גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחקר שמלמד: "גל ההתפטרויות הגדול" לא התחיל בקורונה

גל ההתפטרויות הגדול לא התחיל בקורונה, אבל היא החריפה מגמות שקדמו לה, בהן  חשיבה מחדש על תפקיד העבודה בחיים ומעבר לתעשיות עם שכר גבוה וחוסר רצון לחזור למשרד ● מעסיקים שישכילו להבין את הגורמים לעזיבה יוכלו להציע פתרונות מתאימים לעובדיהם

למה עובדים מתפטרים ומה יגרום להם להישאר? / צילום: Shutterstock
למה עובדים מתפטרים ומה יגרום להם להישאר? / צילום: Shutterstock

 

 

בשנת 2021, לפי נתוני הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה של העבודה, יותר מ-47 מיליון אמריקאים עזבו את עבודתם מרצונם. היציאה ההמונית וחסרת התקדים הזאת מכוח העבודה, שדחפה אליה מגפת הקורונה, ידועה כיום בשם גל ההתפטרויות הגדול.

גל ההתפטרויות הגדול, כך מספרים לנו, שיפר את היחסים בין העובדים לשוק העבודה. זה נכון שמספר שיא של עובדים עזבו את עבודתם בשנת 2021, ועם זאת, כאשר מסתכלים על נתוני התעסוקה בתריסר השנים האחרונות, ברור שאנו לא חיים בסערה קצרת טווח שחוללה המגפה, אלא בהמשך של מגמה ארוכת טווח.

משנת 2009 עד 2019 גדלה ההתפטרות החודשית הממוצעת בעשירית האחוז מדי שנה. אז, בשנת 2020, קצב ההתפטרות הואט בגלל אי-​​ודאות הקשורה למגפה. ההפסקה הזאת הייתה קצרת מועד. בשנת 2021, כאשר נכנסו לתמונה תמריצים כספיים והאי-ודאות פחתה במידה מסוימת, מספר שיא של עובדים עזבו את עבודתם, מה שיצר את גל ההתפטרויות הגדול. אבל המספר הזה כולל עובדים רבים שאולי היו מתפטרים ב-2020 גם אלמלא הייתה מגפה. כעת שוב חוזרת המגמה שראינו לפני המגפה, שאיתה מעסיקים אמריקאים צפויים להתמודד במשך שנים רבות.

חמישה גורמים - שהוחרפו על ידי המגפה - יצרו יחד את השינויים בשוק העבודה של היום: פרישה, מעבר דירה, חשיבה מחדש על העבודה, ערבוב מחדש וחוסר רצון. עובדים פורשים במספרים גדולים יותר, אך אינם עוברים דירה במספרים גדולים; הם שוקלים מחדש את האיזון בין העבודה לחיים ואת תפקידיהם כגורם מטפל; הם מערבבים מחדש את הקלפים, כלומר, מבצעים מעברים מקומיים בין תעשיות; ובגלל פחדים הקשורים למגפה, הם מפגינים חוסר רצון לחזור למשרות שדורשות את נוכחותם.

בחינת האופן שבו גורמים אלה תרמו לגל ההתפטרויות הגדול יכולה לעזור להבין את הכוחות המעצבים את התנהגות העובדים.

1. פרישה: לא מתפטרים, אלא פורשים

מחקרים אקדמיים וסקרים מקוונים מצאו בעקביות שיש לשנות את שמו של גל ההתפטרויות הגדול לגל הפרישה הגדול. בשנת 2021, עובדים מבוגרים עזבו את עבודתם בקצב מואץ ובגילים צעירים יותר. הם קיבלו את ההחלטות הללו מתוך רצון לבלות יותר זמן עם יקיריהם ולהתמקד בדברים שאינם עבודה; הם ביצעו את המהלכים שלהם בביטחון, הודות לעלייה בשוקי המניות ושל שווי נכסי המגורים. כמו כן, קבוצה מבוגרת משמעותית עזבה בגלל רגישותם הגדולה יותר לסיכונים בריאותיים הקשורים לקורונה.

הדפוס הזה שונה מהמשבר הגדול האחרון. במהלך המיתון הגדול, בין 2007 ל-2009, חלה עלייה של 1% במספר העובדים בני 55 ויותר. במהלך גל ההתפטרויות הגדול נרשמה ירידה של 1.9%.

 

2. מעבר דירה: אנשים נשארו במקום

חוסר הרצון לעבור דירה מילא תפקיד מהותי בגל התפטרויות הגדול. קצב התנועה הכולל בשנת 2021 היה הנמוך ביותר זה יותר מ-70 שנה. שיעורי מעבר הדירה ירדו בהתמדה מאז שנות ה-80, והקורונה לא הפכה את המגמה הזאת. אנשים שכן עברו, נשארו באותו אזור, באופן לא פרופורציונלי; מעבר למדינה אחרת נותר המעבר הכי פחות תכוף.

3. חשיבה מחדש: מה תפקיד העבודה בחייינו?

מי שבחנו את התופעה העלו את ההשערה שמקרי המוות הרבים והתחלואה הקשה בעקבות המגפה גרמו לאנשים לשקול מחדש את תפקיד העבודה בחייהם. סביר להניח שהשינוי בפרספקטיבה הניע חלק מהעובדים לעזוב, במיוחד אלה שנשחקים בעבודות תובעניות ששיבשו את יכולתם להיות מעורבים בחיי המשפחה. נשים נפגעו יותר מגברים, וקבוצות גיל צעירות יותר ממבוגרים.

שחיקה התרחשה בעיקר בקרב עובדי החזית, הורים, מטפלים ומנהלים בארגונים. כיוון שחובות הטיפול נופלת באופן לא פרופורציונלי על נשים, ענפים כמו אירוח, שבהם נשים מאיישות את רוב המשרות השעתיות, רשמו מספר גדול יותר של התפטרויות. דוח משנת 2021 מצא כי 1 מכל 3 נשים שקלה לעזוב את כוח העבודה, להחליף עבודה או לקצץ בשעות העבודה. לעתים קרובות זו בחירה מאולצת - לנשים רבות אין ברירה מלבד לעזוב כדי לעמוד בהתחייבויות הטיפול.

4. ערבוב מחדש: עובדים עוברים תעשיות

בהראט רממורטי, סגן מנהל המועצה הלאומית לכלכלה, טבע לאחרונה את הביטוי "השדרוג הגדול", כדי להתייחס לדפוס של שיעורי התפטרות גבוהים יותר בתעשיות בשכר נמוך. שירותי לינה ומזון, כמו גם פנאי ואירוח, היו בעלי שיעורי ההתפטרות הגבוהים ביותר; המסחר הקמעונאי והייצור חוו את הצמיחה הגדולה ביותר בתעריפי המשכורות שלהם.

אבל לא כל העובדים האלה עוזבים את שוק העבודה. יש עדויות לכך שרבים "מערבבים מחדש" - נעים בין משרות שונות באותו מגזר או אפילו בין מגזרים. על פי ניתוח שנערך על ידי המכון למדיניות כלכלית בנובמבר 2021, שיעורי הגיוס עולים על שיעורי ההתפטרות במגזרים רבים, מה שמצביע על כך שגידול בשכר מושך מועמדים חדשים למשרות פתוחות - ועובדים רבים גם רוצים וגם מסוגלים לקבל משרות אטרקטיביות מספיק.

5. חוסר רצון: מסרבים למשרות לא-היברידיות

החשש מהידבקות בקורונה במקום העבודה גרם לעובדים רבים להסס לחזור למשרד. בסקר שנערך לאחרונה ב-Pew Research Center בקרב 5,858 מבוגרים עובדים, 64% מהעובדים דיווחו על תחושת אי-נוחות לחזור למשרד, ו-57% דיווחו שבחרו לעבוד מהבית בגלל דאגה מחשיפה לקורונה. מחקר שפורסם ב-Harvard Business Review מצביע על כך שעובדים רבים מוכנים להתפטר, אם המעסיק שלהם לא מציע אפשרות לעבודה היברידית.

גל ההתפטרויות הגדול לא הופיע משום מקום. הוא תוצאה טבעית של פרישה, מעבר דירה, שיקול מחדש, ערבוב מחדש וחוסר רצון. מנהלים בכל התעשיות ירוויחו מהבנת הגורמים התורמים לתחלופה בארגונים שלהם, ומפיתוח תגובות ייחודיות כדי לבלום את הגאות הזאת כאשר הקורונה תפסיק להתפשט. במהלך המשמרת הזאת,  חברות בעלות החזון והמשאבים להציע גמישות לעובדיהן הן בעלות הסיכוי הגבוה ביותר לשמור על כוח עבודה יציב ותחרותי.

© Harvard Business School Publishing Corp

עוד כתבות

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו?

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

ביידן בקריאה לקונגרס במאמר מיוחד: "לאשר בדחיפות את הסיוע הביטחוני לישראל ולאוקראינה"

הנשיא האמריקני הבהיר: "זה לא הזמן לנטוש את ידידותינו, לא מתקבל על הדעת שנעמוד מנגד" • על המתקפה האיראנית אמר ביידן: "איראן רוצה למחוק את המדינה היהודית היחידה מעל המפה" • עוד הזהיר הנשיא: "ארה"ב עלולה להיגרר למלחמה, אסור שנניח להגנה של ישראל להיחלש"

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

שירי הייסר ואסף גריס, מנכ''לים משותפים בראובני-פרידן

תקציב הפרסום של ישראכרט, בהיקף 25 מיליון שקל, עובר לראובני-פרידן

ב-12 השנים האחרונות טופל תקציב ישראכרט בקבוצת פובליסיס ● זהו התקציב הראשון בעידן המנכ"לים החדשים בראובני-פרידן, שירי הייסר ואסף גריס

קיבוץ כפר עזה. עלות שיקום הנזק מוערכת ביותר מ־5 מיליארד שקל / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

יותר מ־5 מיליארד שקל: ממדי הנזק בעוטף עזה נחשפים

נזקים ביישובי העוטף, שמוערכים במיליארדי שקלים, נחשפו בהצעת המחליטים של הממשלה שאושרה היום ● מספר דורשי העבודה זינק, והפגיעה בחקלאות מוערכת במאות מיליונים ●  שיקום הבתים טרם החל בשלב זה

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

טיל איראני ליד ים המלח, ששוגר לעבר ישראל ויורט / צילום: Reuters, ALON BEN MORDECHAI

איראן אוזרת אומץ ולוקחת הימור מסוכן בעימות גלוי מול ישראל

ההתקפה של טהראן על ישראל סימנה שינוי אסטרטגי בעימות בין המדינות ●  מלחמת הצללים הפכה לעימות ישיר, ולא ברור עדיין מה יהיה הצעד הבא ● ברקע, הלחץ על איראן להוכיח כי היא מובילה את 'ציר ההתנגדות' מתגבר

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל

שאהד 136 נחשב גם לחיקוי ירוד של המל"ט המתאבד הארופ, מתוצרת התעשייה האווירית, שלפי הערכות מחירו עומד על כ־700 אלף דולר ● לצורך ההשוואה, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

פתיחה מעורבת בוול סטריט; טסלה יורדת ב-3%

דאו ג'ונס עולה ב-0.4% ● טסלה בשפל של שנה, בדויטשה בנק צופים לטסלה ירידה של 30% ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מתחזקות העליות בת"א; מדד הבנקים מטפס בכ-1.8%

ת"א 35 עולה ב-1% ● הדולר בשיא של חמישה חודשים מול השקל ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה

תחנת הכוח צומת של OPC אנרגיה / צילום: באדיבות החברה

החליטו שלא להחליט: הסחבת שמעכבת הקמת תחנת כוח חדשה

ברוב של שמונה מול שישה החליטה היום הממשלה להחזיר את התוכניות לדיונים בות"ל בנוגע להקמת תחנת הכוח ריינדיר ● ההחלטה הזו מתווספת לסחבת תמוהה של רשות החשמל שבמשך שנה לא פרסמה אסדרה לשלוש תחנות כוח שהקמתן דווקא כן אושרה

אווטאר של חברה וירטואלית ב־Replika / צילום: מתוך אתר החברה

לא רק ChatGPT: שישה כלי AI שכדאי להכיר

בשוק יש היום שורה של צ'אטבוטים ייעודיים למשימות נקודתיות ● אלה יכולים לסייע הן בחיים האישיים והן בחיים המקצועיים - מכתיבת קורות חיים, דרך חבר וירטואלי ועד שיווק

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים