גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר חדש: רשתות פרסום אוספות מידע על המשתמשים גם ללא אישורם

מחקר אקדמי מצא שמספר רשתות פרסום, ביניהן טאבולה הישראלית, יאנדקס ופייסבוק, אספו מידע מתוך טפסים למילוי הפרטים האישיים של המשתמשים, גם אם הליך הרישום לא הושלם ● טאבולה: "למרות שלא נמצאו נתונים התומכים בכך, תיקנו אפשרויות של איסוף מיילים"

לפי הנטען במחקר, טאבולה הישראלית אספה פרטים ללא אישור מפורש מהמשתמשים / צילום: Shutterstock, Kite_rin
לפי הנטען במחקר, טאבולה הישראלית אספה פרטים ללא אישור מפורש מהמשתמשים / צילום: Shutterstock, Kite_rin

מילוי טפסים ברשת, כמו למשל לשם הזמנת לילה במלון, כרטיס לסרט או על מנת לקבל הצעת מחיר לרכב, היא פעולה שכיחה למדי המתבצעת כמעט כלאחר יד. לא אחת, המשתמשים מתחרטים על הרישום עוד לפני שהם משלימים אותו וזונחים אותו לטובת עיסוקים אחרים, תוך הנחה שהפרטים שהוזנו אך לא נשלחו - לא שותפו עם איש.

אלא שמחקר חדש שמובילים חוקרים מאוניברסיטת לוזאן השוויצרית והאוניברסיטאות הבלגיות רדבאוד ולוון, מגלה שלא רק שפרטים נאספים מטפסי רישום שלא הושלמו, אלא שיש לכך גם זווית ישראלית לא זניחה. המחקר פורסם מוקדם יותר החודש באתר הפקולטה להנדסת חשמל באוניברסיטת לוון הבלגית, והוא צפוי להיות מוצג באופן רשמי באוגוסט הקרוב בכנס אבטחת המידע האמריקאי Usenix.

 

"הפרת דיני הפרטיות באירופה, ארה"ב וישראל"

לפי הנטען במחקר, טאבולה הישראלית, המפעילה רשת פרסום דיגיטלית, אספה פרטים ללא אישור מפורש מהמשתמש, או ידיעתו. טאבולה היא מהמובילות בטבלת התוכנות שאוספות פרטים אישיים מטפסי מילוי מקוונים המשובצים בפרסומות, עוד בטרם המשתמשים לוחצים על כפתור השליחה - המהווה בפועל את הסכמתם לאיסוף הנתונים, כך עולה מהמחקר האירופי. בין האתרים בהם התגלתה דליפת פרטים לטאבולה: אתרי החדשות USA Today, האינדיפנדנט וביזנס אינסיידר.

לצד טאבולה, זוהו תוכנות נוספות האוספות פרטי דוא"ל ללא אישור מפורש, בהן מטא, אדובי, פרדוט ולייב ראמפ האמריקאית. יאנדקס הרוסית נכללה גם היא במחקר כחברה היחידה שנקטה באיסוף פרטי דוא"ל בנוסף לסיסמאות.

אחת מכותבות המחקר, אסומן סנול מאוניברסיטת לוון, סיפרה לגלובס שלא חזתה תוצאה כה פנומנלית לפיה אלפי אתרים אספו פרטי משתמשים ללא אישורם. הרעיון לעריכת המחקר הגיע לאחר מקרה מפורסם לפיו מידע אודות משתמשים דלף ממחשבון משכנתא מקוון בארצות הברית.

"אנחנו לא יכולים לדעת מדוע טאבולה עוסקת בסוג זה של מעקב, אבל היא חברה גדולה וכתובות דוא"ל מהוות גורם מזהה חזק למעקב אחרי משתמשים בין אתרים ובין מכשירים", אמרה סנול. את כתובות האימייל, יש לציין, שולחת טאבולה לשרת באופן מגובב, כלומר באופן מעורבל המונע את זיהויו. "בניתוח המשך, מצאנו שאתרים רבים שבהם זיהינו דליפות לרשת של טאבולה, החלו להשתמש בבאנרים של הסכמה, שמנעו כל תקשורת של הגולשים עם האתר לפני מתן הסכמה. זה הפחית באופן משמעותי את מספר ההדלפות לטאבולה", סיפרה סנול.

"למעט מקרים חריגים, איסוף מידע מזהה על משתמש ללא הסכמתו המודעת לאופן האיסוף, מטרת האיסוף או זהות האוסף - מהווה הפרה של דיני הפרטיות באירופה, ארצות הברית וישראל", אמרה לגלובס עו"ד אושרית אביב, מומחית לדיני טכנולוגיה ופרטיות שפעילה בין השאר בתעשיית הפרסום הדיגיטלי באירופה. "זה עוד מבלי להזכיר את דיני המחשבים ברשת וחוקי הספאם במדינות השונות. גם עצם גיבוב המידע אינו מכשיר את השרץ, כיוון שהאיסוף עצמו אסור מלכתחילה באופן שבו הוא נעשה, ומכיוון שמי שבידיו ערכי המקור, יכול בקלות ללמוד על זהות המשתמשים - על אף הגיבוב".

כל האמצעים כשרים לאיסוף מידע אישי

על מנת לבדוק מי מהחברות מבצעות את איסוף הפרטים האישיים ובאיזה היקף, החוקרים בנו תוכנה הבודקת איסוף מידע אישי מתוך 100 אלף האתרים הגדולים ברשת, והתמקדו בטפסים מקוונים המשובצים בפרסומות. טפסים אלה מעודדים את המשתמשים להזין את פרטיהם על מנת לקבל מבצעים או הצעות מחיר למוצרים ולשירותים שונים.

למרות שרק לחיצה על כפתור השליחה לאחר הזנת השם, מספר הטלפון או כתובת הדוא"ל מהווה את הסכמת הלקוח לאיסוף פרטיו, הרי שטפסים מקוונים מתוכנתים באמצעות קוד ג’אווה סקריפט המאפשר להם להגיב ולבצע פקודות גם בטרם הסתיים תהליך המילוי.

מעקב אחר התנהגות המשתמש באתר דרך תזוזת הסמן על המסך, הקלדה של אותיות ומילים, שיטוט באתר או גלילה מטה או מעלה, הן פרקטיקות מקובלות בקרב חברות ניטור התנהגות גולשים, והן עושות, בין השאר, שימוש בתכונה זו המוטמעת בקוד. בין התוכנות הישראליות שבלטו בעבר בתחום זה נמצאה קליקטייל הישראלית שנרכשה על ידי חברה צרפתית.

פרסום הממוקד בשליחת קמפיינים ישירות לתיבות הדוא"ל נחשב לאחד מתחומי הפרסום היעילים ביותר, ולכן השגת כתובת אימייל של משתמשים הפכה לפופולרית במיוחד עבור חברות רבות. יתרה מזאת, כתובת האימייל הפכה לתחליף בקרב יותר ויותר חברות שיווק דיגיטלי לתוכנת "העוגייה" (cookie) - מעין קוד המזהה משתמש על פני אפליקציות שונות ואתרים שונים - שבהתקנתו על ידי אפליקציות ותוכנות פרסום נלחמות, לכאורה, אפל, גוגל ומוזילה.

באירופה מתכוונים להגביל איסוף מידע

בימים אלה באירופה מתכוונים להגביל משמעותית את יכולתן של חברות הפרסום הדיגיטלי לאסוף פרטים על משתמשים ולשתף עמם אתרי חדשות ומפרסמים אחרים על גבי אותם אתרים - דבר שעשוי להגביל את כוחן של חברות כמו טאבולה ומטא. גורמים באיחוד האירופי קוראים אף להוציא את תחום הפרסום הפרוגרמטי אל מחוץ לחוק.

לרוע המזל, מחקר כמו זה עשוי רק להזיק לחברות כמו טאבולה ועוד שורה ארוכה של חברות פרסום, כמה מהן ישראליות. "לצערי, המקרה הזה חובר בקלות לשורה של מקרים שמרימים להנחתה של האיחוד האירופי במאמציו למיגור תופעת הפרסום ברשת ו"הריגול" הדיגיטלי הנלווה אליה", טוענת עו"ד אביב. "חבל, כי זה מחבל בניסיונות התעשייה לפעול באופן שקוף וכזה המציית לחוקים.

"מזה מספר שנים שהאיחוד האירופי יוצא למאבק נגד ענקיות הפרסום הדיגיטלי ופרקטיקת הפרסום הפרוגרמטי, שכולל שורת קנסות בסכום מצטבר של 1.65 מיליארד יורו מתוקף דיני הפרטיות האירופים. כמי שעובדת רבות עם האיחוד אני יודעת להגיד כמה המאבק הזה רציני וכמה כל גילוי נוסף על פרקטיקת איסוף מידע תאוות בצע, מהווה חומר לחקיקה האגרסיבית הבאה".

טאבולה: "לא אוספים מידע ללא הסכמה"

בתגובה שנמסרה לגלובס, טענה טאבולה: "החברה ממלאת באופן מלא את תקנות הפרטיות האירופאיות (GDPR) והיא מחויבת לפרטיות ולשקיפות כלפי הלקוחות, המשתמשים והשותפים.

"נדגיש כי כאשר אנו מקבלים אות ‘אין הסכמה’ מגולש, איננו אוספים מידע אישי כלל. כאשר קיבלנו אות הסכמה מגולש המספק באופן פעיל את כתובת המייל שלו, אנו אוספים את המייל ככתובת מגובבת - כלומר, החברה אינה מחזיקה ולא שומרת כל מידע אישי ולא כתובות מייל מקוריות של גולשים בשום מקום ברשומות שלנו.

"בעקבות הפנייה, בדקנו את האפשרות שייתכן ונאספו מיילים מגובבים ללא הסכמה, ולמרות שלא נמצאו נתונים התומכים בכך - נקטנו בכל מקרה משנה זהירות ותיקנו אפשרויות של איסוף מיילים מגובבים כאמור".

***גילוי מלא: ל"גלובס" יש מערכת יחסים מסחרית עם טאבולה

עוד כתבות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"