נמל התעופה הראשי של איסטנבול, אתר מוביל לטיסות קונקשן / צילום: Shutterstock
טיסות ליותר מ-320 יעדים ברחבי העולם - זה מה שמציעה טורקיש איירליינס לטסים משדה התעופה המרכזי באיסטנבול. הסיבה: החברה הציבה לעצמה מטרה להפוך את השדה הענק להאב (בסיס פעילות) שממנו תציע חיבורים לכמה שיותר יעדים, ותעמיק את אחיזתה בתחום טיסות הקונקשן, המציעות לנוסעים לעצור בנקודה נוספת או בשתיים בדרך ליעד, במטרה לחסוך בעלות הטיסה.
● 2,500 טיסות בוטלו ביום אחד. עם כוח האדם הנוכחי, זו רק ההתחלה
● לא מחפשים את חוויית הטיסה: המילניאלז הגדילו את כוחן של חברות הלואו קוסט
גם עבור הישראלים, זהו נמל התעופה העיקרי שדרכו הם טסים בקונקשן. השבוע אמנם יצאה אזהרת מסע חריפה לאיסטנבול (דרגה 4, איסור נסיעה), אך היא אינה תקפה למי שממשיך לטיסות המשך, ואינו יוצא משדה התעופה.
אגב, מאיסטנבול ממריאים הישראלים בעיקר לארה"ב וליעדים במזרח הרחוק. לפני הקורונה, כ-80% מהנוסעים עם חברת התעופה טורקיש, שבשיא הפעילה כ-20 טיסות ביום מתל אביב, המשיכו ליעד אחר. כיום הנתון, לפי הערכות, הוא קצת יותר מ-50%.
גם פגסוס מפעילה טיסות המשך משדה התעופה סביחה באיסטנבול. למעשה, שתי החברות הטורקיות גם מרוויחות מהלחימה באוקראינה: עד לפני המלחמה, חברות התעופה הרוסיות והאוקראיניות נהנו מתנועת נוסעי הקונקשן מישראל ובכלל, וכעת התנועה הוסטה לטורקיה בעיקר.
חברת התעופה הגדולה באיחוד האמירויות אמירייטס חרתה אף היא על דגלה את הרעיון, ומההאב שלה בדובאי היא מציעה חיבור ליעדים במזרח הרחוק. אמירייטס, שתחל לפעול בישראל בשבוע הבא, כבר החלה לשווק טיסות ליעדים כמו האיים המלדיביים או תאילנד, עם עצירה בדובאי. גם פליי דובאי נהנית מתנועת נוסעי הקונקשן, שמהווים כ50% מהטסים עמה.
כדי לפתות את הנוסעים, פעמים רבות מוצע להם לעצור ביעד הביניים גם ללילה על חשבון חברת התעופה. כך, למשל, מציעה חברת התעופה השנייה בגודלה באיחוד האמירויות, אתיחד, שבסיס הפעילות שלה נמצא באבו דאבי. הצעות מסוג זה יהיו תקפות גם לישראלים שממשיכים ליעד אחר, אולם לרוב מדובר בהטבה לטסים בטיסות טראנס אטלנטיות.
אגב, אל על פרסמה בדוחותיה האחרונים כי החזון שלה הוא להפוך את נתב"ג להאב שממנו תוכל להציע טיסות המשך. מיקומה הגיאוגרפי של ישראל לא פועל לטובת הרעיון, שנשמע דמיוני - בשונה מטורקיה או מאבו דאבי.
מרווח של שעתיים
עד לא מזמן, כשהעולם היה נתון תחת הגבלות לנוסעים, סגמנט טיסות הקונקשן כמעט שנמחק. הנוסעים העדיפו לצמצם את שהותם במדינה שלישית או בנמל תעופה נוסף, ומי שטס עשה זאת בטיסות ישירות. ככל שהוסרו ההגבלות ותנופת הנסיעות שבה ובגדול, חזרו טיסות הקונקשן לממדים של לפני המגפה.
טיסות קונקשן מאפשרות אמנם חיסכון בעלות הטיסה, ולכן הן נפוצות יותר עבור משפחות או קבוצות. אבל לא רק המחיר הוא הטריגר, אלא גם רשת היעדים המאפשרת לתמרן. כך, הטיסות מישראל לארה"ב מוגבלות ליעדים מסוימים, וכדי להגיע לאורלנדו, למשל, הנוסעים יידרשו בכל מקרה לעצור בדרך. רבים יעדיפו לבצע את העצירה ביעד באירופה ולא בניו יורק, לדוגמה, לאור הליך ההגירה המסרבל.
"בכל הנוגע לטיסות קונקשן, חזרנו לווליום של לפני המגפה", אומר דרן רוזובסקי מנכ"ל lastminute.co.il, בהתייחס לא רק לנוסעים מישראל אלא בכל העולם. "החסם שהיה בשנתיים האחרונות ירד לחלוטין, גם לנוכח ההתייקרות העולמית במחירי הטיסות.
"את הנוסעים מעניין היום איך לחסוך, ולכן יש זינוק בקנייה של טיסות עם עצירה בדרך. בגלל הביטולים והעומסים אנחנו לא מוכרים טיסות קונקשן שבהן מרווח הזמן בין טיסה לטיסה נמוך משעתיים" (בעבר היו נמלי תעופה שבהם ניתן היה לבצע קונקשן גם בטווח של שעה הפסקה, אולם נוהג זה הופסק. מר"ח).
לדברי יניב שולנדפרי, מנכ"ל אתר אליס המתמחה בהזמנת טיסות, "כשהתחלנו להרגיש את סממני היציאה מהקורונה בחודשים מרץ-אפריל, חברות התעופה הציגו מחירים זולים יחסית לטיסות ישירות, למשל לארה"ב. כשאין פער גדול מדי בין טיסה ישירה לקונקשן, רוב הנוסעים יעדיפו לוותר על העצירה באמצע, אבל היום הפערים מגיעים גם ל-60%. ספק אם עכשיו תצליחי למצוא טיסה ישירה לניו יורק בפחות מ-1,600-1,700 דולר לקיץ או לאוקטובר. טיסת קונקשן תעלה כ-900 דולר".
מצד שני, ייתכן מצב שחסכת כסף רק לכאורה, כי יש עיכוב בטיסה שהמריאה מהארץ ופספסת את טיסת ההמשך.
"בקונקשן המחיר הוא התמריץ, והוא גובר על החשש לפספס טיסה. הנוסעים יוצאים מנקודת הנחה שמקסימום יעלו על הטיסה הבאה. כשמדובר בנסיעה משפחתית זה חיסכון לא מבוטל, ובעיקר ליעדים רחוקים. לראייה, עם כל החשש לפספס את הטיסה או החשש שהכבודה לא תגיע עם הנוסעים, ההזמנות חזרו לרמה של לפני הקורונה, גם בקונקשן וגם בכלל.
"לזה תוסיפי את העובדה שעכשיו מחירי הטיסות יקרים בעשרות אחוזים לעומת קיץ 2019, גם בקרב חברות הלואו קוסט, כך שהנוסעים יחפשו כל דרך לחסוך. המחירים יוסיפו להתייקר משום שרוב חברות התעופה לא מנצלות 100% מהיכולות שלהן. זה, ביחד עם ביטולי הטיסות, מקטין את ההיצע. הגענו למצב שטיסה לאתונה בחגים או בקיץ עולה 800 דולר, כך שגם ליעד כזה קרוב אנשים מחפשים קונקשן. זו תופעה שאנחנו רואים בכל העולם".
מה יקרה בסין
מומחה התעופה והתיירות יוסי פישר סבור שעם כל הרצון לחסוך, ככל שהקיץ קרב והעומסים בשדות התעופה יחמירו - הנוסעים יירתעו מרעיון הקונקשן. "דמייני מכונית שהוצאת ממנה את המצבר ופירקת את הגלגלים ואפסנת בחנייה, ועכשיו היא צריכה להתניע מאפס למאה בבת אחת. זה מה שקרה בתעופה העולמית, שלא הייתה ערוכה לזינוק בהזמנות עם מחסור של מאות אלפי עובדים.
"זה לא רק בחברות התעופה, אלא גם בטרמינלים ובנמלי התעופה. אין מי שיוריד מזוודות מטיסות ואין מי שיעשה בידוק לנוסעים, וזה עוד לפני הקיץ שיביא את נמלי התעופה לקצה גבול היכולת. זה קורה בישראל, באנגליה, בקנדה ובארה"ב.
"כל זה משליך ישירות על פעילות הקונקשנים - כשטיסה ממריאה באיחור, היא איבדה את הסלוט שלה (מועד המראה/נחיתה), נוסעים מאבדים את הטיסה שהם היו אמורים להמשיך איתה, ולהערכתי ברוב המקרים גם הכבודה שלהם לא תגיע לטיסת ההמשך, אם היא בכלל עלתה על הטיסה שבה המריאו". פישר אף מעריך כי לנוכח הכאוס בנמלי התעופה, הביטולים והעיכובים, "באירופה יחול זינוק בביקוש לנסיעה ברכבות המחברות בין מדינות".
כל הכאוס הזה קורה עוד לפני שסין פתחה שעריה וכמוה מדינות נוספות מהמזרח. איך תיראה התעופה אז?
"סין תעבוד יותר טוב מכל העולם בנמלי התעופה שלה כי שם לא פיטרו. התשתיות שלה מוכנות להפעלה בלחיצת כפתור. הקטסטרופה תהיה בכל הנוגע לדרך של הנוסעים ליעדים במזרח הרחוק, שרבים מהנוסעים מגיעים אליהם בטיסות קונקשן".
פס"ד תקדימי של העליון: איבריה תפצה על עוגמת נפש מאובדן מזוודה
רבות מהמחלוקות המתעוררות בין נוסעים ובין חברות התעופה מגיעות לבתי משפט. מקרה אחד שנידון בשנים האחרונות הגיע לבית המשפט העליון, שהשבוע חייב בפסק דין תקדימי את חברת התעופה איבריה לפצות נוסעים שטסו עם החברה בטיסת קונקשן לארה"ב דרך ספרד. זאת בגין עוגמת נפש הנובעת מאיחור בהובלת הנוסעים או הובלת המטען, בפרשנות נרחבת לאמנת מוטריאול - שעל פיה פועלות חברות התעופה. מעבר לפיצוי נקבע כי איבריה תשלם 25 אלף שקל לבאי כוחם של התובעים.
המקרה התגלגל לבית המשפט משום שאחת ממזוודות הנוסעים נמסרה להם רק לאחר שחזרו לארץ. התביעה החלה בביהמ"ש לתביעות קטנות, שפסק לזכות הנוסעים פיצוי בגין עוגמת נפש (מעבר להחזרים על ההוצאות שנגרמו להם). בעקבות ערעור שהגישה חברת התעופה, התגלגלה התביעה לערכאה גבוהה יותר.
השופטים בחרו בגישה פרו-צרכנית, שמרחיבה את אחריות חברת התעופה באווירת עמדת בית הדין לצדק של האיחוד האירופי, ובשונה מהגישה המקובלת בארה"ב המצמצמת את אחריות החברות כלפי הלקוחות. עוד הדגישו השופטים כי מטרת הפיצויים בגין נזק נפשי היא "להחזיר ככל האפשר את המצב לקדמותו ערב הפגיעה, ולא להרתיע או להעניש את המזיק".