גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מספר המשתמשים בקורקינטים עקף את הרכבת, ועדיין אין אכיפה

בשבוע האחרון נהרגו שני רוכבי קורקינט חשמלי, ועוררו את השיח הציבורי ● רכיבה בגיל צעיר, כלים שלא עומדים בתקן, חוסר אכיפה ותשתיות לא מספקות: אלו רק חלק מהבעיות של הקורקינטים והאופניים החשמליים בישראל

זירת תאונת הקורקינט השבוע בפ''ת / צילום: דוברות מד''א
זירת תאונת הקורקינט השבוע בפ''ת / צילום: דוברות מד''א

קורקינטים הם כלי תחבורה יעילים וזולים המהווים פתרון התניידות במדינה כה פקוקה. אך לצד התועלות הרבות, בישראל יש מחסור עצום בתשתיות רכיבה, באכיפה ובאסדרת הכלים החשמליים. רק בשבוע האחרון נהרגו שני בני אדם לאחר שרכבו על קורקינטים חשמליים. אחד מהם, דניאל יעקב אהרון בן ה-13 מרמת גן, נהרג מפגיעת נהג רכב פרטי כשרכב על קורקינט בסמוך לאצטדיון המושבה בפתח תקווה.

על רקע הטרגדיה הקשה, ראוי להזכיר כי החוק קובע שרכיבה על כלים חשמליים מותרת מגיל 16 ומעלה. בנוסף, השבוע נקבע מותו של הרב שמואל קצנלבוייגן שנפגע בשבוע שעבר מרכב חולף בזמן שניסה לברוח עם הקורקינט מכלב שרדף אחריו.

הטרגדיות האחרונות מצטרפות לנתונים הקשים מתחילת השנה. לפי נתוני הרלב"ד, מינואר נהרגו 162 בני אדם בתאונות דרכים. מתוכם 49 הולכי רגל - שמונה היו מתחת לגיל 14, ו-16 מעל גיל 65.

האכיפה העירונית כמעט ולא קיימת

מנתוני הלמ"ס עולה כי בשנת 2021 נפגעו 1,643 בני אדם מתאונות אופניים חשמליים שדווחו למשטרה, עלייה של 14.8%. בנוסף, בתאונות אופניים חשמליים שלא דווחו למשטרה חלה עלייה של 21.3% לעומת שנה שעברה. העליות ביחס ל-2020 הופכות לחדות יותר כאשר מסתכלים על תאונות הקורקינטים החשמליים - בשנת 2021 חלה עלייה של 37.3% בתאונות שדווחו למשטרה (953), ועלייה של 46.4% בכאלו שלא דווחו (382).

המספרים קשים לעיכול אבל יש לבחון אותם בהקשר: בשנת 2021 הייתה עלייה הן במספר ההרוגים והן במספר הפצועים בתאונות דרכים בכלל. בשנה זו דווחו למשטרה 11,554 תאונות דרכים עם נפגעים - עלייה של 6.6% לעומת 2020. מספר התאונות הקטלניות היה גבוה ב-17.5%.

אין בידי המדינה נתונים שיכולים להשוות את מעורבות הפגיעה הקטלנית מקורקינטים לעומת חלקם במצבת כלי הרכב, אבל כנראה שכלי רכב מסוכנים בהרבה. הרכב הפרטי והמשאיות מהווים סכנה לא רק לנוסעים בהם אלא גם לסובבים אותם: 76% מהולכי הרגל שנפגעו בעת חציית כביש - חצו במעבר החציה ומתוכם 16.6% נפגעו במעבר חציה עם רמזור. לעומת זאת, מבין 953 התאונות שדווחו למשטרה במעורבות קורקינטים חשמליים - 777 מהנפגעים היו הרוכבים עצמם.

דרור רשף, ממקדמי תוכנית חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים, מסביר כי הבעיה היא שאין אכיפה עירונית כמעט בכל התחום. "מתי ראית משטרה שאוכפת מהירות נסיעה בעיר? ואכיפה היא לא הגורם הבעייתי היחיד - אין בישראל כלל רחובות אופניים, יש מעט מאד שבילים מחוץ לתל אביב".

לדברי רשף, "נכון שעדיף לעודד רכיבה לא ממונעת, שהיא בטוחה ובריאה יותר ופחות מסוכנת גם לרוכב וגם לאחרים, אבל לא כולם מסוגלים פיזית להשתמש בה. בנוסף, אסור לעודד רכיבה של ילד בן 10 או 13 על כלים אלו.

"הקורקינט אמנם מסוכן יותר מאופניים כי הוא מהיר מדי ולא מאוד יציב אך הוא עדיין נחוץ ולא יהיה חכם להוציא אותו משימוש. בדיוק כמו שלא נוציא את הולכי הרגל מהערים כי 100 מהם נדרסים בכל שנה".

רשף אף מציע לא להתבלבל ולסמן מי הבעיה. "צריך לומר בבירור שהבעיה היא בכלי התוקפן והפוגע - כלי הרכב. הרכבים נוסעים במהירות גבוהה מדי והתשתיות נותנות עדיפות תמיד למכוניות על פני כלים אחרים. במדינות שהקלו על השימוש בכלים אחרים ולא ברכב הפרטי, וביססו את זה גם בנורמות ובתשתיות - ניתן היה לראות את התוצאות בהתאם".

"המשטרה מטפלת בחנונים שלא בורחים"

רוכבים רבים משתמשים בכלים החשמליים כפיתרון יום יומי. עיריית ת"א ניטרה את הנתונים: 160 אלף נסיעות מבוצעות מדי יום באופניים ובקורקינטים, יותר מכמות הנוסעים ברכבת בעיר. ב-2021 נרשם גידול של 23% בהיקף הרכיבה בעיר, וברחובות שבהם נסללו שבילים, רכיבת הכלים על המדרכה פחתה פי 5.

 

אז היכן הבעיות? באכיפה כמובן. בחודש נובמבר דרש ראש עירית תל אביב, רון חולדאי, ממשרד התחבורה סמכויות נוספות לפקחים העירוניים. במכתב ששלח לשרת התחבורה מרב מיכאלי הוא ציין כי מתוך הנסיעות על אופניים וקורקינטים, 30% מבוצעים באופניים חשמליים, 20% בקורקינטים חשמליים, 30% באופניים רגילים והיתר בכלים השיתופיים בעיר.

לדברי חולדאי, העלייה במספר הפצועים היא לא רק בעקבות העלייה במספר הרוכבים אלא גם בשל חוסר אכיפה. "למרות שלמשטרת ישראל סמכויות נרחבות יותר, כמות הדוחות שניתנו על ידה בשנים 2020-2021 בתל אביב יפו קטנה בשני שלישים מאלו שניתנו על ידי הפקחים העירוניים".

לכן, ביקש ראש העיר ממשרד התחבורה לפעול לאסדרת העניין ולהרחבת הסמכויות לפקחים. כיום רוב הדברים נמצאים בסמכות המשטרה ולאחר שהסמכות תעבור, בכוונת העירייה להפעיל מצלמות אכיפה אלקטרוניות. אולם, במשרד התחבורה עדיין עובדים על תוכנית כוללת לנושא וטרם שינו את התקנות.

סגנית ראש העיר מיטל להבי מצביעה על כך שהאכיפה אינה עקבית. "היום המשטרה מסתפקת בחנונים שלא ברחו ממנה. צריך להיות נגד מי שרוכבים בפרעות ולא נגד הקורקינטים. אנחנו מבצעים הדרכות רכיבה, ביקשנו עוד סמכויות אכיפה, פעלנו להכנסת לימודי תיאוריה בבתי ספר, ואנו מטפלים בנושא השליחים ומבצעים הסברה עם הרלב"ד.

"באמצעות הכלים השיתופיים שנמצאים ברחובות, אנחנו יכולים להגביל מהירות, לאסור כניסה לאזורים מסוימים ולגרום להאטה באזורים אחרים. אנחנו רוצים לקדם חזון של התניידות כשירות ציבורי ולא של כלים בבעלות פרטית, אבל אנחנו חייבים את המדינה יחד איתנו".

ד"ר יואב לרמן, מומחה לתכנון עירוני מחברת Planet, טוען כי הבעיה היא שאין כבוד לאדם במרחב הציבורי. "גם כשיש חוקים הם לא נאכפים, כי אין לנו חשיבות לאיכות חיי היום יום ולאיכות החיים העירונית. המדינה חייבת לעשות סדר ולהוציא את כל הכלים הלא חוקיים שמסתובבים ומגיעים עד למהירות של 40 קמ"ש.

"בהולנד, שבה יש הרבה רוכבים על אופניים, אוכפים נסיעה בלי פעמון או בלי פנס בלילה. אם אתה מתייחס לכלי הזה ככלי תחבורה רציני - אתה מחוקק, אוכף ומנהל בהתאם".

הרוכבים נפגעים, והמדינה מאשימה אותם

מתכנן התחבורה יונתן רוזין מסכים שהקורקינטים החשמליים מהווים אמצעי תחבורה נוח, זמין, וגם כיף. מצד שני, הוא גם שובר מיתוס. "הקורקינט פחות מזהם מרכב פרטי, אך איננו ירוק כפי שמנסים לשווק אותו. בנוסף, הגלגלים הקטנים והמהירות שלו מייצרים כלי לא בטיחותי. כמו כן, נושא החנייה על המדרכות אצל השיתופיים עדיין לא נפתר, והם מהווים מיטרד להולכי הרגל - במיוחד הפגיעים שבהם".

בעמותת אור ירוק טוענים כי המחסור בשבילים הוא אחד הגורמים קריטי למצב: "המדינה הכניסה כחצי מיליון כלים חשמליים ולא התאימה את התשתית, לא הוסיפה שוטרים וניידות ולא נתנה לפקחים סמכויות אכיפה. לאור יום חנויות מוכרות כלים משודרגים בניגוד גמור לתקן. המדינה מטילה את האחריות על הרוכבים בזמן שהם אלו שנפגעים. במקום לחבק אותם, לאפשר להם תנאי רכיבה בטוחים וטובים ובכך לעודד אותם לזנוח את הרכב הפרטי, המדינה פשוט מפקירה אותם".

תגובת משרד התחבורה: "האחריות על אכיפת תקנות הקשורות לאופניים וקורקינטים חשמליים מוטלת על משטרת ישראל. במטרה לסייע למשטרה, יזם משרד התחבורה את הרחבת סמכויות האכיפה על אופניים וקורקינטים חשמליים גם לפקחי הרשויות המקומיות".

עוד כתבות

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות