שדה חיטה בהודו / צילום: Associated Press, Channi Anand
ביום שני האחרון, מחירי החיטה בהודו עלו ב-6%, ולזאת לאחר הודעתה על איסור יצוא חיטה.
הודו ומדינות רבות אחרות היו צריכות להתמודד עם עיכובים בשרשראות האספקה ורווחים נמוכים יותר ביצוא בגלל נגיף הקורונה. פלישת רוסיה לאוקראינה מוקדם יותר השנה, הוסיפה גם היא להתייקרות מוצרי המזון. "עם מחירי המזון שכבר גבוהים עקב שיבושים בשרשרת האספקה הקשורים לקורונה והתשואות מופחתות-הבצורת בשנה שעברה, הפלישה של רוסיה הגיעה בזמן לא טוב לשוקי המזון העולמיים", אמר מכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית (צוות חשיבה בוושינגטון) בהודעה באפריל.
רוסיה ואוקראינה היוו 29% משוק יצוא החיטה העולמי (בין יצואניות החיטה הגדולות בעולם), אך עם בוא המלחמה השתנה המצב, והוביל למחסור לא רק בחיטה, אלא גם במוצרי מזון בסיסיים אחרים כגון דגנים, תירס ושמנים מן הצומח, שרוסיה ואוקראינה היו בין המייצאות המובילות שלהם בשוק.
הפחד מהאינפלציה והצורך בביטחון תזונתי הוביל מדינות רבות לאסור על יצוא של מוצרי מזון נוספים, בזמן שהמלחמה באוקראינה גרמה לזינוק האינפלציה העולמית.
בעוד המלחמה נמשכת, אוקראינה לא מצליחה לייצא דגנים, שמן צמחי ודשנים, וסובלת מחורבן כבד בשדות היבול שלה. על פי הפייננשל טיימס, במהלך סוף השבוע האחרון הוציא ארגון המדינות המתועשות, G7, אזהרה על סיכון ממשי למשבר רעב עולמי, אלא אם רוסיה תפסיק את המצור על התבואה האוקראינית שתקועה בנמלים.
בנוסף להודו, רוסיה ואוקראינה, גם מצרים, קזחסטן, קוסובו וסרביה אסרו על יצוא חיטה, ומדינות רבות אחרות אסרו על יצוא של מוצרי מזון בסיסיים נוספים. אלג'יריה אסרה על יצוא של פסטה, שמן צמחי וסוכר, טורקיה אסרה על יצוא של בשר בקר, כבש, בשר עיזים, חמאה ושמני בישול, ותוניסיה אסרה על יצוא של פירות וירקות.
מכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית הודיע ש"ככל שהמלחמה תמשך, ישנה סבירות גבוהה יותר שהמחסור במזון, במיוחד בדגנים ושמנים צמחיים, יחריף - מה שיוביל יותר מדינות לפנות להגבלות על סחר".