גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שיצא לבדוק מי באמת משלם על העלאת שכר המינימום

זינוק דרמטי באבטלה? פיטורים המוניים? זה דווקא לא מה שקורה כשמעלים את שכר המינימום ● הכלכלן פרופ' אטילה לינדנר יצא לבדוק איך העלאת שכר המינימום באמת משפיעה על הכלכלה, וחזר עם מסקנות חשובות ומפתיעות ● ראיון בלעדי על שורת מחקרים רותחים מהשטח

מי באמת משלם על העלאת שכר המינימום / צילום: Shutterstock
מי באמת משלם על העלאת שכר המינימום / צילום: Shutterstock


הכתבה הוקלטה בספרייה המרכזית לעוורים ולבעלי לקויות קריאה

ב־1 בינואר 2015 התחולל בגרמניה אירוע מרחיק לכת: באיחור אלגנטי, אחרי מדינות רבות, נכנס לתוקף חוק שכר מינימום לאומי. עד אותו היום שכר המינימום נקבע במשא ומתן בין איגודי העובדים למעסיקים, אבל בשנת 2014 החליטו המחוקקים בגרמניה שהוא ייקבע בחוק. עבור פרופ' אטילה לינדנר הייתה כאן הזדמנות: "זעזוע גדול כל כך", כפי שהוא מכנה אותו, הוא בגדר ניסוי לכלכלה. אלא ש"למרות החששות של הרבה כלכלנים ששכר המינימום יגרום לאובדן משמעותי של מקומות עבודה" לינדנר ושותפיו למחקר מצאו כי "הוא דווקא עזר להוריד את אי־השוויון בשכר בלי לגרום לירידה בתעסוקה".

וזה לא הכול: במחקר, שהתפרסם ב־Quarterly Journal of Economics (2019), הם ראו שהיו עסקים שלא שרדו את העלאת שכר המינימום, בעיקר עסקים קטנים ולא יעילים שלא יכלו לשלם לעובדים שלהם שכר גבוה יותר. עם זאת, הבשורה לא כל כך נוראה, שכן העובדים שלהם פשוט עברו לעסקים גדולים ויעילים יותר שיכלו לשלם להם שכר גבוה יותר.

עבור כלכלנים זה נהדר: יש כאן הקצאה יעילה יותר של העובדים. אבל כשאני מתעכב בכל זאת עם לינדנר על אותם עסקים קטנים שנסגרו, הוא מציע לחשוב על הדברים אחרת. "אני יכול גם להפוך את השאלה שלך: האם אנחנו אוהבים את זה שיש בכלכלה הרבה עבודות גרועות עם שכר גרוע? האם אנחנו רוצים לחיות בכלכלה שבה אנחנו מסבסדים עבודות בשכר נמוך ודואגים שיהיו רבות ככל הניתן? העובדה הבולטת היא שכששכר המינימום בגרמניה עלה, מקומות העבודה לא נעלמו. העובדים עברו למשרות שמשלמות יותר".

לינדנר (39), פרופסור ביוניברסיטי קולג' לונדון, הוא תלמידו של הכלכלן דיוויד קארד, זוכה פרס נובל לכלכלה, שעמד בראש ועדת הדוקטורט של לינדנר. מאז סיים את לימודיו ב־2015 לינדנר חתום על שורת מחקרים במגזינים המקצועיים הנחשבים ביותר.

פרופ' דיוויד קארד, שלינדנר היה תלמיד שלו. מחקרו על שכר המינימום זיכה אותו בפרס נובל / צילום: Associated Press

אחד המאמרים האלה, שעסק בהשפעה של שכר המינימום על מקומות עבודה בשכר נמוך, תואר בידי כלכלן העבודה המוביל דיוויד אוטור (MIT) כעבודה הכי חשובה בנושא מאז העבודה של קארד ואלן קרוגר - שעליה זכה קארד בנובל.

בחודש שעבר ביקר לינדנר בישראל להרצאה בסדנה לכלכלה יישומית בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ביוזמת פרופ' ערן ישיב וד"ר אורן דניאלי ("יש הרואים בלינדנר החוקר החשוב ביותר בדורנו בנושא שכר המינימום", אומר דניאלי). זו הייתה הזדמנות לדבר איתו על מחקריו המדוברים.

מחקרים על שכר המינימום, הוא אומר בראיון ל־G, יכולים לעזור לנו להבין את המגבלות של התיאוריה הכלכלית הסטנדרטית, וכך להבין את שוק התעסוקה טוב יותר ולעזור לתכנן מדיניות יותר טובה. "במציאות של אי־שוויון גדל ומשכורות קפואות שכר מינימום עלה ככלי מדיניות מרכזי, בין היתר כי הוא משפיע על האנשים הפגיעים ביותר".

ארה"ב: "שום אינדיקציה לאפקט שלילי"

במשך עשורים, מספר לינדנר, משלה בקרב כלכלנים התפיסה שלפיה שכר מינימום גבוה יותר יוביל לאבטלה גבוהה יותר. "שכר מינימום הוא מדיניות מאוד פופולרית. רוב סקרי דעת הקהל מראים שחלק גדול מהציבור בעד סוג כלשהו של שכר מינימום. אלא שבקרב הכלכלנים יש הרבה יותר סקפטיות, בין היתר בגלל שמבחינת מקצוע הכלכלה מדובר בהתערבות רדיקלית במחירים - והשכר הוא בסופו של דבר מחיר העבודה".

אטילה לינדנר / צילום: תמונה פרטית

הדיון הזה היה הרקע למחקר של קארד וקרוגר, אז שני כלכלנים צעירים מפרינסטון, שהחליטו לבדוק מה קורה כשמעלים את שכר המינימום. הם עשו זאת באמצעות ניסוי טבעי ב־400 סניפים של בורגר קינג, KFC, וונדיז ורוי רוג'רס - רשתות מזון מהיר שרבים מהעובדים בהן מועסקים בשכר מינימום.

"הם השוו בין ניו ג'רזי, שבה שכר המינימום עלה בתחילת שנות התשעים, לפנסילבניה, בצד השני של הגבול, שבה לא היה שינוי בשכר המינימום. הם בדקו את ההשפעה על התעסוקה בשני האזורים, והרעיון המרכזי היה שבגלל שהם קרובים זה לזה מדובר כמעט בשוק עבודה אחד". לכאורה אפשר היה לצפות שהעלאת שכר המינימום בניו ג'רזי תפגע בתעסוקה, בהשוואה לפנסילבניה. אבל זה לא מה שקרה. "קארד וקרוגר מצאו שהתעסוקה לא קטנה, אלא אפילו גדלה (אם כי באופן לא משמעותי -א"פ)".

הממצאים של השניים, ממשיך לינדנר, היממו את אנשי המקצוע, שלא היו מוכנים שניתוח פשוט כזה "ישמש לדחיית תיאוריה בסיסית בכלכלה. הייתה הרבה התנגדות, כל מיני ביקורות אמפיריות. הם ענו כמעט לכולן. בשורה התחתונה זה פתח קו מחקרי שבו כלכלנים בדקו תרחישים באופן אמפירי, ואז השתמשו בנתונים כדי לחקור מודלים של שוק העבודה בשכר נמוך".

לינדנר נכנס לתמונה יותר משני עשורים אחרי קארד וקרוגר, והמחקר שלו ושל עמיתיו מ־2019 הוא כבר מסדר גודל אחר: הוא בוחן את כל שינויי שכר המינימום הגדולים בארה"ב מתחילת שנות השמונים ועד 2016.

"ארה"ב היא מעבדה ממש נחמדה", הוא מסביר. יש בה, כזכור, 50 מדינות נפרדות, שביניהן שוררים לעתים הבדלים בשכר המינימום, וההבדלים האלה מאפשרים להשוות בין מדינה שבה שכר המינימום עלה למדינה דומה לה שבה הוא נותר ללא שינוי. לינדנר ועמיתיו בחנו לא פחות מ־138 מקרים כאלה.

מה היה הממצא העיקרי שלכם?

"מצאנו שגם אם מתמקדים בשינויים הגדולים ביותר בשכר המינימום לא מוצאים שום אינדיקציה להשפעה שלילית משמעותית כלשהי על האבטלה. זה מעיד שעדיין לא הגענו לנקודה שבה שכר המינימום עושה יותר נזק מתועלת".

בשלב הזה לינדנר מוסיף הערה: המחקר שלהם השתמש בכל מקרי שכר המינימום עד 2016, שבהם הוא עמד על 37% עד 59% מהשכר החציוני, "אבל השינויים האחרונים בשכר המינימום הם לרוב גדולים מאלה שראינו בעבר, ויש דיון ערני ומתמשך בשאלה אם נתחיל לראות השפעות שליליות שלהם". העלאות שכר המינימום עד 2016, בכל אופן, לא הביאו לזינוק באבטלה. "מובן שהממצא הזה ספציפי לארה"ב", מדגיש לינדנר, "אבל גם במדינות אחרות לא מוצאים שלשכר המינימום יש אפקט שלילי ענקי על התעסוקה".

במאמר של לינדנר ועמיתיו היה עוד חידוש: במקום להסתכל על שיעור התעסוקה הכללי, החוקרים הסתכלו על כל העובדים, אבל חילקו אותם לקבוצות, לפי השכר שלהם. כך הם הגיעו מסקנה: חלק מהמחקרים שקבעו בעבר שלשכר המינימום יש השפעה שלילית על התעסוקה עשו זאת בכלל בגלל שינויים לא קשורים, שהתרחשו בצמרת סולם השכר. "לא סביר ששינוי בשכר המינימום יגרום לשינוי גדול במשרות שמשלמות פי שלושה משכר המינימום מבלי שתהיה לו השפעה בתחתית", אומר לינדנר, ולכן יכול להיות שההסבר טמון בשינויים נוספים במדיניות, שהגיעו עם שכר המינימום: למשל שמחוקקים דמוקרטים העלו את שכר המינימום וגם את המיסוי ברמות השכר הגבוהות.

עובדת במספרה בקליפורניה. ''שכר המינימום לא משפיע על התפוקה במגזרים שלא חשופים לתחרות מחו''ל'' / צילום: Associated Press, Jae C. Hong

מי משלם כששכר המינימום עולה?

לפי הנתונים מארה"ב, העלאת שכר המינימום (עד גבול מסוים) לא מביאה לגידול באבטלה. ובכל זאת: אם העובדים מקבלים שכר גבוה יותר, מי משלם על כך?

לשאלה הזאת לינדנר מוצא תשובה במולדתו, הונגריה. "בתחילת שנות האלפיים הייתה העלאת שכר מינימום ענקית בהונגריה", הוא מספר. שכר המינימום שם הוכפל בתוך שנתיים, ומיקם אותה ברמה בינונית־גבוהה (ביחס לשכר החציוני) בעולם.

"זה היה הלם גדול לחברות", אומר לינדנר. ההכפלה של שכר המינימום חייבה את המעסיקים להגיב מיידית וסיפקה לו ולשותפו ד"ר פיטר הרשטושי שפע נתונים, שהתוצאה שלהם היא מחקר שהתפרסם ב־American Economic Review היוקרתי.

"מצאנו תוצאות דומות לתוצאות המוכרות", אומר לינדנר. למרות הזינוק הדרמטי בשכר המינימום, הוא מסביר, רוב החברות אכן העלו את השכר ולא פיטרו את העובדים. "רוב ההשפעה הייתה על משכורות ומעט מאוד על תעסוקה, וזה אומר שעלות התעסוקה הכוללת עלתה די משמעותית. אבלזה צריך לרדת מאיפשהו - או בדמות רווח קטן יותר או העלאת מחירים שתביא להכנסות גדולות יותר".

בפועל לינדנר ושותפיו למחקר מצאו שהחברות גלגלו אל הצרכנים 80% מהעלייה בשכר המינימום באמצעות העלאת מחירים, וספגו בעצמן 20% מהעלות באמצעות קיטון הרווחים.

חלק מהעניין, הוא מסביר, הוא שלמרות עליית המחירים המכירות לא הושפעו כמעט. איך מסבירים את הנכונות של הצרכנים לשלם? זה מביא אותנו לחלק השלישי של המחקר של לינדנר, שבו הוא בדק באיזה חלק של הכלכלה עובדים בשכר מינימום. "מסתבר שרוב העובדים בשכר נמוך מועסקים במגזר השירותים הבלתי סחירים - קמעונאות, מסעדות, מלונות, שירותי ניקיון, כאלה שלא קל לייבא. וכשמעלים את שכר המינימום במגזר הזה, המחירים עולים והתפוקה לא יורדת. הצרכנים סופגים את העלאת המחיר.

"לעומת זאת, אם מסתכלים על המגזר התעשייתי הסחיר (כזה החשוף לתחרות מעבר לים - א"פ), מקבלים תמונה שונה מאוד. כמעט כל ההשפעה השלילית על התעסוקה בהונגריה הגיעה מהסקטור הזה. כשהם העלו את המחירים, התפוקה שלהם ירדה בהרבה".

מה מסביר את ההבדל?

"השוק העולמי הרבה יותר תחרותי. חברה שהעלו לה את שכר המינימום ומעלה את המחירים - אצל המתחרים שלה במדינות אחרות אין שינוי, וזה מקשה עליה לגלגל את שכר המינימום לצרכנים".לפי לינדנר, "ברוב הכלכלות המתקדמות במערב הייצור בשכר נמוך כבר עבר למקום אחר", למשל לסין. "בהרבה מדינות מספר המשרות בשכר נמוך בתעשייה כל כך מועט, עד שלעלייה בשכר המינימום לא תהיה השפעה שלילית שצריכה להדאיג אותנו יותר מדי".

בוא נחזור לממצא המרכזי של המחקר: הלקוחות משלמים על העלאת שכר המינימום, כולל האנשים שמרוויחים שכר מינימום בעצמם.

"קודם כל, הלקוחות לא משלמים על הכול, אלא על נתח גדול, 80%. מלבד זאת, כשאנחנו מסתכלים על הנתונים בהונגריה אנחנו לא מוצאים עדויות שאנשים עניים מושפעים יותר מאנשים עשירים. החשיפה (לעליית המחירים - א"פ) בקרב האוכלוסייה היא עקבית. כלומר, נתח ההכנסה של העשירים שמושפע מהעלאת שכר המינימום דומה לזה של העניים.

"אבל אתה צודק שיש כאן אלמנט חלוקתי. כשהלקוחות משלמים יותר, עובדי השכר הנמוך מושפעים מזה יותר. השאלה היא אם זה משהו שדעת הקהל בחברה תומכת בו, והרבה סקרים מראים שכן. יש הרבה פחות תמיכה לחלוקה מחדש באמצעות קצבאות רווחה - כי חלקן הולכות לאנשים שלא עובדים, וזה הרבה יותר מקטב פוליטית. בהקשר של שכר המינימום, להבדיל, יש חלוקה מחדש לקבוצת העובדים בשכר הנמוך ביותר, וזה משהו שזוכה לעתים קרובות לתמיכה. זה פופולרי".

חברות גדולות מתחזקות, עסקים קטנים נסגרים

אבל להעלאת שכר המינימום יש עוד השפעות. לפי המחקר של לינדנר ועמיתיו על גרמניה, היא גם מחזקת חברות גדולות ויעילות יותר על חשבון עסקים קטנים.

"את ההסתכלות הסטנדרטית על שוק העבודה אפשר לסכם באמצעות שלוש הנחות מפתח", מסביר לינדנר את התפיסה שהובילה כלכלנים בעבר להתנגד להעלאת שכר המינימום. "הראשונה היא ששוקי העבודה בשכר נמוך הם מאוד תחרותיים; השנייה היא שעבודה בשכר נמוך היא במידה רבה אחידה: אם אני מנקה טוב בחברה אחת אני אהיה מנקה טוב בחברה שנייה; וההנחה השלישית היא שמבחינת העובד העבודות האלה זהות - לנקות זה לנקות, ולא באמת משנה איפה.

אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה לשעבר. ''שכר המינימום שהכניסה לחוק לא פגע בתעסוקה'' / צילום: Odd Andersen

"בהתבסס על ההנחות האלה אפשר להסיק שבשיווי משקל תחרותי, ההיצע והביקוש ייפגשו ויהיו יעילים. וכשאתה קובע שכר מינימום אתה שובר את שיווי המשקל, כלומר אתה עובר למצב שבו המחירים גבוהים מדי, הביקוש לעבודה נמוך מדי, ויש הרבה עובדים שלא מסוגלים למצוא עבודה. וזה לא יעיל: העובדים האלה היו שמחים למצוא עבודה, והחברות היו מסוגלות לשלם להם, אבל הן לא יכולות בגלל הפיקוח על השכר".

אבל האם שוק העבודה מתנהג ככה במציאות? לא בדיוק. לדברי לינדנר, שוק העבודה בשכר נמוך אכן תחרותי, אבל המודל הסטנדרטי לא מביא בחשבון את הכוח שיש למעבידים. "ההנחה שלפיה מקומות העבודה אחידים לא נכונה. אם למשל אני גר מחוץ לתל אביב, אז המסעדה שקרובה אליי היא מקום עבודה טוב מבחינתי, כי אני לא צריך לנסוע. אבל לאנשים שגרים בתל אביב זו מסעדה גרועה לעבוד בה. ובמקומות עבודה יש בוס, יש עובדים אחרים, יש סגנון, יש שעות עבודה. כל הדברים האלה הופכים את מקומות העבודה למאוד שונים מנקודת המבט של העובדים". השוני הזה בין מקומות העבודה הוא קריטי, כי הוא נותן להם מה שנקרא 'כוח שוק' כלפי העובד, ומאפשר למעסיקים לשלם לעובדים מעט פחות.

בתיאוריה, מסביר לינדנר, החברות אמורות לשלם לעובדים שלהן את מה שהם מכניסים, כלומר את הפריון שלהם. אבל במצב שבו לחברה יש כוח שוק היא יכולה לשלם לעובדים מעט פחות וככה להרוויח מעט יותר. "אפילו אם חברה קובעת את השכר מעט מתחת לרמת השוק, יהיו עובדים שיגידו שהם מוכנים לעבוד שם בגלל שזה קרוב למקום המגורים שלהם, או שהם אוהבים את הסגנון של החברה או את הבוס, או שיש להם חברים שעובדים שם. וזה נותן לחברות כוח בקביעת המשכורות".

עם הרקע הזה לינדנר חוזר לשכר המינימום. העובדה שחברות מסוגלות לנצל את הכוח שלהן וליצור פער בין הפריון של העובד לשכר שהוא מקבל אומרת שיש בידיהן יכולת לספוג את העלאת שכר המינימום בלי לפטר.

וזה בדיוק מה שהמחקר מוצא בגרמניה, שבה עמדו לרשות לינדנר ושותפיו נתונים שאפשרו להם למפות את הקשר בין עובדים למעסיקים ולגלות מה קרה לעובדים בתחתית התפלגות השכר אחרי כניסת חוק שכר המינימום ב־2015.

מה מצאתם?

"בהתאם לתחזית העובדים מתחילים לעבור 'למעלה'. החברות הפחות יעילות יוצאות מהשוק (כלומר נסגרות - א"פ), והעובדים שלהן עוברים לחברות יעילות וטובות יותר, ומקבלים שכר גבוה יותר. יש הקצאה מחדש של עובדים מחברות שמשלמות מעט לחברות שמשלמות יותר".

זה לא אומר שהשוק הופך ליותר ריכוזי?

"זה לא מובן מאליו. אנחנו מוצאים שחברות גדולות כמעט לא מושפעות משכר המינימום, חברות בינוניות צומחות מעט וחברות מאוד קטנות יוצאות. וגם אם יש גידול מסוים בריכוזיות, זה לא מאפשר לחברות לדחוף למטה את השכר (כי יש שכר מינימום -א"פ)".

אבל בכל זאת, החברות שיוצאות מהשוק הן עסקים משפחתיים, אנשים מהשורה שנאלצים לסגור.

"זה מה שקרה בגרמניה. חלק מהעסקים הפחות יעילים יצאו בעקבות קביעת שכר המינימום. האם זה דבר טוב או רע? תלוי בסדר העדיפויות. אם אתה חושב ששווה לשמר את העסקים הקטנים האלה כדי להוריד את השכר של העובדים בשכר הנמוך ביותר - אז אפשר לעשות את זה". מלבד זאת, מוסיף לינדנר, כשמדובר בעסקים לא רווחיים שנמצאים באיזון כל דבר יכול לדחוף אותם לסגירה, כולל העלאת מסים.

אני שואל את לינדנר על חלופה החביבה על שר האוצר ליברמן: במקום להעלות עוד את שכר המינימום, אפשר לתת מענק (כלומר מס הכנסה שלילי) לעובדים בשכר הנמוך ביותר. "הצעדים האלה משלימים זה את זה. אתה יכול להציג מס הכנסה שלילי, אבל אם זה לא משולב עם שכר מינימום, התוצאה תהיה ירידה בשכר העובדים. החברות ישתמשו בכוח השוק שלהן כדי לספוג את השינוי במדיניות המס".

האם עכשיו זמן טוב להעלאת שכר המינימום?

המחקרים של לינדנר מעוגנים בשטח, אבל כפי שהוא מדגיש, הכל תלוי בהקשר. אם עד לא מזמן נראה היה שאנחנו בעיצומה של התאוששות נמרצת ושוק עבודה רותח, עכשיו זה קצת פחות בטוח.

מה קורה כשמוסיפים את המצב המקארו־כלכלי לתמונה?

"זו שאלה מסובכת. לדעתי, המפגש של שכר המינימום עם המצב המאקרו־כלכלי הרבה יותר מוגבל ממה שרבים חושבים. חלק מהעניין הוא שלעובדים בשכר מינימום יש נתח מאוד קטן בכלכלה. יש הרבה עובדים בשכר מינימום - בארה"ב למשל זה 15% - אבל הם מרוויחים מעט, לכן החלק הכולל שלהם קטן מאוד. בהקשר האמריקאי 2%-3% מהתוצר הולכים לעובדים בשכר מינימום. אם אתה לוקח את החלק הזה ומעלה לו את השכר, יש לזה השלכות, אבל הן מאוד מוגבלות. לכן, למשל, לא הייתי חושש מאינפלציה בגלל זה.

"נוסף על כך, אפשר לטעון שאי־שוויון הוא סוגיה הרבה יותר משמעותית כשהשכר עומד במקום או כשהמחירים עולים. בהקשר האירופי, עם אינפלציה שמגיעה ממחירי האנרגיה, בעיות אי־השוויון עלולות להקצין. לי אישית לא תהיה בעיה לקנות מוצרים יקרים יותר או לשלם יותר על אנרגיה, אבל הרבה אנשים בתחתית שוק העבודה עלולים להיתקל בקשיים. כך שאם כבר, אפשר לטעון שאולי יש צורך גדול יותר בהעלאת שכר מינימום כשאנחנו ניצבים בפני עליות מחירים כאלה".

"יש לי רגשות מעורבים", מסכם לינדנר. "אבל בהינתן הראיות האמפיריות לגבי שכר המינימום, ובהינתן העובדה שלאנשים בתחתית התפלגות ההכנסות קשה יותר להתמודד עם הסביבה הכלכלית החדשה, אני נוטה לתמוך בניסיון לעזור לאנשים האלה באמצעות שילוב של שכר מינימום ומדיניות מס".

עוד כתבות

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור