גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האתגר הקמעונאי: לייצר חוויה דיגיטלית בחנויות הפיזיות

בישראל פועלים יותר מ-150 סטארט-אפים של ריטייל-טק, שמנסים לתת מענה לבעיות שמטרידות קמעונאים בעידן הפוסט-קורונה ● מהדוח השנתי של דלויט ו-UST עולה כי היקף ההשקעה במיזמים הללו עמד ב-2021 על כ-2.4 מיליארד דולר, זינוק של 180% לעומת 2020, והתחזית היא שהמגמה תימשך למרות הסערות בשווקים ● הבעיה: חלק מהיזמים מעדיפים לפעול קודם כל בחו"ל

ריטייל–טק / אילוסטרציה: Shutterstock
ריטייל–טק / אילוסטרציה: Shutterstock

שוק הריטייל העולמי מתחיל להתאושש ממשבר הקורונה שליווה אותו בשנתיים וחצי האחרונות: המכירות במגמת עלייה, והלקוחות חוזרים לחנויות הפיזיות. אלא שלצד זאת ישנם אתגרים חדשים שמכבידים על הקמעונאים ולוחצים על שולי הרווח שלהם, כמו שיבושים בשרשרת האספקה, הדומיננטיות של הקניות באינטרנט, עלויות הכרוכות ביצירת תחושת בטיחות במרחב הציבורי ומחסור בעובדים. כדי להתמודד עם כל אלה הם נעזרים בכלים הטכנולוגיים החדשים - שרבים מהם מפותחים בישראל.

מדוח הריטייל-טק השנתי של פירמת Deloitte בשיתוף חברת UST, המתמחה בתחומי האינטגרציה והטרנספורמציה הדיגיטלית, עולה כי בארץ פועלים מעל 150 סטארט-אפים בתחום הריטייל-טק. הדוח עוסק בטכנולוגיות שמייצרות ערך לקמעונאים, מנתח את התופעות העכשוויות בתחום ואת השינויים שצפויים בטווח הארוך. דגש מיוחד ניתן למיזמים הנותנים מענה לאתגרים שנוצרו בעידן הקורונה, והנתונים הוצלבו עם מגמות צרכניות כפי שעלו מסקר גלובלי שערכו השתיים.

 

על פי הדוח, 2021 הייתה שנת שיא לריטייל-טק הישראלי, עם השקעות של 2.4 מיליארד דולר בסטארט-אפים הפועלים בתחום - זינוק של 180% בהשוואה לשנת 2020. בנוסף, נרשמת מגמת רכישות פנימיות, כלומר שחברות טכנולוגיה ישראליות רוכשות טכנולוגיה או חברה ישראלית אחרת.

מפילוח ההשקעות עולה כי 29% מהן התמקדו בחוויית קנייה ופיתוח פעילות טכנולוגית בחנויות, 16% בדאטה, 13% בשיווק, 13% בתפעול ולוגיסטיקה, 11% בשיפור מערך התשלום, 8% באתרי איקומרס, 5% בפעילות אבטחה ו-5% במציאות מדומה ומציאות רבודה.

"אנו עדים להתעניינות הולכת וגוברת של שחקנים גלובליים בפתרונות ישראליים ובטאלנט הישראלי", אומר עמית הראל, מנהל משותף בדלויט קטליסט ומוביל תחום השירותים לתאגידים בינלאומיים. "ההתעניינות אף באה לידי ביטוי בכמות השחקנים הגלובליים הפועלים בישראל, כולל מספר מרכזי פיתוח וחדשנות שנוסדו כאן לאחרונה. אנו מאמינים שמגמת הגידול בהשקעות בתעשיית הריטייל-טק הישראלית תימשך, ואף תואץ בשנים הקרובות.

"עם זאת, בעולם הריטייל הרבה פעמים יש תקורות פיזיות, שבהעדר מודל עסקי חזק הופכות את העסק ללא כלכלי. אין ספק שסטארט-אפים עם הצעת ערך בינונית או ללא מודל עסקי חזק ייפגעו מהמצב הקיים בשווקים, ואף ייסגרו".

רני ארגוב, מנהל משותף בדלויט דיגיטל, מזכיר כי "טכנולוגיה פורצת דרך הפכה ממותרות לשובר שוויון. הקמעונאים הצומחים ביותר בעולם מבדלים את עצמם מהתחרות על ידי הישענות על יכולות טכנולוגיות מתקדמות, שמקנות להם יתרונות בממשק שלהם מול לקוחות, לאורך שרשרת הערך או ביכולת להגיב לשינויים בביקוש או בהיצע.

"אחרי שנים שהשימוש בטכנולוגיה היה בשולי הביזנס, כעת הוא מגיע לליבה: דיגיטציה של נקודת המכירה הפיזית, חיבור ערוצי המגע עם הלקוח, הגמשה של שרשרת האספקה, חיזוי של הצעות ערך וכמובן העמקת הקשר והנאמנות של הלקוחות".

ביטול העולמות המקבילים

לקורונה הייתה כידוע השפעה רחבה על עולם הקמעונאות, וכעת נדרשים בכירי הענף להתמודד עם עידן חדש, פוסט המגפה. "השנתיים האחרונות היו דרמטיות, ואנחנו מנסים להבין את השינוי ארוך הטווח", אומר ארגוב. "יש ארבעה דברים שלקמעונאים קשה איתם היום יותר מבעבר, וזה מה שהטכנולוגיה צריכה לפתור. ראשית, איך לייצר נאמנות ומיצוי של ערך הלקוח. שנית, איך לבלוט, במיוחד בעולם הרווי של אונליין מרקטינג.

"שלישית, קשה להם להבין את החיבור בין האיקומרס לבין מה שקורה בסניף - הצרכנים כבר לא מוכנים לקבל את העובדה שאלה שני עולמות מקבילים. ויותר מהכול, קשה להם לבנות מערכת שיכולה להגיב. בסופו של דבר, קמעונאות זה עסק ליניארי, והקורונה שינתה 80% מהמצב".

רני ארגוב, שותף ומנהל משותף של דלויט דיגיטל / צילום: אלמוג סוגבקר

"שינויים קמעונאיים לא קורים מהרגע להרגע, למעט שני דברים בשנתיים האחרונות: חוויית הלקוח ושרשרת האספקה", מוסיף מיכאל מרקס, מנהל החדשנות ב-UST. "סיפור חוויית הלקוח מאוד השתנה, כי חוסר המגע עם הקמעונאי השתדרג. חנויות ללא מוכרים הפכו למשהו יותר מציאותי.

"הסיפור השני הוא שרשרת האספקה, וזה לא קשור רק לקורונה. הפקק בנמל סואץ, למשל, שיבש את שרשרת האספקה עד לרמת החוסרים במידות הג'ינס בחנות של ליווי'ס. זה פוגש את האקו סיסטם הישראלי ברמה האנושית, אבל גם ברמת הטכנולוגיה".

לפרק את החסמים

הדוח התמקד בארבעה נושאים מרכזיים. הראשון בהם הוא ההאצה הדיגיטלית - בזמן שצרכנים מסתמכים יותר ויותר על ערוצים דיגיטליים, לקמעונאים רבים חסרות יכולות דיגיטליות מתקדמות כדי לעמוד בציפיות האלו.

הנושא השני הוא חוסן שרשרת האספקה. קצב ונפח השינויים בשרשרת האספקה בשנתיים האחרונות גברו באופן דרמטי, ותפסו את הקמעונאים לא ערוכים. בסקר שנערך בקרב חברי הנהלה בכירה ברשתות קמעונאיות עלה כי 64% מהם מודאגים בנוגע לקבלת אספקה בזמן.

בשוק ישנה הבנה כי כדי להגיב מהר לטרנדים ולאירועים יש לפתח יכולות אספקה ושילוח הקרובים יותר לבית הלקוח. כך, 8 מתוך 10 מנהלים בכירים ענו בסקר שהם מצפים להשקיע באופן בינוני עד משמעותי ביכולות שרשרת אספקה.

הנושא השלישי קשור לחזרת הצרכנים לחנויות הפיזיות, שהיוותה מוקד עניין מרכזי עבור קמעונאים בשנה האחרונה. הצמיחה הדרמטית בקניות באינטרנט העלתה סימני שאלה בנוגע לחשיבותן של החנויות הפיזיות. מהדוח של דלויט עולה כי בפועל, לקוחות רוכשים בסכום גבוה יותר בחנות פיזית - 71% מוציאים מעל 50 דולר בחנות פיזית מול 54% בלבד אונליין.

בהקשר זה נציין כי הצורך לספק סביבת קנייה בטוחה ללקוחות, לצד הביקוש לחוויה דיגיטלית יותר, דחף קמעונאים לאמץ טכנולוגיות וחדשנות הנוגעים לאופרציה בחנות הפיזית.

ההתמקדות האחרונה נוגעת לאופטומיזציית העלויות. תחום הקמעונאות סובל מטבעו משולי רווח נמוכים, והצורך לספק מגוון גדול של מוצרים לסוגי לקוחות שונים, יחד עם הקורונה והמעבר לאינטרנט, הקטינו את שולי הרווח עוד יותר. כדי לפצות על כך, קמעונאים פונים לפתרונות טכנולוגיים שיאפשרו הורדת עלויות על ידי אוטומציה, מודלים עסקיים חדשים ומוצרים חדשים.

"אנחנו מזהים תנועה של הרבה מאוד טכנולוגיות שנועדו לפרק חסמים של איקומרס", אומר ארגוב. "בעולם האופנה יש תחום שלם של מדידה מרחוק, והרבה מאוד חברות ישראליות מנסות לגרום לך להרגיש בטוחה לקנות את הבגד. בעולם של עיצוב הבית יש טכנולוגיות שעוזרות להבין איך פריט שאת מסתכלת עליו, כמו שטיח או מקרר, ייראו בתוך הבית שלך. עם זאת, יש גם קוטב אחר של פירוק חסמים - והוא להתמקד בלקוחות שלך, ולהפוך אותם לנכס שיווקי, שניתן לשווק לו מוצרים באופן ממוקד.

"שובה של נקודת המכירה הוא אתגר אסטרטגי. אם קנית אצלי באתר, אני יודע עלייך הכול - איפה את, מי החברים שלך וכו', אבל אם הגעת אליי לחנות אני אפילו לא יודע שנכנסת. הטכנולוגיות החדשות יכולות לנתח את החוליה החסרה בגביע הקדוש של הקמעונאות. אתה לא יכול לנתח ביעילות כשיש חלל מת בחנות הפיזית. אתה צריך שהקופה תהיה חכמה, שהעגלה תהיה חכמה, כל זה נועד לגרום לך להרגיש כאילו אתה בחוויית האיקומרס עכשיו".

לא רק אימוץ טכנולוגיות

הראל מדבר על אפקט המטוטלת. "כולנו עברנו לאונליין, והפכנו להיות שחקנים הרבה יותר מתוחכמים. זה גרם לכך שנוצר פער בציפיות של הצרכן שרוצה לחזור לחנויות הפיזיות, אבל לקבל שם חוויה שונה מזו שהייתה בעבר. מה זאת אומרת שאני אגיע לחנות, ואתה לא תדע מי אני? זה מייצר אכזבה. הקמעונאים מתחילים להבין שאם הם לא ישפרו את היכולות הטכנולוגיות, יהיה להם הרבה יותר קשה. הם חייבים חדשנות כדי לא להיעלם".

לדברי ארגוב, "אנחנו מזהים יותר אימוץ של טכנולוגיה שמסייעת לצפות לאן העולם הולך, אבל זה לא יעזור לקמעונאי אם הוא לא יידע להשתנות. אי אפשר להישען רק על המפעל והחנות, חייבים גם משלוחים באמצעות ספקים חיצוניים, להחזיק מלאי קרוב, לשתף פעולה עם חברות שיכולות לעזור בערוצי המכירה".

בהקשר הזה מציין ארגוב את הנטייה של סטארט-אפים ישראלים בתחום הריטייל-טק לפנות קודם כל לשוק הגלובלי. "לשוק הישראלי נמאס לשבת בצד. הקמעונאים הישראלים אומרים: למה אתם מדלגים עלינו? למה אתם מפתחים פה, ורצים החוצה? אם אני רשת סופרמרקטים גדולה, אל תוותרו עליי, אני רוצה להיחשף לטכנולוגיה, ועל הדרך אני אייצר אפיקים עסקיים נוספים. זה מייצר לי עולם עסקי חדש לגמרי".

עוד זווית: הפיתוחים הישראלים שמנתחים את המדפים

בין החברות הישראליות שממפה הדוח של דלויט ו-UST נמצאת Vayyar, שפיתחה פתרונות הדמיה מבוססי רדאר, שמסוגלים לראות דרך עצמים ללא שימוש במצלמות. החיישנים של החברה מיועדים לרשתות השיווק, מבצעים ניהול מלאי ומנתחים את "מסע הלקוח" שמתבצע בעת שהוא נכנס לסופר וצועד בין המדפים.

החיישנים מנתחים למעשה למה הלקוח בחר ללכת למדף מסוים, מדוע בחר במוצר אחד ולא באחר, או מה גרם לו להרים מוצר מסוים ואז להחזיר אותו למדף. באמצעות כל אלו מנפקת החברה לרשת הקמעונאית תובנות על סידור שונה של המדפים, מיקומי המוצרים וכדומה. כיום מבצעת החברה פיילוטים עם חברות מוצרי צריכה ורשתות קמעונאית מהגדולות בעולם, ומתעתדת להיכנס גם לשוק הישראלי.

חברה נוספת היא Trax, שבאמצעות ראייה ממוחשבת, למידת מכונה ופלטפורמה המופעלת באמצעות IOT (האינטרנט של הדברים), הופכת תמונות מדף יומיומיות לתובנות עסקיות בזמן אמת. טכנולוגיית החברה נועדה לסייע לחברות לייעל את אסטרטגיית המכירה שלהן בחנויות, ולנהל את זמינות המוצרים. הטכנולוגיה מוטמעת ברשתות קמעונאיות ביותר מ-90 מדינות בעולם, כולל ישראל.

Caja Robotics הופכת מרכזים לוגיסטיים מסורתיים למרכזים חכמים ואוטומטיים, באמצעות רובוטים שמבצעים את מלאכת הליקוט של מוצרים ממדפי המחסן, ומכינים אותם לשילוח. החברה עובדת לרוב עם חברות ישראליות, וגם עם לקוחות בינלאומיים גדולים כמו חברת הלוגיסטיקה ברג'ן.

חברה נוספת היא Supersmart, שפיתחה טכנולוגיה לסיום תהליך הקנייה בצורה מהירה באמצעות עמדת אימות חכמה לתוכן העגלה. למעשה, הפיתוח של סופרסמארט מאפשר לחסוך את התורים בקופות, ומציע חוויית קנייה מהירה לצרכן ויעילות תפעולית גבוהה לקמעונאי. סופרסמארט עובדת בארץ עם אושר עד ושוק העיר.

עוד כתבות

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

בצל המלחמה: יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור הונפקה לפי שווי של 640 מיליון שקל

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קופצת? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

בארקיע הכל אזל, אל על הודיעה על היעדים: איך אפשר לחזור לישראל?

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות, בארקיע נוקטים בגישה שונה ומאפשרים לציבור הרחב לרכוש כרטיסים

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף