גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קריסת הקריפטו חושפת עד כמה ההבטחה הליברטריאנית שלו חלולה

ללא אפשרות להחליף את הדולר, קריפטו הפך לסתם עוד נכס שאין לו את ההגנות שיש לנכסים מסורתיים אחרים בשוק

מטבעות קריפטו / אילוסטרציה: Shutterstock, Dan Eady
מטבעות קריפטו / אילוסטרציה: Shutterstock, Dan Eady

לתומכי מטבעות הקריפטו, מדובר באופן בסיסי בפרויקט ליברטריאני לשחרור האנושות מכבלי הממשלה - ויותר מכל, מכוחה של הממשלה לבזות את מטבעות ה"פיאט" על ידי הדפסת שטרות נוספים. דו קוון, שהקים את המטבע הדיגיטלי טרה (TerraUSD), שהוא stablecoin, כלומר - מטבע דיגיטלי שערכו צמוד לערך של מטבע אמיתי, השווה לעתים קרובות בין מטבעות פיאט ו"אלימות ממשלתית".

לכן, כשהאינפלציה התחילה תומכי הקריפטו התנהגו כמנצחים. ערך הביטקוין "אומר לנו שהבנקים המרכזיים פשטו רגל, שאנחנו נמצאים בסוף עידן שליטת כסף הפיאט", הכריז באפריל משקיע ההון סיכון והביטקוין פיטר ת'יל.

ואז קרה דבר מוזר. כשהפדרל ריזרב הגיב לאינפלציה הגואה על ידי העלאת שיעורי הריבית, המטבעות האמיתיים היו בראלי גדול. הביטקוין ירד ב־30% מול הדולר מאז ההכרזה של ת'יל. טרה, שאמור להיסחר אחד לאחד מול הדולר, כעת נסחר 8 ל־1. במונחים של כסף פיאט, הערך הכולל של הקריפטו ירד ב־56%, או 1.6 טריליון דולר מאז נובמבר.

פיטר תיל / צילום: Associated Press, Rebecca Blackwell

אולי זו רק עוד אחת מהירידות הזמניות של הקריפטו. או שאולי העלאת שיעורי הריבית חשפה את הלב החלול של ההבטחה הליברטריאנית של הקריפטו.

הקריפטו לא הצליח להחליף את המערכת הפיננסית

בועות הן מוצר לוואי רגיל של המערכת הפיננסית שלנו, החל ממניות דוט.קום בסוף שנות ה־90 דרך משכנתאות סאב־פריים באמצע שנות האלפיים וכלה בטכנולוגיה ירוקה. הקריפטו היה שונה: הוא ביקש להחליף לגמרי את המערכת הפיננסית במערכת אחרת ומהירה יותר, זולה יותר, פחות כפופה להחלטות הממשלות ויותר נגישה לעניים.

למטבע היו 13 שנים להוכיח זאת, והוא נכשל. הביטקוין מהווה רק 0.2% מהתשלומים המועברים בעולם, על פי מנואל אורוזקו, מ"הדיאלוג בין האמריקות", מכון מחקר שמושבו בארה"ב.

אל סלבדור הפכה את הביטקוין למטבע עובר לסוחר בספטמבר האחרון וסיבסדה מאוד את אימוצו. מאז השימוש בו צנח: רק 20% מהחברות באל סלבדור מקבלות אותו ופחות מ־5% מהמכירות נעשות בביטקוין, על פי מחקר מאפריל. העניים, מסתבר, לא זקוקים למטבע חדש. הם רק צריכים דרכים זולות יותר להשתמש במטבע הישן. הקריפטו הופך עסקאות ביום יום ליקרות יותר, לא פחות. עמלות של כספומטים של ביטקוין יכולות לנוע בין 7% ל־20%, ועמלות על עסקאות מ־1.78 דולר ועד 62 דולר. העסקים היחידים שבאמת אימצו קריפטו הם אלה שאלרגיים לפיקוח, כמו תוכנות כופר ומי שמפרים סנקציות בינלאומיות.

לאחר שנכשל כמדיום של העברת ערך, שורד הקריפטו כמעמד נכסים: היום, קריפטו משמש בעיקר למסחר בסוגים אחרים של קריפטו. גם כאן, נטענים הטיעונים הליברטריאנים בעד עליונות הקריפטו לעומת נכסים שיש עליהם יותר רגולציה כמו ניירות ערך. מניה היא "ישות הקשורה לממשלה", אמר ת'יל. "חברות עם מודעות לנושאים חברתיים נמצאות בשליטה למחצה של הממשלה באופן שהביטקוין לעולם לא יהיה".

הבדלים עמוקים בין מניות לקריפטו

בריאן ברוקס, מנכ"ל Bitfury Group, חברה לכריית ביטקוין, ולשעבר רגולטור של הבנקים שמונה על ידי נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ, אמר לקונגרס בשנה שעברה: "שלא כמו פריחת ההנפקות, שלא כמו הון סיכון, [קריפטו] לא מצריך שתכירו מישהו, או תהיו מקושרים, או שתהיו משקיעים בעלי מוניטין כדי להשתתף. יש כאן סיכוי לקהילות עם תת־ייצוג להשתתף בשלב יצירת ההון של דבר חדש, בניגוד להגעה בסוף התהליך". וזה, הוא אמר, הסיבה "שיהיו יותר משקיעים מקבוצות מיעוט לעומת משקיעים לבנים בקריפטו".

יש, כמובן, הבדלים עמוקים בין מניות וקריפטו. למניות ערך מובנה: הן מהוות חזקה על תזרים המזומנים של חברה כלשהי. המחיר שלהן עשוי להיות לא מתואם עם תזרים המזומנים הזה, אבל לפחות אפשר לקבל החלטה מושכלת. מניות יכולות לרדת לאפס ומשקיעים עלולים להפסיד הון. אבל הסיכונים האלה ממותנים על ידי רגולציה: חברות חייבות לפרסם גילויים עם מידע הנוגע למחיר המניה שלהן, קרנות הדדיות חייבות לדווח על הנכסים שהן מחזיקות, וברוקרים של ניירות ערך ולקוחותיהם חייבים לעמוד בקריטריונים מסוימים. הרגולציה הזו עולה כסף, וזה מהווה חסם לכניסה.

במקום דיווחים רגולטוריים סטנדרטיים, מנפיקי מטבעות הקריפטו מפרסמים "ניירות לבנים" באינטרנט הכתובים בז'רגון המקצועי שלהם. חוץ מכמה מטבעות יציבים (stablecoins), מטבעות הקריפטו לא מגובים בשום נכס ממשי, אז גם תחזיות מוגזמות לגבי ערכן לא ניתנות להפרכה. מקדמי הקריפטו טוענים שקריפטו אינו נייר ערך ולא צריך להיות נתון לרגולציה ככזה, והוציאו כסף רב על לוביסטים בוושינגטון כדי להשמיע בקול טענה זו. כך שאפילו כשהרגולטורים הודפים את הטענה ומחפשים מקרים לאכיפה, המדיניות ברמה הפדרלית, בגדול, הייתה מדיניות של לתת לשוק לפעול בלי להתערב.

המשמעות היא שחסמי הכניסה וההגנות על משקיעים הם קטנים. הקריסה של טרה מדגימה את הסכנות. מטבעות יציבים לרוב צמודים לשער הדולר ומחזיקים עתודה של דולרים אמיתיים בחשבון בנק כדי לפדות את המטבעות. המטבע טרה היה מטבע יציב אלגוריתמי שנתמך אך ורק על ידי מטבע קריפטו נוסף ששמו לונה (Luna) ועל ידי רזרבה שכבר התרוקנה, שהיו בה ביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים - כלומר, שום דבר מוחשי.

"ייזהר הקונה"

בהתאם להיגיון הליברטריאני, קוון טען שמבנה זה נותן לטרה עדיפות על מטבעות יציבים אחרים "המוחזקים כבני ערובה של כל מי שחש שיש לו שליטה בפיקדונות הבנקים שנמצאים בבסיסם". טרה הציע "טוהר בביזור, במובן זה שאף אחד לא יכול להקפיא את הנכסים שלך... זה הרבה יותר מוגן מרגולציה", אמר קוון. כמובן, מצד שני המשמעות של זה הייתה גם שכאשר הערך המשולב של טרה ולונה ירד מ־48 מיליארד דולר לפחות מ־3 מיליארד דולר בפחות משבועיים, לא נותרו למשקיעים הרבה נכסים באופן כללי (קוון הכריז על תוכנית לחלק מיליארד מטבעות של גרסה חדשה של לונה למחזיקים ומפתחים של טרה ולונה).

המשקיעים שהשתתפו ביצירת העושר של הקריפטו - כולל אלה מקהילות הסובלות מתת־ייצוג - משתתפים כעת בהשמדת העושר שלו. ייזהר הקונה, כפי שנוהגים לומר. אם כי טימותי מסד, לשעבר יושב ראש של המועצה למסחר בסחורות עתידיות, ציין ש"החלטנו ש'ייזהר הקונה' בשווקים הפיננסיים אינה דרך טובה לגרום לשווקים לצמוח באופן כולל... גישה פיננסית וכוללנות צריכות להגיע לצד מסגרת סבירה להגנה על המשקיעים ועל הצרכנים".

עוד כתבות

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר