הפקולטה לניהול. האם תואר בניהול באמת עוזר? / צילום: Shutterstock
מי יהיה מנכ"ל טוב יותר, איציק אברכהן שהוביל את שופרסל בשנים האחרונות או אורי קילשטיין, שהיה המשנה למנכ"ל שופרסל ומונה השבוע לתפקיד מנכ"ל קארפור, המתחרה החדשה? האם דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, עושה עבודה טובה יותר מחנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי? האם לעובדה שבלוך וקוטלר הם בעלי תואר אקדמי בניהול, ולאברכהן ופרידמן אין השכלה אקדמית בנושא יש השפעה ממשית על ביצועי החברות שבניהולם?
מובן שיהיה זה לא רציני להגיע למסקנה פסקנית על סמך מקרים בודדים ספציפיים, אבל עצם השאלה - מידת השפעתו של תואר אקדמי בניהול על הביצועים העסקיים של חברה - ראויה לדיון מעמיק.
מאמר חדש משנת 2022, שאחד מכותביו הוא דארון אסמגלו (פרופסור לכלכלה מ-MIT, ואחד הכלכלנים המצוטטים בעולם), מציע תשובה מעניינת לשאלה.
ביצועי החברות, לפני ואחרי
מחברי המאמר התבססו על נתוני ביצועים של אלפי חברות מארה"ב ומדנמרק שנאספו במשך 40 שנה (1980-2020), וכללו נתוני השכלה אקדמית של המנכ"לים. ממצאי המאמר מרתקים ומציבים הן סימן קריאה והן סימן שאלה לגבי מידת חשיבותם של בתי הספר לניהול בעולם העסקים. המחברים מראים תחילה ששיעור החברות הציבוריות שבראשן עומד מנכ"ל בעל תואר במינהל עסקים (להלן: "מנכ"ל עסקי") גדל מאוד בעשרות השנים האחרונות.
בארה"ב, שיעור העובדים שמועסקים בחברה עם מנכ"ל עסקי גדל מ-26% ב-1980 ל-39% ב-2020. עיקר הגידול מיוחס למנכ"לים בעלי תואר MBA, כאשר אוניברסיטאות העילית - הרווארד, וורטון וסטנפורד - נמצאות בראש רשימת המוסדות שהצמיחו מנכ"לים.
בחלק העיקרי של הניתוח, המחברים בוחנים את ביצועי החברות בחמש השנים שלפני מינוי של מנכ"ל עסקי ובחמש השנים שלאחר המינוי. התוצאות מראות שחברות שבהן מונה מנכ"ל עסקי מרוויחות יותר: החוקרים מדווחים שהתשואה על נכסי החברות (ROA) עם מנכ"ל עסקי גדלה ב-3%.
בשלב הבא ניסו החוקרים להבין מאיפה מגיע הגידול ברווחי הפירמות שבניהול מנכ"לים עסקיים. הם בדקו ומצאו כי החברות הללו הגדילו את הרווחים בעיקר באמצעות צמצום משמעותי בשכר העובדים. במיוחד בחמש השנים שלאחר המינוי של מנכ"ל עסקי, הוצאות השכר קטנו ב-6% לעומת חברות שלא עמד בראשן מנכ"ל עסקי. זאת ועוד: נרשמה ירידה גדולה יותר בשכר כשמדובר בעובדים בעלי שכר נמוך יחסית.
הממצאים לגבי רווח ושכר היו רלוונטיים גם לחברות אמריקאיות וגם לחברות מדנמרק, אף שהאפקט בדנמרק היה קטן יותר (למשל, ירידה של 3% בהוצאות על שכר). החוקרים אף הראו שהירידה בהוצאות השכר לא נובעת מצמצום במספר העובדים, אלא בעיקר מהפחתות שכר (או העלאות מתונות יותר, או החלפת עובדים ותיקים בחדשים, שהם "זולים יותר").
כדי להמחיש שהשינוי שהם מזהים נובע ממנכ"ל עסקי דווקא ולא ממינוי כל מנכ"ל, החוקרים חזרו על הניתוח והתמקדו בחברות שהחליפו מנכ"ל (אך לא לטובת מנכ"ל עסקי), או בחברות שמינו מנכ"ל עם תואר אקדמי כלשהו במקום מנכ"ל ללא תואר אקדמי.
בניתוחים אלה לא נמצאה השפעה על השכר או על שאר המשתנים. כשבחנו החוקרים אם מינוי מנכ"ל עסקי השפיע על מדדי ביצוע נוספים, הם לא מצאו אפקט על היקף המכירות, מספר העובדים וההשקעות.
לבסוף ניסו החוקרים לבחון אם הביצועים העודפים של מנכ"לים עסקיים נובעת ממאפיינים אישיותיים של אותם מנכ"לים, או שמא הגורם הוא ההשכלה שרכשו במהלך לימודי התואר במינהל עסקים.
מניתוח החוקרים (שלא היה נקי מביקורת) עולה שהלימודים לתואר במינהל עסקים הם הגורם הדומיננטי לביצועים הייחודיים של המנכ"לים העסקיים, קרי צמצום השכר ושיפור שורת הרווח.
בהקשר זה ראוי לציין שבמשך שנים ארוכות (ובמידה לא מבוטלת גם היום) הגישה הרווחת בלימודי מינהל עסקים ראתה את מקסום הרווח והשאת הערך לבעלי המניות כמטרתו המרכזית, אם לא היחידה, של המנכ"ל.
מה בעצם הם לומדים שם?
החוקרים מצביעים על השפעה משמעותית של לימודי התואר במינהל עסקים על ביצועי חברות, ובפרט על שורת הרווח. לכאורה, הישג מרשים.
מצד שני, האם קיצוץ בהוצאות השכר/התייעלות ככלי להשאת רווחים של פירמה זה הערוץ בו היינו רוצים להתגאות במנכ"לים המובחרים? לא בטוח.
האם בתי הספר למינהל עסקים "טובים" בהכשרת מנהלים באופן כללי, או שמא הם מצטיינים רק בהכשרת מנהלים שיודעים להתייעל ולצמצם בשכר?
בשנים האחרונות מושם דגש בלימודים ובחיי העסקים גם על מטרות אחרות של הפירמה - לא רק מיקסום ערך עבור בעלי המניות, אלא השאת ערך לכלל בעלי העניין, קיימות וסביבה ועוד. האם בתי הספר למינהל עסקים יכשירו את המנהלים הטובים ביותר גם עבור המטרות העדכניות הללו?
בשנים האחרונות יש בין בתי הספר למינהל עסקים בארץ ובעולם כאלה שכבר מטמיעים את העשייה העדכנית במסגרת תוכניות הלימודים ופעילויות ההעשרה, ולא מסתפקים רק בשורת הרווח.
קישור למאמר המלא: https://economics.mit.edu/files/22897