חיילי הבונדסוור במחנה אימונים של נאט''ו בליטא, יוני 2022 / צילום: Associated Press, Mindaugas Kulbis
ניטרליות היא תכונה מבורכת, בעיקר בעיני התוקפן. פירושה השתמטות מעזרה לקורבן. בוש הבן תבע מן העולם החיצון בספטמבר 2001 להחליט אם ״אתם איתנו - או עם הטרוריסטים״. זו הייתה ברירה קלה ופשוטה. אפילו איראן תמכה אז בארה״ב, גם אם לרגע חטוף.
● גרמניה רוצה לחזור להיות מעצמה צבאית ומתחמשת בנשק ישראלי
שתי המעצמות התוקפניות של מלחמת העולם השנייה, גרמניה ויפן, התלבטו בהגדרת מקומן בעולם לאחר שעצמאותן התחדשה. הן לא בחרו בניטרליות, מפני שסכנות ארבו להן מכל עבר. הן כרתו בריתות צבאיות עם ארה״ב, והצטופפו תחת מטריית הגנתה. אבל הן הטילו על עצמן הגבלות קיצוניות. יפן אפילו אסרה על עצמה להקים צבא. גרמניה, זאת אומרת מערב גרמניה של הימים ההם, הקימה לבסוף צבא, אף כי אסרה על עצמה לשלוח אותו אל מעבר לים, ואסרה על עצמה למכור נשק לארצות הנמצאות מחוץ לברית נאט״ו.
זה השתנה במרוצת הזמן. צבא גרמני לחם לצד ארה״ב באפגניסטן, ונשק גרמני הגיע אל שווקים זרים, כולל ישראל. אבל הספק העצמי לא חלף. היה אפשר למצוא אותו בעיקר בשמאל.
אוקראינה שינתה את כיוון נשיבת הרוח באירופה. גם ארצות עם נטייה פציפיסטית נדהמו מן האופי הבוטה של התוקפנות הרוסית. ראינו את סקנדינביה ואת ארצות השפלה חוזרות ושוקלות את מקומן בעולם. ניטרליות חדלה לשרת את צורכי ההגנה של שוודיה ושל פינלנד; הימנעות מהשתתפות פעילה בבריתות צבאיות חדלה לשרת את צרכיה של דנמרק. זו דנמרק שאחת ממפלגותיה הגדולות הציעה לפני 50 שנה לכווץ את תקציב הביטחון לכלל רמקול על הגבול, שממנו תבקע הודעה ברוסית - ״אנחנו נכנעים״.
מלחמת פוטין יישבה בן לילה את אי-ההבנה הנצחית עם ארה״ב על חלקן של הוצאות הביטחון בתקציב הלאומי. אי-ההבנה הזו הביאה את דונלד טראמפ להתפרצויות של איבה גלויה כלפי בעלות הברית האירופיות. הוא אפילו אמר על עצם התפיסה העומדת ביסוד קיומה של נאט״ו שהיא ״מיושנת״.
״השגיאה ההיסטורית״ של פוטין באוקראינה, כפי שקורא לה נשיא צרפת, הכניסה את הפציפיזם האירופי להקפאה עמוקה, אבל לא קברה אותו. הקנצלר הסוציאל-דמוקרטי של גרמניה יוצא מגדרו שלא לצאת מגדרו. אוקראינה תלויה לקיומה לא רק בנכונות למלא את מחסני הנשק שלה אלא במהירות המסירה של נשק ותחמושת. העיתונות הגרמנית מלאה דיווחים על איטיותו המכוונת של הקנצלר, כולל ידיעה מתחילת השבוע שהוא סיכל ניסיון של ספרד להעביר טנקי לאופרד מתוצרת גרמניה לאוקראינה.
מה רוצה גרמניה היא שאלה מסובכת. תמיד הייתה שאלה מסובכת. היא עצמה חושדת בעצמה. עיתונאי גרמני מפורסם התריע לפני 70 שנה מפני הקמת צבא. ״במקום שיש צבא גרמני, יש מלחמה״, הוא אמר.
התחמשות מסיבית של גרמניה מתחייבת מן המצב באירופה, אבל נובעת ממנה האפשרות שגרמניה המחומשת לא תהיה זקוקה עוד למטרייה אמריקאית. לאחר שטראמפ נכנס לבית הלבן, ב-2017, עורך העיתון הגרמני החשוב פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג קרא לארצו לפתח נשק גרעיני, מפני שארה״ב הופכת למשענת קנה רצוץ.
גרמניה העומדת ברשות עצמה היא, לפחות פוטנציאלית, גרמניה בטוחה בעצמה, גרמניה הפטורה מסייגים ומעכבות. אפשרות כזאת מוכרחה לעורר לפחות מידה קלה של אי-נוחות.