מה יהיה פה ביום שאחרי המשבר שמסעיר את עולם ההייטק / צילום: Shutterstock
ממש לא מזמן, בקיץ הקודם, רשם ענף ההייטק הישראלי את אחד השיאים שלו בכל הזמנים. חברות טכנולוגיה ישראליות גייסו יותר מ-35 מיליארד דולר בהנפקות ומיזוגי ספאק בחודש יוני לבדו. כשמנכ"לי החברות והמשקיעים נשאלו על היתכנותה של בועה, התגובה שנשלפה מהמותן הייתה אחידה: זה לא מזכיר את 2001 ולא את המשבר של 2008. בניגוד לימים ההם, טענו שם, יש כאן חברות אמיתיות שמייצרות הכנסות.
ענף ההייטק אמנם לא חווה כעת בשנית את משבר הדוט.קום או את משבר הבנקים הגדול, אבל יש לו משבר חדש משלו. חברות ישראליות מפיקות טכנולוגיות מצוינות ומייצרות הכנסות כאלה ואחרות, אך הקשר בינן לבין השווי שהוענק להן בשנה שעברה מקרי בהחלט.
אותן חברות טק שהונפקו בקיץ של השנה שעברה ספגו ירידת ערך ממוצעת שנעה בין 60% במקרה הטוב ל־90% במקרה הפחות טוב. חברות פרטיות שטרם הספיקו לצאת להנפקה נהגו לגייס הון במכפילים גבוהים של פי 30-20 ביחס להכנסות השנתיות שלהן באותו הקיץ. כיום הן נאלצות להסתפק במכפיל של פי 12 לכל היותר.
לא צריך להקל ראש במה שקורה כאן. זו לא רק ירידת שווי על הנייר. יש לה משמעות כלכלית כואבת עבור החוסכים לפנסיה, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל שמנהליהן הימרו על הראלי הטכנולוגי, עבור העובדים שנתקעו עם אופציות "מחוץ לכסף" ולא יוכלו לממש אותן בטווח הנראה לעין, ועבור יזמים שהתפתו לגייס מאות מיליונים ולהיפרד ממניות כדי לנפח את שווי החברה שלהם רק כדי לראות את המונח חד-קרן לצד תמונתם על דפי העיתון.
לכשל הזה כביכול אין פנים. קל לדבר על מושג מעורפל כמו "המשקיעים בבורסה", על טרנד שבו המונים מוכרים את תיק המניות שלהם בגלל אווירה קודרת. אבל יש מקום גם להפנות את האצבע המאשימה לבתי ההשקעות וחברות הספאק, שעודדו יזמים לצאת להנפקה או להתמזג עמן גם כשהיה ברור לכול שחלון ההזדמנויות נסגר מזמן (לא פלא שרבים מהם מכרו את מניותיהם מיד עם ההנפקה); לקרנות ענק שגייסו מיליארדים, ושמחויבות לפי האמנה שלהן להשקיע סכומים גדולים מאוד בכל חברה, לעתים ללא קשר לשווי הריאלי שלה; וליזמים חסרי אחריות שהסכימו לכך, ובתמורה לשימור יותר מניות בידיהם הסכימו לעליית שווי דמיונית.
את המשבר של 2022 נוטים המשקיעים והיזמים לייחס למלחמה באוקראינה, לאינפלציה המשתוללת ולריבית העולה. אבל האמת היא שלולא הזרימו כסף כה רב לשוק הטכנולוגי, לעתים בחוסר אחריות, חלק מהגורמים הללו לא היו באים לעולם. משבר חברות ההייטק רק בתחילתו, עד כדי כך שרבים עדיין לא רואים אותו, חלקם אף מתכחשים לו. איך הוא ייראה? נעזרנו במיטב המומחים כדי להבין.
● מנכ"לית אורקל: "חדי הקרן התגלו כסוסי פוני. וסוסי פוני לא יודעים לעוף"
אופציות: החברות עלולות לצבור הפסדים כדי לשמר את העובדים
בהתחשב בעובדה שההנפקות הישראליות המבטיחות של השנה שעברה נסחרות כיום בלפחות 60% מתחת לערכן בעת ההנפקה, אופציות, מנגנון התמרוץ המרכזי של חברות ההייטק, הפכו חסרות ערך, כלומר "מחוץ לכסף" (מצב שבו מחיר ההמרה של אופציה למניה גבוה ממחיר המניה בבורסה). עשרות אלפי העובדים שציפו להתעשרות מהירה התאכזבו לגלות שהאופציות שהובטחו להם במחיר מימוש נמוך חסרות ערך, למעט עובדים שהצטרפו בשלב מוקדם כך שהם בלאו הכי זכו למחירי מימוש נמוכים ביותר.
את הירידה במימושי האופציות ניתן היה לראות כבר בשנה שעברה: אם ב-2020 מימשו עובדי החברות אופציות המגלמות הטבה של 57 מיליון דולר בממוצע לחברה והחזיקו בסוף אותה השנה באופציות הניתנות למימוש בשווי של 118 מיליון דולר, הרי שבסוף 2021 הסכומים ירדו ל-54 מיליון דולר ו-80 מיליון דולר בהתאמה. עובדי Wix למשל רשמו ירידה של יותר מ-600 מיליון דולר בשווי ההטבה של האופציות שבידיהם, וההטבה של עובדי למונייד ירדה מ-212 מיליון דולר בסוף 2020 ל-5.2 מיליון דולר בלבד בסוף 2021.
כדי לשמר את העובדים מקצות החברות בענף עוד ועוד אופציות (האפשרות לרכוש מניות בתשלום מצד העובד לפי שווי מוסכם מראש) ומניות חסומות (שניתן יהיה לקבלן במועד עתידי ללא תשלום). אלא שיש חברות שהחלו לשלוף מהארסנל גם את "פתרון יום הדין": תמחור מחדש של אופציות. זה מהלך דרמטי שבמסגרתו הן יוזמות הפחתה משמעותית של מחיר המימוש של האופציות שלהן כדי ליצור באופן מלאכותי כדאיות לרכישת מניות.
לשם כך הן נאלצות לשלם מחיר. "מהלך שכזה עלול להשית הוצאה גדולה על החברה", אומר לגלובס טל דורי, מנכ"ל IBI קפיטל, המתמחה בין היתר בניהול תוכניות תגמול ונאמנות לחברות הייטק. "הוצאה זו נובעת מההפרש בין מחיר המימוש הישן לחדש, ממספר האופציות שהוקצו וממספר העובדים. זו הוצאה חד-פעמית גבוהה שעלולה להוביל את החברה להפסד תוך פגיעה בדיבידנד של בעלי המניות". גם לעובדים זה לא ניתן בחינם: מדובר בהקצאה חדשה של אופציות, כך שברוב המקרים הם נאלצים להמתין שנתיים בממוצע כדי לממש אותן.
"התרגלו לשוק שרק עולה, מבלי לשקול את האפשרות שהוא גם יכול לרדת", אומרת רו"ח דינה פסקא רז, שותפה וראש מערך הטכנולוגיה בסומך חייקין KPMG. "אופציות נחשבות מלכתחילה כלי שיש בו סיכון, ולכן הן ממוסות פחות ביחס למשכורות ובונוסים".
שכר: העלייה המטאורית צפויה להצטנן
למרות האווירה הקודרת טרם הצטברו אינדיקציות על ירידה ברמת השכר, אך האפשרות לכך סבירה ביותר. השכר הוא תוצר לוואי מאוחר של ביקוש לעובדים, הבא לידי ביטוי בין השאר במספר המשרות הפנויות. אמנם הנתון האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציג קפיצה של כ-6% בשכר הממוצע בהייטק לכ-30 אלף שקל במהלך השנה האחרונה, אך הוא מפברואר. בשלושת החודשים האלה הסתיים לו עידן.
עוד לפי הלמ"ס: בין ינואר למרץ 2022, לראשונה זה שנתיים, נרשמה ירידה (של 3%) בביקוש למפתחי תוכנה. מגמה זו התגלתה גם בארה"ב: אתר המשרות האמריקאי אינדיד מדווח על ירידה במספר המשרות למתכנתים חדשים בחודש מרץ לאחר שנתיים של עליות רצופות.
הקפאות גיוסים בענקיות כמו מטא ואובר ודיווח התחלתי על הקפאות של משרות במרכזי פיתוח זרים בישראל ובכמה חברות ציבוריות גדולות מעידים שחברות גייסו עובדים רבים מדי בזמן קצר מדי. כעת התחזית היא שפחות חברות יגייסו מיליארדים ויהפכו לחדי-קרן, והחברות הקיימות שהתחמשו במזומנים יגדלו באופן אחראי יותר, וייתכן שיעדיפו לגדול אורגנית באמצעות רכישות. בינתיים לא מדובר בקטסטרופה רבתי - סך הכל בעצירת טירוף השכר וחזרה לשפיות.
שווי החברות: הירידה גובה מחירים
תחילתו של המשבר בירידה המתמשכת בשווי מניות חברות הטק הציבוריות, מארבה רובוטיקס הקטנה, דרך איירון סורס הבינונית ועד אמזון הגדולה. מהר מאוד חלחל המצב העגום גם לשוק החברות הפרטיות - הסטארט-אפים וחדי-הקרן. שני העולמות, הציבורי והפרטי, קשורים אלה באלה, בין השאר באמצעות קרנות ענק כמו סופטבנק, קוואטיו וטייגר, שמשקיעות בשני השווקים במקביל ונאלצו לספוג הפסדים כבדים ברבעון הראשון של השנה.
קרנות שכאלה, שהיו מהמשקיעות הגדולות בהייטק הישראלי בשנתיים האחרונות, היו גם הראשונות לאבד סבלנות כלפי חברות שרחוקות מרווחיות. כעת מצפים בתעשיית ההון-סיכון לסיבובים חדשים המשקפים לחברות ירידת שווי ביחס לסיבוב הקודם.
בתעשייה זה מכונה דאון ראונד, מהלך שבו המשקיעים והיזמים קובעים יחד שהחברה איבדה שווי - תהליך שמחייב את הקרנות לדווח על מחיקת ערך מצדן ומציב את היזמים בפני מציאות של נסיגה. זו לא מקריות: "חברות שגייסו כסף בשווי גבוה לא רצות לגייס שוב ולסבול מירידת שווי למרות שהן יכולות", אומרת פסקא רז. "החוק בתעשייה הוא - אל תרוץ לתפוס את הסכין כשהיא נופלת".
כמו כן, היא אומרת, השווי שמוכנים המשקיעים להעניק לחברות הפרטיות הצטנן. "בימים שבהם חברות ציבוריות בתחום הענן נסחרות במכפילים חד-ספרתיים על קצב ההכנסות השנתי (ARR), אי אפשר שלא להיות מושפעים מהסנטימנט השלילי. המכפילים בשוק הפרטי אמנם קצת יותר גבוהים, אבל אם עד לפני כמה חודשים ראינו גיוסים במכפיל 25 על קצב ההכנסות השנתי, היום רוב הצעות הגיוס לחברות צמיחה עומדות על מכפיל 12-10".
יש לכך השלכות לא קטנות שעלולות להשפיע על יכולתה של חברת הייטק למשוך טאלנטים או להשאיר את הקיימים במקום. "השוק עבר במהירות מ-200 קמ"ש ללחיצה חזקה על הברקס, וזה מחלחל די מהר מהציבורי לפרטי - קודם כל לחברות בצמיחה ולאחר מכן לחברות בשלבים המוקדמים יותר," אומרת ד"ר יפעת ארן, חוקרת תאגידים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. "בעוד מחיר המניה של חברות ציבוריות משתנה כל הזמן, בחברות פרטיות המחיר נקבע בסבבי גיוס אחת לכמה חודשים או שנים, והן שואפות שהוא יעלה כל הזמן כי זה מעביר מסר של צמיחה ומומנטום חיובי. כשאין ברירה וחייבים לגייס לפי שווי נמוך יותר, יש בכך איתות שלילי לשוק, לעובדים ולמשקיעים ופגיעה במוניטין של החברה ובמוטיבציה של היזמים".
"בשונה מחברות ציבוריות", מוסיפה ארן, "למשקיעים בחברות סטארט־אפ יש מניות בכורה שבמקרים רבים מוגנות מפני דילול. גיוס בשווי נמוך עלול להיות טריגר להגנה מפני דילול - מה שיוביל להקצאה נוספת של מניות למשקיעים ודילול נוסף של בעלי המניות הרגילות - העובדים והיזמים".
העובדים והיזמים בחברה האמריקאית סקוור (Square) של מייסד טוויטר ג'ק דורסי ודאי לא ישכחו את הדאון ראונד שנאלצו לעבור ב-2014. המשקיעים דרשו לקבע את התשואה המובטחת עבורם בכל מקרה של אקזיט בתמורה להזרמת 150 מיליון דולר לחברה, וכשזו הונפקה בסופו של דבר במחצית מהשווי שקיבעו המשקיעים לעצמם, הם פוצו במניות רבות על חשבון היזמים והעובדים. באותו מקרה התקשורת לא הציגה את הגיוס כדאון ראונד, כיוון שהערכת השווי שהושגה בזכות אותה התשואה המובטחת הייתה גבוהה, אולם האפקט על דילול שווי המניות הרגילות התגלה לעובדים רק באקזיט.
גיוסים: מקפיאים את השווי לטובת דילול עתידי
כדי להימנע מדאון ראונד הסטארט-אפים שלא גייסו בשנה האחרונה וכעת נדרשים למלא את קופת החברה פונים לפתרונות יצירתיים: סיבובי גישור או סיבובי סייף, כפי שהם מכונים בתעשייה. במסגרתם מתחייבים המשקיעים להזרים הון לחברה תוך הקפאה של השווי במטרה לקבל הנחה של 20%-30% על השקעתם בסבב גיוס עתידי, תוך דילול העובדים, היזמים והמשקיעים המוקדמים. "רק לפני חודש שימשו סיבובי סייף כביטוי של שפע כדי להכניס משקיעים נלהבים גם כשחברה לא ממש יצאה לסיבוב גיוס", אומר נייט מאיר, שותף בקרן סטייג' וואן. "כיום משמש הסייף מנגנון שמאפשר לחברות להימנע מירידת שווי ולחצות את התקופה בשלום".
"למעשה הסייף הוא מקדמה על הסיבוב הבא", מסביר עו"ד יאיר גבע, מנהל מחלקת הייטק במשרד הרצוג פוקס נאמן, שצופה עלייה מסוימת בשימוש בגיוס שכזה. "בעולם שבו שוויים עוברים תיקון ומשקיעים חיצוניים עשויים להיכנס לעמדת המתנה, הסייף עשוי לשמש פתרון נוח לגיוס הון מהיר ממשקיעים פנימיים וגם חיצוניים, גם בהיעדר הסכמה או בחוסר ודאות לגבי השווי המתאים במועד הגיוס".
"גיוסים אלה מאפשרים לחברות בוגרות יותר להימנע מההשלכות השליליות שמגיעות עם דאון ראונד", אומרת ד"ר ארן. "היזמים בינתיים לא מדוללים והשליטה שלהם בחברה נשמרת, המשקיעים מרשים לעצמם להמתין עם עדכון השווי בדיווחים לשותפים, והעובדים לא יודעים מה קורה בדיוק אז לא כועסים או עוזבים. אבל זה סוג של פלסטר: זה נותן לחברות מרווח נשימה, אבל בסופו של דבר, כתלות בקצב שריפת המזומנים, הן יצטרכו לגייס הון בסיבוב אמיתי, שבו כל המכשירים האלה יומרו למניות או שהחברה תימכר או תתפרק, ואז הסכומים האלה יוחזרו כחוב עם ריבית. כך או כך, בעלי המניות הרגילות ובעלי האופציות ירגישו את זה בפגיעה בשווי המניות הרגילות".
"אם החברה תימכר בשווי נמוך, ייתכן שהיזמים יתוגמלו באמצעות בונוסים או מנגנונים פיננסיים, ולכן הם יכולים לצאת עם כמה מיליונים גם אם יתברר שהמניות הרגילות לא שוות כלום ושהעובדים יוצאים בידיים ריקות. זהו רגע של מבחן עבור יזמים, שאמורים לשקף לעובדים את המצב, והם יצטרכו להראות שכל הדיבורים על התרבות הארגונית המופלאה שלהם לא היו מהשפה ולחוץ. עובדים שנפגעו מדילול וירידת שווי ניתן לתמרץ בחזרה באמצעות מענק חדש שמנצל את השווי הנמוך של המניה כרגע או עדכון של מדיניות תגמול. השקעת משאבים בתקשורת נכונה בנושא אקוויטי יכולה לחסוך הרבה מרמור בהמשך".
פיטורים: כבר לא סיוט רחוק
כמו כל דבר כמעט, המשבר בתעשיית הטכנולוגיה הגיע לארה"ב לפני הופעתו בישראל. על פי אתר Layoffs.fyi, בחודש מאי פוטרו יותר מ־5,700 עובדי 25 סטארט־אפים, רובם בארה"ב. זו עלייה ביחס לחודש שלפניו, אז פוטרו 3,700 איש ב-19 חברות בלבד. על פי מאגר הסטארט־אפים קראנצ'בייס, בשבוע הראשון נרשמו 43 עדכוני פיטורים בחברות - הגבוה מאז ספטמבר 2020.
המקרה של חברת Avo בישראל, שבמסגרתו פוטרו מאות עובדים, הוא אמנם ייחודי, שכן החברה יוצאת דופן בהוצאותיה הכבדות, בתעוזה העסקית שלה ובהימור הטכנולוגי שנטלו המשקיעים, אבל היא משמשת כסנונית מבשרת לתקופה קשה שעלולה להגיע לכאן.
Avo היא אולי דוגמה לחברה ישראלית שהוצאות ההעסקה שלה היו פונמליות, ונדרשה להזרמת מזומנים בלתי פוסקת כדי לממן פעילות הפסדית. אבל למרבה הצער, היא אינה היחידה ששרויה במצב הזה, וחברות שלא השכילו לגייס הון ב־2021, או שבזבזו מהר מדי את הכסף שגייסו, ייאלצו להחליט אם לפטר עובדים או לגייס הון במחיר הפסד ולדלל את חלקם ואת חלקם של העובדים הוותיקים.
מכירת חיסול: הגדולות ירכשו את הקטנות
בתקופה שבה הברירה הטבעית תתחיל לעשות את שלה, חברות שלא יצליחו לגייס כסף בתנאים שרצו עשויות לבחור למכור את החברה - גם אם לא באקזיט נוצץ במיוחד. איריס שור, היזמת והמנכ"לית של חברת טכנולוגיית השיווק הדיגיטלי Oribi, הודתה בגילוי לב נדיר כי העדיפה שלא להסתחרר מגיוס בשווי גבוה מדי והחליטה למכור את החברה לתאגיד האמריקאי לינקדאין בשלב יחסית מוקדם.
סיבובי הסייף עלולים אף לתדלק רכישות כאלה מצד חברות שיחפשו צמיחה גבוהה בקצב ההכנסות השנתי. "בעידן שבו המשקיעים מסתכלים על צמיחת קצב ההכנסות השנתי, הם עשויים לעודד את החברות המגייסות לרכוש חברות קטנות", אומרת פסקא רז, וגבע מוסיף: "החברות שהתחמשו במאות מיליוני דולרים ירכשו את אלה שייגמר להן הדלק. טכנולוגיות שהשקיעו בהן עשרות מיליוני דולרים יירכשו בהנחה משמעותית".
היזם זוהר לבקוביץ': זה לא משבר, "זו תחילת התיקון של הסטייה"
לפני שנתיים, בעיצומה של הקורונה, כשעוד נראה היה שהמשבר לא פוסח על ענף הטכנולוגיה, פרסם יזם ההייטק זוהר לבקוביץ' מאמר דעה בגלובס שכותרתו "תנו לטבע לעשות את שלו". "תעשיית ההייטק הישראלית מוצפת בכסף", הוא כתב, "אלא שחלקו הגדול הוא 'כסף טיפש', שרודף אחר החלום ומממן סטארט־אפים לא מוצלחים שסופם להיכחד". לבקוביץ טען כי הכסף שמושקע במקומות הלא נכונים גורם נזק, שכן ההשקעה היא על חשבון החברות הטובות.
המשבר הצפוי של אז אולי התברר כמדומה ואף אתחלף בפריחה עצומה, אבל מה שקורה עכשיו בענף כבר לא מסמן פריחה. עם זאת, סבור לבקוביץ', הירידות החדות בשוויים של חברות הטכנולוגיה הן בעיקר"תיקון". "הקורונה העיפה את ההייטק לשוויים לא הגיוניים. השוק טיפה הגזים כלפי מעלה סביב הקורונה. למעשה, מה שאנחנו רואים עכשיו זה תחילת התיקון של הסטייה".
לדבריו, התיקון יתבטא בין היתר בתנאי העבודה, ויש בזה רק טוב. "המשכורות יצאו משליטה, וצריך לחזור לנורמליות. אולי בחברות יהיו רק עשרה טעמי גלידה ולא 24, אבל עדיין יש מספיק סוכר לעובדים. הדבר המצער הוא שחלק מהתיקון יתבטא בפיטורים".
הרבה סטארט־אפים ייפגעו.
"סטארט־אפ טוב יוכל תמיד לגייס. סטארט־אפ לא טוב שמגייס עושה נזק לכולם - גם לעובדים ובעיקר לתעשייה כולה. חברות שגייסו לפי שווי לא הגיוני ייסגרו. אבל קצת יובש לא יזיק, בסופו של דבר הוא יחזק את הענף ויחזיר אותו לגודל הטבעי שלו".
הדס מגן
אדם פישר, קרן בסמר: "החברות הטובות יספגו את המפוטרים"
"אין ספק שאנו צפויים להאטה", אומר אדם פישר, שותף בכיר בקרן הון־הסיכון האמריקאית בסמר. "הערכות השווי של החברות נופחו בשלוש השנים האחרונות בעקבות עלות נמוכה של כסף לסטארט־אפים ולמשקיעים שלהם. זה עודד אותם לצמוח בכל מחיר, מה שאומר צמיחה מאוד לא יעילה. החברות הטובות יישארו במצב טוב, הן נהנות משווקים גדולים, הן מושכות לקוחות ויכולות להמשיך לצמוח במהירות וביעילות. הן רק צריכות להיות סבלניות. חברות אחרות יצטרכו להתאים את היעדים ואת קצב שריפת המזומנים, מה שאומר בדרך כלל קיצוץ בכוח אדם.
"אלא שלמרות שאני מצפה להרבה פיטורים, אני גם מצפה שתהיה מספיק צמיחה בחברות הטובות, כדי שיוכלו לספוג את כוח האדם הזה. בטוח יהיו אומדנים מחודשים, אבל זה לא אסון להייטק הישראלי. עדיין יש הון רב בשוק והוא חזק ומגוון. ישראל הפכה ליעד מוביל להון זר ויש להניח שזה לא ישתנה.
"אנחנו ממשיכים לראות יזמים מדהימים שמקימים חברות, וזה זמן מצוין להתחיל משהו חדש כשדעתם של אחרים מוסחת".
הדס מגן
זאב הולצמן, קרן גיזה: "המשבר יהיה ארוך וקשה ממה שחושבים"
זאב הולצמן, מייסד ושותף בכיר בקרן ההון־סיכון גיזה, סבור שהמצב רק יחמיר. "המשבר הנוכחי נראה גרוע, אך עוד לפני שנראה שינוי הוא יהיה גרוע יותר. עד עכשיו ראינו ירידות של 25% בהיקף הפעילות של חברות, וזה יימשך".
"במשבר, בעיקר בשוק ההון הציבורי, היכולת של חברות הסטארט-אפ לעשות אקזיטים יורדת משמעותית, כי חלק גדול מהמשקיעים מקפיאים את הפעילות ומחכים לתקופות טובות יותר. אני מעריך שהיקף הפעילות של חברות טכנולוגיה יצומצם מאוד".
מה גרם למשבר בעצם?
"במשך 15 שנה השוק היה בעלייה, כמויות הכסף שזרמו לשם היו אדירות, בין היתר בשל שערי ריבית אפסיים עד שליליים, ולכן זה היה צפוי. קם דור חדש של משקיעי הון־סיכון וסטארט־אפים שלא חוו משברים, הם לא ראו את הדם ברחובות בינואר 2000, וחלקם גם לא כל כך מודעים למשבר של 2008, שהיה קצר יחסית".
מה צריך לעשות?
"חברות חייבות להתנהל בצורה הרבה יותר מושכלת - לצמצם תוכניות השקעה גרנדיוזית, פרויקטים לא הכרחיים וכוח אדם, לשמור על הכסף ולהיות מוכנים שהמשבר הזה יהיה ארוך. החגיגה שהייתה ב־2021 נגמרה. אבל כלכלה בנויה על סייקלים, ובסוף החברות הטובות יצלחו את המשבר בצורה טובה ויראו תשואה יפה. אני די פסימי לטווח הקצר, אך אופטימי לטווח הארוך".
הדס מגן