשיבושי שרשרת האספקה בזמן הקורונה. העיכוב הראשון נבע ממגבלות רשת החשמל.

לפי נתונים שעלו בכנסת בדיון מעקב אחר ההיערכות לסגירת התחנות הפחמיות, העיכוב יגרום לייצור חשמל מ-2.3 מיליון טון פחם נוספים. במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי הנזק הבריאותי והסביבתי מהמשך הפעלת יחידות 1-4 בתחנת הכוח בחדרה, היחידות המזהמות ביותר של חברת החשמל, מוערך ב-2.7 מיליארד שקל לשנה. העלות הכוללת של הדחיה מוערכת בכ-1.5 מיליארד שקל בשנה, ואף עלולה להוביל להתייקרות של כ-6% בתעריף החשמל, כך לפי פירמת הייעוץ BDO.

מחיר הפחם בעולם עלה בכ-163% בין דצמבר 2020 לדצמבר 2021, ולאחרונה הודיעה הממשלה על ביטול הבלו מפחם בכדי למנוע עלייה של 6% במחיר החשמל, ולבלום את העלייה לעת עתה בכ-3.8%. בשל המלחמה המתחוללת באוקראינה, ספק הפחם הרוסי הקפיא את חוזי הרכש עמו לשנת 2022.

לפי מכתב של חברת החשמל למשרד להגנת הסביבה, מתברר כי בשל הקפאת החוזים נאלצה חברת החשמל לרכוש פחם מקולומביה שאיננו רק יקר יותר, אלא גם מזהם יותר, שכן תכולת הגופרית בו היא כ-0.66%, לעומת 0.4% בפחם שמקורו ברוסיה. בשל ההתמהמהות בהפסקת פעילות היחידות הפחמיות, אילו תימשך הקפאת חוזי רכש הפחם מרוסיה, תיאלץ חברת החשמל לקנות שוב פחם עתיר גופרית ויקר יותר. לכן, ייאלצו גם במשרד להגנת הסביבה "לתקן" את היתר הפליטה של היחידות הפחמיות, ולאפשר להן בפועל לזהם יותר מבעתות השגרה.

ישראל מתרחקת מהיעדים שהציבה

לפי החלטת הממשלה, פעילותן של 10 היחידות הפחמיות בישראל תופסק בשנת 2025, אלא שלעיכובים הנוכחיים בלוחות הזמנים ישנה משמעות כלכלית ובריאותית, למרות שבחברת החשמל מתחייבים לעמוד בלוחות הזמנים המקוריים, ולסיים את השימוש בפחם בישראל עד סוף שנת 2025.

האם ישראל תפספס גם יעדי הפחתת הפליטות והמעבר לאנרגיה מתחדשת שהציבה לעצמה רק לפני חודשים בודדים? בשנת 2021, החמיצה הממשלה את מימוש היעד לייצור 10% מהחשמל באמצעות אנרגיה נקיה ממקורות מתחדשים, יעד שהוצב לשנת 2020, והסתפקה ב-7.6% בלבד. בהחלטת ממשלה, נקבע כי ישראל תייצר 30% מהחשמל ממקורות מתחדשים בשנת 2030 ואף הוצב יעד ביניים של 25% בשנת 2025, אולם בשל ההתקדמות האיטית ונתוני גידול האוכלוסייה של ישראל, מומחים מטילים ספק ביכולת לעמוד ביעדים הללו במועד שנקבע.

לישראל עדיין אין תוכנית קונקרטית להפחתת הפליטות בכלל הסקטורים, למרות שהיעדים שהציבה לעצמה בתחום עד סוף העשור, נמוכים ביחס לעולם. כך למשל, האיחוד האירופי האיחוד האירופי התחייב לקצץ 55% בפליטת גזי חממה עד 2030, ואף מעמיד לצורך כך תקציבים גבוהים משמעותית. זאת, כאשר כבר היום כלל מדינות האיחוד מייצרות חשמל באנרגיה מתחדשת בשיעור גבוה יותר מאשר ישראל. 

לצד ההשקעה בבסיס התקציב ובתוכניות של המדינות השונות, האיחוד האירופי אימץ תוכנית השקעות ארבע-שנתית בהיקף של 224 מיליארד יורו לקידום כלכלה ירוקה, 12% מתוך תקציב תוכנית החילוץ מהקורונה. מתוכם 71 מיליארד יורו הוקצו לתחבורה חשמלית ונקיה, 64 מיליארד יורו להתייעלות אנרגטית, ו-27 מיליארד יורו לאנרגיות מתחדשות. בישראל, לא הייתה כל השקעה באנרגיה מתחדשת במסגרת תוכניות ההתאוששות מהקורונה. בשנת 2022 מושקעים דרך תעריף החשמל 1.7 מיליארד שקל במעבר לאנרגיה מתחדשת, סכום שלא גדל בהשוואה לאשתקד למרות התייקרות הפאנלים הסולאריים, ושאינו עומד בקנה המידה האירופי הנוכחי.

"ללא תקצוב, ישראל תמשיך לפגר לעומת אירופה"

על פי אומדני BDO, התאמת היקף ההשקעות הירוקות של האיחוד האירופי לישראל, במונחי היקף השקעה לנפש, מראה כי כדי להדביק את קצב ההשקעות באירופה, ישראל צריכה להוסיף על השקעותיה הנוכחיות 14 מיליארד שקל במעבר לכלכלה מאופסת פליטות. מתוכם 4.5 מיליארד שקל בתחבורה חשמלית, 4 מיליארד שקל בהתייעלות אנרגטית, ו-1.7 מיליארד שקל נוספים באנרגיות מתחדשות, לצד השקעות נוספות בתעשייה, פסולת וכלכלה מעגלית.

לאחרונה, התמקדה הממשלה בניסוח חוק אקלים, אך עד עתה - אין תוכנית אופרטיבית הכוללת תקציבים, אבני דרך, הסרת חסמים והתאמת רגולציה לעידן של איפוס פליטות. לדברי חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO: "יעדים זה לא מספיק. ללא מדיניות ותקצוב, ישראל תמשיך לפגר לעומת מדינות אירופה בכניסת תחבורה חשמלית, בקידום אוטובוסים חשמליים ובהקטנת היקף הטמנת פסולת. במקום להפחית על מיסי הבלו על בנזין ופחם, ישראל צריכה לקדם תקציבים המעודדים אנרגיה ותחבורה דלי-פחמן, שייתרמו הן להקטנת הפליטות והן להקטנת יוקר המחיה".

"למעבר לכלכלה דלת-פחמן יתרון כלכלי משולש - הפחתת פליטות, הקטנת יוקר מחיה ועצמאות אנרגטית והקטנת התלות בנפט ופחם מיובאים. את יעד המתחדשות לשנת 2030 כנראה כבר לא ניתן יהיה להשיג, לאור החסמים במערכת ההולכה וחסמים סטוטורים ורגולטוריים בפיתוח הרשת שלא נראה שניתן יהיה לגשר עליהם ב-7.5 השנים שנותרו. אולם להערכתי ניתן להגיע ליעד הכולל שהציבה המדינה של הפחתת פליטות גזי חממה, אם יקודמו צעדי מדיניות תואמים", אמר הרצוג.

לאורך שנים, מתמהמהות הרשויות בהסרת חסמים בתחום האנרגיה הסולארית, למרות היעדים אליהם התחייבה ישראל כבר עם הצטרפותה להסכמי פריז בשנת 2016. דווקא בתחום האנרגיה המתחדשת, המצריך התגייסות של מספר לא מבוטל של משרדי ממשלה, אין תיאום מספק בין המשרדים והנושא נופל בין הכסאות. לדברי איתן פרנס, יו"ר איגוד האנרגיה המתחדשת, "בעשור האחרון המשרדים מתקוטטים ולכן הביצוע כושל. למשרד האוצר ורשות החשמל דו-שימוש (גגות, מאגרים וכו') תמיד יקר. הם מאוהבים בגדול ובזול, ומעדיפים מתקנים קרקעיים. למנהל התכנון, משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה השימוש בקרקע הוא פסול ואלו חוסמים את הפיתוח הקרקעי. רשות מקרקעי ישראל מייקרת את התחום עם דמי חכירה ותהליכים בירוקרטיים ארוכים".

"אין גורם אחד שמתכלל את כולם וכך פרוייקטים בתחום נחסמים. אם לא תהיה התערבות של משרד ראש הממשלה לצד פשרות ו-ויתורים של המשרדים, ואם קידום התחום לא יתנהל במתכונת חירום של ניהול משבר, ישראל תמשיך להשתרך אחרי העולם המפותח ולככב בתחתית מדרוג המדינות המפותחות", אמר פרנס.

במשרד האנרגיה מדגישים כי נכון לסוף שנת 2021 סך ההספק המותקן באנרגיות מתחדשות הוא בעל יכולת ייצור שנתית השווה לשיעור של 9.4% מהצריכה השנתית הממוצעת. ואולם, לא מדובר בנתון שבא לידי ביטוי בפועל באותה שנה, כ-8% לפי מדידת רשות החשמל, או 7.6% לפי מדדים בינלאומיים.

אם האנושות תמשיך כך, עלולות להיות השלכות הרות-אסון

העיכוב במעבר לאנרגיות מתחדשות גובה מחיר כבד. גז טבעי מורכב בעיקרו ממתאן, גז חממה עוצמתי פי 80 מפחמן, וגם לשימוש בו השלכות בריאותיות: גם אם המגמה של המעבר משימוש בפחם לשימוש בגז מפחיתה את מזהמי האוויר של תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית באופן משמעותי, השימוש בגז מוביל לעלייה בשיעור פליטות בנזן ופורמאלדהיד בתחנות הכוח - גם הם מזהמים מסרטנים. ככל שיתבצע מעבר לתחבורה חשמלית, שיעור המזהמים בסקטור החשמל יגדל, ולכן למעבר לאנרגיה מתחדשת ישנה חשיבות אקלימית ובריאותית מכרעת.

פחם, נפט וגז גורמים לאפקט החממה, והשימוש בהם מוביל את האנושות ל"חיסול" מלאי הפחמן שנותר לה, ודהירה לעליית טמפרטורה מסוכנת. אילו תמשיך האנושות במסלול הנוכחי, הטמפרטורה עלולה לעלות ביותר מ-3 מעלות צלזיוס עד סוף המאה, ולכך תהיינה השלכות הרות-אסון בכלל זירות החיים, בשל עליית ההסתברות להתרחשותם של אירועי אקלים קיצוניים בתדירות ובעוצמה גוברות.

כדי להגביל את ההתחממות למעלה וחצי צלזיוס, הסף אותו מגדירים המדענים כבטוח עבור החברה האנושית, תיאלץ האנושות בעשור הקרוב לחתוך בכ-43% את פליטותיה, בעיקר באמצעות הפחתה משמעותית של השימוש בדלקי מאובנים.

לפי מחקר חדש שפורסם השבוע בירחון המדעי "Environmental Research Letters", כדי להגביל את ההתחממות במעלה וחצי, כמעט מחצית מאתרי ייצור דלקי המאובנים הקיימים יצטרכו להיסגר מוקדם מהצפי. לפי החוקרים, חלק מרישיונות ההפקה הקיימים לפרויקטי תשתית של דלקים מזהמים, יצטרכו להישלל או להיבלם בשלב מוקדם. זאת, כאשר תריסר חברות הנפט הגדולות בעולם נמצאות על המסלול להשקעה של 103 מיליון דולר ביום עד סוף העשור בניצול שדות נפט וגז חדשים, שהשימוש בתוצריהם לא יאפשר את בלימת ההתחממות הגלובלית בטווח המעלה וחצי.

יו"ר סוכנות האנרגיה הבינלאומית, פתיח בירול, הדגיש השבוע כי הפלישה של רוסיה לאוקראינה צריכה לדרבן דווקא מעבר לאנרגיות מתחדשות. לדברי בירול, "מדינות מסוימות בוחנות פיתוח של פרויקטי דלקים מאובנים חדשים. הן צריכות לזכור שלוקח שנים רבות להתחיל ביצור. הפרויקטים האלו אינם הפתרון לצרכי האנרגיה הדחופים שלנו. הם ינעלו שימוש בדלקי מאובנים. ואם העולם יצליח יעבור לכלכלת אפס נטו, הפרויקטים האלו עלולים לא להחזיר את עלויות הפיתוח שלהם".

בירול הדגיש שבניגוד לזעזועי נפט קודמים שחווה העולם, כיום ישנן חלופות זולות וזמינות: אנרגיית השמש והרוח. "זו הפעם הראשונה שאני רואה מומנטום כזה מאחורי השינוי לאנרגיה נקייה. העולם לא צריך לבחור בין פתרון משבר האנרגיה למשבר האקלים, אנחנו יכולים לעשות את שניהם".

עוד כתבות

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: אלה שני האירועים שיכולים להחליש את השקל

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

האם החגיגה בבורסת ת"א תימשך גם היום?

האם המשקיעים בת"א הגיבו באופטימיות יתר? תשובה לשאלה הזו צפויה להתקבל עם שובו של המסחר בבורסה היום ● "ת"א נסחרה בבועת אופטימיות, כשהמשקיעים מתמחרים את ההישג האסטרטגי ואת אשרור מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית" ● "העליות המקומיות יצרו פער ארביטראז' משמעותי מול המגמה השלילית בעולם"

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת הדירוג S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי"

סוכנות הדירוג היא הראשונה שמתייחסת למלחמה עם איראן ● ישראל מקבלת הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה: "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מנכ"ל רשות שדות התעופה: תוך שבוע עד עשרה ימים נוכל להחזיר את כל הישראלים שתקועים בחו"ל

לאחר הערכת מצב עם גורמי מקצוע, המרחב האווירי ייפתח בלילה שבין רביעי לחמישי, כך אמרה מירי רגב במסיבת עיתונאים הערב ● יותר מ-100 אלף ישראלים ממתינים בחו"ל, וחברות התעופה נערכות למבצע השבה רחב, אך בקצב מוגבל ותחת מגבלות ביטחוניות

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; היום הכי גרוע של בורסת דרום קוריאה

בורסת סיאול שזינקה מתחילת השנה, סובלת מהחששות מבועת הבינה המלאכותית ומסיכוני המלחמה באיראן  ● גם בוול סטריט צפי לירידות שערים של כחצי אחוז ● מחיר הנפט עומד על כ-82 דולר לחבית מסוג ברנט

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות בהובלת מניות השבבים, מניות התוכנה עלו

נאסד"ק ירד ב-1% ● הדולר התחזק, מחיר הזהב ירד ● תעודת הסל על מניות השבבים נפלה במעל 4%, מניות התוכנה עלו זה היום השני ברציפות ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב עלו, בעוד המשקיעים מעריכים כי הורדת ריבית נוספת מתרחקת ● הביטקוין מחק את מרבית העליות שלו מאתמול ונסחר סביב 68 אלף דולר

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה מעורבת בת"א; מדד הבנקים נופל ב-2%, מדד נפט וגז מזנק

מניית בנק לאומי יורדת ב-3% לאחר הדוח השנתי ● מניות השבבים המקומיות יורדות בחדות בעקבות וול סטריט אתמול ● הבוקר מפולת באסיה וירידות קלות בחוזים בניו יורק ● מניות השבבים הדואליות בפערי ארביטרז' שליליים גדולים ● הדולר האמריקאי מתחזק, "אם זו מלחמת עולם שלישית, העולם רוצה דולרים" ● מניית ה-AI החבוטה שחוזרת לזהור בוול סטריט

דיוויד סולומון, מנכ''ל גולדמן זאקס / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מנכ"ל ענקית ההשקעות: מופתע מתגובת השווקים למלחמה

דיוויד סולומון, מנכ"ל גולדמן זאקס, אמר בפסגת עסקים בסידני כי הוא מופתע מתגובת השווקים למלחמה באיראן, וכי בשלב זה לא מדובר בתגובה דרמטית ● יחד עם זאת, לדבריו ייקח לשווקים זמן לעכל את האירועים

מיצרי הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

איראן שלפה את הנשק החזק ביותר שברשותה, ומאיימת על העולם בגל אינפלציוני חדש

חסימת מצר הורמוז על ידי משטר האייתוללות הציתה זינוק במחירי האנרגיה ● החשש בשווקים: מחיר הנפט עלול לנסוק ל־100 דולר ויותר לחבית ● כלכלנים מזהירים: הלחצים האינפלציוניים מתעוררים, והסוחרים כבר מתמחרים פחות הורדת ריבית בארה"ב עד סוף השנה

כלי רכב חדשים בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

ההודעה של רשות הספנות שעלולה להוביל לעיכובים כבדים במסירות רכבים

רשות הספנות והנמלים הורתה לנמלים במפרץ חיפה ואשדוד שלא לאכסן כלי רכב חדשים נוספים ולפנות אותם תוך 3 ימים ● המשמעות: אוניות להובלת רכב יופנו לנמלים זרים ועלולים להיווצר עיכובים משמעותיים במסירות כלי הרכב

כותרות העיתונים בעולם

מבוכה לסין: מערכת ההגנה לא הצליחה להגן על חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טילים במיליוני דולרים משמשים לנטרל רחפנים איראניים זולים, מערכת ההגנה הסינית שנפרסה על פי דיווחים באיראן נכשלה במשימה, וחיזבאללה הצטרף למערכה נגד ישראל וישלם על כך ביוקר • כותרות העיתונים בעולם

פטריק דרהי / צילום: Studio Alterego

לאחר התנגדות הרגולטורים: פטריק דרהי מודיע על שני משקיעים בינלאומיים שיצטרפו לעסקת רשת 13

הבעלים של HOT ו-i24News, פטריק דרהי, מודיע על שני משקיעים בינלאומיים בכירים שיצטרפו לעסקה של רשת 13 ● "מדובר בשילוב כוחות עוצמתי של שחקני מפתח בזירה העסקית הבינלאומית", ציין בדבריו ● במקביל להצעת דרהי, קבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט עדיין בתמונה

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

באל על מחכים שנתב"ג ייפתח כדי לחלץ - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● עפ"י ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ דרך טאבה

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

ביהמ"ש ידון בהתנגדות להסדר החוב החדש של נוחי דנקנר עם הבנקים

אחרי שבעל השליטה לשעבר באי.די.בי סיכם עם שישה בנקים כי יעביר להם 5 מיליון שקל, התובע הייצוגי בפרשת "הנפקת החברים" טוען כי היה על דנקנר להעביר 7% מהסכום לטובת התובעים ● דנקנר: "טענות מופרכות שיגרמו לי נזקים עצומים"

אנשים מתמגנים בחניון בעקבות טילים שנורו מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

רצף שיגורים מאיראן לישראל, אישה נפצעה קל מרסיס במרכז

לראשונה מתחילת המערכה: ישראל מאשרת שהפציצה מתקן גרעיני ● טראמפ: ישראל לא דחפה אותי למלחמה, אם כבר אני דחפתי אותה ● איחוד האמירויות שוקלת לנקוט פעולה צבאית נגד איראן ● המהלך ששוקל טראמפ: "יחמש קבוצות נגד המשטר באיראן" ● צה"ל נכנס קרקעית ללבנון • עדכונים שוטפים

אנשים במקלט בעת התקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

לא נתנו לכם להיכנס למקלט? מדובר בעבירה פלילית

סירבו להכניס אתכם למקלט בזמן אזעקה? מעבר לאי הנעימות, יש לכך גם השלכות משפטיות ● מה קובע החוק, מה הדין לגבי חיות מחמד ואיך נכון לפעול בזמן אמת? ● גלובס עושה סדר

סופרקמרקט בתל אביב, השבוע / צילום: גלית חתן

"שאגת הארי" מול "עם כלביא": הפעם הישראלים קונים פחות

השוואה בין שני המבצעים מול איראן מעלה כי הציבור נותר אדיש למצב עד לרגע התקיפה - כך עולה ממדד הפניקס גמא הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי