גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פסק הדין החתרני ביותר נגד בית הדין הרבני ניתן דווקא בבית הדין עצמו

בית הדין הרבני פסק לאחרונה בענייני "הסכמי מסדרון", כאלו שמגיעים אליהם תוך כדי הדיון באולם או מחוצה לו, עבור זוגות שמתגרשים ● מבעלי הדין נדרש לקבל החלטות במקום, לעיתים מבלי שהייתה להם שהות לעבור ביסודיות על הפרטים, או לשקול לעומק את הפשרות אליהם הגיעו

בית הדין הרבני בת''א / צילום: Shutterstock
בית הדין הרבני בת''א / צילום: Shutterstock

הכותבת היא שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

באופן מפתיע, פסק הדין החתרני ביותר נגד בית הדין הרבני ניתן לאחרונה דווקא על ידי דיין בבית הדין עצמו, והתמונה העולה ממנו מדכאת מאד, וצריכה לשמש תמרור אזהרה לכל מתדיין ועורך דין שעורכים "הסכמי מסדרון" עבור זוגות שמתגרשים.

"הסכמי מסדרון" הם הסכמים שהצדדים מגיעים אליהם תוך כדי דיון בבית המשפט או בבית הדין, באולם הדיונים או מחוצה לו - במסדרון. יתרונם, שלעיתים הדרך היחידה היא לנצל "שעת רצון" של הצדדים, כאשר הם נמצאים באותו מקום פיזי, ואף להעזר בשופטים או הדיינים, כדי לקדם הסכמות, שלא ניתן להגיע אליהן בשיטת ה"פינג פונג", במסגרתה עורכי הדין מעבירים בינהם טיוטות הלוך ושוב עם הערות במעגל אינסופי. החסרון הוא כמובן שנדרש מבעלי הדין לקבל החלטות במקום, לעיתים מבלי שהיתה להם שהות לעבור ביסודיות על הפרטים, או לשקול לעומק את הפשרות אליהם הגיעו.

לחץ עצום הופעל על האב ע"י 2 מתוך 3 דיינים

בפסק הדין שניתן לאחרונה בבית הדין האזורי בנתניה, משתף דיין בית הדין כיצד שני הדיינים האחרים הובילו את הבעל להסכים להסכם גירושין בלתי הוגן עבורו, ואישרו את ההסכם, על אף התנגדותו של הדיין כדעת מיעוט. "אינני מאשר את ההסכם" כתב הדיין, "האב התחייב התחייבויות לא סבירות, ואני מתרשם שעורך הדין פשע בהגנתו על הלקוח שלו. לפיכך, ההסכמות לא נעשו תוך הבנה מלאה של משמעותן ולא מתוך רצון חופשי ומלא ואין לאשר הסכם זה... האב שחתם על ההסכם לא הבין דיו את הסביבה המשפטית ולא ידע כי הינו מתחייב הרבה מעבר למה שהיה מחוייב בבית המשפט ... וכי יתקשה מאד לזכות לרחמיו של בית המשפט אם לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו".

הוסיף הדיין והסביר שהאב חויב על ידי בית המשפט לשלם לאם מזונות עבור הילדים בגובה 4,000 שקל בחודש, מכיוון שבאותה עת הוא כמעט ולא התראה עם הילדים, וכל נטל גידול הילדים ומימונם הוטל לפתחה של האם. בבית הדין הרבני הורחבו זמני השהות של הילדים אצל האב, וכן האב הוא שדואג להסיע את הילדים בין הבתים, כך שנוספה לו עלות של 1,000 שקל בחודש להוצאותיו עבור ההסעות. בנסיבות אלה האב יכול היה לעתור להפחתת דמי המזונות לסך של מאות שקלים בודדים בחודש, אך לטענת הדיין, שני הדיינים האחרים הפעילו על האב לחץ עצום במהלך הדיון, להסכים לשלם לאם מזונות עתק בסך של 6,000 שקל בחודש. כל זאת כאשר האב משתכר בממוצע סך של 10,000 שקל בחודש בלבד.

המשמעות היא לטענת הדיין ש"התחייבויות כאלו יובילו את האב בוודאות לחרפת רעב, ולמצב שהאב לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו, והאישה תפעיל את ההוצאה לפועל, דבר שימוטט אותו באופן ודאי". עוד הוסיף הדיין, שבתנאים אלה האב לא יצליח לכלכל את ילדיו כשהם שוהים אצלו, ובודאי שלא יוכל לבנות זוגיות עם אישה אחרת, שלמעשה תדרש לפרנס אותו ואת ילדיו.

חוסר ההגינות, שבהפעלת הלחץ על האב, להסכים לסכומי מזונות בלתי ריאליים, גדול עוד יותר, מאחר לטענת הדיין האב לא קיבל דבר בתמורה במסגרת ההסכם. עדיין יהיה עליו להעביר לאם מחצית מהרכוש שנצבר על שמו, והיא אף לא ויתרה על תביעתה לקבל בנוסף דמי כתובה.

למרבה הצער לפסק הדין הקשה שכתב הדיין בדעת מיעוט אין השלכה משפטית, שכן כפי שכתב הדיין בפסק דינו, גם אם יווכח האב בעתיד שהדיין צדק, והוא לא יכול לעמוד בהתחייבויות העצומות שלקח על עצמו, יהיה לו קשה מאד להשתחרר מהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין. עצוב.

עוד כתבות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות