אילון מאסק ואפלקצית טוויטר / צילום: Shutterstock, Sergei Elagin
יש סימנים לכך שאולי אלון מאסק מקבל רגליים קרות כמה שבועות אחרי שהסכים לרכוש את טוויטר תמורת 44 מיליארד דולר.
המנכ"ל המיליארדר של טסלה צייץ לאחרונה שהעסקה "מוקפאת" עד שיקבל עוד מידע לגבי כמות המשתמשים ברשת החברתית שהם חשבונות ספאם. טוויטר כותבת בדיווחים שלה כבר שנים שהיא מעריכה שהחשבונות המזויפים מהווים פחות מ־5% מכמות המשתמשים היומיים, לצד אזהרה שייתכן והמספר הזה גבוה יותר.
כל זה קורה במקביל לכך שמניות הטכנולוגיה - כולל מניות טסלה, שמאסק מסתמך עליהן למימון הרכישה - נמצאות תחת לחץ. הדירקטוריון של טוויטר, בינתיים, אומר שבכוונתו לאכוף את ההסכם לפיו מאסק צריך לקנות את החברה במחיר של 54.20 דולר למניה.
הנה מה שיש לדעת על האופן בו הדברים עשויים להתנהל.
האם כל אחד מהצדדים יכול לסגת בכל רגע?
לא בקלות. שני הצדדים חתמו על הסכם מיזוג, מסמך מפורט הקובע בדיוק מה כל צד יעשה כדי לוודא שההסכם שהושג מתקיים, ואיזה סעדים משפטיים עומדים בידי כל צד במידה והצד השני מפר את חלקו בהסכם. הדבר דומה לחתימת חוזה על בית.
במקרה הזה, למאסק הייתה מוטיבציה לסגור עסקה במהירות, וכשעשה זאת הסכים לחוזה שכלל כמה מרכיבים המיטיבים עם המוכרים. לדוגמא, הוא וויתר על בדיקת הנאותות שקונים לרוב עושים לגבי מטרות (חישבו על זה כמו לוותר על לעשות סיור בבית), ונתן לטוויטר זכות לתבוע אותו לקיים את העסקה, סעיף משפטי המכונה "יישום ספציפי" של החוזה.
שני הצדדים הסכימו גם לתשלום של מיליארד דולר על היפרדות אם הם גורמים לעסקה לא להתקיים מסיבות מסוימות, אבל כדי שאלה יהיו רלבנטיות צריכים לקרות תסריטים מסוימים. הקנסות האלה, המכונים גם עמלות סיום, נועדו להרתיע צדדים מלהפר הסכמים ומטפלים בעלויות וחוסר הנוחות הכרוכים בביטול חוזה שכבר נחתם.
האם יכול מאסק לשלם לטוויטר מיליארד דולר כדי לצאת מההסכם?
לא בהכרח. יש שלושה תסריטים ברורים בהם זה יכול להתרחש, ואולי נוספים. אם רגולטורים ינסו לחסום את העסקה או שמימון החוב ייכשל, כנראה שתהיה למאסק דרך החוצה. האפשרות השלישית היא אם יצליח להראות שטוויטר השתנתה לרעה באופן מהותי מאז שהוסכם על הרכישה, במסגרת תפישה המכונה "השפעה שלילית חומרית".
אם מאסק מאמין שהחשבון שעשו בטוויטר לגבי כמות חשבונות הספאם לא היה מדויק כשחתם על העסקה, עורכי הדין שלו עשויים לנסות להניע ליטיגציה מסוגים שונים, כולל ניסיון להדגים שהייתה השפעה שלילית חומרית או לטעון שטוויטר כותבת מידע מטעה בגילויים שלה. לא ברור אם מהלך כזה יצליח אך הוא עשוי לפתוח פתח לדיונים על הסדר אחר.
מה תעשה טוויטר?
הדירקטוריון של טוויטר מרגיש שלשני הצדדים הסכם שהוא עדיין תקף ומהווה את האופציה הטובה ביותר לבעלי המניות. "בכוונתנו להשלים את העסקה ולאכוף את הסכם המיזוג", נמסר מחבר המנהלים.
מסיבה זו, נראה שטוויטר מוכנה לתבוע על יישום של החוזה אם זה יגיע לכך, כלומר היא תנסה להכריח את מאסק להתקדם עם העסקה או לקבל מה שנראה בעיניה כפיצוי הוגן. בפועל, זה יכול להיות מורכב אבל שוב - לעתים פותח פתח לדיונים על הסדר כלשהו.
ההסכם בין שני הצדדים מצריך גם שמאסק יימנע מלזלזל בטוויטר ובנציגיה בציוצים שלו ויש סיכוי שכמה מהאחרונים חצו את הקו הזה. בעוד שטוויטר עשויה למחות על התנהגות זו, נראה שכרגע החברה יותר ממוקדת בסגירת העסקה מאשר בתחילת ליטיגציה נוספת בנושא מינורי יחסית, שעלולה לסבך את כל ההסכם עוד יותר.
מה הולך לקרות?
מוקדם לומר. ההסכם עדיין עשוי להתקיים, ועשוי להיסגר עד הקיץ אם שני הצדדים ימשיכו להתקדם. תוצאה אפשרית נוספת היא ששני הצדדים ידונו בהסדר, במיוחד אם נעשה ברור שמאסק מנסה לצאת מההסכם או מנסה להוריד את המחיר.
אפילו כשתנאי החוזה מפורטים באופן ברור, ברוב המקרים סכסוכים על עסקאות נגמרים בהסדרים המושגים במשא ומתן שיכולים לכלול הנחה במחיר או תשלום חד פעמי כלשהו.
ב־2020, קונגלומרט מוצרי היוקרה LVMH Moet Hennessy Louis Vuitton ניסה לסגת מהסכם לרכוש את טיפאני תמורת 16.2 מיליארד דולר, אחרי שמגפת הקורונה פגעה בביקוש לתכשיטי יוקרה. טיפאני תבעה לאכוף את ההסכם ו־LVMH תבעה תביעת נגד, בטענה שהעסק נפגע כל כך מהמגפה שנוסח החוזה המקורי כבר לא משקף את פני הדברים.
בסופו של דבר הסכימו הצדדים להוריד את המחיר בסכום צנוע יחסית של 430 מיליון דולר וסיימו את הליטיגציה ביניהם.