גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ולדימיר פוטין ושי ג׳ינפינג באולימפיאדת החורף בבייג׳ינג 2022 / צילום: Alexei Druzhinin

המלים המפחידות ביותר של 75 השנה האחרונות? זה קל: 'מלחמת העולם השלישית'. הן התחילו להישמע מיד לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה. הן העניקו השראה ל'שעון גוג-ומגוג' של פיזיקאים, שהזהירו את העולם מפני שעת 'חצות'.

כשהשעון התחיל לתקתק, ב-1947, העולם היה רחוק כדי "שבע דקות מחצות". ב-1953 הוא התקרב כדי שתי דקות. ב-1991 הוא התרחק כדי 17 דקות (השיעור הגדול ביותר). מאז, הוא חזר והתקרב, עד שהגיע אל שתי דקות ב-2017. בשנה שעברה הוא עמד על "מאה שניות". אנחנו ממתינים לעידכון אוקראינה.

ב-1991, במעמד קבלת פרס נובל לשלום, מיכאיל גורבצ'וב, הנשיא האחרון של ברית המועצות, הכריז, "הסכנה של מלחמה גרעינית גלובלית חלפה למעשה". יורשי-יורשיו טרפו את כל הקלפים. ולדימיר פוטין גמר אומר לחזור ולהקים את האימפריה הרוסית. גנרל וולזי קלרק, המפקד העליון לשעבר של כוחות נאט"ו באירופה, אמר על פוטין עוד לפני שלושה חודשים ויותר: "עלינו להתחיל מן ההנחה שהוא יברך על ההזדמנות להשתמש בנשק גרעיני. מנוי וגמור אתו להפגין את נחישותו. הוא רוצה להפחיד את המערב. הוא חושב שיש לו יתרון גרעיני".

לפנים, גם כאשר הסכנה היתה מוחשית ואפילו מיידית, איש לא העז לאיים במלחמה בגלוי. עכשיו, המלים האיומות 'מלחמת העולם השלישית' נפלטות מעשה שגרה מגרונותיהם של נושאי כליו, בפוליטיקה ובתקשורת. הדיקטטור עצמו אינו חדל לרמוז על מלחמה לא-קונבנציונלית. ביום שבו פלש לאוקראינה הוא הזהיר את כל מי שינסו לעמוד בדרכו, ש"רוסיה תגיב מיד, והתוצאות יהיו מעבר למה שנראה אי פעם בהיסטוריה שלכם". שלכם.

להטביע את בריטניה, להרוס את חופי אמריקה

ביום השלישי של הפלישה, פוטין העמיד את כוחה הגרעיני של רוסיה ב"כוננות קרב". הוא אמנם לא עשה שום דבר התקפי, אבל הוא עורר במתכוון את הרושם שהוא שוקל מתקפת-מנע גרעינית, חריגה דרמטית מן ההיגיון של מאזן האימה בימי המלחמה הקרה.

השבוע נוספה חזית פוטנציאלית במלחמתו ההזויה של פוטין נגד אויבי רוסיה: קלינינגרד, המובלעת הרוסית הקטנה בין ליטא לפולין, על שפת הים הבלטי. ליטא, חברה באיחוד האירופי ובנאט"ו, אסרה על מעבר מוצרים, שעליהם חלות סנקציות של האיחוד האירופי. רוסיה הגיבה באיומים ובהזהרות.

לאחר שהמפקד החדש של צבא בריטניה הכריז בפקודת-יום, שבריטניה תגן על שלומן של כל חברות נאט"ו, כולל ליטא, גנרל רוסי, יבגני בוז'ינסקי, השיב בשידור טלוויזיה חי, כי אם בריטניה תצא למלחמה, היא "תחדל להתקיים פיזית... האי שלהם ייעלם, כך שאין לי מושג איפה הוא וצאצאיו יחיו".

אגב, את הדברים האלה הוא אמר ללא התרגשות, בטון ענייני ושקט לחלוטין. צפו-נא בווידיאו:

מרגריטה סימוניאן, העורכת הראשית של רוסיה היום' (RT), רשת הטלוויזיה הרוסית המשדרת לעולם, אמרה עוד לפני חודש, "או שאנחנו מנצחים, או שזה ייגמר רע לכל האנושות".

Russia Today head @M_Simonyan threatens nuclear armageddon (again) and instructs Russian parents to celebrate the fact that their kids can’t study abroad in the West or see the developed world anymore. "You’ll thank me later," she vows. pic.twitter.com/HF0B0I6z25

- Kevin Rothrock (@KevinRothrock) May 24, 2022

לסימוניאן הייתה השבוע ואריאציה על הנושא. היא הכריזה, בעקבות הפסקת הייצוא של חיטה ודגנים מאוקראינה לארצות רעבות באפריקה ובאסיה, כי "הרעב הוא תקוותנו... הוא יכריח אותם להסיר את הסנקציות ולהיות ידידינו, כי הם יבינו שאין להם בררה".

Margarita #Simonyan, editor-in-chief of RT, says frankly that she hopes for a famine. By organizing it, they hope to force the West to become friends with #Russia. pic.twitter.com/zRYmGFeKhv

- NEXTA (@nexta_tv) June 21, 2022

דיון בטלוויזיה הרוסית ב-30 במאי עסק בשאלה כיצד רוסיה תהרוס את שני החופים של ארה"ב, על מרכזי האוכלוסייה הענקיים שלהם; וכמה אוקראינים יהיה עליה לחסל. חבר ה'דומה' (פרלמנט), אלכסיי ז'וראבליוב, הסביר כי נחוצים רק שני טילים היפר-סוניים לכל חוף, "שום דבר לא יישאר, והפטרייה תהיה כה גבוהה שיהיה אפשר לראות אותה ממקסיקו".

ללמדך ששום דבר בהתפרצות הזו לא היה ספונטני, על המסך הענקי מאחורי ז'וראבליוב הוקרן שיגור של הטיל האמור, מדגם 'סארמאט', זה הידוע גם כ'שטן-2'. סארמאט עדיין לא נכנס לשימוש מבצעי, אבל בשבוע שעבר פוטין הודיע, כי הוא ייכנס לשימוש כזה לפני סוף השנה.

ז'וראבליוב גם הכריז, כי "חמישה אחוזים" של האוקראינים "אינם ניתנים לריפוי" מסטיותיהם ה"נאציות", ואין בררה אפוא אלא "לעשות להם דה-נאציפיקציה, זאת אומרת להרוס אותם".

עניין לנו באנשים שגמרו אומר לנצח במלחמה ויהי מה, גם אם העולם כולו ייחרב. יתר על כן, הם משוכנעים שהם יכולים לנצח במלחמה גלובלית. אני מנחש שמונולוג ממין זה שנשמע בטלוויזיה הרוסית, ונפוץ כמאכלת אש במדיה החברתית, לא נשמע מעולם בשום מקום.

On Russian state TV, they discuss not only what it would take to destroy the United States, but also how many Ukrainians have to be massacred. One lawmaker came up with a figure: 2 million. No one in the studio blinked or objected-including the host, who is himself a Duma member. pic.twitter.com/dqywGStxax

- Julia Davis (@JuliaDavisNews) May 30, 2022

"ראיתי את אויביי, והם תולעים"

אפשר לטעון שב-2022 העולם עומד על סף אסון היסטורי. כולנו חוטאים מפעם לפעם בהשוואות אמוציונליות או מכאניות עם שנות ה-30, אבל קשה להימנע מהן. כמעט כל האנציקלופדיות אומרות לנו, שמלחמת העולם השנייה פרצה באחד בספטמבר 1939, כאשר היטלר פלש לפולין. בעיני הרוסים "המלחמה הפטריוטית הגדולה" התחילה עם פלישת היטלר, ב-21 ביוני 1941. בעיני האמריקאים היא התחילה בשבעה בדצמבר 1941, היום שבו היפנים תקפו את פרל הרבור, וגררו את אמריקה אל המלחמה.

אבל במידה שמלחמת העולם השנייה אמנם הייתה מלחמת עולם, לא מלחמה אירופית, היא ראויה לתאריך פתיחה מוקדם בהרבה: יולי 1937, כאשר יפן פלשה לסין (הפלישה התחילה שנים קודם, אבל ב-1937 היא הפכה למלחמה, שהיסטוריונים מכנים "המלחמה הסינו-יפנית השנייה"). ביולי 1937, תשעה חודשים לפני שהיטלר סיפח את אוסטריה, התוקפנות היפנית בישרה את כל השאר, והפכה את העימות הגלובלי לבלתי נמנע.
ארה"ב לא חשה לעזרת סין, מפני שאז אמריקה היתה ננסית צבאית, ולא היה לה כל חשק להתערב במלחמות מעבר לים. אבל היא התחילה סדרה של עונשים כלכליים: ביטול הסכמי סחר, סגירת תעלת פנמה לשיט יפני, הקפאת נכסים יפניים, ולבסוף, בקיץ 1941, אמברגו נפט. פרל הרבור באה חמישה חודשים אחר כך, בקשר ישיר עם האמברגו.

בסתיו 1941, שתי המעצמות התוקפניות הגדולות של זמנן, גרמניה ויפן, עשו ניסיון נועז להפוך את הסדר העולמי על ראשו. באותו השבוע עצמו, הטנקים הגרמניים צודדו את צריחיהם בשערי מוסקבה ונושאות המטוסים היפניות איימו על החוף המערבי של ארה"ב.

קיץ 2022 אינו שווה ערך מדויק של סתיו 1941, אבל אין קושי לזהות את מרכיבי המשוואה. שתי מעצמות-על צבאיות, רוסיה וסין, שוחרות התפשטות טריטוריאלית בשם הצורך לתקן עוולות היסטוריות. רוסיה שואפת בגלוי לחיסול אוקראינה, והדיקטטור הרוסי מדבר בגלוי על רצונו לעשות מעשה פטר הגדול, ולהשתלט על חוף הים הבלטי.
הדיקטטור הסיני, שי ג'ינפינג, שואף בגלוי לבלוע את טייוואן הקטנה, הדמוקרטית והמשגשגת. הכנותיו הצבאיות נמצאות בהילוך גבוה. אפשר להניח, שפלישה סינית ממשמשת ובאה, לא בשבועות הבאים, אבל בהחלט לפני סוף העשור, אולי בתוך שנתיים-שלוש.

צבאית ופוליטית, הדמוקרטיות המערביות מוכנות עכשיו לאין ערוך יותר ממה שהיו ב-1939. אבל נכונותן עדיין לא הועמדה במבחן קריטי. שני הדיקטטורים סומכים על חולשת המערב, בין אם זו החולשה שהם מייחסים לכוח רצונו הקיבוצי, או החולשה שהם מייחסים למערכת הדמוקרטית בתור שכזאת.

ההיסטוריה מלמדת אותנו מה עושים דיקטטורים, המאמינים בחולשת אויביהם. "ראיתי את אויביי, והם תולעים", אמר היטלר לאנשי-סודו לאחר ועידת מינכן, ב-1938. כשהכריז מלחמה על ארה"ב, בדצמבר 1941, הוא חשב את אמריקה ל"ארץ-כלאיים", זאת אומרת מעורבבת-גזעים, ובתור שכזאת נרפית וּמוּעדת לתבוסה.

הוא טעה. אבל 55 מיליון בני אדם מתו, ורק בסוף המלחמה היה קצת נשק גרעיני. איך תסתיים מלחמה, שעשרת אלפים עד 12 אלף ראשי חץ גרעיניים מוכנים לשימוש בנקודת הפתיחה שלה?

עריצים בעלי הזיות משיחיות, ברוסיה ובסין, החליטו לממש את מה שהם חושבים לייעודן ההיסטורי של ארצותיהם באמצעות הפחדה וכפייה. נשק אולטרה-מודרני במחסניהם משכנע אותם שהם יכולים לנצח.