מפעל השוקולד של שטראוס עלית בנוף הגליל / צילום: יח''צ שטראוס
המפולת בבורסות בחודשים האחרונים, שסחפה בעיקר את מניות הטכנולוגיה, גרמה למשקיעים לחפש חוף מבטחים, שאותו מצאו חלק מהם במניות של חברות יציבות וסולידיות, המספקות שירותים בסיסיים וחיוניים, ומשכך חשופות פחות לשיגיונות השווקים.
כאלה הן למשל מניותיהן של יצרניות המזון, שנהנות בשנים האחרונות מצמיחה עקבית בפעילותן, ואכן, הללו נהנו בדרך-כלל מעליות של עשרות אחוזים במניותיהן מתחילת השנה. יוצאת דופן בין אלה היא ענקית השוקולד והקפה שטראוס, מיצרניות המזון המובילות בישראל.
מניית שטראוס איבדה כ-10% מערכה בחודש האחרון - ירידה השקולה לאובדן שווי של כמיליארד שקל. מהשיא בתחילת פברואר מדובר בירידה של כ-20% ובמחיקה של כ-2 מיליארד שקל משווי החברה. הסיבה העיקרית לכך היא כמובן פרשת ממצאי הסלמונלה במפעל השוקולד והממתקים של שטראוס בנוף הגליל.
בסוף אפריל האחרון הודיעה שטראוס על קריאה להחזיר מוצרי שוקולד שיוצרו במפעל מאז 20 בפברואר השנה. האירוע הפך למקרה הריקול הגדול בתולדות המשק, עם השלכות כספיות נרחבות על החברה, תוך פגיעה תדמיתית ועסקית. שטראוס עצרה מאז סוף אפריל את פעילות המפעל למשך שלושה חודשים, השבתה שעלולה להתמשך אף מעבר לכך.
שטראוס פרסמה לפני כשבועיים אזהרת רווח קשה, שבה היא צופה השפעה מהותית על תוצאותיה ברבעון הראשון ל-2022 ולשנה כולה. לפי האומדן הראשוני שמסרה, אירועי הריקול יפגעו בסכום שמוערך בין 115 עד 125 מיליון שקל ברווח הנקי לרבעון הראשון. בנוסף מעריכה החברה כי ישנן השפעות משפטיות, שנוגעות בין היתר לבקשות לתביעות ייצוגיות שהוגשו נגדה.
באשר לשנת 2022 כולה, היקפי הפגיעה החזויים ברווח הנקי של החברה מוערכים בין 170 ל-230 מיליון שקל, שהם בין רבע לשליש ביחס לרווח השנתי שרשמה בשנת 2021. החברה ציינה גם כי אינה יכולה להעריך את ההשפעה על נתח השוק שלה במכירות השוקולד, ביום שלאחר שתחזור פעילות הייצור.
מחזור הכנסות שנתי של 6 מיליארד שקל
שטראוס היא כאמור מיצרניות המזון הבולטות במשק. החברה, שהחלה את דרכה כמחלבה משפחתית בנהריה בשנת 1939, מוכרת לציבור בעיקר בזכות הקפה, מוצרי החלב (מילקי) או שוקולד הפרה שהיא מייצרת, אך מדובר בתאגיד בעל פעילות גלובלית רחבה, עם מחזור הכנסות שנתי שעמד על 6 מיליארד שקל ב-2021 ורווח נקי של 680 מיליון שקל, בעל פעילות ענפה גם בתחומי הממתקים, החטיפים, הסלטים המצוננים, ברי המים (תמי 4) ועוד. החברה, שבשליטת משפחת שטראוס (57%), מנוהלת על-ידי גיורא בר-דעה (מנכ"ל) ועפרה שטראוס (יו"ר).
ביום רביעי צפויה שטראוס לפרסם את תוצאות הרבעון הראשון של 2022, ובזמן שבכירי החברה נכנסים ל"הדממה", קרי שומרים על שתיקה הכרחית עד לפרסום הנתונים, בשוק ההון האנליסטים מנסים להעריך מהם היקפי הפגיעה הכלכלית שתרשום יצרנית המזון בדוחות הקרובים, ובאלה שיגיעו אחריהם.
השבתת מפעל השוקולד בנוף הגליל והריקול הענק למוצריה, מסתבר, אינם הבעיה היחידה שמעיקה על שטראוס כיום. החברה מתמודדת כיום עם עוד שתי חזיתות לפחות, שעלולות לגבות ממנה מחירים כלכליים לא פשוטים ברבעונים הקרובים.
גזרה אחת היא פעילות ייצור החומוס והסלטים המצוננים שלה בארה"ב, הנעשית באמצעות החברה-הבת סברה - שנחשבה במשך שנים למנוע צמיחה של שטראוס וחולשת על יותר מ-60% משוק סלטי החומוס המצונן בארה"ב.
סברה נמצאת בימים אלה בהליך בדיקה מול רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA). בנובמבר האחרון התגלו ממצאי סלמונלה, לא בפעם הראשונה, במפעלה של סברה (הנמצאת בבעלות משותפת עם קונצרן המזון האמריקאי פפסיקו) בוירג'יניה.
בתחילה העריכה שטראוס כי מדובר בנזק כלכלי מוגבל שמוערך בין 4 ל-7 מיליון דולר, לחלקה בסברה (50%). אלא שבהמשך התברר כי התסבוכת בסברה מורכבת יותר, ולנוכח הרגולציה האמריקאית, שנחשבת לקשוחה במיוחד, ההשלכות עלולות להיות ארוכות-טווח מהבחינה העסקית.
בחודש שעבר הודיעה שטראוס כי עוד לא ברור מתי תוכנית הליקויים שאימצה מול ה-FDA תסתיים. החברה צפתה במועד פרסום הדוחות הכספיים לשנת 2021, בחודש מרץ, כי תחזור ולייצר באופן מלא בסוף הרבעון השני (סוף יוני). עוד עדכנה שטראוס כי היא צופה "פגיעה משמעותית" בפעילות סברה לשנה הנוכחית, וכי צפויים עיכובים בחזרת המפעלים לפעילות.
השלכות ההסתבכות של סברה על שטראוס, שבתחילה הוערכו כ"לא מהותיות", כבר הוגדרו באפריל ככאלה שלא ניתן להעריך את מידת השפעתן. האנליסטים סבורים כי פרשה זו עלולה להפוך לבור של נזקים כלכליים חמורים ממה שנראה היה בתחילה.
כמה תיפגע פעילות הקפה ברוסיה ואוקראינה?
גזרה אחרת שבה מתמודדת שטראוס בתקופה האחרונה נוגעה למלחמה בין רוסיה לאוקראינה. לחברה יש פעילות הפצה ומכירת קפה בשתי המדינות, שהיא חלק מפעילות הקפה הגלובלית שלה שכוללת עוד שמונה מדינות ברחבי הגלובוס.
מדוחות שטראוס עולה כי מכירות הקפה באוקראינה עמדו אשתקד על 147 מיליון שקל, וברוסיה על 378 מיליון שקל. כלל מכירות הקפה לשתי המדינות ביחד נאמד ב-6% ממחזור המכירות הכולל של שטראוס בשנה שעברה. הרווח התפעולי שנוצר מהפעילות בשתי המדינות הוערך על-ידי החברה ב-37 מיליון שקל באותה תקופה, כ-3.8% מהרווח התפעולי הכולל.
בחינת נתח השוק של שטראוס באוקראינה, טרם המלחמה, מלמד כי זה עמד על 18% בקפה הקלוי ו-9.4% בקפה הנמס בשנה שעברה, לפני פרוץ המלחמה. ברוסיה פועלת החברה בשוק הקפה הנמס, ושם יש לה נתח שוק של 6.5%.
המלחמה הובילה לקריסת המטבע האוקראיני ועצירת הפעילות במדינה, כאשר על רוסיה מנגד הוטלו סנקציות וגם הרובל נסחר בתנודתיות רבה. יחד עם זאת, יצרניות המזון הגדולות ממשיכות למכור מזון לרוסיה, כך שלא ברור עד כמה תיפגע פעילות הקפה שם. בדוחות השנתיים ציינה שטראוס כי מכירת הקפה ברוסיה מתבצעות דרך המפעל שלה בגרמניה.
ההסתבכות בארה"ב תפגע באופן "לא מתון"
"ענף המזון הוא איתן ומהווה עוגן למשקיעים. אבל אצל שטראוס, שנהנתה משנים חזקות, קרו כמה אירועים שמשנים את התמונה", אומר אנליסט בכיר המכיר את פעילות החברה מקרוב.
לדבריו, החברה "כבר דיווחה על עיקר הליקויים במפעל סברה בארה"ב, שם יש פעולות שצריך לבצע בהיקפים גדולים. אני מאמין שכתוצאה מהתיקונים בארה"ב, המפעל יעמוד סגור למשך זמן, ואז הם לא יעמדו ביעדי המכירות שלהם. קשה לכמת את היקף הנזק, אבל צפויה פגיעה בהיקפים 'לא מתונים'. אלה עולמות של תעשייה תהליכית, ושם, כשמתחילים בשיפוץ או שינוי במפעל, זה מתפתח לעניין מורכב".
לדברי אותו אנליסט, "בגזרת רוסיה ואוקראינה אני מעריך שהיו היבטים שונים של מטבע, כאשר מבחינת היקפי המכירות, מה שחשוב בשוק הקפה הבינלאומי זאת בעיקר ברזיל. ככה שלהערכתי רוסיה ואוקראינה פחות ישפיעו על החברה. יכולות להיות השפעות לשיערוכים שליליים שם בדוחות".
גורם אחר בשוק ההון העוקב אחר פעילות החברה סבור כי בין שתי החזיתות שיש כיום לשטראוס בחו"ל, המצב בארה"ב "בעייתי מאוד". לדבריו, "במהלך הפסח שטראוס הודיעה כי ההפסד של סברה יהיה גדול יותר ולא ידוע כמה. להערכתי, בשנה הקרובה יהיה סוג של 'ניקוי אורוות' בדוחות הכספיים. המצב של החברה בכמה חזיתות לא טוב. מה שקורה בארץ במגזר הממתקים, מהווה 8% מרווחיות החברה בשנה רגילה. כלומר, אני מעריך שרק סגירת המפעל והריקול בישראל 'יאכלו' שלוש שנות רווחיות. הייתה כאן פגיעה מהותית; החברה לא תתמוטט, אבל נוצרים נזקים".
גיוסי הכספים העתידיים עלולים להיפגע
האתגרים שעימם מתמודדת שטראוס כיום עלולים לייקר גם את גיוסי הכספים העתידיים של החברה, משום שרמת הסיכון בעסקיה גברה. שטראוס מדורגת כיום על-ידי שתי חברות הדירוג: S&P מעלות ומידרוג. דירוג האשראי שלה, AA פלוס או Aa2, הוא דרגה אחת (נוטץ') בלבד מתחת לדירוג המושלם. אלא ששתי החברות הכניסו בתחילת מאי את דירוג החברה לבחינה עם "השלכות שליליות". המשמעות היא שבפרק הזמן של שלושת החודשים הקרובים, הדירוג בהחלט עלול לרדת.
כך למשל ציינה סמנכ"לית מידרוג, רו"ח ליאת קדיש, בעבודת ההערכה לשטראוס, כי לאירוע הריקול בישראל "צפויה להיות השפעה מהותית על תוצאות החברה לשנת 2022". בסקירתה ציינה כי מידרוג תבחן את אומדני ההשלכות הכספיות על הדוחות הצפויים לרבעון הראשון, ובהמשך לשנה הנוכחית, ותדווח על כך בסיום הבחינה.
מידרוג שלחה יותר מרמז לגובה הדירוג, כשהיא מציינת כי היא "רואה את האירוע כבעל השלכה שלילית על סיכון האשראי של המנפיק, וזאת בשל הפגיעה ברווחיות כתוצאה מהשבתת המפעל והריקול למוצרים האמורים, עלויות פיננסיות נוספות - רגולטוריות ומשפטיות - והשפעות סיכוני מוניטין על הקבוצה".