גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתיבי אופניים, לא מה שחשבתם: מה אפשר ללמוד מהעולם

הולנד, נורווגיה ואפילו קולומביה מקדימות את ישראל בהרבה בקידום תשתיות בטוחות ומזמינות לרוכבי אופניים • בארץ נרשם אומנם שיפור בשנים האחרונות, אך עדיין ההתקדמות איטית • למה זה עדיין לא עובד בישראל ומה ניתן לעשות?

נתיבי אופנים בבוגוטה / צילום: Shutterstock
נתיבי אופנים בבוגוטה / צילום: Shutterstock

במקומות רבים בעולם מכשירים תשתיות לנסיעות באופניים בתוך זמן קצר על חשבון נתיבים לרכב הפרטי, אבל בישראל ברוב המקומות מתעקשים לסלול שבילים מיוחדים כדי לא לפגוע במהירות כלי הרכב. מדריך חדש שפורסם בכנס התחבורה הגדול ביותר בעולם של ארגון ITF, שהתכנס בחודש שעבר בלייפציג, גרמניה, מראה כיצד ניתן לייצר נתיבים מהירים ובטוחים לתשתיות אופניים. בתל אביב אמנם נראה כי המצב משתפר, אבל גם שם המרחק מהמדינות המובילות בתחבורת אופניים עדיין רחוק שנות אור.

ללמוד מהניסיון: איך הגדילו רכיבה בחו"ל

בהולנד, נוסף להיבטים של השקעה בתשתיות, גם מחנכים מגיל צעיר לרכיבה בטוחה, התכנון העירוני מעודד אותה, קיימות נורמות וחקיקה שמגבילות את מהירות הנסיעה בערים וישנה אכיפה עד לרמת הפנס שמותקן על האופניים.

הולנד היא הדוגמה המפורסמת ביותר להצלחה של תחבורה עירונית באמצעות אופניים, אך אינה היחידה. באוסלו שונתה ב־2015 המדיניות של סלילת תשתיות האופניים. עד אז במקומות רבים בעיר הוכשרו נתיבים ברוחב 1.5 מטר והם נגדעו פעמים רבות לפני סוף הרחוב. אלא שאז הוחלט שהאופניים מקבלים עדיפות גם על חשבון נתיבי התנועה של כלי הרכב הפרטי.

באוסלו גם שונתה התפיסה לגבי שבילים בטוחים: אם עד לפני הרפורמה, בטיחות נתפסה כמניעת תאונות דרכים, הרי שמאז כינונה נבחנת גם תחושת הביטחון. מחקרים מראים כי רוב האנשים ובמיוחד נשים, ילדים או קשישים לא ישתמשו באופניים אם הם לא מרגישים בטוחים.

תל אביב. יוצאת דופן מהמצב בישראל, אך גם בה קצב המעבר לאופניים לא מספק / צילום: Shutterstock

אותם נתיבי אופניים ראשוניים הובילו לביקושים גבוהים יותר ובהתאמה להכשרה איכותית יותר של תשתיות. לפי המדריך, התובנות מהמקרה של אוסלו הן שניתן אמנם לסלול במהירות יחסית, אבל צריך להמשיך ולשפר בהמשך.

בתקופת מגפת הקורונה הואץ המעבר לאופניים באירופה. בפריז ראש העירייה אן הידלגו הכריזה על מהפכה לפינוי המרחב הציבורי מכלי הרכב הפרטי לטובת רוכבי האופניים, והעירייה יצרה מאות קילומטרים לרכיבה. בהמשך הוכרז על מהפכת 15 הדקות - באמצעות שינויים במרחב הציבורי, תושבי העיר יוכלו להגיע לכל צרכיהם ב־15 דקות של הליכה או רכיבה.

צילומים: שלומי יוסף,  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

גם בוגוטה סובלת מפקקים עצומים אך העיר מכסה כבר יותר מ-600 ק"מ של שבילי אופניים, מה שהופך את הרשת שלה לגדולה ביותר באמריקה הלטינית ולאחת הגדולות בעולם. התוספות המשמעותיות הגיעו במהלך תקופת הקורונה כאשר ראשת העיר קלאודיה לופז יצרה עשרות קילומטרים מיידיים, כשהמטרה היא להעביר 50% מהנסיעות לרכיבות על אופניים ומיקרו־מוביליטי.

נקודות התורפה: המהירות והצמתים

בעוד שיצירת שבילי אופניים מופרדים אורכת חודשים רבים ולעתים שנים ארוכות, הכשרת שבילי אופניים על בסיס תשתית הכביש הקיימת היא מהירה וניתן לעשותה גם בטוחה. המדריך שנכתב על ידי ארגוני רוכבים בדנמרק, בארה"ב ובהולנד יחד עם מתכנני ערים ובתמיכת קרן בלומברג, פורסם על ידי ארגון המחקר הבינלאומי World Resources Institute והוצג בכנס התחבורה הגדול בעולם שנערך על ידי ארגון ה־ITF שנתמך על ידי ה־OECD.

במהלך הכנס הראו הכותבים שככל שמהירות כלי הרכב גבוהה יותר - גדלה הסבירות להולכי הרגל ולרוכבי האופניים להיהרג בהתנגשות איתם. במהירות של 30 קמ"ש הסבירות לפגיעה שתוביל למוות היא 10%, במהירות של 40 קמ"ש היא עולה ל־30%, וב־50 קמ"ש היא מטפסת ל־85%.

נתיבי אופנים באוסלו / צילום: Shutterstock

משום כך, עקרונות התכנון מתאימים את תשתית האופניים למהירות תנועת כלי הרכב. כך למשל, ברחוב משותף לכלי רכב ולאופניים תוגבל מהירות הנסיעה ל־30 קמ"ש ולהיקף תנועה של פחות מ־2,000 כלי רכב ביום. תמרור לבדו לא יספיק ברחוב כזה, והוא מחייב גם אמצעים שונים למיתון תנועה.

נתיב אופניים שמסומן על הכביש מתאים למהירות של עד 40 קמ"ש ובהיקף תנועה של פחות מ־6,000 כלי רכב ביום. שביל אופניים מוגן או מופרד יוקם ברחובות שבהם מהירות הנסיעה המותרת היא 50 קמ"ש ושחולפים בהם יותר מ־6,000 כלי רכב ביום. במקרים כאלו נתיב האופניים יהיה מופרד פיזית והוא מתאים לכבישים עורקיים.

המדריך גם כולל עקרונות "עשה" ו"אל תעשה" בהכשרת נתיבים. למשל עדיף לייצר נתיבים רחבים ברוחב של 2.2 מטר לכל כיוון כדי לאפשר נסיעה בטוחה. חשוב שנתיב האופניים יהיה עם כיוון הנסיעה, ועליו להיות צמוד למדרכה. השביל חייב לספק מקומות בטוחים להאטה, לעצירה ולהפסקה. המדריך שולל הכשרת נתיבים נגד כיוון התנועה שמייצרים קונפליקטים בצמתים ובחניות, ושולל נתיבי אופניים דו־סטריים אלא אם הם מופרדים לחלוטין מתנועת כלי הרכב. שבילים כאלו נוחים פחות מבחינה עירונית כי הם לא מאפשרים תנועה ספונטנית אבל הם חוסכים מקום בעבור כלי הרכב הפרטי ולכן נפוצים מאד בישראל.

על פי המדריך, תשתית האופניים לא חייבת בכלל לכלול נתיב או שביל: היא יכולה גם להיות רחוב איטי שכולל חניות אופניים ואמצעי מיתון תנועה והגבלה של כניסת כלי רכב.

המדריך האירופי מונה שורת כללים לתכנון הצמתים: ביטול מקומות חניה לפחות 10 מטרים לפני ההגעה לצומת כדי להגדיל את הנראות, נתיב האופניים שחוצה את הצומת חייב להיות בולט ומסומן, זכות הדרך של כלי הרכב לפני מעבר החצייה צריכה להסתיים לפני זכות הדרך של הרוכבים כדי ששדה הראייה שלהם יהיה גדול יותר בעת חציית הצומת וגם הנהגים יוכלו לראות טוב יותר את הרוכבים ואת הולכי הרגל במרחב.

את מעברי החציה ניתן להגביה לגובה המדרכה כדי להגן על הולכי הרגל והרוכבים בחציית הצומת - חשוב במיוחד בכבישים רחבים ובמקרה של מפגש בין כביש כזה לרחוב צר, כדי להפחית את מהירות המכוניות בפניה אל הרחוב הצר.

המצב בישראל: ביצוע איטי ולא איכותי

קצב הסלילה השנתי בישראל נמוך מאוד ועומד על כ-32 ק"מ בשנה. יוצאת הדופן היא תל אביב, שסוללת יחסית במהירות, ובשנת 2020 למשל סללה מחצית מהפיתוח הלאומי.

חלק מההנחיות במדריך מיושמות בישראל אך רבות מהן לא. אמנם ישראל היא מדינה שבה מזג האוויר נחשב נוח יחסית לרכיבה, ורבות מעריה מישוריות בוודאי לאורך מישור החוף, אך נתיבי אופניים על חשבון נתיבים לרכב הפרטי כמעט ולא נבנים. במרבית הערים המהירות המותרת היא מהירות גבוהה 50 קמ"ש והכביש מאפשר לנהג לנסוע גם במהירות גבוהה מהמותר בחוק, ולכן מחויבת הפרדה מוחלטת שמקשה על יצירת תשתית האופניים ואורכת זמן רב יותר.

כדי ליישם עקרונות אלו יש להוריד משמעותית את מהירות הנסיעה לא רק באמצעות תמרור אלא גם באמצעות שינויים גאומטריים בכבישים שגם הם יכולים להתבצע במהירות כמו הגדלת שוליים בפניות כדי לאלץ פנייה איטית עם שדה ראיה גדול יותר, החלת "דיאטת כבישים" והרחבה על חשבונם של מדרכות ויצירת תשתיות אופניים על חשבון נתיבים קיימים, ניתן גם להצר את נתיבי הרחב הפרטי שיחייבו נסיעה איטית יותר.

אבל בישראל, פעמים רבות כדי לא להאט את תנועת כלי הרכב הפרטי, בוחרים בביצוע שבילים מופרדים גם במקומות שניתן לחסוך זאת. שבילים כאלה עולים הרבה יותר כסף, הם מסובכים מבחינה הנדסית, והם מבוצעים ברשלנות כשהם מסתיימים לפני הצמתים ומאלצים את הרוכבים לסכן את עצמם בקונפליקטים מול המכוניות. השבילים גם "תופסים" יותר מקום מרוחב הדרך ולכן פעמים רבות מוותרים עליהם - ובכך מסכנים את הרוכבים עוד יותר.

ליאור שטיינברג, מייסד חברת התכנון העירוני Humankind בהולנד, שמעורב גם בפרויקטים בישראל, מסביר ש"אנשים בכל העולם דומים, ואופניים בכל העולם בנויים אותו דבר. לכן, אין סיבה שרדיוס הפנייה, רוחב השביל, או מיקום הנתיבים יהיה שונה".

לדבריו, ברוב מדינות העולם יש חוסר ניסיון בתחום האופניים ולכן בעזרת כללי עיצוב אחידים, ערים בכל העולם יוכלו לבנות תשתיות אופניים על בסיס ידע שנצבר במשך עשרות שנים.

"לישראל יש את האפשרות להיות מעצמת אופניים בינלאומית: היא קטנה, צפופה, שטוחה ברוב המקומות, ובעלת אוכלוסייה צעירה. לעומת דנמרק והולנד, גם יש בישראל מזג אוויר נעים כל השנה מלבד חודשי הקיץ. אבל כשחם מדי, אופניים חשמליים עושים את העבודה".

נתיבי אופנים באמסטרדם.  המעבר לנסיעה באופנים עלה גבוה בסדר העדיפות של הערים / צילום: Shutterstock

ואולם שטיינברג מצנן את ההתלהבות: "לצערי, הסיבה שישראל לא הופכת לכזו טמונה בשתי בעיות: יהירות ופחד. במקום להעתיק את הפתרונות המוכחים, ממציאים הכל מחדש, וזה לא עובד. בפרויקטים שבהם אני עובד בארץ, אני מנסה לא להמציא כלום. אני לוקח את הפתרון ההולנדי ומתאים לחוקים בארץ.

"הסיבה השנייה היא שמקבלי החלטות ופוליטיקאים מפחדים לקבל החלטות אמיצות, כמו הסרת מקומות חניה, צמצום נתיבי נסיעה והסרת פניות חופשיות ימינה למכוניות. אם יאזרו אומץ ויבינו שהם מתכננים לא רק לבעלי המכוניות, אלא לרוב הדומם והחלש שלא יכול לנהוג, הם יגלו במדריכים אלה פתרונות שיהפכו את העיר שלהם לנקייה, שקטה, שוויוניות, ומשגשגת".

המדריך העולמי ממליץ על הפרדה זמנית בין נתיב האופניים לבין נתיבי המכוניות באמצעות אדניות, קונוסים ובטונדות ושימוש בצבעים, אך בישראל רבים מאמצעים אלו אסורים על פי ההנחיות, דבר שמעכב את הביצוע. לעומת זאת, ההנחיות כן מאפשרות פניה ימינה של רכב פרטי במקביל לנסיעה קדימה של רוכב האופניים שטיינברג מסביר שבכך הן מעמידות אצ הרוכב בסכנת חיים משום שלנהג אין מספיק שדה ראייה כדי להבחין בו.

 

נקודות לאופטימיות: חלק מהתקציב התקבל

יש גם נקודות לאופטימיות: במשרד התחבורה מגובשת תוכנית אב ארצית להכשרת תשתיות אופניים שבמסגרתה נבדקו כמה קילומטרים של צירי רכיבה נדרשים בכול הארץ באזורים הבנויים והאומדן התקציבי לצורך ביצוע הרשת כולה הוא 8 מיליארד שקל. התקציב חולק לחומשים במסגרת של 2 מיליארד שקל לכל חומש. מתוכנית האב הלאומית ייגזרו רשתות אופניים לתל אביב, לחיפה, לירושלים, לבאר שבע וכן תושלם רשת למחוז המרכז.

התקציב שניתן לחומש הקרוב משקף השקעה של 39 שקל לתושב לעומת 10 שקלים קודם לכן. כדי להשלים את הרשת יידרש תקציב דומה גם לשלושת החומשים הבאים. לשם השוואה, במדינות אחרות משקיעים יותר אף כי יש בהן כבר רשת די מפותחת של תשתיות רכיבה. למשל, אנגליה משקיעה 50 שקל לתושב, גרמניה משקיעה 32־70 שקל לתושב והולנד 138 שקל. במסגרת העבודה על תוכנית האב, נבנה בימים אלו גם מדריך אחוד להכשרת נתיבי ושבילי אופניים שיהיה מחייב לכל הפרויקטים בארץ.

הנחת העבודה שבייסוד תוכנית האב הלאומית היא שניתן יהיה להגיע לאחוז פיצול נסיעות בשיעור של 10% באמצעות רכיבה על אופניים לעומת 1% בלבד היום.

ואולם, כפי שמוכיח המדריך האירופי, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, שבהם ישראל כאמור מפגרת. האתגר הגדול הוא להוציא לביצוע פרויקטים מסוג זה ברשויות מקומיות תוך ויתור נדרש בחלק גדול מהמקרים על מקומות חניה ועל נתיבים לרכב הפרטי.

הרשויות המקומיות, למעט תל אביב, לא הוכיחו עד כה נכונות לסלול שבילי אופניים אף שלחלקן תוכניות אב מאושרת זה שנים. אמנם משרד התחבורה חותם על הסכמים מול רשויות מקומיות לסלילת שבילים, אך ספק אם אלו יבוצעו בכלל ובפרט בשנה וחצי הקרובות עד לבחירות המקומיות. הפוטנציאל העצום, שמצליח להתממש ברבות מערי העולם בשנתיים האחרונות - נעצר בישראל בגבולות תל אביב.

תגובה: "מקדמים תחבורה בת־קיימא"

ממשרד התחבורה נמסר: "המשרד השלים בשנת 2020 את ההנחיות לתכנון תשתיות רכיבה על אופניים. במסגרת עבודה זו נשקלו כלל הסדרי התנועה הנהוגים באירופה. בעוד שבמדינות נבחרות באירופה השימוש באופניים כאמצעי תחבורה בשימוש יומיומי הוטמע בהרגלי הנסיעה של כלל משתמשי הדרך, בישראל נוכחות האופניים ככלי תחבורה מרכזי במרחב התחבורתי נמצאת בשלבי הטמעה מוקדמים. על כן, רבים מהסדרי התנועה הנהוגים במדינות אלו אומצו גם בהנחיות של משרד התחבורה, במטרה לקדם את תרבות הרכיבה היומיומית בישראל. בימים אלו מקדם המשרד נספחים משלימים להנחיות התכנון הכוללות התייחסות לרציפות בצמתים קיימים ולמימוש תשתיות טקטיות באמצעות צבע והתקני דרך מגוונים".

זווית אחרת / זבנג וגמרנו: "חייבים לעשות את זה בבת אחת ולא בשלבים"

ג'יל וורן, מנכ"לית פדרציית רוכבי האופניים האירופאית (ECF), ארגון הגג של יותר מ־70 ארגוני רוכבים באירופה ומחוץ לה, השתתפה בהצגת מדריך תשתיות האופניים בכנס ה־ITF. בראיון לגלובס אומרת וורן, "אנחנו רואים יותר מודעות לחשיבות של התניידות פעילה - הליכתיות ורכיבה על אופניים - באופן בטוח יותר. בראש ובראשונה זה אומר להפריד את הרוכבים מהמכוניות. הסיבה מספר אחת שאנשים נוקבים בה כשהם נשאלים מדוע הם לא רוכבים יותר על אופניים היא תחושת הביטחון ולכן ברור שתשתיות רכיבה מופרדות הן גורם חשוב בתחושת הנוחות והביטחון של רוכבים בהחלטה אם לרכוב".

מנהיגים רבים מצהירים שהם רוצים תשתיות אופניים, אבל איך מוודאים שזה באמת יקרה?

"כשאתה מתעדף התניידות פעילה כמו הליכה או רכיבה על אופניים, ההעדפה הזו צריכה להיתמך בתוכנית ברורה עם תקצוב ברור. אנחנו צריכים להבין שיש דרך לעשות - בשינוי המחשבה והגישה כמו גם בשינוי מדיניות הקצאת המשאבים. במשך שנים המכוניות תפסו יותר ויותר מקום דומיננטי בערים שלנו ולאחרונה סגן ראש עיר גדולה באירופה אמר לי ש־70% מהשטח בעירו מוקצה למכונית. כלומר לכבישים ולחניות, וזה שטח ענק. המצב דומה בהרבה מאוד ערים אחרות. אנחנו צריכים לחשוב איך מקצים מחדש את השטח לאנשים עצמם - אם זה באמצעות הליכה או באמצעות רכיבה על אופניים כי כולנו בסוף הולכי רגל".

וורן מסבירה כי ראשי עיר חוששים מאוד מחלוקת המשאב הציבורי להולכי הרגל, לרוכבי האופניים ולמשתמשי התחבורה הציבורית אבל יש לה גם הצעה לפתרון: "ראשי ערים רבים רוצים ליישם מדיניות לקידום הליכה ורכיבה ולייצר ערים יותר חיות ותוססות אבל הם לעתים קרובות מספרים שהחלק הקשה ביותר הוא תגובת הנגד והרתיעה בזמן ההודעה על השינוי או כשמתחילים לבצע את העבודות כשנלקחים מקומות חניה מתושבים.

"לכן, כשראשי עיר שעשו צעדים כאלו מייעצים לעמיתיהם הם אומרים - אם אתה עושה משהו כזה, אתה חייב לעשות אותו בבת אחת ולא בשלבים כי אנשים אמנם יתרעמו אבל יסתגלו לזה ובהמשך רובם גם יאהבו את זה ולא ירצו לשוב לאחור".

"יש הרבה תועלות לרכיבה על אופניים", אומרת וורן, "החל מתועלות סביבתיות של הפחתה בפליטות המזהמות דרך תועלות בריאותיות עצומות של התניידות פעילה בשונה מישיבה במכונית. יש גם השפעות חברתיות כי הגישה להזדמנויות תעסוקתיות מתרחבת כמו גם למוסדות תרבות וחברה. רוכבים מוציאים יותר כסף בעסקים מקומיים ויש חיבוריות יותר טובה גם למקומות מרוחקים ולכן זו מדיניות טובה יותר מלרדוף אחרי עוד כבישים למכוניות".

עוד כתבות

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים ל-2 החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא ועמית גל את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הורים מהעשירונים העליונים: העובדים שיגדל להם הנטו ברפורמת מדרגות המס

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

מבצעים לעמיתי חבר ולמילואימניקים: חלק מההטבות אפשר להשיג גם בשוק החופשי

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

הלקוחה המפתיעה החדשה של התעשיות הביטחוניות מישראל

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע