תחנת השלום. חשופים בה לרעש בעוצמה של מעל 90 דציבלים / צילום: תמר מצפי
גדי טונס ובן זוגו רכשו את דירתם, בסמוך לתחנה המרכזית בתל אביב, בעונת החורף. כשעברו להתגורר בה במהלך האביב, הם הבינו שעשו טעות. "הרעש ממערכות האוורור של התחנה בלתי נסבל. זה כמו להיות עם מנוע צמוד לך לראש", מספר טונס. "אחרי תהליך שבו העירייה לא סייעה לנו, המשרד להגנת הסביבה ערך לבעלי התחנה שימוע, ומאז הם כמעט לא מרעישים בלילות. אבל במהלך היום, הרעש בלתי נסבל והתושבים נאלצים להשלים עם המטרד והנזק. אפילו קיר אקוסטי, שיכול לבלום חלק מהרעש הנורא, לא טרחו לבנות".
הבעיה שטונס מתאר, מוכרת היטב לישראלים רבים. זיהום רעש משפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם, וגורם לנזק בריאותי - עד כדי אובדן חיי אדם. לפי הערכות המשרד להגנת הסביבה, כ־50% מהציבור חשופים באופן קבוע לרעש של מעל 60 דציבלים, כאשר רמות רעש סביבתיות גבוהות, שעלולות לפגוע בבריאות, עומדות על 55 דציבלים ביום ועל 50 דציבלים בלילה. ייתכן כי 50% מהווים הערכת חסר, משום שערים גדולות באירופה מדווחות על שיעור גבוה יותר.
חלק גדול מהבעיה נגרם מתעבורת כבישים
החשיפה לרעש היא רב־מערכתית: חלק גדול ממנה נגרם בשל תעבורת כבישים ומנועי מכוניות המונעות בדלקי מאובנים, לצד מפעלי תעשייה, אתרי בנייה ומקומות בילוי שתורמים חלק נכבד לרעש שמותיר את אותותיו בגופנו מבלי שאנחנו מודעים לכך. משנה לשנה, מחקרים נוספים מצביעים על השפעתו ארוכת הטווח על בריאות האדם, רווחתו הנפשית והפיזית, וכן על בעלי החיים.
לרעש עלולה להיות השפעה בריאותית מזיקה גם ברמות חשיפה נמוכות יחסית, כולל בקרב אנשים שלא ממהרים להתלונן. הבעיה הנפוצה ביותר שנגרמת בעקבות חשיפה לרעש בלתי סביר היא אובדן שמיעה, אך מחקרים מצאו כי חשיפה לרעש חזק עלולה לגרום גם ללחץ דם גבוה, מחלות לב, בריאות נפשית ירודה, הפרעות שינה ומתח עז. במחקר שנערך בדנמרק בקרב שני מיליון בני אדם במשך עשור, התגלה כי מי שמתגורר באזור שבו החשיפה לרעש תחבורתי מוגברת - הוא בעל סיכון גבוה יותר לחלות בדמנציה ואלצהיימר. במחקר אחר, שנעשה בבית החולים סורוקה, הצביעו הנתונים על קשר ישיר בין זיהומי רעש ואוויר מתחבורה לשכיחות גבוהה יותר של רעלת הריון, סוכרת ומשקלי לידה נמוכים.
ילדים בסביבה רועשת סובלים מפגיעה בזיכרון
מרבית בעיות הבריאות הללו יכולות להשפיע על כל קבוצות הגיל, אך ילדים המתגוררים באזורים מועדים לרעש - עלולים להיות פגיעים במיוחד. כך, למשל, מחקרים מצאו כי ילדים רבים המתגוררים בקרבת נמלי תעופה או רחובות רועשים סובלים מבעיות דוגמת פגיעות בזיכרון, ברמת הקשב והריכוז, ובמיומנות הקריאה. תלמידים שבית ספרם ממוקם בסמוך לכביש רועש, יסבלו במיוחד. ארגון הבריאות העולמי מעריך כי אחד מכל שלושה אירופים חשוף למפגעי רעש בשל תחבורה. כ־65% מתושבי היבשת חיים בערים עם רמות רעש החורגות מטווח ה־55 דציבלים, ו־20% מהתושבים חיים באזור שבו הם חשופים באופן קבוע לזיהום רעש מסוכן. בארה"ב, המצב אף חמור יותר: 100 מיליון אזרחים אמריקאים סובלים מזיהום רעש. כלומר, כ־30% מהאוכלוסייה.
עוצמת הרעש השגרתית בקהיר מחרישת אוזניים
בבירת מצרים, קהיר, ממוצע הרעש מגיע ל־90 דציבלים במהלך היום - כאשר רעש של יותר מ־85 דציבלים עלול לגרום לאובדן שמיעה. הסוכנות האירופית לסביבה מעריכה כי חשיפה ממושכת לרעש גורמת בשנה אחת ל־48 אלף מקרים חדשים של מחלות לב באירופה, להפרעות כרוניות בשינה אצל מיליונים, ול־12 אלף מקרי מוות בטרם עת. לכל אלו יש גם מחיר כלכלי: איכות השינה נפגעת, וכך נפגעים גם ביצועיהם של עובדים. בבריטניה לבדה, מוערך כי זיהום רעש גורע מכלכלת הממלכה כ־20 מיליארד ליש"ט מדי שנה, בשל הוצאות חברתיות, כלכליות ובריאותיות.
ומה בישראל? עד עתה, לא נערך בארץ מחקר מקיף בעניין, אף שהמדינה מאופיינת בצפיפות גוברת ואין אומדן לתחלואת התושבים הנגזרת מנזקי הרעש. עם זאת, במשרד להגנת הסביבה מעריכים כי הבעיה גוברת עם השנים. לפי חישוב ראשוני שביצע המשרד לבקשת גלובס, לפי נוסחת ארגון הבריאות העולמי, נזקי זיהום רעש מובילים ל־400 מקרי מוות בטרם עת בשנה בישראל. "איפה שיש יותר אנשים, יש יותר מכוניות, יותר רכבי חירום, תעשייה ויותר פעילות רועשת", אומר פרופ' סטיליאן גלברג, ראש אגף מניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה. מספר האנשים שחשופים לרעש של מעל 60 דציבלים מחוץ לבית, עולה ב־0.6% בשנה. "המטרה שלנו היא להקטין את כמות האנשים שחשופים לכך, אבל אנחנו עדיין לא שם", מציין פרופ' גלברג.
הרעש הממוצע בתל אביב עומד על 70 דציבלים
תושבי ישראל חשופים במרכזי הערים לרעש שמסוכן לבריאותם. לפי המשרד להגנת הסביבה, הרעש הממוצע ליממה בתל אביב הוא כ־70 דציבלים, ויש אזורים שבשעות היום הרעש בהם אף עולה מעל 85 דציבלים. לדוגמה, מי שממתין לאוטובוס במרכז העיר או לרכבת בתחנת השלום חשוף למעל ל־90 דציבלים.
נתונים שאספנו מהרשויות האמונות על טיפול בתלונות הציבור, שופכים אור על חומרת הבעיה. בשנת 2021, התקבלו במשטרת ישראל יותר מ־270 אלף פניות בגין אירועי רעש, ומספר דומה התקבל ב־2020. בשנת 2019, נרשמו כמעט 300 אלף פניות של אזרחים שרעש כבד שיבש את חייהם. לעת עתה, בשנת 2022, כבר התקבלו יותר מ־170 אלף תלונות ברחבי הארץ בנושא, כאשר 50 אלף מתוכן על מטרדי רעש שמפריעים לתושבים. פניות בנושא מטרדי רעש הן הנושא השני הנפוץ ביותר בפניות למוקד המשטרה.
במשרד להגנת הסביבה, האמון על תקנות הרעש, התקבלו כ־5000 פניות בעקבות רעש בין השנים 2022-2018. בעיריית תל אביב התקבלו כ־54 אלף תלונות בנושא מטרדי רעש הנוגעים לבתי עסק בעיר. אך בזירת האכיפה, המצב לא תואם את כמות התלונות. כך, בשנת 2018 חולקו שישה דוחות בגין מטרדי רעש, אף שבמוקד העירוני נרשמו כ־9,500 תלונות; ובשנת 2020, נרשמו שני דוחות לאחר כ־13 אלף תלונות. בשנתיים האחרונות יש מגמת עלייה קלה, כאשר לאחר כ־18 אלף תלונות ב־2021 ניתנו 329 דוחות, ומתחילת השנה הנוכחית חולקו 93 דוחות בגין מטרדי רעש.
האכיפה מפוצלת בין שלושה גורמים שונים
בעוד שתושבי הערים יכולים להימנע מהקשבה למוזיקה ברמות שמע גבוהות, או מהשתתפות בהופעות רועשות, לרובם אין את היכולת להימנע מרמות גבוהות של רעש סביבתי בשכונותיהם ובמקומות העבודה. אולם, למרות שהסכנות וההשפעה על איכות החיים ידועות, לא תמיד יגלו הרשויות אוזן קשבת. סמכויות האכיפה מפוצלות בין המשטרה, הרשויות המקומיות והמשרד להגנת הסביבה.
למרות המצב, לא בכל הרשויות המקומיות קיימות תקנות לטיפול במפגעים. המשטרה מציגה יכולת לעצור מפגעים, אך אין לה יכולת למדוד את רמת הסיכון. כך, למשל, אם מזגן טורדני של שכן מפריע את מנוחתכם, גם אם הרעש שבוקע גבוה מ־85 דציבלים, לא כל רשות תסייע בכך.
טיפול בזיהום הרעש, תוך רתימת כלל המערכות לטיפול בבעיה הגוברת, עשוי להשתלם - כלכלית, בריאותית וסביבתית. לפי מחקר של חוקרים מאוניברסיטת מישיגן, שפורסם במגזין המדעי American Journal of Preventive Medicine, הורדה של כל חמישה דציבלים תפחית שכיחות של יתר לחץ דם באוכלוסייה בכ־1.4%, ואילו את מחלות הלב ב־1.8%. התועלת הכלכלית השנתית המוערכת מכך, נאמדת ב־3.9 מיליארד דולר. בעולם כבר מוצאים פתרונות להפחתת הרעש בערים, אך ישראל מדדה הרחק מאחור.
ערים באנגליה, לדוגמה, מקדמות אזורים מופחתי רעש, שבהם מחויבות הרשויות המקומיות לנקוט בצעדים לשמירת השקט. אותן רשויות מיישמות צעדים שונים - בהם שילוט מתאים והתקנת מחסומי רעש. בפריז, התקינה העירייה "מכ"ם רעש" באזורים שונים. תכנון אורבני מיטבי, המתחשב בצורך להפחית את כמות הרעש - אף הוא הכרחי לפתרון הבעיה. בין השאר, שיפור תשתיות הרכיבה על אופניים והרחקת הרכב הפרטי מהערים לא רק יפחיתו את זיהום האוויר, אלא גם את הרעש. כמו כן, עצים מסוגלים "לבלוע" חלק מההמולה. חגורות עצים, שיחים, קירות ירוקים וגגות ירוקים מסייעים לא רק להגביר את הצלילים הטבעיים על ידי משיכת חיות בר, אלא גם משפרים את נוף הרחוב. שורות של עצים שנשתלים מאחורי כבישים מהירים - מפחיתים את כמות הרעש.
"התפתחות העובר והמצב הנפשי נפגעים מהמצב"
"אנחנו צריכים תוכנית סדורה להתמודדות עם הפרעות שונות במרחב הציבורי", מסכם פרופ' חגי לוין, יו"ר ארגון רופאי בריאות הציבור. "אין היום בישראל התייחסות מספקת למרחב המשמש את הציבור יום יום. רעש, הוא בהחלט חלק מכך. הרעש משפיע עלינו. על לחץ הדם שלנו, ולכן קשור לתחלואה, משפיע על התפתחות העובר, על היכולת הקוגניטיבית, ועל המצב הנפשי שלנו. אנחנו יודעים שרעש פוגע באיכות החיים שלנו.
הנזקים הפיזיולוגים מוכחים, וזה לא ניואנס. זה זיהום שפוגע במרחב הציבורי וממחיש את התופעה של הזנחת נחלת הכלל. יש מדינות שבהן יש תרבות שיותר מכבדת את הזולת, ואצלנו המצב לא אידיאלי. יש מדינות שבהן גם בתוכניות בנייה, צריך להציג תוכנית לצמצום הנזק הסביבתי והבריאותי, ובתוך כך מפגעי הרעש. לא תמיד יש פתרונות, אבל אם מכירים בבעיה, אפשר לנהל אותה".
מחוללי הרעש המרכזיים בכבישי הארץ: צפירות וסירנות רכבי החירום
מוקד הרעש העיקרי בישראל ובעולם הוא תנועת כלי רכב, בדגש על מצבים של צפיפות כלי רכב ועומסי תנועה. זהו רעש "שקוף", שאותו ואת נזקיו מקבלים התושבים, לעיתים, כנתון מובן מאליו.
סקטור התחבורה לא רק מתדלק את משבר האקלים בפליטות של כרבע מגזי החממה לאטמוספירה, ולא רק פולט לריאותינו חלקיקי זיהום אוויר הגורמים לתחלואה ולמוות - אלא מסב נזק בריאותי ונפשי.
במטרה להתמודד עם בעיית הצפירות, במשרד להגנת הסביבה יחלו בקרוב בפיילוט שבמסגרתו יותקנו בשני מוקדים בתל אביב ובפתח תקווה מצלמות אקוסטיות לצד כביש סואן. כאשר נהג יצפור בסמוך למצלמה ללא סיבה ממשית, הוא יקבל קנס. הפיילוט יחל לאחר שלבי בדיקת המערכת, עד שנת 2023. פרופ' סטיליאן גלברג, שבמשרדו מגדירים את נושא הרעש כ"מכת מדינה", מספר כי "יש מבול של עיריות שרוצות להצטרף לפיילוט הזה".
בה בעת, במשרד טרם הצליחו לגייס רשויות נוספות כדי לפתור דווקא רעש מערכתי אחר: סירנות רכבי החירום. הן הכרחיות לפינוי הדרך לאנשי החירום וההצלה, אך סירנות מפעילות צופר של 120 דציבלים. זו רמה שמגרה את סף הכאב האנושי, על פי ארגון הבריאות העולמי, ולא בטוח שהשימוש בהן בערים נעשה דרך קבע לצורך. החשיפה לסירנה מזיקה במיוחד לצוותי החירום המצויים בתוך אותם רכבים, ומסכנת אותם באובדן שמיעה.
סירנה מקצרת את משך הנסיעה, אם בכלל, בפחות מחצי דקה
רכבי החירום אינם כפופים לחוקי הרעש ואף מחויבים להשתמש בצופרים וסירנות. אבל נשאלת השאלה האם הן אכן יעילות? לפי בדיקות שנעשו בעולם, ככל שקיים פער בין נסיעה עם סירנה ונסיעה ללא סירנה - הרי שהוא קטן מחצי דקה. אותם מחקרים גם מלמדים על השפעה שלילית של הפעלת הסירנה על החולה שבתוך האמבולנס. באירופה כבר מצאו סירנות ידידותיות יותר לאוזני התושבים, אולם בישראל - הפתרון לבעיה עדיין רחוק.
"זאת עוצמה שגורמת נזק. הבידוד האקוסטי של כלי הרכב כיום הוא יעיל, ובכל כלי הרכב יש מערכת קול עובדת. על כן, השימוש בסירנות הופך לבלתי יעיל, מזיק להולכי הרגל ולמתגוררים בצמוד לבתי חולים, תחנות משטרה ותחנות כיבוי אש, ואף מסוכן", אומר פרופ' גלברג. "רוב הסירנות שבשימוש היום לא מאפשרות את זיהוי כיוון הנסיעה של רכב החירום. דרשנו להוריד את העוצמה, אבל זה לא אפשרי. למה זה לא כמו באירופה? הצופרים הם פונקציה של משרד ממשלתי. אם אתה רוצה סירנה ורסטילית, זה צריך לעבור אישור של משרד התחבורה וזה גם יקר יותר".
כיום, אם רכב חירום לא מפעיל סירנה - הוא לא יכול להיחשב מבחינת החוק כרכב חירום. המשרד להגנת הסביבה פועל מול משרד התחבורה לביטול הגדרה זו. "הראנו שהשימוש בסירנה חוסך בין חצי דקה לדקה וחצי, עניין שהוא קריטי רק לגבי חולי לב ואירוע מוחי", מסביר גלברג. "בשאר המקרים, אפשר לא להפעיל. אם שברת את הרגל או יש לך התקף חרדה, זו לא דקה וחצי שמשנה משהו. מכבי אש אמורים להפעיל רק כשהם בדרך לטפל בשריפה. המשטרה מפעילה רק באישור קצין. אזרחים שחושבים שסירנה משטרתית הופעלה שלא לצורך, יכולים לצלם את מספר הרכב, לפנות למשטרה - ולשאול האם היה אישור של קצין".