גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רבות מהדמוקרטיות בימינו מתבססות על נצחון דחוק. אמנם הרוב קובע - אבל למיעוט נמאס

הסכמה רחבה היא הבסיס של כל מערכת דמוקרטית. ההסכמה הזו נשחקת והולכת בכל הדמוקרטיות ● רוב דחוק כופה את רצונו, ומיעוט גדול מתקומם

מפגינים נגד ראש הממשלה בנט. מדהים להיווכח כמה קל לכל צד להתעלם מרצונו של החצי השני / צילום: Associated Press, אריאל שליט
מפגינים נגד ראש הממשלה בנט. מדהים להיווכח כמה קל לכל צד להתעלם מרצונו של החצי השני / צילום: Associated Press, אריאל שליט

דברי חכמים בנחת נשמעים, ומה לנו חכמה מן האקדמיה ללשון העברית. יקרות בעיניי אנינוּתה, טעמה ופתיחותה. אני בודק ללא הרף את רשימות המונחים שלה, נושם לרווחה כשאני מוצא תחליפים למלים זרות, מתאכזב כשאינני מוצא. האקדמיה אינה ממהרת לשום מקום. הדיוק חשוב בעיניה מן המהירות. האם היא צודקת? אולי לא. היא מנהלת מלחמת מאסף נגד זרם בלתי פוסק של מונחים מיובאים מן האנגלית הגלובלית. סיכוייה מעטים מלכתחילה, אבל הם מתמעטים כשהיא מתנהלת לאיטה. היא זקוקה לצוות תגובות מהירות, שיתיישב באולם הנוסעים הנכנסים בנתב"ג, וינסה ליירט כל מסתננת תכף להסתננותה.

ב-30 במאי כיבדה אותנו האקדמיה בשתי רשימות של תחליפים למונחים לועזיים. בגרוני נתקע משום מה התחליף ל"קונסנזוס" (או כמו שנוהגים לטעות בעיתונות הישראלית, "קונצנזוס"). "מִסְכָּם", מציעה האקדמיה. אין לי כמובן הסמכוּת לחוות דעות אסתטיות, אבל "מִסכם" קרוב מדי ל"מסכן".

השימוש 'קונסנזוס' התחיל להופיע בתכיפות בתקשורת הישראלית לפני 50 שנה ויותר. אני מוצא תלונה עליו ב'על המשמר', באוקטובר 1972. הכותב, יעקב רבי, ידען לשון רב חן, הקדים לוותר כבר אז על הניסיון למצוא תחליף עברי. אני אוהב את האקדמיה, וסולח לה את שמה היווני כל זמן שהיא תסלח לי את סירובי להשתמש ב'מסכם' לעניין 'קונסנזוס'.

"הקונסנזוס הלאומי"

הקדמה קצת ארוכה לגופו של עניין, וגופו הוא הקונסנזוס. בישראל של סוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, "הקונסנזוס הלאומי" היה צירוף מעורר מחלוקת. בעיני האגף השמאלי, הוא ביטא קיפאון מדיני ואינטלקטואלי ושיקף התמכרות לסטאטוס-קוו.

מחלצי הקונסנזוס ההוא יצא הסיפוח הזוחל, לא מפני שמישהו החליט עליו, אלא מפני שעל השכל הישר גבר הצורך להאריך את תוחלת חייה של קואליציית הפכים, שבה ישבו תלמידי בורוכוב עם תלמידי ז'בוטינסקי. הגדרת האמצע היתה הבה-לא-נחליט. ואף כי הקואליציה התמוטטה ב-1970, הרגלי הקונסנזוס התארכו, בואכה מלחמת יום הכיפורים. לפני 48 שנה ההרגלים הניבו את משבר האמון הגדול ביותר בתולדות ישראל.

אבל קונסנזוס כשלעצמו אינו מלה גסה. הפילוסוף ז'אן ז'אק רוסו העמיד את ’רצון הכלל‘ במרכז 'האמנה החברתית' שלו. בהשראת רוסו, המהפכה הצרפתית הטעימה ב-1789, בהצהרתה על זכויות האדם, כי "החוק הוא הביטוי של רצון הכלל". גאונותו של רוסו יישבה, אם גם לא חד-משמעית, את הסתירה בין מרות לחירות. הציות לחוק, הוא כתב, אינו אקט של התבטלות או של צייתנות נפחדת, אלא הוא תוצאה של ההשתייכות לקהילה פוליטית.

בדמוקרטיה האמריקאית, קונסנזוס בא וקונסנזוס הולך. תוחלת החיים של הקונסנזוס אינה מוחלטת מראש. לפעמים קונסנזוס מגיע אל קצו מחמת הזיקנה, מפני שהשתנו הנורמות והציפיות; ולפעמים הוא מגיע אל קצו מפני שמישהו החליט לקצר את חייו בכוח.
"כוח" אין פירושו אלימות. "כוח" הוא רוב אלקטורלי דחוק או מקרי, המאפשר למפלגה פוליטית לכפות את רצונה; או רוב מקרי של שופטים בבית המשפט העליון, המאפשר להם "לחוקק מן המדוכה", או לבטל תקדימים בני עשרות שנים.

הסכנה: עימות בלתי פוסק

הגנה על קונסנזוס רחב אינה מחייבת ויתור על התקדמות. אין שום דבר מקודש בקונסנזוס, והוא מצדיק שינויים תקופתיים. השאלה היא איך מתחוללים השינויים האלה, ובאיזו מידה החברה האמריקאית מצליחה, או אינה מצליחה, לכונן קונסנזוס חדש.
הסכנות הנובעות מהתנהלות ללא קונסנזוס הן עצומות. הן העסיקו פילוסופים ומדעני מדינה. אחד שהגה והעמיק מאוד בשאלה הזו הוא ההולנדי ארנד ליפהארט, שהבחין לפני כמעט 40 שנה בין 'הדמוקרטיה הרובנית' ל'דמוקרטיה ההסדרית': הראשונה מתנהלת מתוך עימות בלתי פוסק בין המפלגה השלטת לבין האופוזיציה, בדרך כלל במערכת דו-מפלגתית, עם שיטת בחירות הנוטה להבטיח רוב מוחלט; השנייה מתנהלת מתוך הסכמה, בשיטת בחירות המבטיחה ייצוג גם לקבוצות מיעוט קטנות, ומעניקה להן תפקיד והשפעה בניהול המדינה. "מי ישלטו ואילו אינטרסים תשרת הממשלה כאשר תשרור אי-הסכמה על עדיפויות?", שאל ליפהארדט. הוא הציע שתי תשובות מנוגדות. אחת, "הרוב"; המנוגדת, "כמה שיותר אנשים".

אנחנו יודעים כמובן, ש"הרוב קובע", וניצחון הוא ניצחון "גם בהפרש של קול אחד". אבל הקלישאות האלה משרתות בדרך כלל את המנצחים, לא את המפסידים. נצחונות דחוקים מאוד, לפעמים דחוקים להפליא, נעשו לחם חוקן של הדמוקרטיות המערביות. מדהים לחזור ולהיווכח עד כמה חצויה היא החברה; ומדהים לראות את הלהיטות שבה המנצחים תובעים מנדטים לשינויים גורפים ומתעלמים מרצונו של החצי השני.

בארה"ב, המחיר הוא כבד להחריד. סקרי דעת קהל חוזרים וממחישים את השיעורים הפנומנליים של אי הסכמה כמעט על כל עניין. מדינות בשליטה רפובליקאית חותרות תחת הממשל הדמוקרטי בוושינגטון, וחזקה על המצב שיתהפך תחת ממשל רפובליקאי. התנגשות מתחוללת לא רק בין חוקים מנוגדים, אלא בין מערכות מנוגדות של ערכים. אי הסכמה פוליטית מניבה הַפְסָלָה (דה-לגיטימציה) הדדית. רמזים של אלימות לעולם אינם רחוקים מפני השטח. אני חושב ששאלת הקונסנזוס היא המפתח להצלת המערכת הדמוקרטית, לא רק באמריקה, אלא גם כמובן בישראל. 

עוד כתבות

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

רגע לפני שנפרדים מהחמץ: מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?