כל מעבר לארגון אחר מאפס את שעון הקידום / צילום: Shutterstock
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה
אחת הרעות החולות של מה שמכונה "עולם העבודה החדש" היא האגדה שקדנציות קצרות ומעבר תכוף בין ארגונים כבר לא מהווה בעיה, ואפילו להפך. כוהני העולם החדש - ביניהם אנשים שעבדו כל חייהם בחברה אחת וכאלה שניסיונם כשכירים קצרצר - קראו איפשהו כי התנסות במגוון תחומים ומקצועות מסייעת לאנשים "לדייק" את הקריירה, והם מפמפמים את הבשורה.
אלא שהמציאו שונה בתכלית. מעברים תכופים בין ארגונים מולידים מסלול קריירה שמחבל קשות בפוטנציאל ההתפתחות וההשתכרות, והנפגעים הגדולים הם המדלגים בין מגזרים, מקצועות ותחומי עיסוק. הללו ממתגים עצמם כעב"מים תעסוקתיים ללא עמוד שדרה מקצועי מובחן, ועל כן מעסיקים שלא יודעים לאיזה משבצת מקצועית לשייך אותם מדפדפים למועמד הבא. התוצאה היא תפקידים לא איכותיים בשכר נמוך, שבתורם מנמיכים עוד יותר את ערך המותג, וחוזר חלילה.
מבזבזים שנות מקפצה
גם מי שדואגים לדלג "רק" בין ארגונים ולא בין מגזרים, תעשיות או מקצועות, יפגעו גם הם בקריירה ובפוטנציאל השכר, לרבות העוברים בין חברות גדולות וממותגות, ובראשם המעוניינים להתקדם לתפקידי ניהול.
מדוע? משום שכל מעבר בין ארגונים מאפס את שעון הקידום. פירושו של דבר שבארגון החדש מתחילים לספור מהתחלה את הזמן עד לקידום הבא, מה שאומר שכל הזמן שהושקע מהקידום האחרון עד המעבר לארגון הבא יורד לטמיון. אז אם לא די בכך שלא מתקדמים במעבר בין ארגונים, כל מעבר קריירה למעשה מרחיק את הקידום במקום לקרבו. כמובן, תוצאת הלוואי היא גם תקיעות בשכר, אלא אם כן השכר היחסי שלכם נמוך משמעותית, כי גובהו הוא פונקציה של התפקיד ולא של הכישורים. לכן גם אנשים מאוד מוכשרים שנתקעו באותו דרג ארגוני יהיו כבולים לטווח השכר המקובל בתפקיד ויתקשו מאוד לפרוץ אותו, למרות יכולות גבוהות.
האבסורד הוא שרבים עוזבים ארגונים רק כי לא קודמו מספיק מהר לטעמם. הם לא מביאים בחשבון שאת המעסיק החדש לא מעניין שהם ממתינים כבר הרבה זמן. מבחינתו הם גויסו לתפקיד הספציפי בדרג ארגוני ספציפי וקידומם יישקל רק אחרי שילמדו את התפקיד החדש, יתחילו להניב ערך לאורך זמן, ויוכיחו שהם ראויים לקידום הבא, אם בכלל. כל זה לוקח הרבה יותר זמן מכפי שנותר להם עד הקידום הבא בארגון הקודם, אם רק היו ממתינים בסבלנות.
מה שמעצים את האבסורד הוא העובדה שככל שהחברה יותר גדולה תהליכי הקידום בה הם מלכתחילה ארוכים יותר. כיוון שכך, דווקא במעברים בין ארגונים גדולים ואיכותיים מחירן של קדנציות קצרות מדי הוא הרבה יותר גדול, בוודאי במונחים של תלילות עקומת הקידום.
אז מה אם עקומת הקידום משתטחת? העיקר שבסוף נצליח להתקדם לתפקיד השיא שהגדרנו, מקסימום ייקח לנו עוד כמה שנים. אז זהו, שלא. ראשית כי בשוק העבודה מעסיקים מתעקשים על התאמה בין גיל לדרג ארגוני ואינם ששים לחרוג ממנה, לכן אם בזבזתם שנות מקפצה בדילוגים, סיכוי גדול שתימצאו לא מתאימים עקב הגיל. שנית, "זמן קריירה" ריאלי הוא נתון ולא ניתן להארכה, לכן עקומת קידום שטוחה מדי לא תותיר לכם מספיק זמן לממש את פוטנציאל הקידום.
נוגחים בתקרת הקידום
ומה אם הסיכוי שיקדמו אתכם בארגון שבו אתם עובדים הוא קלוש? בהנחה שטרם הגעתם לנקודת שיא פוטנציאל הקידום ובכל זאת אתם תקועים, אין ברירה אלא לעבור ארגון, למרות איפוס שעון הקידום. רק חשוב להקפיד לבחור מעסיק מספיק גדול עם אפשרויות קידום, אחרת תנגחו מהר מאוד בתקרת הקידום ותיאלצו לזוז שוב. אבל לפני שאתם זזים, ודאו שהגעתם לשיא הריאלי כדי שלא תדלגו בין ארגונים לשווא. איך יודעים? מסתכלים סביב. אם מספיק אנשים פחות ותיקים מכם מקודמים ואתם לא, השיא קרוב לוודאי מאחוריכם.
זיכרו, קריירה זה הפוך ממה שחשבתם. בהצלחה.