ערן דוידי, מנכ''ל משרד המשפטים / צילום: דוברות משרד המשפטים
כפי שנחשף בגלובס, מנכ"ל משרד המשפטים ערן דוידי החליט לפצל את תפקיד כונס הכנסים הרשמי והאפוטרופוס הכללי לשני תפקידים ולהוציא את המשרות לוועדות איתור.
נציבות שירות המדינה יישמה את מתווה המנכ"ל דוידי, אולם קבעה קריטריונים שלמעשה נועלים את הדלת בפני כמעט כל המועמדים שאינם מתוך מתוך המערכת עצמה.
כך נקבעו הקריטריונים לפיהם מלבד ניסיון של 7 שנים בעבודה משפטית, יש צורך "ב-5 שנות ניסיון בתפקידי ניהול בכירים בשירות הציבורי או בתאגיד, הכוללים: ניהול היררכי של לפחות 20 עובדים. ניהול ממשקי עבודה מול גורמים ובעלי עניין, לפחות 50. ניהול תקציב מעל 10 מיליון שקל. הובלת שינויים ותהליכים משמעותיים ומורכבים חוצי ארגון".
לגלובס נודע כי עורכי דין בכירים מן המגזר הפרטי שביקשו להתמודד על התפקיד, גילו כי הם כלל לא עומדים בתנאי הסף לאור הדרישה לנהל תקציב מעל 10 מיליון שקל ולהוביל שינויים ותהליכים משמעותיים ומורכבים חוצי ארגון.
לאחר שהתקבלו פניות מצד גורמים שונים, במשרד המשפטים הבינו כי מדובר בדרישות אשר לא הופיעו בוועדות איתור אחרות, וכי בעבר נבחרו לתפקיד אנשים שכלל לא עומדים בתנאי הסף הנוכחיים. לאור זאת, פועלים במשרד המשפטים לתיקון תנאי הסף כדי לאפשר למועמדים מגוונים להתמודד על התפקיד.
העומס על כל יחידה מקשה להוביל שינוי
כזכור, מנכ"ל משרד המשפטים, ערן דוידי, החליט על פיצול תפקיד האפוטרופוס הכללי ותפקיד כונס הנכסים הרשמי (המכונה כיום הממונה על הליכי חדלות פירעון). על פי הרפורמה, האגף יפוצל באופן מיידי לשתי יחידות נפרדות. המנכ"ל דוידי ערך עבודת מטה בחודשיים האחרונים כדי לבחון לעומק את משמעות הפיצול.
במשרד המשפטים סיפרו שממצאי עבודת המטה היו חד משמעיים, והוחלט להקים שתי יחידות עצמאיות ונפרדות. כמו כן, מסקנות עבודת המטה מצביעות בראש ובראשונה על הצלחתן של רפורמות ייעול מקצועיות המקודמות במשרד, ובהן רפורמת "ייפוי-כוח מתמשך" באגף האפוטרופוס הכללי, וכן "חוק חדלות פירעון" באגף הממונה על חדלות פירעון.
ממצאי עבודת המטה העלו שבשל היעדר הזיקה בין שתי היחידות והשינויים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות וחוק חדלות פירעון, כמו גם צורך בהתמחות ארגונית - יהיה נכון לפצל את האגף לשתי יחידות נפרדות.
בדוח עבודת המטה מצוין כי האפוטרופוס הכללי והממונה על חדלות פירעון הוא הארגון השני בגודלו במשרד המשפטים, אשר מונה למעלה מ-500 עובדים. ההשקה היחידה בין שני המכלולים היא ברמה הניהולית, ואינה פועל יוצא של סיבה מהותית או ארגונית, אלא המשך של החלטות שנתקבלו בקום המדינה עם הקמת כלל הגופים המשפטיים.
עוד מצוין בדוח שבחודש אוקטובר 2016 נכנס לתוקף תיקון מס’ 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שהוביל להגדלה משמעותית בנפח העבודה של אגף האפוטרופוס הכללי.
בשנת 2017 הופקדו 612 ייפויי-כוח מתמשכים, אך המספר הכפיל את עצמו פי 10 בשנת 2018. מאז המספרים ממשיכים לזנק, כשבשנת 2021 הופקדו כ-31 ייפויי-כוח מתמשכים, ונכנסו לתוקף 1,162 ייפוי-כוח.
בנוסף, בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקף בחודש ספטמבר 2019, הממונה מטפל בתיקים שגובה החובות בהם עולה על 150 אלף שקל, המהווים כ-75% מסך הליכי חדלות הפירעון שנפתחים במדינת ישראל מידי שנה. החוק יצר שינוי מהותי באופן ניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים, כשבשנת 2018 כ-73% ממלאי התיקים בבתי המשפט המחוזיים היו הליכי חדלות פירעון. במשך השנים גדלו היקפי הפעילות בממונה בשיעור גבוה בהרבה מקצב הגידול של האוכלוסייה, וקצב הגידול הממוצע עודנו עומד על קצב גידול של למעלה מ-20% בשנה.
עוד נטען בדוח שתחת העומס הקיים כיום, היכולת להוביל תהליכי שינוי ארגוניים משמעותיים לשם שיפור השירות לאזרח היא מוגבלת ביותר, וניתן לראות שכאשר שונה המבנה הארגוני ונוספו מנהלים, חל שיפור משמעותי בזמני המענה לפניות הנוגעות לצווי ירושה וצוואה.
חיבור היסטורי שאינו רלוונטי לימנו
גורם המצוי בעבודת הכנ"ר והאפוטרופוס הכללי סיפר לגלובס שלרוב כונס הנכסים הרשמי נמצא בממשק עבודה עם בתי המשפט המחוזיים, ואילו האפוטרופוס הכללי נמצא בממשק עבודה עם בתי המשפט לענייני משפחה. התחומים אינם משיקים, כך שלא ברורה התועלת הארגונית בהכפפתם לאגף אחד תחת איש אחד.
לדברי הגורם, חיבור שני התפקידים הוא עובדה היסטורית עם הקמת משרד המשפטים, וייתכן שנקבע עוד בימי המנדט הבריטי. הגורם הוסיף שוועדה מקצועית דנה כבר במהלך שנות ה-90 בפיצול התפקידים, אך לבסוף החליטה להשאיר את העניין פתוח לשיקול שר המשפטים.
לאחר מינויה של הכנ"רית סיגל יעקבי לתפקיד שופטת בית המשפט הכלכלי בתל אביב, מונתה המשנה לפרקליט המדינה, אורית קוטב, כממלאת-מקום הכנ"ר והאפוטרופוס הכללי, עד למינוי קבע של תפקידים אלו.