מייסדי פרימיטר 81 עמית ברקת ושגיא גידלי / צילום: David Garb
היקף ההשקעות בסטארט-אפים ישראלים ברבעון הנוכחי (השני) יהיה נתון דרמטי וחשוב במיוחד. על רקע הדיווחים הגוברים על האטה משמעותית בהשקעות בסטארט-אפים בעולם, הנתון על היקף ההשקעות ברבעון השני של השנה אמור לספק אינדיקציה לעד כמה המצב חמור גם בתעשייה הישראלית. עד כמה האינפלציה הגואה, הריבית העולה והקריסה במניות הטכנולוגיה בוול סטריט, משפיעה על הנכונות של משקיעים להזרים מיליונים לחברות סטארט-אפ.
הציפיה המתוחה למספרים הללו גרמה לחברת המחקר IVC, בשיתוף לאומיטק, לפרסם באופן חריג דוח ביניים קצרצר עוד לפני שהסתיים הרבעון. המסר העיקרי של IVC מדוח הביניים הוא כי ההשקעות בסטארט-אפים ישראלים אמנם ממשיכות לרדת, במיוחד בכל הנוגע להשקעות בסטארט-אפים בשלבי צמיחה (סבבי B, C והלאה) אבל הירידה רחוקה מלהיות קריסה כפי שניתן היה לשער לאור הנסיבות.
בכל זאת, לפני שמתמלאים באופטימיות, חשוב לזכור שרבים מסבבי גיוס המימון של סטארט-אפים ישראלים מדווחים באיחור של חודשים אחרי שהתנאים עליהם כבר סוכמו. כך שרבים מהגיוסים שמיוחסים לרבעון השני, סוכמו לפעמים עוד ב-2021, כאשר ההתלהבות מחברות טכנולוגיה הייתה עדיין גבוהה. כלומר, עדיין אין לנו דרך לחזות את ההשפעה המלאה של המשבר בהייטק ועד כמה הוא יהיה עמוק.
בינתיים צמד המילים "לגדול לשווי" הפכו לפופולריות מאוד בתעשיית ההייטק. חברות שגייסו מימון בשווי חלומי על בסיס מכפיל דו-ספרתי גבוה או אפילו תלת-סיפרתי על ההכנסות שלהן, צריכות עכשיו להקפיץ את המספרים שלהן למעלה כדי לגייס עוד כסף באותו שווי. בעוד פעם גם הכנסות של 10 מיליון דולר (ופחות) הספיקו כדי לגייס לפי שווי חד קרן, היום החברות יצטרכו להכפיל את ההכנסות פי כמה כדי לגייס שוב לפי אותו מספר.
השבוע חשף אתר הטכנולוגיה האמריקאי דה אינפורמיישן עד כמה הדרך לגדול לשווי יכולה להיות מסובכת וארוכה עבור חלק מהסטארט-אפים. חברות סייבר ישראליות כמו וויז, אקסוניוס וסניק גייסו לפי מכפילים דמיוניים של עד פי 120 על ההכנסות. עכשיו לחברות מחכה מסע ארוך כדי לגדול לשווי המיליארדים שקיבלו בימי ההייפ. מה שמוסיף לקושי הוא שהמשקיעים לא מסתפקים רק בצמיחה בהכנסות אלא דורשים מהיזמים גם שיפור בסעיפי הרווחיות. בקיצור, שיהיה בהצלחה לכולם.
סיכום השבוע עם שמונה דברים מעניינים שכתבנו עליהם.
לקבלת סיכום השבוע בהייטק במייל: הירשמו כאן
1. בועת השווי של חברות הסייבר
שלוש מתוך חמש חברות סייבר המוגדרות כבעלות שווי מוגזם על פי אתר הטכנולוגיה דה אינפורמיישן הן ישראליות. חשיפת קצב ההכנסות השנתי של וויז, אקסוניוס וסניק מאפשרת להעריך עד כמה מנותק השווי של חברות פרטיות מזה של מקבילותיהן בשוק הציבורי.
2. טייגר גלובל חותכת
אחרי ענקית ההשקעות היפנית סופטבנק, גם טייגר גלובל - אחת הקרנות השנויות ביותר במחלוקת בהייטק הישראלי - מקצצת בחצי את גודל סיבובי ההשקעות בסטארט-אפים שהיא מובילה. הקרן תשקיע יותר בסטארט־אפים צעירים, אך ההחזר עשוי לקחת זמן רב והסיכון גבוה יותר.
3. שני סטארט-אפים ישראלים מול הענקיות
קורלוג’יקס ולוגז אי.או, שנבחרו בעבר לרשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס, מתחרות בענקיות הוותיקות של שוק ניטור התוכנות והמערכות. לוגז אי.או עברה שינויים רבים בשנים האחרונות וקורלוג’יקס מנסה לחדור לשוק התחרותי באמצעות הוזלת עלויות. מי נמצאת במומנטום טוב יותר?
4. נופש בארץ ומשרדים בפתח תקווה
המשקיעים הרבה יותר קפדנים ו"הופכים כל אבן". השוויים צונחים "לרמה של לפני הקורונה". המשרדים יוצאים מתל אביב כי היזמים "לא רוצים לשרוף כסף". ונופש חברה בחו"ל הוא כבר לא חיזיון נפוץ כל כך: "בוחרים במה שקריטי לפעילות השוטפת". הצצה אל תעשיית ההייטק בימים שאחרי התפוצצות הבועה.
5. תרבות העבודה בטיקטוק נחשפת
הפרעות שינה כתוצאה מפגישות ליליות עם קולגות מסין, חרדות בשל הלחץ לעמוד בלוח זמנים קיצוני ותחרות חריפה בין העובדים בעידוד המנהלים. עובדים לשעבר בטיקטוק חושפים תרבות עבודה מתעמרת ותובענית שחורגת מהנהוג בענקיות הטכנולוגיה. כתבה של וול סטריט ג'ורנל.
6. הצ'ק ממייסד פייסבוק
סטארט-אפ הסייבר הישראלי פרימיטר 81 גייס 100 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר. מובילת ההשקעה היא B-Capital, הקרן של אדוארדו סברין, שהקים יחד עם מארק צוקרברג את פייסבוק בזמן הלימודים בהרווארד.
7. חד קרן לא רגיל
ואיאר לא דומה לשום חברת שבבים שאתם אולי מכירים: היא פעילה במקביל בשוק הרכב, מוצרי בריאות לקשישים ועיצוב הפנים והבניין; לפעמים היא מוכרת מוצר שלם, ולפעמים משווקת רק את החיישן, שהוא מוצר הליבה שלה. השבוע היא הכריזה על גיוס 108 מיליון דולר לפי שווי של מעל מיליארד דולר, במה שמסתמן כמו הכפלת שווי בתוך פחות משלוש שנים.
8. איך הייטקיסט נולד
הממשלה מכוונת לגדול ל־15% מועסקים בענף, אך כלל לא יודעת מהיכן מגיעים הייטקיסטים לחברות. לרשות החדשנות אין מידע מעודכן, אולם סקרים שונים מצאו כי רוב העובדים הם בעלי הכשרה אקדמית, ורק חלק זניח מגיע ישירות מהצבא. גם הלמ"ס תורמת לבלבול.