תרומת זרע. נחשפו עשרות רופאים שביצעו עבירות זהות / צילום: Shutterstock, Tikhonova Yana
הכותבת שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
מה המשותף לד"ר מוריס רוצ'סטר מניו יורק, ד"ר פיליפ פיבן ממישיגן, ד"ר יאן קארבט מהולנד, ד"ר ססיל ג'קובסון מיוטה, ד"ר נומרן בארווין מקנדה וד"ר דונלד קליין מאינדיאנה? כולם היו רופאים שהתמחו בטיפולי פוריות בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת, ובשנים האחרונות התברר שהם ביצעו "הונאת הפריות". במקום להפרות את הנשים בהן טיפלו בזרע מתורם אנונימי או מהבעלים שלהן, כפי שהובטח לנשים שהרו, הרופאים השתמשו בזרע שלהם עצמם, ולכן היום הם למעשה האבות הביולוגיים של עשרות ואף מאות צאצאים שנולדו כתוצאה מהפריות אלה.
הרופא הראשון שנתפס בביצוע "הונאת הפריות" היה ד"ר ססיל ג'קובסון, שבשנת 1989 המשטרה ערכה לגביו חקירה בנושא אחר, וגילתה כבדרך-אגב כי באופן מוזר וחשוד הרופא לא החזיק ברשימת תורמי זרע עבור ההפריות שביצע. בדיקות DNA, שהיו אז בחיתוליהן ובשימוש משטרתי בלבד, חשפו לפחות 15 ילדים הקשורים אליו גנטית כילדיו הביולוגיים. הפרשה עוררה הדים רבים ונתפסה כמקרה קיצוני ויוצא דופן, פרי מוחו המעוות של רופא חולני. בהיעדר עבירה בחוק העונשין שמכסה פשע מוסרי כזה, הרופא נדון לחמש שנים בכלא על עבירות שוליות נלוות בסגנון הטרדה באמצעות מתקן בזק.
מה שנתפס בעבר כאפיזודה חד-פעמית, מתברר בשנים האחרונות כמכה עולמית, לאחר שנחשפו עשרות רופאים שביצעו עבירות זהות. הרופאים חשבו בזמנו שהם ביצעו את הפשע המושלם, ולא דמיינו שבמאה ה-21 בדיקות DNA תהפוכנה למוצר בשימוש ביתי ונגיש לכל.
אתרי חיפוש שורשים שצצו בשנים האחרונות כמו Ancestry ו-23andme מאפשרות כיום לכל אחד לשלוח את ה-DNA שלו לאתר, וכך למצוא את שורשיו וקרובי משפחה רחוקים. למרבה ההפתעה, במקום בני-דודים מדרגה שלישית, אנשים רבים נדהמו למצוא דרך האתרים הללו אחים למחצה, וכך התגלו כאמור מאות מקרים של הונאת הפריות.
100 ילדים ו-500 דולר קנס
הנושא עלה כעת שוב לכותרות בעקבות הסרט הדוקומנטרי המצליח של נטפליקס "אבינו", העוקב אחר בחורה בשם ג'קובה, שמגלה, באמצעות שליחת ה-DNA שלה לאתר האינטרנט, כ-100 אחים למחצה, לכולם דמיון פיזי מטריד זה לזה, וכולם קשורים גנטית לד"ר קליין, רופא הפוריות שטיפל באימותיהם. מתברר כי בעוד שהרופא אמר לנשים שהוא עושה שימוש בזרע שהבעלים שלהן סיפקו, או לחילופין בסטודנטים לרפואה כתורמי זרע, הוא היה הולך לחדר הסמוך, מביא את עצמו לפורקן מיני ואז מזריק להן את זרעו.
כשהאימהות גילו את האמת בעקבות חשיפתה של ג'קובה, הן הרגישו, בצדק, שהן עברו אונס של ממש, אך למרבה הצער הן וג'קובה גילו כי גם בחלוף 30 שנה מהתיק של ג'קובסון, החוק הפלילי עדיין אינו מכסה מקרים כאלה. הרופא המחליא הורשע גם הפעם בעבירה נלווית שולית, ונענש בקנס של 500 דולר בלבד.
מעבר לעבירה המינית וההונאה המגולמות במעשיו של ד"ר קליין, הילדים שנולדו לו חשפו שתי השלכות איומות נוספות של מעשיו. האחת - שבניגוד לתורמי זרע רגילים, ד"ר קליין לא עבר בדיקות ומיונים, ובדיעבד התברר כי הוא סובל מפגם גנטי שהוריש לצאצאיו. כמו כן, כמעט כל הצאצאים מתגוררים באותה עיר וקהילה, ולכן הם עלולים להינשא לאחיהם או לאחותם ללא ידיעתם.
האם גם בישראל קיימים מקרים של הונאת הפריות? כנראה לא נוכל לדעת לעולם, מאחר שהדין הישראלי אינו מאפשר שימוש ביתי וחופשי בבדיקות DNA מחשש לממזרות, גם לא באתרים לחיפוש קרובים. כאשר אישה נשואה עוברת הפריה מזרע שאינו שייך לבעלה, על-פי ההלכה יש לעשות שימוש בזרע מגוי כדי למנוע חשש ממזרות, ולכן אם הרופא היהודי יבצע "הונאת הפריות", בתי המשפט ממילא לא יניחו לברר זאת באמצעות בדיקות DNA.