גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במשרד האנרגיה הציגו תוכנית לאנרגיה מתחדשת, אך התקשו לאמוד את ההשקעה הממשלתית בה

במסגרת היעד הלאומי שקבעה הממשלה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, הציגו משרד האנרגיה ורשות החשמל תוכנית אסטרטגית המפרטת את המהלכים אותם יש לנקוט בשנים הקרובות ● אלא שעד כה לישראל אין מפת דרכים מפורטת ומתוקצבת לפעולות בתחום

שרת האנרגיה קארין אלהרר / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
שרת האנרגיה קארין אלהרר / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

משרד האנרגיה ורשות החשמל הציגו היום (א') תוכנית אופרטיבית להגעה ליעד הלאומי שקבעה הממשלה: 20% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2025, ו-30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030. זאת, במסגרת המאמץ העולמי להתמודדות עם משבר האקלים והפחתת הפליטות ברשת החשמל - הגורם המשמעותי ביותר לפליטות גזי חממה הגורמים לעליית הטמפרטורה הגלובלית.

לישראל עדיין אין מפת דרכים מפורטת ומתוקצבת בנושא

במשרד האנרגיה וברשות החשמל לא הציגו תוכנית מתוקצבת להאצת פריסת תשתיות אנרגיה מתחדשת, אלא תוכנית אסטרטגית המפרטת את המהלכים אותם על הממשלה לנקוט בשנים הקרובות לשם מימוש היעדים. אלא שגם אותו מסמך שהוצג היום, אינו כולל כלל תיאום מול משרדי הממשלה והרשויות האחרות, להן תפקיד הכרחי בקידום האנרגיה המתחדשת בישראל.

בשנים האחרונות, הוצגו תוכניות ממשלתיות להסרת חסמים והפחתת פליטות, ובשנת 2007 אף הצהירה הממשלה שתקים צוות להסרת חסמים בתחום האנרגיה המתחדשת, אך עד כה לישראל אין מפת דרכים מפורטת ומתוקצבת להאצת התהליך המתרחש ברחבי העולם. למרות תוכניות עבר, במשרד האנרגיה וברשות החשמל כשלו עד היום בהשגת יעדי האנרגיה המתחדשת הנמוכים שהציבה לעצמה ישראל, כך שגם בשנת 2022, לא הגיעה ישראל ליעד של ייצור 10% מהחשמל באנרגיה מתחדשת, וכ-93% מהחשמל המשמש את המשק, מקורו בפחם ובגז - דלקים מזהמים ועתירי גזי חממה.

החידוש העיקרי של תוכנית משרד האנרגיה ורשות החשמל, היא הערכת הספק הייצור מאנרגיה סולארית שיידרש למשק האנרגיה בישראל בשנת 2030, והצגת מפת דרכים לתהליכים ממשלתיים ורגולטורים לשנים הקרובות, בהם בין היתר הגשת המלצות למנגנון הוליסטי להקמת מתקני אנרגיות מתחדשות מתחדשות עד סוף החציון הראשון של שנת 2024, חיוב הקמה של מתקנים סולארים על מבני חינוך חדשים בחוק עד סוף 2022, קידום רשויות מקומיות כספקיות חשמל דרך תאגידים כלכליים עד סוף 2023 ועוד.

כדי לקבוע את היקף ההספק הנוסף שיש להבטיח את הקמתו בשנים הקרובות, הרשות מפרטת בעבודתה את פוטנציאל ההספק הנוסף שנמצא בהליכי תכנון והקמה, כתוצאה מצעדים והליכים שכבר בוצעו.

בעוד שכיום ההספק המותקן עומד על 3,655 מגה-וואט, בהליכי תכנון והקמה ישנם כ-7,000 מגה-וואט נוספים, מתוכם מעריכים ברשות החשמל שיקומו רק כ-4,000 מגה-וואט בסופו של דבר עד 2025. ברשות ובמשרד האנרגיה יתבססו מעתה על הערכות צריכה גבוהות מהצפי לשם תכנון ההספק המותקן, כדי להשאיר שולי יתירות.

לפי הערכות של גידול ריאלי ב-3.4% בצריכה בשנה ותוספת יתירות תכנונית של 5% שתבטיח עמידה ביעדים, יתוכנן הספק של 9,925 מגה-וואט עד 2025, ו-17,145 מגה-וואט עד סוף העשור - תוספת של כ-14 אלף מגה-וואט על הקיים כיום.

הצעדים שמשרד האנרגיה יקדם

העבודה בחנה והעריכה את פוטנציאל ייצור הסולארי מהשימושים השונים (לרבות, דו שימוש בגגות, מאגרים, אגרו, שטחים קרקעיים) ואת הסבירות למימושם בהתאם למאפיינים הייחודיים בישראל. העבודה מציינת כי בהינתן התנאים והמדיניות הקיימת, 80% מפוטנציאל הייצור הסולארי בשימושים השונים יהיו בשימוש דואלי ורק 20% יותקנו בשטחים פתוחים בסוף שנת 2030, וזאת תחת מגבלת 20 אלף דונם למערכות קרקעיות שקבעו מוסדות התכנון.

לשם עמידה ביעדים, מוצגים כעת 50 צעדי מדיניות שבכוונת משרד האנרגיה לקדם, תוך חלוקה לשלושה תחומי פעילות: מדיניות ורגולציה, רשת החשמל ומיצוי אופטימלי של פוטנציאל השטח. זאת, כאשר ההצלחה בעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת תלויה במימוש צעדי המדיניות שפורטו בתוכנית האופרטיבית, ומחייבת שיתוף פעולה ממשלתי הדוק, כך לפי משרד האנרגיה. בין היתר, שואפים במשרד האנרגיה לעבור למודל של שוק תחרותי, במסגרתו כל יזם שירצה, יוכל להקים מתקן סולארי ולפעול בו.

בישראל, ממומן המעבר לאנרגיה מתחדשת דרך תעריף החשמל, ולא דרך תקציב המדינה. למרות שישראל משתרכת מאחורי העולם בתהליך הפחתת הפליטות, הסכומים שמושקעים במעבר לאנרגיה מתחדשת בהשוואה לעולם, נותרו נמוכים. גם לתוכנית הנוכחית של משרד האנרגיה, אין תקציב מוגדר, ומנכ"ל המשרד, ליאור שילת, התקשה לאמוד את הסכומים שיושקעו בשנים הקרובות בטרנספורמציה המדוברת, אילו התוכנית שהוצגה אכן תבוצע בעבודה ממשלתית מאומצת ובשינויי חקיקה רבים.

האיחוד האירופי משקיע 224 מיליארד אירו בכלכלה ירוקה

בישראל, מושקעים בשנת 2022 דרך תעריף החשמל 1.7 מיליארד שקל במעבר לאנרגיה מתחדשת, סכום שלא גדל השנה בהשוואה לאשתקד, למרות התייקרות הפאנלים הסולאריים בעולם, ולמרות שישראל אינה עומדת ביעדי המעבר לאנרגיה מתחדשת.

לצד ההשקעה בבסיס התקציב ובתוכניות של המדינות השונות, האיחוד האירופי אימץ תוכנית השקעות ארבע-שנתית בהיקף של 224 מיליארד אירו לקידום כלכלה ירוקה, 12% מתוך תקציב תוכנית החילוץ מהקורונה. מתוכם 71 מיליארד אירו הוקצו לתחבורה חשמלית ונקייה, 64 מיליארד אירו להתייעלות אנרגטית, ו-27 מיליארד אירו לאנרגיות מתחדשות.

על פי אומדני BDO, התאמת היקף ההשקעות הירוקות של האיחוד האירופי לישראל, במונחי היקף השקעה לנפש, מראה כי כדי להדביק את קצב ההשקעות באירופה, ישראל צריכה להוסיף על השקעותיה הנוכחיות 14 מיליארד שקל במעבר לכלכלה מאופסת פליטות.

האם התוכנית האסטרטגית הנוכחית של משרד האנרגיה תצליח להניע את התהליך, למרות שצוותים רבים ממשלתיים קמו בעבר תוך הצהרה כי יובילו להסרת החסמים הרבים בתחום ולקידום מהלכים נדרשים? לפי חן הרצוג, כלכלן שותף בפירמת הייעוץ BDO, הגעה ליעדים שהציבה הממשלה דורשת הרבה יותר. "התוכנית של משרד האנרגיה מצביעה על חוסר היכולת לעמוד ביעד של 20% מתחדשות שנקבע לשנת 2025. כדי לעמוד ביעד , צריך עד סוף 2024, כלומר בשנתיים וחצי, להגיע ל-9,000 מגה-וואט יצור סולרי, כלומר תוספת של 5,000 מגה-וואט מעבר ל-4,100 שיש כיום. המשמעות היא שנדרשת הקמה בקצב של 2,000 מגה בשנה, יותר מפי 2 מהקצב בשנתיים האחרונות. הבעיה היא שתשתיות רשת החשמל לא ערוכות לכך. לפי ההערכות, עד 2030 נגיע ל-11,500 מגה-וואט מאנרגיה מתחדשות. כל מה שמעבר לכך הוא 'בסבירות נמוכה למימוש'. כזכור צריך להגיע ל-17 אלף מגה-וואט. כלומר, רק בסבירות נמוכה נעבור את ה-20%".

אתגר מרכזי בעמידה ביעדי האנרגיות המתחדשות הוא האצת תוכנית הפיתוח של משק החשמל. אך ההשקעות בתשתיות משק החשמל היום עדיין נעשות לפי תוכנית פיתוח משנת 2018 שהתבססה על יעד של 17% מתחדשות בלבד. לפי הרצוג, "על משרד האנרגיה לקדם בדחיפות את אישור תוכנית הפיתוח העדכנית של משק החשמל, כדי לאפשר קידום התשתיות. לפני כחצי שנה השלימה נוגה תוכנית פיתוח עדכנית, אך זו טרם אושרה ע"י משרד האנרגיה, ולכן מעבר לחסמים הרגולטוריים והסטטוטוריים יש חסם יסודי של עדכון תוכנית הפיתוח לעמידה ביעדי כלכלה דלת-פחמן".

לדברי איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות האנרגיה המתחדשת, "כדי שההצהרות יהפכו למציאות, יש צורך ברתימה של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. חוסר התיאום הבין-משרדי הפך לחסם ראשי לקידום התחום ואנו קוראים לשרת האנרגיה לפעול להקמת מנהלת בין-משרדית או ועדת שרים ייעודית. יש לשנות גישה ולקדם את האנרגיה המתחדשת במתכונת חירום בישראל. ישראל מפגרת אחר העולם, ואם לא נצליח להדביק את הפער, נהיה חייבים להקים תחנות חדשות של גז טבעי ולשלם מחירים סביבתיים וכלכליים יקרים, ובעיקר נמשיך לפגר אחר העולם המפותח".

עוד כתבות

בתי מגורים בלונדון. המחירים הגיעו לשיא של כל הזמנים / צילום: Shutterstock

סוף לבום המחירים? כך משפיעות עליות הריבית והאינפלציה על הנדל"ן באירופה

בברלין שוק הנדל"ן קפוא כבר חודש, בבריטניה האינפלציה מאיימת על יכולת החזר ההלוואות ומחירי הדיור בשטוקהולם ירדו בחודש שעבר ב־2% • האם שוק הנדל"ן באירופה משנה כיוון? "כל הזמן רק דיברנו באוויר על ירידת מחירי הדיור. עכשיו זה קורה"

הבורסה בתל אביב / אילוסטרציה: שלומי יוסף

ירידות בנעילה בת"א; אלקטריאון קפצה ב-8.5%, ג'נסל בכ-7%

מדד ת"א 35 רשם ירידה של 0.5%, ת"א 90 נסוג ב-0.7% ואילו מדד מניות הקנאביס עלה ב-1.2% ● מחזור המסחר הסתכם בכ-2.2 מיליארד שקל

אלון בן נון - מנכ''ל Neurosense / צילום: יח''צ

תרופה של נוירוסנס הישראלית נמצאה יעילה בהפחתת חומרים בגוף הקשורים למחלת ניוון השרירים ALS

אם החומרים אכן יתגלו כמדד לחומרת ה-ALS, החברה תמשיך לניסויים בהם ייבחנו ההשפעות על תסמיני המחלה עצמה ● בעקבות ההודעה עולה מניית החברה 56% במסחר בנאסד"ק

מיכל אדם, סמנכ''לית משאבי אנוש בחברת פיוניר / צילום: איל יצהר

בכירה בפיוניר: "לא סביר שעובד יעבור ממקום למקום וידרוש העלאת שכר של 80%"

מיכל אדם, סמנכ"לית אנשים בחברת הפינטק Payoneer, כמעט עשתה הסבה לניהול בית ספר, אבל המנהלת שלה שכנעה אותה להישאר לעוד תפקיד אחד ● מאז היא בחברה שעובדיה פזורים ב-28 מדינות ● בשיחה עמה, היא מדברת על גיוס בזום, חיבור עובדים מיבשות שונות ועל דרישות השכר המופרזות שנתקלה בהן, גם של מגייסות

משרדי הוט. בעיגול: מנכ''לית הוט, טל גרנות-גולדשטיין / צילום: מץ 76, יח''צ אוהד רומנו

הצטרפתם לסיבים האופטיים של הוט? הסעיף המוחבא שיאפשר לאסוף עליכם מידע

לקוחות שהצטרפו לסיבים האופטיים של הוט התבקשו לחתום על טופס המאשר את עבודת הטכנאי, אלא שבתוכו הוטמע סעיף מעורפל המאפשר לחברה לעשות שימוש בנתוני הלקוחות • מהוט נמסר: "נוקטים את כל האמצעים הנדרשים להגנת המידע, הכל בהתאם לחוק"

אילוסטרציה - בורסה ת''א / צילום: שלומי יוסף

הבורסה: חברות שרשומות למסחר מעסיקות בממוצע כפול ממספר העובדים בחברות פרטיות

לפי הבורסה, בניגוד למדינות אחרות, ממשלות ישראל לא שמו דגש על הקשר בין בורסה חזקה ודומיננטית לבין ההשפעה על צמיחת המשק ויצירת מקומות עבודה, ולא הובאו תוכניות ארוכות טווח לתמריצים שיעודדו השקעות דרך הבורסה

מרלו''ג של קרן פרולוג'יס בניו יורק / צילום: Associated Press

החנות וירטואלית, המחסן אמיתי: הלוגיקה שמאחורי ההשקעות במרכזים לוגיסטיים

הצמיחה המטאורית של אתרי המסחר המקוונים יצרה פלח שוק חדש ואיתן של מרכזים לוגיסטיים - המשמשים לאחסנה ולשינוע הסחורות ● התחום מגלם סקטור השקעה מניב, יציב וארוך-טווח שצפוי להמשיך לגדול ולצמוח

בית רומנו בתל אביב / צילום: יח''צ

משקולת החוב מכבידה על נכסים ובניין: מאחורי ירידה של 40% במניית הנדל"ן

המהלכים האחרונים שביצעה יזמית הנדל"ן למגורים הגדילו את את החוב הפיננסי שלה  לכ-5.2 מיליארד שקל ● כשברקע מגמה שלילית בשווקים הגיעה החברה לשווי של כ-2 מיליארד שקל

הדמיית השכונה. ברבים מהבניינים תהיה חזית פעילה בקומת הקרקע / צילום: מצגת עיריית תל אביב

45 קומות, החל מ-3 מיליון שקל לדירה ובנייה אחידה: כך ייראה הרובע החדש של תל אביב

מסמך הנחיות שפרסמה עיריית תל אביב לבינוי ולעיצוב אורבני לרובע שדה דב, קובע כללים אחידים ונוקשים לתכנון הרחובות והבניינים ברובע החדש של תל אביב • מה הם שלושת טיפוסי הבנייה המתוכננים, מה מיוחד באזורי המסחר - ואיך הרובע ישתלב בעיר?

היועמ''שית, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

מבצעים צבאיים, הסכמי שכר ומינויי בכירים: היועמ"שים יקבעו את כללי המשחק

יאיר לפיד ייכנס בימים הקרובים ללשכת ראש הממשלה, אבל הגורמים החזקים בממשלה צפויים להיות דווקא היועצת המשפטית ושופטי בג"ץ ● בסביבתו של ראש הממשלה הנכנס בוחנים כעת את מגבלות הסמכות לקבל החלטות כלכליות בתקופת בחירות

שרת התחבורה מרב מיכאלי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

פתרון או פלסטר בשווי 100 מיליון שקל? זו התשובה של מרב מיכאלי לנהגי האוטובוסים

השרה מרב מיכאלי אמרה על נהגי האוטובוסים השובתים כי הם "צודקים לחלוטין", וטענה כי הביאה להם "כל מה שאפשר" מתקציב משרד התחבורה ● אך הנהגים דורשים כ-600 מיליון שקל להעלאת שכרם - והסכום שמשרד התחבורה מעמיד עבורם הוא כ-100 מיליון שקלים בלבד

מנהיגי ה־G7 בגרמניה ביום ראשון / צילום: Reuters, POOL

פסגת ה־G7: מחיר גג לנפט רוסי ו"תוכנית מרשל" לאוקראינה

פסגת ה-G7 מתקיימת בימים אלה בגרמניה. על הפרק: הכרזה על "תוכנית מרשל" לשיקום אוקראינה, קביעת מחיר־גג לנפט רוסי והשקעות בסך 600 מיליארד אירו בפרויקטי תשתית במדינות מתפתחות ● הפסגה אמורה להסתיים בשורת מסיבות עיתונאים, בהן יוכרזו ההסכמות שהושגו בין המנהיגים

קריית שמונה / צילום: Shutterstock

אושרה מסילת הרכבת לקריית שמונה: למה התחנה תיבנה מחוץ לעיר

התוכנית למסילת רכבת בין כרמיאל לקריית שמונה, בעלות של כ־12 מיליארד שקל, אושרה להפקדה • מומחים מבקרים בחריפות את קידום תחנות הרכבת מחוץ למרחבים העירוניים • ראש העיר: "יהיה פיתוח עתידי מסביב לתחנה"

דיור בר השגה בקרית אונו / הדמיה: חן אדריכלים

מנכ"ל משרד השיכון: 83% מהדירות בארץ נמסרות באיחור העולה על 60 ימים ומעל 40% באיחור של יותר משנה

בדיון בוועדת הכספים של הכנסת הציג מנכ"ל משרד השיכון, אביעד פרידמן, נתונים המראים כי יותר מ-83% מהדירות שנבנו בשש השנים האחרונות נמסרות באיחור של מעל חודשיים, וכ-40% מהן נמסרות באיחור של יותר משנה ● "אירוע של איחור במסירת דירות ואי תשלום פיצויים על פי חוק אינו אירוע חריג בענף הנדל"ן"

חנות word בקניון G, כפר סבא / צילום: ערן לם

מה עומד מאחורי רשת האופנה החדשה WORD, ולמה היא תפעל רק מחוץ לתל אביב?

רשת האופנה החדשה WORD, שהקימה קבוצת 911 אופנה של אורי רייז, פתחה עד כה ארבעה סניפים: באילת, כפר סבא, נתניה ובבאקה אל-גרבייה ● לדברי רייז, שמשמש גם כמנכ"ל, "בהמשך השנה נפתח חמישה סניפים נוספים - בחיפה, יהוד, פתח תקווה, הקריות ואזור חדרה, ואנחנו במו"מ למקומות נוספים" ● אירועים ומינויים

הדשבורד החדש באתר בנק ישראל / צילום: צילום מסך

הדשבורד הכלכלי של בנק ישראל הוא התחלה יפה, אך הדרך עוד ארוכה

הדשבורד שבנק ישראל הציג בתחילת השבוע אמנם מנגיש לציבור חלק מהנתונים החשובים, אך כמה הוא באמת ידידותי טכנולוגית, וכמה הוא מאפשר שימוש בפועל כמו שאומרים בבנק המרכזי?

שכונת פסגת זאב בירושלים / צילום: Shutterstock

מתל השומר ועד פסגת זאב: אלו השכונות הצפויות להיכלל בהגרלת "דירה בהנחה"

שכונת חבצלת בנתניה, המבואות הדרומיים בחיפה ופסגת רמות בבאר שבע אמורות להיכלל בהגרלה הקרובה של משרד הבינוי והשיכון, שתיפתח בשבוע הבא ● ברוב הפרויקטים טרם הוגשה בקשה להיתר בנייה ● מאז אפריל נוספו 23,047 איש לרשימת הזכאים להשתתף בהגרלות

רפי אלמליח, ראש מינהל התכנון החדש / צילום: דוברות רמ״י

מנהל מינהל התכנון החדש יהיה מנוע מלטפל בתוכניות לעשרות אלפי יחידות דיור

מחשש לניגוד עניינים מנהל מינהל התכנון החדש, רפי אלמליח, יהיה מנוע מלטפל בתפקידו החדש ב-32 תוכניות לעשרות אלפי יחידות דיור, כך עולה ממכתבו לשרת הפנים איילת שקד בו הוא הסביר כי לנוכח תפקידו הקודם ברמ"י לא יוכל להיות מעורב בפרויקטים

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ונגידת הבנק הרוסי,  אלווירה נביולינה / צילום: Reuters, RIA Novosti

100 מיליון הדולר שהפילו את מוסקבה: כל מה שכדאי לדעת על פשיטת הרגל של רוסיה

לראשונה מאז המהפכה הבולשביקית, נושי חוב ממשלתי רוסי לא קיבלו את תשלומי הריביות שהובטחו להם, זאת למרות מאבק של מוסקבה לנסות ולהעביר את הכסף ●  המשמעות: רוסיה נכנסה למצב של "חדלת פירעון" לאחר שהסנקציות המערביות שהוטלו עליה בעקבות הפלישה לאוקראינה, מנעו ממנה להעביר כ-100 מיליון דולר לנושים ● בעלי החוב צפויים לחכות לפני שיגישו תביעות לסילוקו

אייל אפל, הבעלים של ''אפל אדריכלים'' / צילום: שירעד ניסים

האדריכל שהחל את דרכו בתכנון הבית של משפחתו: "הבירוקרטיה מסואבת וקטנונית. אין לזה אח ורע בעולם"

אייל אפל, תושב הוד השרון, בן 55 ● נשוי פלוס 3 בנים ● הבעלים של "אפל אדריכלים" ● "לכל פרויקט יש את האתגרים שלו והמטרה שלנו כמשרד לשמור על חדוות יצירה" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז