גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל מתעכבת בסגירת היחידות הפחמיות. נחשו מי משלם את המחיר

הסבת יחידות הייצור בתחנת הכוח בחדרה מפחם לגז תידחה בשנה נוספת ותחל רק ב-2023, לאחר שהיעד המקורי, חודש יוני הקרוב, הוחמץ ● הנזק שנובע מהעיכוב מוערך ב-2.7 מיליארד שקל לשנה ● הממשלה כבר פספסה את יעדי האנרגיה המתחדשת, ואין לה תוכנית ממשית לשינוי הנדרש למשק האנרגיה בעידן משבר האקלים

תחנת הכוח בחדרה. העלות הכוללת של העיכוב מוערכת בכ-1.5 מיליארד שקל בשנה / צילום: Associated Press, Dan Balilty
תחנת הכוח בחדרה. העלות הכוללת של העיכוב מוערכת בכ-1.5 מיליארד שקל בשנה / צילום: Associated Press, Dan Balilty

לא עומדת ביעדי האנרגיות המתחדשות, ולא ביעד להפסקת השימוש בפחם: הסבת יחידות הייצור בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה מפחם לגז תידחה בשנה נוספת ותחל רק ב-2023, לאחר שהיעד המקורי, חודש יוני הקרוב, הוחמץ. מדובר בדחייה נוספת, שכן סגירת יחידות 1-4 שתוכננה לשנת 2022 כבר התעכבה. העיכוב דוחק את תחילת סגירת היחידות הפחמיות ל-ינואר 2023 וינואר 2024, בשל עיכובים של תשעה חודשים בייצור הטורבינות ובשיבושי שרשרת האספקה בזמן הקורונה. העיכוב הראשון נבע ממגבלות רשת החשמל.

לפי נתונים שעלו בכנסת בדיון מעקב אחר ההיערכות לסגירת התחנות הפחמיות, העיכוב יגרום לייצור חשמל מ-2.3 מיליון טון פחם נוספים. במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי הנזק הבריאותי והסביבתי מהמשך הפעלת יחידות 1-4 בתחנת הכוח בחדרה, היחידות המזהמות ביותר של חברת החשמל, מוערך ב-2.7 מיליארד שקל לשנה. העלות הכוללת של הדחיה מוערכת בכ-1.5 מיליארד שקל בשנה, ואף עלולה להוביל להתייקרות של כ-6% בתעריף החשמל, כך לפי פירמת הייעוץ BDO.

מחיר הפחם בעולם עלה בכ-163% בין דצמבר 2020 לדצמבר 2021, ולאחרונה הודיעה הממשלה על ביטול הבלו מפחם בכדי למנוע עלייה של 6% במחיר החשמל, ולבלום את העלייה לעת עתה בכ-3.8%. בשל המלחמה המתחוללת באוקראינה, ספק הפחם הרוסי הקפיא את חוזי הרכש עמו לשנת 2022.

לפי מכתב של חברת החשמל למשרד להגנת הסביבה, מתברר כי בשל הקפאת החוזים נאלצה חברת החשמל לרכוש פחם מקולומביה שאיננו רק יקר יותר, אלא גם מזהם יותר, שכן תכולת הגופרית בו היא כ-0.66%, לעומת 0.4% בפחם שמקורו ברוסיה. בשל ההתמהמהות בהפסקת פעילות היחידות הפחמיות, אילו תימשך הקפאת חוזי רכש הפחם מרוסיה, תיאלץ חברת החשמל לקנות שוב פחם עתיר גופרית ויקר יותר. לכן, ייאלצו גם במשרד להגנת הסביבה "לתקן" את היתר הפליטה של היחידות הפחמיות, ולאפשר להן בפועל לזהם יותר מבעתות השגרה.

ישראל מתרחקת מהיעדים שהציבה

לפי החלטת הממשלה, פעילותן של 10 היחידות הפחמיות בישראל תופסק בשנת 2025, אלא שלעיכובים הנוכחיים בלוחות הזמנים ישנה משמעות כלכלית ובריאותית, למרות שבחברת החשמל מתחייבים לעמוד בלוחות הזמנים המקוריים, ולסיים את השימוש בפחם בישראל עד סוף שנת 2025.

האם ישראל תפספס גם יעדי הפחתת הפליטות והמעבר לאנרגיה מתחדשת שהציבה לעצמה רק לפני חודשים בודדים? בשנת 2021, החמיצה הממשלה את מימוש היעד לייצור 10% מהחשמל באמצעות אנרגיה נקיה ממקורות מתחדשים, יעד שהוצב לשנת 2020, והסתפקה ב-7.6% בלבד. בהחלטת ממשלה, נקבע כי ישראל תייצר 30% מהחשמל ממקורות מתחדשים בשנת 2030 ואף הוצב יעד ביניים של 25% בשנת 2025, אולם בשל ההתקדמות האיטית ונתוני גידול האוכלוסייה של ישראל, מומחים מטילים ספק ביכולת לעמוד ביעדים הללו במועד שנקבע.

לישראל עדיין אין תוכנית קונקרטית להפחתת הפליטות בכלל הסקטורים, למרות שהיעדים שהציבה לעצמה בתחום עד סוף העשור, נמוכים ביחס לעולם. כך למשל, האיחוד האירופי האיחוד האירופי התחייב לקצץ 55% בפליטת גזי חממה עד 2030, ואף מעמיד לצורך כך תקציבים גבוהים משמעותית. זאת, כאשר כבר היום כלל מדינות האיחוד מייצרות חשמל באנרגיה מתחדשת בשיעור גבוה יותר מאשר ישראל. 

לצד ההשקעה בבסיס התקציב ובתוכניות של המדינות השונות, האיחוד האירופי אימץ תוכנית השקעות ארבע-שנתית בהיקף של 224 מיליארד יורו לקידום כלכלה ירוקה, 12% מתוך תקציב תוכנית החילוץ מהקורונה. מתוכם 71 מיליארד יורו הוקצו לתחבורה חשמלית ונקיה, 64 מיליארד יורו להתייעלות אנרגטית, ו-27 מיליארד יורו לאנרגיות מתחדשות. בישראל, לא הייתה כל השקעה באנרגיה מתחדשת במסגרת תוכניות ההתאוששות מהקורונה. בשנת 2022 מושקעים דרך תעריף החשמל 1.7 מיליארד שקל במעבר לאנרגיה מתחדשת, סכום שלא גדל בהשוואה לאשתקד למרות התייקרות הפאנלים הסולאריים, ושאינו עומד בקנה המידה האירופי הנוכחי.

"ללא תקצוב, ישראל תמשיך לפגר לעומת אירופה"

על פי אומדני BDO, התאמת היקף ההשקעות הירוקות של האיחוד האירופי לישראל, במונחי היקף השקעה לנפש, מראה כי כדי להדביק את קצב ההשקעות באירופה, ישראל צריכה להוסיף על השקעותיה הנוכחיות 14 מיליארד שקל במעבר לכלכלה מאופסת פליטות. מתוכם 4.5 מיליארד שקל בתחבורה חשמלית, 4 מיליארד שקל בהתייעלות אנרגטית, ו-1.7 מיליארד שקל נוספים באנרגיות מתחדשות, לצד השקעות נוספות בתעשייה, פסולת וכלכלה מעגלית.

לאחרונה, התמקדה הממשלה בניסוח חוק אקלים, אך עד עתה - אין תוכנית אופרטיבית הכוללת תקציבים, אבני דרך, הסרת חסמים והתאמת רגולציה לעידן של איפוס פליטות. לדברי חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO: "יעדים זה לא מספיק. ללא מדיניות ותקצוב, ישראל תמשיך לפגר לעומת מדינות אירופה בכניסת תחבורה חשמלית, בקידום אוטובוסים חשמליים ובהקטנת היקף הטמנת פסולת. במקום להפחית על מיסי הבלו על בנזין ופחם, ישראל צריכה לקדם תקציבים המעודדים אנרגיה ותחבורה דלי-פחמן, שייתרמו הן להקטנת הפליטות והן להקטנת יוקר המחיה".

"למעבר לכלכלה דלת-פחמן יתרון כלכלי משולש - הפחתת פליטות, הקטנת יוקר מחיה ועצמאות אנרגטית והקטנת התלות בנפט ופחם מיובאים. את יעד המתחדשות לשנת 2030 כנראה כבר לא ניתן יהיה להשיג, לאור החסמים במערכת ההולכה וחסמים סטוטורים ורגולטוריים בפיתוח הרשת שלא נראה שניתן יהיה לגשר עליהם ב-7.5 השנים שנותרו. אולם להערכתי ניתן להגיע ליעד הכולל שהציבה המדינה של הפחתת פליטות גזי חממה, אם יקודמו צעדי מדיניות תואמים", אמר הרצוג.

לאורך שנים, מתמהמהות הרשויות בהסרת חסמים בתחום האנרגיה הסולארית, למרות היעדים אליהם התחייבה ישראל כבר עם הצטרפותה להסכמי פריז בשנת 2016. דווקא בתחום האנרגיה המתחדשת, המצריך התגייסות של מספר לא מבוטל של משרדי ממשלה, אין תיאום מספק בין המשרדים והנושא נופל בין הכסאות. לדברי איתן פרנס, יו"ר איגוד האנרגיה המתחדשת, "בעשור האחרון המשרדים מתקוטטים ולכן הביצוע כושל. למשרד האוצר ורשות החשמל דו-שימוש (גגות, מאגרים וכו') תמיד יקר. הם מאוהבים בגדול ובזול, ומעדיפים מתקנים קרקעיים. למנהל התכנון, משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה השימוש בקרקע הוא פסול ואלו חוסמים את הפיתוח הקרקעי. רשות מקרקעי ישראל מייקרת את התחום עם דמי חכירה ותהליכים בירוקרטיים ארוכים".

"אין גורם אחד שמתכלל את כולם וכך פרוייקטים בתחום נחסמים. אם לא תהיה התערבות של משרד ראש הממשלה לצד פשרות ו-ויתורים של המשרדים, ואם קידום התחום לא יתנהל במתכונת חירום של ניהול משבר, ישראל תמשיך להשתרך אחרי העולם המפותח ולככב בתחתית מדרוג המדינות המפותחות", אמר פרנס.

במשרד האנרגיה מדגישים כי נכון לסוף שנת 2021 סך ההספק המותקן באנרגיות מתחדשות הוא בעל יכולת ייצור שנתית השווה לשיעור של 9.4% מהצריכה השנתית הממוצעת. ואולם, לא מדובר בנתון שבא לידי ביטוי בפועל באותה שנה, כ-8% לפי מדידת רשות החשמל, או 7.6% לפי מדדים בינלאומיים.

אם האנושות תמשיך כך, עלולות להיות השלכות הרות-אסון 

העיכוב במעבר לאנרגיות מתחדשות גובה מחיר כבד. גז טבעי מורכב בעיקרו ממתאן, גז חממה עוצמתי פי 80 מפחמן, וגם לשימוש בו השלכות בריאותיות: גם אם המגמה של המעבר משימוש בפחם לשימוש בגז מפחיתה את מזהמי האוויר של תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית באופן משמעותי, השימוש בגז מוביל לעלייה בשיעור פליטות בנזן ופורמאלדהיד בתחנות הכוח - גם הם מזהמים מסרטנים. ככל שיתבצע מעבר לתחבורה חשמלית, שיעור המזהמים בסקטור החשמל יגדל, ולכן למעבר לאנרגיה מתחדשת ישנה חשיבות אקלימית ובריאותית מכרעת.

פחם, נפט וגז גורמים לאפקט החממה, והשימוש בהם מוביל את האנושות ל"חיסול" מלאי הפחמן שנותר לה, ודהירה לעליית טמפרטורה מסוכנת. אילו תמשיך האנושות במסלול הנוכחי, הטמפרטורה עלולה לעלות ביותר מ-3 מעלות צלזיוס עד סוף המאה, ולכך תהיינה השלכות הרות-אסון בכלל זירות החיים, בשל עליית ההסתברות להתרחשותם של אירועי אקלים קיצוניים בתדירות ובעוצמה גוברות.

כדי להגביל את ההתחממות למעלה וחצי צלזיוס, הסף אותו מגדירים המדענים כבטוח עבור החברה האנושית, תיאלץ האנושות בעשור הקרוב לחתוך בכ-43% את פליטותיה, בעיקר באמצעות הפחתה משמעותית של השימוש בדלקי מאובנים.

לפי מחקר חדש שפורסם השבוע בירחון המדעי "Environmental Research Letters", כדי להגביל את ההתחממות במעלה וחצי, כמעט מחצית מאתרי ייצור דלקי המאובנים הקיימים יצטרכו להיסגר מוקדם מהצפי. לפי החוקרים, חלק מרישיונות ההפקה הקיימים לפרויקטי תשתית של דלקים מזהמים, יצטרכו להישלל או להיבלם בשלב מוקדם. זאת, כאשר תריסר חברות הנפט הגדולות בעולם נמצאות על המסלול להשקעה של 103 מיליון דולר ביום עד סוף העשור בניצול שדות נפט וגז חדשים, שהשימוש בתוצריהם לא יאפשר את בלימת ההתחממות הגלובלית בטווח המעלה וחצי.

יו"ר סוכנות האנרגיה הבינלאומית, פתיח בירול, הדגיש השבוע כי הפלישה של רוסיה לאוקראינה צריכה לדרבן דווקא מעבר לאנרגיות מתחדשות. לדברי בירול, "מדינות מסוימות בוחנות פיתוח של פרויקטי דלקים מאובנים חדשים. הן צריכות לזכור שלוקח שנים רבות להתחיל ביצור. הפרויקטים האלו אינם הפתרון לצרכי האנרגיה הדחופים שלנו. הם ינעלו שימוש בדלקי מאובנים. ואם העולם יצליח יעבור לכלכלת אפס נטו, הפרויקטים האלו עלולים לא להחזיר את עלויות הפיתוח שלהם".

בירול הדגיש שבניגוד לזעזועי נפט קודמים שחווה העולם, כיום ישנן חלופות זולות וזמינות: אנרגיית השמש והרוח. "זו הפעם הראשונה שאני רואה מומנטום כזה מאחורי השינוי לאנרגיה נקייה. העולם לא צריך לבחור בין פתרון משבר האנרגיה למשבר האקלים, אנחנו יכולים לעשות את שניהם".

עוד כתבות

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד