גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם יוזמת חופשת הלידה לאבות תוכל לרכך את "קנס האימהות"?

המהלך למתן חופשת לידה לאב שלא על חשבון האם נראה כרגע כבעייתי מבחינת ההיתכנות הפוליטית שלו, אך הוא מעלה לדיון תופעה כלכלית מעניינת המכונה "קנס אימהות" ● מדוע לידת הילד הראשון משפיעה באופן כה דרמטי על כושר ההשתכרות של נשים, איך נראית ישראל ביחס לעולם בתחום הזה, ואיפה יש "קנס נישואים"? ● המשרוקית של גלובס

מרב מיכאלי, מפלגת העבודה. נוביקסון, כאן ב’, 12.5.22 / צילום: Associated Press
מרב מיכאלי, מפלגת העבודה. נוביקסון, כאן ב’, 12.5.22 / צילום: Associated Press

"אני נרגשת מההישג", הודיעה בחגיגיות שרת התחבורה מרב מיכאלי. "זו בשורה אדירה למשפחות", הצטרף אליה שותפה למהלך, שר האוצר אביגדור ליברמן. זה קרה בשבוע שעבר כשהשניים הודיעו על החלטתם לקדם "חופשת לידה לאבות בתשלום מלא". במה מדובר? והאם זה באמת כה מרגש? נתחיל במונחי היסוד ובמה שצפוי לקרות בפועל בשטח (לא הרבה, אם בכלל) ונתקדם לעבר ההיבטים העקרוניים יותר, מהם עולה כי אכן קיימת חשיבות להצהרת הכוונות של מיכאלי וליברמן.

אז מהי המשמעות המעשית של ההצהרה? כיום נשים שיולדות זכאיות לחופשת לידה בת 26 שבועות - שמתוכם 15 שבועות הם חופשה בתשלום מהמדינה ("דמי לידה"). גם במצב הנוכחי בני זוגן, הגברים, יכולים להחליף אותן בחופשת הלידה החל מהשבוע השביעי, אלא שזה מותנה בכך שהאם תחזור לעבודתה. ומה שחשוב יותר, בפועל זה כמעט שלא קורה. רק 1% מהגברים מממשים את הזכאות הזאת.

המתווה החדש משנה מעט את פני הדברים. הוא מציע שבין השבוע ה-15 ל-26, כלומר עם תום תקופת החופשה בתשלום שניתנת לאם ועד תום תקופת החופשה הכוללת שלה, יוכלו האבות לבחור שבועיים שבהם יצאו לחופשה שעבורה הם יקבלו תשלום שנגזר משכרם (כפי שנעשה אצל האימהות). שבועיים נשמעת כמו תקופה קצרה למדי, אבל מיכאלי אמרה כי תנסה להאריך את התקופה הזאת, וכי היא "מאמינה שנצליח להגיע לחודש".

רק שהבעיה של מיכאלי, ליברמן והקואליציה כולה היא לא אם המתווה המדובר יכלול חופשה בת שבועיים או חודש, אלא האם הוא בכלל ייצא לפועל. כדי שכך יקרה המהלך צריך להיות מאושר במסגרת תקציב המדינה הבא, שכרגע נראה די רחוק מהישג ידה של הקואליציה המקרטעת. אז למה בכל זאת חשוב לעסוק בסוגיה הזאת? על כך בשורות הבאות.

לשכר האב לא קורה כלום

למה בכלל צריך חופשת לידה לאבות? בראיון לכאן ב' סיפקה מיכאלי את אחד ההסברים: "אנחנו צריכות וצריכים להתחיל לשנות את הקיבעון התפיסתי של התפקידים המגדריים גם בבית וגם בעבודה". לפי מיכאלי, ההשלכות של ה"קיבעון התפיסתי" הזה מתבטאות בכך ש"אחרי לידה השכר של נשים צונח ב-30% וגם עשור אחר כך הוא בדרך כל נשאר בערך 25%-27% מאחור".

התופעה שעליה מצביעה השרה מכונה בספרות המקצועית "קנס אימהות". המושג הזה מתאר את ההשפעה השלילית שיש ללידת הילד הראשון על רמת ההכנסה של נשים, והוא נבחן לאחרונה בסקירה של אגף הכלכלנית הראשית באוצר, שמבוססת על מאמר של אליה יכין.

ואכן, כפי שציינה מיכאלי בראיון, מהסקירה עולה כי לא רק שבשנה שלאחר לידת הילד הראשון הכנסתן של נשים נפגעת בכ-30% ביחס לשנה שקדמה ללידתו - נתון שהוא אולי די טריוויאלי על רקע העובדה שבשנה זאת הן עובדות פחות בשל יציאתן לחופשת לידה - הפגיעה הזאת ממשיכה ללוות אותן עוד שנים רבות. כך, גם לאחר עשור, הכנסתה של האם הממוצעת עדיין נמוכה בכ-27% משכרה בשנה שלפני הלידה, בנטרול גורמים שמשפיעים על התפתחות השכר לאורך השנים, כמו גיל הפרטים והשנה הקלנדרית שבה נולד הילד הראשון.

ומה קורה להכנסתו של האב? למעשה, כלום. אם לפני הפיכתם להורים, שכרם של גברים ונשים מציג מגמת עלייה דומה, הרי עשור לאחר מכן, בזמן ששכר האישה כאמור צונח ביחס למה שהיה צפוי לה, שכרם של הגברים עולה ב-1% ביחס לשנה שלפני הלידה, מה שמעמיד את קנס האימהות על 28%.

ממה נובע קנס האימהות? באופן לא מפתיע, המרכיב העיקרי קשור לכך שאימהות רבות מפחיתות את היקף המשרה שלהן. בשנת הלידה נשים מצמצמות את היקף השעות בכ-36%, ועשור לאחר מכן בכ-25%, לעומת השנה שלפני הלידה. מעניין לציין שבישראל אחוז הנשים העובדות (במגזר היהודי) הוא גבוה מאוד ביחס לעולם המערבי, ולכן התופעה של "קנס אימהות" שנובע מיציאה מוחלטת משוק העבודה היא נדירה יחסית. מרכיב נוסף של הקנס נוגע למקום העבודה. המחקר מצא כי הסיכוי של נשים לעבוד באזור מגוריהן גדל ב-12% ביחס לשנה שלפני הכניסה להורות (אצל אבות לא נרשם שינוי) דבר שעשוי להשפיע על היצע אפשרויות התעסוקה העומדות בפניהן ולכן גם על שכרן.

יש גם "קנס נישואים"

כשהחוקרים ביקשו לבדוק אם תופעה דומה מתקיימת גם בחברה הערבית בישראל הם נתקלו בממצא מעניין. הם הבחינו שבחמש השנים שלפני שאישה ערביה בישראל הופכת לאם הכנסתה כבר נחתכת בחדות (הכנסת הגברים הערביים נשארת ברמה די דומה). תופעה יוצאת דופן זו לא נמצאה בניתוח האוכלוסייה היהודית בישראל וגם לא במדינות אחרות שלגביהן קיימים נתונים.

לאחר ניתוח נוסף של הממצאים התברר כי נקודת המפנה כאן היא נישואי האישה, כשפער ההכנסה מעבודה בין גברים לנשים בחברה הערבית מתחיל מיד לאחר החתונה. כך, בשנה שלאחר הנישואים הכנסתן של הנשים נפגעת בכ-31%, ובעשור שלאחר מכן ב-45%. זאת, בעוד הכנסת הגברים הערבים נפגעת בשיעורים פחותים בהרבה (6% לאחר עשור).

בנוסף, בעוד שכפי שהזכרנו, אצל הנשים היהודיות קנס האימהות לא נובע מיציאה משוק העבודה אלא בעיקר מהפחתת שעות העבודה, הרי שאצל הנשים הערביות נרשמת ירידה של 29% בתעסוקה בשנה שלאחר הנישואים, ובעשור שלאחר מכן תעסוקתן נותרת נמוכה ב-49% לעומת השנה שלפני הנישואים. באוצר מציינים כי ממצא זה חשוב במיוחד על רקע שיעורי התעסוקה הנמוכים של הנשים בחברה הערבית בישראל.

קנס עולמי

ואיך נראה קנס האימהות שלנו ביחס לעולם? הנתונים שקיימים נוגעים רק למספר מצומצם יחסית של מדינות החברות ב-OECD, אך גם מהם עולות מסקנות מעניינות. בבחינת קנס האימהות לאחר עשור בשמונה ממדינות הארגון, מדינת ישראל ממוקמת במה שנראה שניתן לכנות כמקום טוב באמצע. לא כל כך רחוק ממדינות בסקנדינביה כמו דנמרק (הקנס הקטן ביותר 21%), פינלנד (25%) ושוודיה (26%), ומעל ארה"ב (31%), בריטניה (44%), אוסטריה (51%) וגרמניה (61%). זאת, בזמן שבישראל פריון הילודה גבוה בהרבה (אם כי נראה שלשיעור הילודה יש השפעה קטנה יחסית על קנס האימהות, מכיוון שעיקר הפגיעה מתרחשת עם לידת הילד הראשון).

 

מה משפיע על הפערים בין המדינות? בעבודה של האוצר מופיעות מספר סיבות. חלקן, אלה שנוגעות לטווח הקצר, הן לעיתים די טריוויאליות. כך, למשל, בגרמניה בה חופשת הלידה ארוכה יחסית, "קנס האימהות" בשנה שלאחר הלידה עומד על כ-80% (לעומת 30% בישראל). בטווח הארוך יותר ההבדלים עשויים לנבוע משוני במדיניות הכלכלית הקשורה למיסוי ולקצבאות, ולאפשרויות שמציעות מדינות שונות לאזרחיהן כמו נגישות למעונות יום איכותיים במחיר מסובסד, שמאפשרים לאימהות לצאת לעבוד במחיר נמוך יחסית.

אבל יש גם סיבות מורכבות יותר שקשורות למאפיינים תרבותיים. כך, למשל, ניתוח של קבוצת כלכלנים שהתפרסם באתר "המרכז למחקר מדיניות כלכלית" (CEPR), מצא שיש קשר חזק בין קנס האימהות בטווח הארוך לבין הנורמות והתפיסות המגדריות בשש מדינות שנבחנו. כלומר, ככל שהתפיסות המגדריות היו שמרניות יותר, כך קנס האימהות בטווח הארוך היה גדול יותר.

זה גם מחזיר אותנו במידה מסוימת לנושא שבו פתחנו. אף שבשלב זה אין ממצאים אמפיריים מקיפים שניתן להסתמך עליהם לאמידת היעילות של חופשת לידה לאבות על תעסוקת נשים, ישנם ממצאים חיוביים על ההשפעה שלה על שינוי דפוסי חלוקת העבודה במשק הבית. באוצר גם מציינים כי עידוד אבות לקחת חופשת לידה משמעותית יחסית (כפי שנהוג בחלק ממדינות ה-OECD) יכול להשפיע על התפיסות התרבותיות שנוגעות לטיפול בעבודות הבית ולגידול הילדים. שינוי בתפיסות הללו עשוי, כאמור, לסייע בתורו לצמצום קנס האימהות.

לקריאה נוספת

"קנס האימהות בשוק העבודה בישראל" - אליה יכין, כפיר בץ ואסף גבע, אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר

"השפעת הורות וזהות מגדרית על תעסוקת נשים בישראל" - אליה יכין, אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר והאוניברסיטה העברית בירושלים

"לגרום לאבות לטפל: חופשת לידה לאבות בישראל - המלצות למדיניות" - נדב פרץ, מרכז טאוב

קנס הורות במדינות שונות: ממצאים והסברים

ילדים ואי-שוויון מגדרי: ממצאים מדנמרק

עוד כתבות

ירידות בבורסה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הירידות בבורסה החריפו בסיום: מדד ת"א 90 צנח ב-2.7% בנעילה

המסחר בבורסה הושפע מהירידות החדות בוול סטריט ומדד ת"א 35 ננעל בירידה של 1.9%, מדד הנפט והגז נפל ב-3.8% ומדד מניות הביטוח ירד ב-3.6% ● מחזור המסחר הסתכם בכ-2.4 מיליארד שקל

החזון הקודר לגבי האינפלציה: נגידי הבנקים המרכזיים החשובים בעולם נפגשו על במה אחת

יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול, נגיד בנק אנגליה אנדרו ביילי, ונשיאת הבנק המרכזי האירופי כריסטין לגארד, שאחראיים ביחד על מאזנים של כ־20 טריליון דולר, נפגשו השבוע באירופה והציגו תחזית עגומה לגבי עידן של עליות מחירים שסופו לא ידוע ● לדברי לגארד, ישנם כוחות חזקים שהשתחררו בתקופה האחרונה "שהולכים לשנות לחלוטין את הסביבה שבמסגרתה אנו פועלים"

ירידות שערים בבורסות אירופה / צילום: Shutterstock, Blue Planet Studio

מגמה יציבה באירופה; הקריפטו לא מתאושש

אמש וול סטריט נסגרה בירידות: מדד הנאסד"ק רשם ירידה של 1.3%, הדאו ג'ונס ירד ב-0.8% ומדד S&P 500 נסוג בכ-0.9% ● בשוק הסחורות, חבית נפט ברנט נסחרת סביב 108 דולר, בעוד חבית נפט גולמי נסחרת סביב 105 דולר

יאיר לפיד במליאת הכנסת / צילום: רפי קוץ

פיזור הכנסת אושר במליאה: הבחירות יתקיימו ב-1 בנובמבר

חוק מימון מפלגות אושר בהתאם להמלצות הוועדה הציבורית ● בוועדת חוקה אושר חוק הבחירות לכנסת ה-25 שכולל חובת שקיפות לכל פרסום של מפלגה או פרסום המופץ בתשלום, כולל טוקבקים

נסיעה בתחבורה ציבורית / צילום: Shutterstock

שקט עד מאי 2023? משרדי הממשלה והנהגים קרובים לסיכום בתנאי השכר

משרד התחבורה ומפעילי התחבורה הציבורית יעבירו לנהגי האוטובוסים סכום של כ-150 מיליון שקלים בתמורה לשקט עד לחודש מאי 2023 ● לפי ארגון הנהגים של ההסתדרות הלאומית, מדובר על "העלאת שכר הנהגים ל-50 שקלים לשעה" ועל כן הם מסיימים את מחאתם בכפוף להסכמות סופיות שיושגו בתחילת השבוע הבא

ד''ר גליה ברקאי מדגימה את השירות החדש / צילום: דוברות שיבא

בשיבא מקדמים את הרפואה הדיגיטלית

במסגרת שבוע החדשנות ARC Summit שנערך בימים אלה בבית החולים שיבא, חטיבת אשפוז הבית שיבא Beyond השיקה שירות ייחודי: אשפוז בית לנשים בדיכאון במהלך ההיריון ולאחר הלידה ● וגם: ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק יכהן כיו"ר משותף בחברת הטל-רפואה שח"ל, הנסחרת בבורסה של שווייץ ● אירועים ומינויים

מרכז שליטה של לוחמה רב מימדית / צילום: אלביט מערכות

חוזים ב-768 מיליון דולר לאלביט מערכות באסיה פסיפיק

הבוקר דיווחה החברה לבורסה על חוזה בסך 548 מיליון דולר לאספקת יכולות לוחמה רשתית רב-ממדית למדינה באסיה פסיפיק, לאחר שאתמול דיווחה על חוזה של 220 מיליון דולר לאספקת פתרון חימוש מונחה מדויק אווירי ● במקביל הודיעה כי הושלמה מכירת השליטה בעשות אשקלון לקרן פימי

מימין: אלקין, ליברמן ושקד / צילום: דוברות האוצר

חלופת שקד וחוק המכר אושרו: מה יקרה לשאר תוכניות הדיור אחרי פיזור הכנסת?

הממשלה קידמה בשנה האחרונה שלל צעדים לטיפול במשבר הדיור ● חלק מהמהלכים אושרו ברגע האחרון, ואחרים עוד ממתינים ● מה עוד אפשר לקדם למרות פיזור הכנסת, ומה ייאלץ להמתין לממשלה הבאה?

סניף וולמארט בפילדלפיה / צילום: Associated Press, Matt Rourke

וולמארט רוכשת חברת מציאות רבודה אופטית שנוסדה ע"י ישראלים

ענקית הקמעונאות האמריקאית רוכשת סטארט-אפ אמריקאי נוסד ע"י ישראלים לאחר שלוש שנים של עבודה משותפת ● הטכנולוגיה של סבן מאפשרת לרכוש מוצרי אופטיקה באמצעות מראה דיגיטלית

נשים מהחברה החרדית בחברת הייטק. בשנים האחרונות חלה עלייה בביקוש להשתתפות בתוכנית / צילום: Reuters, Darren Whiteside

ללא צורך בתעודת בגרות: התוכנית שמשלבת נשים חרדיות בעולם ההייטק צוברת תאוצה

בחברה החרדית הביקוש למקצועות ההוראה מצוי בעודף ובשנים האחרונות יותר נשים עוברות להייטק ● בשל כך, הוקמה תוכנית הסבה לנשים חרדיות המשלבת לימודי הנדסה בסמינרים להוראה, ונשענת על מודל מעניין: במקום זכאות לבגרות מלאה, הן עושות בגרות רק במתמטיקה, באנגלית ובעברית

מפרץ חיפה / צילום: Shutterstock, Max Zalevsky

מתכות כבדות נמצאו בגופן של נשים הרות במפרץ חיפה

כיצד משפיעה חשיפה למזהמים סביבתיים על היריון ולידה? מחקר חדש מטעם המשרד להגנת הסביבה מצא חשיפה גבוהה משמעותית למתכות כבדות ומזהמים באימהות במפרץ חיפה, בהשוואה לאימהות ממרכז הארץ ● לפי החוקרים, נדרשת בדיקה נוספת, בין היתר של חשיפה לשילוב של מתכות כבדות ומזהמים, גם אם בחשיפה העומדת בסף ארגון הבריאות העולמי עבור כל מזהם בודד

מימין: ניצן צעיר הרים, יוחנן דנינו ואמיל וינשל / צילום: רמי זרנגר

ווישור הפכה לבעלת השליטה באיילון: רכשה 67% תמורת 448 מיליון שקל

חברת הביטוח הדיגיטלית רכשה 67% מאיילון • המימון התאפשר בעקבות הפיכת צבי ברק לבעל שליטה בווישור, השקעה של 20 מיליון שקל מצד משפחת בן ישי בתמורה לכ-3.7% מהמניות והלוואה מתאגיד בנקאי בסך 90 מיליון שקל

בית המשפט העליון, ארה''ב / צילום: Associated Press, J. Scott Applewhite

החלטת ביהמ״ש העליון שפוגעת ביכולתה של ארה"ב להיאבק במשבר האקלים

הרוב השמרני בבית המשפט העליון בארה״ב ביטל את יכולתה של הסוכנות להגנת הסביבה להגביל את פליטות גזי החממה ● ההחלטה תקשה על יכולתו של ממשל בידן להשיג את יעדיו בתחום האקלים ועלולה לפגוע במאמץ העולמי להפחתת פליטות

פאינה קירשנבאום בדיון בערעור על גזר דינה / צילום: רפי קוץ

השופטים הציעו לפאינה קירשנבאום לחזור מהערעור על הרשעתה ורמזו: נקל בעונשה

ראש ההרכב השופט בעליון יצחק עמית רמז כי אם פאינה קירשנבאום תקבל אחריות על מעשיה בדרך של חזרה מהערעור, בית המשפט יפחית מעונש המאסר בן ה-10 שנים שהוטל עליה

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

חובות המדינה לבעלי פנסיה תקציבית חצו את רף הטריליון שקל

דוחות החשב הכללי שהתפרסמו היום מראים כי החבות של מדינת ישראל לבעלי פנסיה תקציבית הגיעה לכ-1,014 מיליארדי שקל ● מערכת הביטחון אחראית על כ-38% מהחבות האקטוארית עם כ-389 מיליארד שקל לאנשי הקבע והקצינים

בניין ברחוב בר כוכבא בתל אביב / צילום: איל יצהר

פסיקה דרמטית של העליון: העברת נכס מקרקעין לנאמנות חייבת במס שבח ורכישה

הפסיקה הדרמטית של בית המשפט העליון סוגרת את הפתח לתכנוני מס והעברות נכסים באמצעות מנגנון הנאמנות ● מומחי מס: "מדובר בביטול של מכשיר הנאמנות הישראלי, כאשר המפסידים העיקריים יהיו תושבי חוץ אשר בבעלותם נכסי נדל"ן בישראל"

ישי דוידי, עומד בראש קרן פימי / צילום: יונתן בלום

ישי דוידי כבר מורווח: קרן פימי השלימה את רכישת השליטה בעשות אשקלון

פימי שילמה לאלביט 291 מיליון שקל בתמורה ל-85% ממניות עשות ● העסקה בוצעה לפי מחיר של 14.5 שקל למניה, כשבינתיים היא טיפסה למחיר של 16.4 שקל

פרופ' איליאן מיחוב, דיקן ביה''ס למנהל עסקים INSEAD / צילום: איל יצהר

דיקן המוסד המוביל שמשוכנע: התחזיות של הפד נאיביות וארה"ב בדרך למיתון

פרופ' איליאן מיחוב, דיקן INSEAD, בי"ס מוביל בעולם למינהל עסקים, חושש שהפד לא יצליח לרסן את האינפלציה בלי העלאת ריבית אגרסיבית ● לדבריו, גלי ההדף יפגעו בעולם כולו ויכניסו מדינות באסיה לבעיית נזילות ● וגם: המלכודת שמאיימת על כלכלת סין

טקס פרישת השופט ג'ורג' קרא, בית המשפט העליון / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

חוות דעת של היועמ"שית עשויה להשפיע דרמטית על אסטרטגיית הפרסום באינטרנט

במסגרת תביעה ייצוגית קובעת בהרב־מיארה שאתרי תוכן אחראים לוודא כי קטינים אינם נחשפים לתוכן אסור ● העמדה רלוונטית הן לאתרים ישראליים והן לענקיות תוכן כמו פייסבוק ● מאחר שהורים וילדים משתמשים לעתים באותו מחשב, המשמעות היא הגבלת התאמת הפרסומות להיסטוריית הגלישה

מתוך הפרסומת של מודיבודי / צילום: צילום מסך

הרעש התקשורתי הביא תועלת לקמפיין תחתוני המחזור

פרסומות מקטגוריית ההיגיינה הנשית לרוב אינן משיגות זכירות או אהדה גבוהה, מה שהופך את קמפיין הדם של מודיבודי ליוצא דופן - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● למרות השקעה של כמיליון שקל, הזכירות של יטבתה נמוכה ביחס לאהדה