גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם יוזמת חופשת הלידה לאבות תוכל לרכך את "קנס האימהות"?

המהלך למתן חופשת לידה לאב שלא על חשבון האם נראה כרגע כבעייתי מבחינת ההיתכנות הפוליטית שלו, אך הוא מעלה לדיון תופעה כלכלית מעניינת המכונה "קנס אימהות" ● מדוע לידת הילד הראשון משפיעה באופן כה דרמטי על כושר ההשתכרות של נשים, איך נראית ישראל ביחס לעולם בתחום הזה, ואיפה יש "קנס נישואים"? ● המשרוקית של גלובס

מרב מיכאלי, מפלגת העבודה. נוביקסון, כאן ב’, 12.5.22 / צילום: Associated Press
מרב מיכאלי, מפלגת העבודה. נוביקסון, כאן ב’, 12.5.22 / צילום: Associated Press

"אני נרגשת מההישג", הודיעה בחגיגיות שרת התחבורה מרב מיכאלי. "זו בשורה אדירה למשפחות", הצטרף אליה שותפה למהלך, שר האוצר אביגדור ליברמן. זה קרה בשבוע שעבר כשהשניים הודיעו על החלטתם לקדם "חופשת לידה לאבות בתשלום מלא". במה מדובר? והאם זה באמת כה מרגש? נתחיל במונחי היסוד ובמה שצפוי לקרות בפועל בשטח (לא הרבה, אם בכלל) ונתקדם לעבר ההיבטים העקרוניים יותר, מהם עולה כי אכן קיימת חשיבות להצהרת הכוונות של מיכאלי וליברמן.

אז מהי המשמעות המעשית של ההצהרה? כיום נשים שיולדות זכאיות לחופשת לידה בת 26 שבועות - שמתוכם 15 שבועות הם חופשה בתשלום מהמדינה ("דמי לידה"). גם במצב הנוכחי בני זוגן, הגברים, יכולים להחליף אותן בחופשת הלידה החל מהשבוע השביעי, אלא שזה מותנה בכך שהאם תחזור לעבודתה. ומה שחשוב יותר, בפועל זה כמעט שלא קורה. רק 1% מהגברים מממשים את הזכאות הזאת.

המתווה החדש משנה מעט את פני הדברים. הוא מציע שבין השבוע ה-15 ל-26, כלומר עם תום תקופת החופשה בתשלום שניתנת לאם ועד תום תקופת החופשה הכוללת שלה, יוכלו האבות לבחור שבועיים שבהם יצאו לחופשה שעבורה הם יקבלו תשלום שנגזר משכרם (כפי שנעשה אצל האימהות). שבועיים נשמעת כמו תקופה קצרה למדי, אבל מיכאלי אמרה כי תנסה להאריך את התקופה הזאת, וכי היא "מאמינה שנצליח להגיע לחודש".

רק שהבעיה של מיכאלי, ליברמן והקואליציה כולה היא לא אם המתווה המדובר יכלול חופשה בת שבועיים או חודש, אלא האם הוא בכלל ייצא לפועל. כדי שכך יקרה המהלך צריך להיות מאושר במסגרת תקציב המדינה הבא, שכרגע נראה די רחוק מהישג ידה של הקואליציה המקרטעת. אז למה בכל זאת חשוב לעסוק בסוגיה הזאת? על כך בשורות הבאות.

לשכר האב לא קורה כלום

למה בכלל צריך חופשת לידה לאבות? בראיון לכאן ב' סיפקה מיכאלי את אחד ההסברים: "אנחנו צריכות וצריכים להתחיל לשנות את הקיבעון התפיסתי של התפקידים המגדריים גם בבית וגם בעבודה". לפי מיכאלי, ההשלכות של ה"קיבעון התפיסתי" הזה מתבטאות בכך ש"אחרי לידה השכר של נשים צונח ב-30% וגם עשור אחר כך הוא בדרך כל נשאר בערך 25%-27% מאחור".

התופעה שעליה מצביעה השרה מכונה בספרות המקצועית "קנס אימהות". המושג הזה מתאר את ההשפעה השלילית שיש ללידת הילד הראשון על רמת ההכנסה של נשים, והוא נבחן לאחרונה בסקירה של אגף הכלכלנית הראשית באוצר, שמבוססת על מאמר של אליה יכין.

ואכן, כפי שציינה מיכאלי בראיון, מהסקירה עולה כי לא רק שבשנה שלאחר לידת הילד הראשון הכנסתן של נשים נפגעת בכ-30% ביחס לשנה שקדמה ללידתו - נתון שהוא אולי די טריוויאלי על רקע העובדה שבשנה זאת הן עובדות פחות בשל יציאתן לחופשת לידה - הפגיעה הזאת ממשיכה ללוות אותן עוד שנים רבות. כך, גם לאחר עשור, הכנסתה של האם הממוצעת עדיין נמוכה בכ-27% משכרה בשנה שלפני הלידה, בנטרול גורמים שמשפיעים על התפתחות השכר לאורך השנים, כמו גיל הפרטים והשנה הקלנדרית שבה נולד הילד הראשון.

ומה קורה להכנסתו של האב? למעשה, כלום. אם לפני הפיכתם להורים, שכרם של גברים ונשים מציג מגמת עלייה דומה, הרי עשור לאחר מכן, בזמן ששכר האישה כאמור צונח ביחס למה שהיה צפוי לה, שכרם של הגברים עולה ב-1% ביחס לשנה שלפני הלידה, מה שמעמיד את קנס האימהות על 28%.

ממה נובע קנס האימהות? באופן לא מפתיע, המרכיב העיקרי קשור לכך שאימהות רבות מפחיתות את היקף המשרה שלהן. בשנת הלידה נשים מצמצמות את היקף השעות בכ-36%, ועשור לאחר מכן בכ-25%, לעומת השנה שלפני הלידה. מעניין לציין שבישראל אחוז הנשים העובדות (במגזר היהודי) הוא גבוה מאוד ביחס לעולם המערבי, ולכן התופעה של "קנס אימהות" שנובע מיציאה מוחלטת משוק העבודה היא נדירה יחסית. מרכיב נוסף של הקנס נוגע למקום העבודה. המחקר מצא כי הסיכוי של נשים לעבוד באזור מגוריהן גדל ב-12% ביחס לשנה שלפני הכניסה להורות (אצל אבות לא נרשם שינוי) דבר שעשוי להשפיע על היצע אפשרויות התעסוקה העומדות בפניהן ולכן גם על שכרן.

יש גם "קנס נישואים"

כשהחוקרים ביקשו לבדוק אם תופעה דומה מתקיימת גם בחברה הערבית בישראל הם נתקלו בממצא מעניין. הם הבחינו שבחמש השנים שלפני שאישה ערביה בישראל הופכת לאם הכנסתה כבר נחתכת בחדות (הכנסת הגברים הערביים נשארת ברמה די דומה). תופעה יוצאת דופן זו לא נמצאה בניתוח האוכלוסייה היהודית בישראל וגם לא במדינות אחרות שלגביהן קיימים נתונים.

לאחר ניתוח נוסף של הממצאים התברר כי נקודת המפנה כאן היא נישואי האישה, כשפער ההכנסה מעבודה בין גברים לנשים בחברה הערבית מתחיל מיד לאחר החתונה. כך, בשנה שלאחר הנישואים הכנסתן של הנשים נפגעת בכ-31%, ובעשור שלאחר מכן ב-45%. זאת, בעוד הכנסת הגברים הערבים נפגעת בשיעורים פחותים בהרבה (6% לאחר עשור).

בנוסף, בעוד שכפי שהזכרנו, אצל הנשים היהודיות קנס האימהות לא נובע מיציאה משוק העבודה אלא בעיקר מהפחתת שעות העבודה, הרי שאצל הנשים הערביות נרשמת ירידה של 29% בתעסוקה בשנה שלאחר הנישואים, ובעשור שלאחר מכן תעסוקתן נותרת נמוכה ב-49% לעומת השנה שלפני הנישואים. באוצר מציינים כי ממצא זה חשוב במיוחד על רקע שיעורי התעסוקה הנמוכים של הנשים בחברה הערבית בישראל.

קנס עולמי

ואיך נראה קנס האימהות שלנו ביחס לעולם? הנתונים שקיימים נוגעים רק למספר מצומצם יחסית של מדינות החברות ב-OECD, אך גם מהם עולות מסקנות מעניינות. בבחינת קנס האימהות לאחר עשור בשמונה ממדינות הארגון, מדינת ישראל ממוקמת במה שנראה שניתן לכנות כמקום טוב באמצע. לא כל כך רחוק ממדינות בסקנדינביה כמו דנמרק (הקנס הקטן ביותר 21%), פינלנד (25%) ושוודיה (26%), ומעל ארה"ב (31%), בריטניה (44%), אוסטריה (51%) וגרמניה (61%). זאת, בזמן שבישראל פריון הילודה גבוה בהרבה (אם כי נראה שלשיעור הילודה יש השפעה קטנה יחסית על קנס האימהות, מכיוון שעיקר הפגיעה מתרחשת עם לידת הילד הראשון).

 

מה משפיע על הפערים בין המדינות? בעבודה של האוצר מופיעות מספר סיבות. חלקן, אלה שנוגעות לטווח הקצר, הן לעיתים די טריוויאליות. כך, למשל, בגרמניה בה חופשת הלידה ארוכה יחסית, "קנס האימהות" בשנה שלאחר הלידה עומד על כ-80% (לעומת 30% בישראל). בטווח הארוך יותר ההבדלים עשויים לנבוע משוני במדיניות הכלכלית הקשורה למיסוי ולקצבאות, ולאפשרויות שמציעות מדינות שונות לאזרחיהן כמו נגישות למעונות יום איכותיים במחיר מסובסד, שמאפשרים לאימהות לצאת לעבוד במחיר נמוך יחסית.

אבל יש גם סיבות מורכבות יותר שקשורות למאפיינים תרבותיים. כך, למשל, ניתוח של קבוצת כלכלנים שהתפרסם באתר "המרכז למחקר מדיניות כלכלית" (CEPR), מצא שיש קשר חזק בין קנס האימהות בטווח הארוך לבין הנורמות והתפיסות המגדריות בשש מדינות שנבחנו. כלומר, ככל שהתפיסות המגדריות היו שמרניות יותר, כך קנס האימהות בטווח הארוך היה גדול יותר.

זה גם מחזיר אותנו במידה מסוימת לנושא שבו פתחנו. אף שבשלב זה אין ממצאים אמפיריים מקיפים שניתן להסתמך עליהם לאמידת היעילות של חופשת לידה לאבות על תעסוקת נשים, ישנם ממצאים חיוביים על ההשפעה שלה על שינוי דפוסי חלוקת העבודה במשק הבית. באוצר גם מציינים כי עידוד אבות לקחת חופשת לידה משמעותית יחסית (כפי שנהוג בחלק ממדינות ה-OECD) יכול להשפיע על התפיסות התרבותיות שנוגעות לטיפול בעבודות הבית ולגידול הילדים. שינוי בתפיסות הללו עשוי, כאמור, לסייע בתורו לצמצום קנס האימהות.

לקריאה נוספת

"קנס האימהות בשוק העבודה בישראל" - אליה יכין, כפיר בץ ואסף גבע, אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר

"השפעת הורות וזהות מגדרית על תעסוקת נשים בישראל" - אליה יכין, אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר והאוניברסיטה העברית בירושלים

"לגרום לאבות לטפל: חופשת לידה לאבות בישראל - המלצות למדיניות" - נדב פרץ, מרכז טאוב

קנס הורות במדינות שונות: ממצאים והסברים

ילדים ואי-שוויון מגדרי: ממצאים מדנמרק

עוד כתבות

נתיבי אופנים בבוגוטה / צילום: Shutterstock

נתיבי אופניים, לא מה שחשבתם: מה אפשר ללמוד מהעולם

הולנד, נורווגיה ואפילו קולומביה מקדימות את ישראל בהרבה בקידום תשתיות בטוחות ומזמינות לרוכבי אופניים • בארץ נרשם אומנם שיפור בשנים האחרונות, אך עדיין ההתקדמות איטית • למה זה עדיין לא עובד בישראל ומה ניתן לעשות?

אנשים עומדים לפני המונה ליזה / צילום: Shutterstock

איך המוח שלנו מחליט מה יפה ועל מה עוד דיברו השבוע

קליפ הגאווה שכבש את יוטיוב, שיאן החיפושים בגוגל והסרט החדש הנוסף של במאי "אהבה בשחקים: מאווריק" ● על מה כולם דיברו השבוע

מזרח ירושלים / צילום: Shutterstock

במקום "נוהל מוכתר": המהפך בתנאים להוכחת בעלות על קרקע במזרח ירושלים

משרד המשפטים מבטל את הנוהל שקבע כי תצהיר של שני מוכתרים מספיק כדי להוכיח בעלות על קרקע באזור ● השינוי מגיע ברקע ויכוח פוליטי על הנוהל הישן: בימין טענו כי הוא פותח פתח לשחיתות ובשמאל גרסו שזו הדרך היחידה של פלסטינים להוכיח בעלות על קרקע

בורסת הנאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות הטק הישראליות זינקו, פאגאיה צנחה 15%

לאחר יום תנודתי, נאסד"ק קפץ ב-1.6%, S&P500 הוסיף כ-1% לערכו ודאו ג'ונס התקדם ב-0.6% ● נעילה שלילית באירופה; דויטשה בנק הגרמני צנח ב-12% ● התשואה על אג"ח הממשל האמריקאי ל-10 שנים נפלה ל-3.08% ● הנפט נסוג ב-2%, שוק הקריפטו יציב

איימן עודה וחברי הרשימה המשותפת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

בבחירות הקודמות זו הייתה רע"ם, כעת המפלגה הזו תהיה לשון המאזניים

חרף ההצהרות, לפי הסקרים אין לאף גוש את הרוב הנכסף של 61 מנדטים ● בינתיים, נתניהו ולפיד ימשיכו להוביל לבחירות עד שיפול לאחד מהם האסימון: ההכרעה היא בידי חברי הכנסת מהרשימה המשותפת ● וגם: מאחורי הקלעים סביב ההחלטה לפזר את הכנסת, ומעורבות ח"כ רינאוי זועבי בה

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

מסע הקניות של אהרון פרנקל נמשך: רכש 2.5% ממניות בנק לאומי

איש העסקים השתתף בהנפקה של הבנק ורכש מניות בקרוב למיליארד שקל ● לאומי זכה לביקושים גבוהים של כ-6 מיליארד שקל, ובחר לגייס 2.75 מיליארד שקל ● מחיר המניה בהנפקה היה כמעט זהה לשער הסגירה שלה אתמול, אחרי צניחה של כ-5%

אלפרד אקירוב / צילום: בן יוסטר

לא רק פרנקל: אקירוב רכש מניות לאומי ב-100 מיליון שקל

אלרוב נדל"ן שבשליטת אלפרד אקירוב השתתפה בהנפקה ורכשה שוב מניות של הבנק, לאחר שבמהלך הרבעון הראשון של השנה מכרה את שארית החזקותיה • הרוכש הגדול בהנפקה היה המיליארדר אהרון פרנקל שרכש מניות לאומי בכמעט מיליארד שקל

החוקרים שמנסים לפצח את התעלומה ''מה הם חיים'' / צילום: shutterstock

איך נראה חייזר והאם יש עוד חיים על פני כדור הארץ? החוקרים שמנסים לפצח את התעלומה

השאלה מה מגדיר יצור חי היא אחת התעלומות הגדולות של עולם המדע ● שני חוקרים מארה"ב קוראים תיגר על הדרך בה בני אדם מחפשים היום חיים על כוכבים אחרים ("צריך להפסיק לרדוף אחרי פלנטות עם תנאים דומים לאלה שעל כדור הארץ") ומציעים כללים, הגדרות ופתרונות חדשים

ראש הממשלה בנט מחשב מסלול מחדש / צילום: יוסי זמיר

זמן לסיכומים: המרוץ של בנט לעיצוב המורשת שלו, והדילמה של איילת שקד

במשך שנה נפתלי בנט ניסה לשכנע את בוחריו, ואת עצמו בעיקר, שהקמת הממשלה הייתה ההחלטה הנכונה ● אך התלות במשותפת לא נתנה סיכוי, הקשרים עם שקד עלו על שרטון וכשבנט הבין השבוע שהסיפור נגמר, הוא העדיף להודיע בעצמו על מסיבת הסיום ● כעת הוא מחשב מסלול מחדש, בוחן אפשרות לפרוש זמנית, ואף מנסה לעצב את המורשת שלו כראש הממשלה

הסדרה ''מנייאכ'' / צילום: רואי רוט - באדיבות כאן 11

האם האירועים בסדרה "מנאייכ" יכולים להתרחש במערכת אכיפת החוק של 2022?

בניגוד לעלילת סדרת הדרמה המשטרתית, שמציגה את גורמי אכיפת החוק תחת עננת שחיתות כבדה, היכולת לטייח פשע ארגוני רוחבי היא אפסית ● אמנם ידי הפרקליטות והמשטרה אינן טהורות, אך אם היו תופרים תיקים באופן ממוסד, כפי שנטען סביב האישומים נגד נתניהו - כבר היינו יודעים מזה

מטבעות דיגיטליים. כללים לדיווח נכון של רווחים והפסדים / אילוסטרציה: Shutterstock

איך מחשבים את המס על הביטקוין, איך משלמים אותו, ומה עושים כשיש הפסדים - מדריך מיסוי קריפטו

האם ניתן לקזז הפסדים מהשנה עם הרווחים מ-2021? כיצד מוודאים העברה מסודרת של כספים לחשבון בנק ישראלי ואיך פועל מיסוי הקריפטו ● גלובס יחד עם רו"ח  גיא רשטיק עושים סדר

נתב''ג / צילום: מיכל רז חיימוביץ

הלחץ בעולם התעופה: אל על תבטל 3 קווים החל מסוף אוקטובר

מ-30 באוקטובר אל על תפסיק לטוס לטורונטו, ורשה ובריסל, הסיבה: התאמה לביקושי הלקוחות

בשבת התקיימו הפגנות רבות נגד הפסיקה הצפויה ברחבי ארה''ב, בתמונה מדובר בהפגנה בלוס אנג'לס / צילום: Associated Press, Noah Berger

השלכות של מניעת הפלות בארה"ב: חיי עוני, צניחה בתמ"ג וירידה בהשתתפות נשים בכוח העבודה

כחודש וחצי לאחר הסערה שגרמה הדלפת הטיוטה לתקשורת, בית המשפט העליון בארה"ב פירסם את החלטתו שמבטלת את פסק דין "רו נגד וויד" ההיסטורי, שהתיר לבצע הפלות לפני כ־50 שנה • איך ההחלטה צפויה להשפיע כלכלית על המשק האמריקאי בכלל ועל הנשים בפרט, ומה חושב על כך הציבור - מחקרים מהתקופה האחרונה משרטטים את תמונת העתיד של אמריקה

ח''כ משה ארבל / צילום: איל יצהר

ח"כ משה ארבל דורש מהיועמ"שית לעצור מינוי יו"רים לוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה

ח"כ מש"ס טוען כי "מדובר במינויים חשובים ומרכזיים ביותר שנועדו לשקף את מדיניותה של הממשלה והשר המכהן ולקדמה ומובאים לאחר שהצביעה הכנסת על התפזרותה בקריאה טרומית" ● לשכת שקד: "מדובר במינויים תקינים, חשובים ונחוצים שבוצעו בהליך ארוך שכלל ועדת איתור, ראיונות של המועמדים ובחינה של הלשכה המשפטית"

הר שיפון. הדבשת הכפולה: אחת לצבא, השנייה למטיילים / צילום: אורלי גנוסר

קו התלים בגולן: טיול מרהיב ומלא נוף בין פסגות הרי געש רדומים

בשטחי הרמה עשרות תלים געשיים כבויים, בולטים בנוף המישורי. עד מלחמת יום כיפור האמינו שהם יבלמו את הסורים

כל לקוח קובע דדליין ובוחר את היקף ההשגחה. טופס הרשמה יומי בבית הקפה / צילום: Reuters, Kim Kyung-Hoon

בטוקיו נפתח בית קפה שמטיל קנסות על הלקוחות. למה הם ממשיכים לבוא?

אל בית הקפה הטרנדי בטוקיו זורמים יוצרי תוכן, סופרים וסטודנטים - אבל לא רק בשביל לשתות תה מול הלפטופ ● בזמן מוגבל, תחת השגחתו הצמודה של בעל המקום, חותרים הלקוחות לעבר היעד הנשגב שהציבו לעצמם, ומי שלא עומד בו - נאלץ לשלם קנס של עשרות דולרים ● "אולי זו האווירה, אולי בגלל שאני משלם, אבל אני מתיישב ומיד מתחיל להקליד"

נטפליקס נגד דיסני פלוס / צילום: Shutterstock, Ivan Marc

נטפליקס מול דיסני פלוס: בדקנו איזה שירות סטרימינג עדיף בישראל

דיסני פלוס הגיע לארץ, ועכשיו לשירות הסטרימינג המבוסס והמצליח נטפליקס יש מתחרה חדש וחזק שמנסה להשתלט על השוק המקומי ● למי מהם יש איכות צפייה טובה יותר, מה המחיר האטרקטיבי יותר ואיפה יש יותר תכנים? ● גלובס עושה סדר

מטבעות קריפטו / צילום: Shutterstock, 1maksim1

האש שבוערת מתחת להתמוטטות הקריפטו

הקריסה של מטבעות קריפטו קרתה לאחר יצירה פרועה של כסף דיגיטלי חדש, משהו שאף פעם לא הסתיים בטוב בעולם המסורתי

מייסדי פאגאיה - מימין: אביטל פרדו, יהב יולז'רי, גל קרובינר / צילום: ענבל מרמרי

בשש שנים בלבד הפכו שלושת יזמי הפינטק הצעירים למיליארדרים על הנייר

פאגאיה הישראלית נכנסה לנאסד"ק לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר גם ללא תמיכתם של משקיעי ה-SPAC שלתוכו התמזגה ● על רקע קריסת מניות טכנולוגיה שמוזגו בדרך דומה, טוען גל קרובינר, אחד היזמים, כי "אנחנו לא שולטים במחירי המניות, בעתיד נהיה אחד הגופים היותר משמעותיים בתחום הפתרונות מקצה לקצה לבנקים" ● המניה צונחת ביומה הראשון במסחר

נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי / צילום: Associated Press

האיחוד האירופי הכיר באוקראינה ובמולדובה כמדינות מועמדות להצטרפות עתידית

האיחוד האירופי הכריז על מולדובה ואוקראינה כמועמדות להצטרף לאיחוד, אךההכרזה הערב היא בעיקר סמלית, ללא השלכות מעשיות רבות: הזמן עד להצטרפות עתידית תלוי בנסיבות רבות, ומקדוניה, למשל, שהפכה למועמדת בשנת 2005 - לא הצטרפה עד כה לאיחוד