גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתמקמים בצד הנכון: עליית הריבית הופכת את הבנקים ליעד מעניין להשקעה

המגמה העולמית של העלאות ריבית, שהגיעה גם לישראל, קשורה קשר הדוק לביצועים הפיננסיים של הבנקים, ועשויה לתרום משמעותית לרווחים ולתשואה על ההון שהם מציגים ● כתוצאה מכך נוצר פרופיל סיכון-סיכוי איכותי, שעשוי להזמין השקעה רוחבי במדד ת"א בנקים

הבורסה בתל אביב / צילום: שלומי יוסף
הבורסה בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

הכותב הוא שותף בקרני פמילי אופיס. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול-דעתו של הקורא, ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ניירות ערך או מוצר פיננסי כלשהו

אחרי תקופה ארוכה של מתיחת חבל בכל הנוגע לטיפול בפרץ האינפלציה, לאחרונה ניתן האות. יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, שמצא עצמו ניצב פעם אחר פעם בפני אינפלציה מתעתעת שהכתה בעוצמה, וחצתה במרץ קצב שיא (8.5% במונחים שנתיים) של כארבעה עשורים, שלף את הכלי האפקטיבי ביותר שיש ברשותו לקיצוץ כנפי האינפלציה, והחל בהתנעת מחזור העלאות ריבית. עד כה, ריבית הבסיס בארה"ב טיפסה פעמיים רצופות, האחרונה בשיעור של 0.5% - החדה ביותר מאז שנת 2000.

הפד, שמכתיב את הטון מוושינגטון ליתר הבנקים המרכזיים בעולם, הוביל גם את מקבילו הישראלי לצעוד בנתיב דומה, ולהודיע בחודש אפריל על העלאת ריבית ראשונה לאחר ארבע שנים, תוך שהוא מעריך כי הריבית תטפס בתוך כשנה ל-1.5% (מ-0.35% נכון להיום).

צעדי הבנקים המרכזיים, שנועדו להיאבק בנחישות באינפלציה הכרונית ולהשיב את יציבות המחירים, שמים בדרך קץ לעידן "הכסף הזול" שהציף את השווקים בשנים האחרונות. ולכסף הזול יש, בדומה לכל סם, אפקט מטשטש וממכר - נטילת מימון חסרת מעצורים, שתפקדה כטריגר מרכזי מאחורי הגאות במחירי הנכסים למעלה מעשור.

כעת, גמילה מסביבת ריבית אפסית, שמגיעה בעיתוי שברירי של הצרה מוניטרית, גוררת בהתאם רה-פרייסינג (תמחור מחדש) של נכסים כלכליים, שאת תוצאותיו קשה להחמיץ. הבורסות סובלות מתנודתיות עמוקה והמדדים המובילים רושמים נסיגה חדה מרמות השיא שנאחזו בהן עד לאחרונה.

התערובת הנפיצה של סחף אינפלציוני, ריבית מטפסת והידוק מוניטרי, כשרשרת תהליכים שלא נצפו בכלכלה הגלובלית כבר שנים ארוכות, מציפה גם חשש מגלישה לכיוון של סטגפלציה - האטה בצמיחה הכלכלית, המשולבת בהמשך לחצי אינפלציה.

לתרחיש המאיים, אם אכן יתממש, יהיו השלכות כואבות ודרמטיות על פעילותן העסקית של החברות, אבל בעוד שהן ייאלצו להתמודד עם תנאי שוק מאתגרים, עבור הבנקים מדובר במחזור כלכלי שעוד עשוי להיטיב עימם ולייצר תועלת פיננסית שתתעלה על הנזק הצפוי.

אוחזים במקל בשני קצותיו

שינוי בריבית כלפי מעלה נועד לייקר את עלויות המימון (שיעור הריבית על הלוואות, אג"ח ויתר מכשירי חוב), לצנן את צד הביקוש ולהביא לנסיגה הדרגתית בשיעורי האינפלציה.

עבור החברות, הקשחת התנאים המימוניים צפויה להתגלגל לפגיעה בתוצאות העסקיות, ולהקשות עליהן להציג שולי רווחיות דומים לאלו שהורגלו אליהם בשנים האחרונות. ביחס לחברות ממונפות וצמיחה, המכה תורגש ביתר שאת. אלא שזה רק צד אחד של המטבע, שכן מנגד ניצבים הבנקים.

המערכת הבנקאית, המתפקדת כבבואה של מצב הכלכלה הריאלית וחוסן המשק, אומנם נכנסת בעיתות אלה לכוננות ספיגה, נוכח הציפייה להתכווצות הפעילות במשק (בינתיים הבנקים נוקטים צעדים שמרניים של הקפאת חלוקת דיבידנדים, הנפקת מניות וכו'), אך גם למקפצה פיננסית בדמות עליית הריבית.

למעשה, מדובר עבורם בתנועות מנוגדות, או משלימות, תלוי מהיכן מסתכלים. מחד, האטה כלכלית תפגוש את הבנקים בצמצום הוצאות מצד הצרכנים, כאלמנט המשפיע לרעה על פעילותם הפיננסית. מנגד, עליית ריבית עשויה לכסות על אובדן אותן הכנסות, ולתרום משמעותית לרווחים ולתשואה להון, שכן לעליית הריבית קשר הדוק לביצועים הפיננסיים של הבנקים, לעיתים כזה המנטרל השפעות מאקרו-כלכליות נלוות.

באופן פשטני, כאשר הריבית במשק יורדת, מרווח האשראי של הבנקים נפגע והרווח מצטמצם; לעומת זאת עם עליית הריבית, הבנקים מגדילים את המרווח הפיננסי - בין ריבית בנק ישראל לריבית שהם גובים - ובהתאם נהנים מנגזרת רווח שמנה יותר. גורם זה צפוי כאמור לתרום מהותית לביצועי הבנקים בשנה הנוכחית, וגם בהמשך, זאת בקורלציה לקצב עליית הריבית.

בדוחות הכספיים מציינים הבנקים את הרגישות לעליית ריבית בכמה מישורים: השווי ההוגן של הנכסים הפיננסיים המוחזקים בידיהם, ובסעיפים המימוניים בדוח רווח והפסד. באלו האחרונים ניתן לראות כי וקטור הריבית מעניק רוח גבית עוצמתית לתוצאות הבנקים, שבתרחיש מסוים עשויות להותיר מאחור את רווחי השיא שרשמו בשנה החולפת.

רוטציה בתיק הנכסים: חברות צמיחה OUT, בנקים IN

הבנקים בישראל רוו נחת, בלשון המעטה, ב-2021, עם תוצאות כספיות חזקות במיוחד. הרווח המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים עמד על 18.3 מיליארד שקל, ומדד ת"א בנקים זינק בהתאם בכ-68%.

 

עם זאת, מאז פתיחת השנה הנוכחית, בדומה למגמה הרוחבית בשווקים, איבדו מניות הבנקים שיעור דו-ספרתי מערכם, והם מתחילים להוות אלטרנטיבת השקעה מעניינת נוכח רמות התמחור העדכניות, מכפילי הרווח שהתמתנו ותנאי השוק התומכים בחלקם.

במבט לזירה המקומית, הבנקים צפויים להמשיך וליהנות ממאזן הביקוש-היצע בשוק הנדל"ן, בעיקר למגורים, שעשוי להמשיך ולתמוך בביקוש הגבוה לנטילת משכנתאות וצמיחת היקף האשראי.

כמו כן, המשק הישראלי ממשיך להפגין עוצמה ומתפקד כאי של יציבות. עדות לכך היא הנמכת תחזיות הצמיחה מצד קרן המטבע העולמית למרבית כלכלות העולם, כשמנגד, בישראל התחזית נותרה יציבה ומספקת בהירות גם ביחס ליציבות העסקית של המערכת הבנקאית.

בתנאי השוק הנוכחיים, עבור הבנקים נוצרת נקודת שיווי משקל אידיאלית, אם כי שברירית, כאשר האינפלציה בישראל לא מנתרת למדדים המאפיינים את ארה"ב ומדינות אירופה, אלא חורגת באופן מתון יחסית מגבולות היעד (4% באפריל, במונחים שנתיים).

כל עוד האינפלציה נשמרת באזורים אלו, הריבית עשויה לעלות בצורה מדודה והדרגתית, כזו שמונעת, לפחות נכון לעכשיו, העלאות חדות וזריזות, שעלולות להביא לחריקה פתאומית בתפקוד המשק.

בצד זאת, השקעה בבנקים גם לא חפה מסיכונים. המשך הנפילות בשווקים תגרור פגיעה בהלימות ההון של הבנקים (ביחס לרמת החשיפה); התחרותיות המתפתחת במגזר הבנקאות, בעיקר מצד חברות פינטק, האצת היקפי הפעילות בתחום האשראי חוץ-בנקאי וחדירתם של שחקנים חדשים (הבנק הדיגיטלי), צפויים להשפיע על הדינמיקה, ואולי בהמשך גם על הביצועים הכספיים. ועדיין, להערכתי, הסיכונים במגזר הבנקאות לא מאיימים על יציבות הבנקים המובילים, ואין בהם איום ממשי לשחיקת התוצאות הפיננסיות, לפחות בטווח הנראה לעין.

לסיכום, נקודת הפיתול הנוכחית בתנאי השוק משקפת לבנקים פרופיל סיכון-סיכוי איכותי, כמגזר עם אופי דפנסיבי, החסין במידה רבה לסביבת ריבית מטפסת. במטרה להימנע מניסיון עקר לתזמן את השוק ולייצר חשיפה גבוהה לאחד הבנקים, ניתן להשקיע באופן רוחבי במדד ת"א בנקים, ולהגדיל חשיפה במנות קצובות ובפעימות מדודות אל תוך הירידות, ככל שאלה תימשכנה.

עוד כתבות

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד