גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רבות מהדמוקרטיות בימינו מתבססות על נצחון דחוק. אמנם הרוב קובע - אבל למיעוט נמאס

הסכמה רחבה היא הבסיס של כל מערכת דמוקרטית. ההסכמה הזו נשחקת והולכת בכל הדמוקרטיות ● רוב דחוק כופה את רצונו, ומיעוט גדול מתקומם

מפגינים נגד ראש הממשלה בנט. מדהים להיווכח כמה קל לכל צד להתעלם מרצונו של החצי השני / צילום: Associated Press, אריאל שליט
מפגינים נגד ראש הממשלה בנט. מדהים להיווכח כמה קל לכל צד להתעלם מרצונו של החצי השני / צילום: Associated Press, אריאל שליט

דברי חכמים בנחת נשמעים, ומה לנו חכמה מן האקדמיה ללשון העברית. יקרות בעיניי אנינוּתה, טעמה ופתיחותה. אני בודק ללא הרף את רשימות המונחים שלה, נושם לרווחה כשאני מוצא תחליפים למלים זרות, מתאכזב כשאינני מוצא. האקדמיה אינה ממהרת לשום מקום. הדיוק חשוב בעיניה מן המהירות. האם היא צודקת? אולי לא. היא מנהלת מלחמת מאסף נגד זרם בלתי פוסק של מונחים מיובאים מן האנגלית הגלובלית. סיכוייה מעטים מלכתחילה, אבל הם מתמעטים כשהיא מתנהלת לאיטה. היא זקוקה לצוות תגובות מהירות, שיתיישב באולם הנוסעים הנכנסים בנתב"ג, וינסה ליירט כל מסתננת תכף להסתננותה.

ב-30 במאי כיבדה אותנו האקדמיה בשתי רשימות של תחליפים למונחים לועזיים. בגרוני נתקע משום מה התחליף ל"קונסנזוס" (או כמו שנוהגים לטעות בעיתונות הישראלית, "קונצנזוס"). "מִסְכָּם", מציעה האקדמיה. אין לי כמובן הסמכוּת לחוות דעות אסתטיות, אבל "מִסכם" קרוב מדי ל"מסכן".

השימוש 'קונסנזוס' התחיל להופיע בתכיפות בתקשורת הישראלית לפני 50 שנה ויותר. אני מוצא תלונה עליו ב'על המשמר', באוקטובר 1972. הכותב, יעקב רבי, ידען לשון רב חן, הקדים לוותר כבר אז על הניסיון למצוא תחליף עברי. אני אוהב את האקדמיה, וסולח לה את שמה היווני כל זמן שהיא תסלח לי את סירובי להשתמש ב'מסכם' לעניין 'קונסנזוס'.

"הקונסנזוס הלאומי"

הקדמה קצת ארוכה לגופו של עניין, וגופו הוא הקונסנזוס. בישראל של סוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, "הקונסנזוס הלאומי" היה צירוף מעורר מחלוקת. בעיני האגף השמאלי, הוא ביטא קיפאון מדיני ואינטלקטואלי ושיקף התמכרות לסטאטוס-קוו.

מחלצי הקונסנזוס ההוא יצא הסיפוח הזוחל, לא מפני שמישהו החליט עליו, אלא מפני שעל השכל הישר גבר הצורך להאריך את תוחלת חייה של קואליציית הפכים, שבה ישבו תלמידי בורוכוב עם תלמידי ז'בוטינסקי. הגדרת האמצע היתה הבה-לא-נחליט. ואף כי הקואליציה התמוטטה ב-1970, הרגלי הקונסנזוס התארכו, בואכה מלחמת יום הכיפורים. לפני 48 שנה ההרגלים הניבו את משבר האמון הגדול ביותר בתולדות ישראל.

אבל קונסנזוס כשלעצמו אינו מלה גסה. הפילוסוף ז'אן ז'אק רוסו העמיד את ’רצון הכלל‘ במרכז 'האמנה החברתית' שלו. בהשראת רוסו, המהפכה הצרפתית הטעימה ב-1789, בהצהרתה על זכויות האדם, כי "החוק הוא הביטוי של רצון הכלל". גאונותו של רוסו יישבה, אם גם לא חד-משמעית, את הסתירה בין מרות לחירות. הציות לחוק, הוא כתב, אינו אקט של התבטלות או של צייתנות נפחדת, אלא הוא תוצאה של ההשתייכות לקהילה פוליטית.

בדמוקרטיה האמריקאית, קונסנזוס בא וקונסנזוס הולך. תוחלת החיים של הקונסנזוס אינה מוחלטת מראש. לפעמים קונסנזוס מגיע אל קצו מחמת הזיקנה, מפני שהשתנו הנורמות והציפיות; ולפעמים הוא מגיע אל קצו מפני שמישהו החליט לקצר את חייו בכוח.
"כוח" אין פירושו אלימות. "כוח" הוא רוב אלקטורלי דחוק או מקרי, המאפשר למפלגה פוליטית לכפות את רצונה; או רוב מקרי של שופטים בבית המשפט העליון, המאפשר להם "לחוקק מן המדוכה", או לבטל תקדימים בני עשרות שנים.

הסכנה: עימות בלתי פוסק

הגנה על קונסנזוס רחב אינה מחייבת ויתור על התקדמות. אין שום דבר מקודש בקונסנזוס, והוא מצדיק שינויים תקופתיים. השאלה היא איך מתחוללים השינויים האלה, ובאיזו מידה החברה האמריקאית מצליחה, או אינה מצליחה, לכונן קונסנזוס חדש.
הסכנות הנובעות מהתנהלות ללא קונסנזוס הן עצומות. הן העסיקו פילוסופים ומדעני מדינה. אחד שהגה והעמיק מאוד בשאלה הזו הוא ההולנדי ארנד ליפהארט, שהבחין לפני כמעט 40 שנה בין 'הדמוקרטיה הרובנית' ל'דמוקרטיה ההסדרית': הראשונה מתנהלת מתוך עימות בלתי פוסק בין המפלגה השלטת לבין האופוזיציה, בדרך כלל במערכת דו-מפלגתית, עם שיטת בחירות הנוטה להבטיח רוב מוחלט; השנייה מתנהלת מתוך הסכמה, בשיטת בחירות המבטיחה ייצוג גם לקבוצות מיעוט קטנות, ומעניקה להן תפקיד והשפעה בניהול המדינה. "מי ישלטו ואילו אינטרסים תשרת הממשלה כאשר תשרור אי-הסכמה על עדיפויות?", שאל ליפהארדט. הוא הציע שתי תשובות מנוגדות. אחת, "הרוב"; המנוגדת, "כמה שיותר אנשים".

אנחנו יודעים כמובן, ש"הרוב קובע", וניצחון הוא ניצחון "גם בהפרש של קול אחד". אבל הקלישאות האלה משרתות בדרך כלל את המנצחים, לא את המפסידים. נצחונות דחוקים מאוד, לפעמים דחוקים להפליא, נעשו לחם חוקן של הדמוקרטיות המערביות. מדהים לחזור ולהיווכח עד כמה חצויה היא החברה; ומדהים לראות את הלהיטות שבה המנצחים תובעים מנדטים לשינויים גורפים ומתעלמים מרצונו של החצי השני.

בארה"ב, המחיר הוא כבד להחריד. סקרי דעת קהל חוזרים וממחישים את השיעורים הפנומנליים של אי הסכמה כמעט על כל עניין. מדינות בשליטה רפובליקאית חותרות תחת הממשל הדמוקרטי בוושינגטון, וחזקה על המצב שיתהפך תחת ממשל רפובליקאי. התנגשות מתחוללת לא רק בין חוקים מנוגדים, אלא בין מערכות מנוגדות של ערכים. אי הסכמה פוליטית מניבה הַפְסָלָה (דה-לגיטימציה) הדדית. רמזים של אלימות לעולם אינם רחוקים מפני השטח. אני חושב ששאלת הקונסנזוס היא המפתח להצלת המערכת הדמוקרטית, לא רק באמריקה, אלא גם כמובן בישראל.

עוד כתבות

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין