מייסדי פאגאיה - מימין: אביטל פרדו, יהב יולז'רי, גל קרובינר / צילום: ענבל מרמרי
מניית פאגאיה החלה להיסחר בנאסד"ק תחת הסימול PGY, לאחר שחברת הפינטק הישראלית השלימה את המיזוג שלה לחברת ה-SPAC האמריקאית EJF Acquisition Corp. שווי החברה בעסקה (EV, שווי פעילות) נקבע על 8.5 מיליארד דולר - מיזוג ה-SPAC השני בגודלו של חברה מישראל - ולא הופחת למרות הטלטלות האחרונות בשווקים.
החברה זוכה לקבלת פנים חמוצה במיוחד בוול סטריט, והמניה צונחת בשעה זו בכ-18%.
עם זאת, שיעורי הפדיון של משקיעי ה-SPAC (שהעדיפו לוותר על עסקת המיזוג ולקבל את כספם חזרה) היה ככל הנראה גבוה. החברה לא מספקת נתונים בנושא אך מציינת כי היקף הגיוס שלה היה 350 מיליון דולר, ומכיוון שבעבר היא דיווחה שסכום הגיוס ב-PIPE, ההנפקה הפרטית הנלווית למיזוג, עומד על 350 מיליון דולר, המשמעות היא שמכספי משקיעי ה-SPAC הקולט הסכום שהגיע היה זניח, אם בכלל.
פאגאיה (Pagaya) הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל גל קרובינר, מנהל הטכנולוגיה אביטל פרדו ומנהל ההכנסות הראשי יהב יולזרי. החברה פיתחה טכנולוגיה מבוססת למידת מכונה וביג דאטה שמאפשר ניתוח מידע לצורך הענקת אשראי על-ידי גופים מוסדיים ובנקים. פאגאיה מתמקדת בתחום החוב הצרכני בשוק האמריקאי, ומנתחת פרמטרים רבים הכוללים מידע מאקרו כלכלי ומידע על תנאי השוק, כחלק מתהליך החיתום וניהול הסיכונים של ההלוואה.
בשיחה עם גלובס התייחס קרובינר להשלמת המיזוג, על רקע הירידות האחרונות בשווקים, ואמר כי הוא חש "המון גאווה, זו הייתה עבודה שאי אפשר להסביר, ויש עכשיו שמחה אמיתית על הצלחה בימים מורכבים כאלה".
קרובינר מספר כי פאגאיה נוסדה במטרה לתת לאנשים בארה"ב יכולת לקבל אשראי . "אנחנו מאחורי הקלעים של הקצאת האשראי, עם טכנולוגיה ישראלית מאוד חזקה", הוא אומר. החברה מאפשרת את אספקת האשראי הנוסף ממשקיעים או מבנקים. "היה מסע של 6 שנים, שתפס מפנה בשנתיים האחרונות, עם צמיחה גדולה. החברה רווחית, מייצרת מזומנים, הכנסות גדולות והרבה ערך", אומר קרובינר.
"ה-SPAC של פרידמן הוא לא רגיל"
בספטמבר שעבר חתמה החברה על הסכם המיזוג עם ה-SPAC, שבראשו עומד עמנואל (מני) פרידמן, שהוא בעל ניסיון רב בשוק ההון והבנקאות בארה"ב, ולדברי קרובינר אחת הסיבות לכך היא ההבנה שפרידמן יכול לסייע לחברה "לפתוח דלתות" ולהרחיב את פעילותה, "להגיע לכל בנק בארה"ב", הוא אומר. לדבריו, לבנקים שאיתם החברה עובדת חשובה מאוד העובדה שהחברה הופכת לציבורית, בזכות השקיפות והרגולציה, וכן בזכות המאזן החזק שאליו יתווספו כעת עוד 350 מיליון דולר, כספי הגיוס. "אנחנו חזקים ויש הרבה הזדמנויות", אומר קרובינר.
למה בעצם בחרתם להתמזג ל-SPAC? כשהודעתם על המיזוג טרנד ה-SPAC בוול סטריט כבר התחיל להתקרר. לא שקלתם לעשות הנפקה רגילה (IPO)?
"היו דיונים ערים בבורד על השאלה. אבל החיבור של מני פרידמן היה מאוד משמעותי. זה לא SPAC רגיל, הוא רוצה לקחת חלק בחברה שנים קדימה".
שבוע לפני אסיפת בעלי המניות של ה-SPAC לאישור המיזוג, בנק ברקליס שליווה את ה-SPAC התפטר והתנער למעשה מהעסקה. עד כמה זה השפיע?
"אנחנו במערכת יחסים מצוינת עם ברקליס ועובדים איתם. ברקליס היה חלק כי הוא הוביל את הגיוס של ה-SPAC, אבל UBS ליווה אותם, ואותנו ליווה ג'יי.פי מורגן. לאחר שב-SEC התקבלו שורת רגולציות יותר מדויקות, בנקים לקחו פוזיציות שונות בנושא SPAC - גולדמן זאקס למשל יצא מכולם. ברקליס, בשיתוף איתנו ובהבנה, החליט שקצת פחות נכון לו להיות חלק. לא שמחנו על זה, אבל הבנו. לא נגרם לנו נזק".
עד כה, כל חברות הטכנולוגיה הישראליות שמוזגו ל-SPAC אשתקד חוו ירידות חדות בשווי, של עד קרוב ל-90%. גם מניית EJF, ה-SPAC שאתם מתמזגים אליו, ירדה בעשרות אחוזים בימים האחרונים. מה הציפיות שלך לגבי מחיר המניה?
"אנחנו לא מתעסקים עם זה. לצערנו או למזלנו, אנחנו לא שולטים ולא מתזמנים את מחירי המניות. חשוב להבין שהשאלה היא הטווח הארוך - מה יהיו הביצועים בעוד 5 שנים למשל".
אז איפה תהיו בעוד 5 שנים?
"נהיה אחד מהגופים היותר משמעותיים בתחום הפתרונות מקצה לקצה לבנקים. יכולות להיות מהפכות שלמות בתעשיות ענק כמו חיתום ונדל"ן, וזו תהיה בשורה גדולה לצרכן האמריקאי, והכל עם טכנולוגיה ישראלית. זו גאווה גדולה".
במצב הכלכלי הנוכחי, אנשים צריכים יותר אשראי? כתוצאה מבכך יש יותר ביקוש לפתרונות שלכם?
"זאת בדיוק הנקודה. בימים כאלה, בנקים וגופים אחרים מנסים למצוא פתרונות, מענה ללקוחות, והצורך לפנות לפאגאיה גדל".
היזמים כבר מכרו ב-200 מיליון דולר
בשנה שעברה, עוד טרם הליך המיזוג ל-SPAC, בוצעו מספר עסקאות סקנדרי שבהן בעלי מניות קיימים בפאגאיה מכרו חלק מהחזקותיהם, ושלושת היזמים כבר "נפגשו" עם כ-200 מיליון דולר. במרץ 2021, מכרה קבוצת ויולה מניות תמורת 31.5 מיליון דולר, ומייסדי החברה מכרו מניות תמורת סכום כולל של 86.5 מיליון דולר - מתוכם חלקו של פרדו במכירה היה 37.1 מיליון דולר, ואילו קרובינר ויולזרי מכרו כל אחד מניות ב-24.7 מיליון דולר.
עסקת סקנדרי נוספת בוצעה בקיץ 2021. ויולה מכרה מניות נוספות תמורת 43 מיליון דולר, והמייסדים מכרו מניות תמורת 85.4 מיליון דולר. גם במקרה זה היקף המכירות של פרדו היה גבוה יותר, 42.7 מיליון דולר, בזמן שקרובינר ויולזרי מכרו כל אחד מניות תמורת 21.3 מיליון דולר.
כעבור חודש בוצעה עוד עסקה, שבמסגרתה ויולה מכרה עוד מניות בתמורה ל-14.2 מיליון דולר, והמייסדים מכרו מניות ב-28.3 מיליון דולר - פרדו ב-10.6 מיליון דולר, קרובינר ויולזרי ב-8.9 מיליון דולר כל אחד.
בסך הכול, במהלך עסקאות הסקנדרי של 2021, ויולה מכרה מניות בכ-89 מיליון דולר, פרדו מכר ב-90 מיליון דולר, וקרובינר ויולזרי מכרו כל אחד מניות ב-55 מיליון דולר.
עם השלמת המיזוג, בהנחה של פידיון מלא, ויולה מחזיקה ב-22.2% מהון המניות מסוג A של פאגאיה, טייגר גלובל ב-16.7%, Oak ב-14.4% וכלל ביטוח ב-9.5%. המייסדים מחזיקים במניות מסוג B שנותנות זכויות הצבעה גדולות יותר.
במחיר המניה במיזוג, 10 דולר, שווי המניות של כל אחד מהמייסדים גבוה ממיליארד דולר, אולם יש לציין שכאמור מניית ה-SPAC הקולט ירדה משמעותית לאחרונה ונסחרה לפני השלמת המיזוג במחיר של כ-6 דולר. במחיר זה, החזקותיו של פרדו גבוהות ממיליארד דולר, והחזקותיהם של קרובינר ויולזרי עומדות על מאות מיליוני דולרים כ"א.
מנתונים שצירפה פאגאיה עולה כי ב-2021 הסתכמו הכנסות החברה ב-475 מיליון דולר, זינוק מ-99 מיליון דולר ב-2020. עסקאות הוניות שבוצעו השפיעו על השורה התחתונה שבה נרשם הפסד נקי המיוחס לבעלי המניות בסך 134 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של 4.9 מיליון דולר ב-2020. ה-EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) שמנטרל את השינויים ההוניים היה חיובי בסך 45.9 מיליון דולר, עלייה מ-16.2 מיליון דולר ב-2020.
תעודת זהות | פאגאיה
תחום פעילות: פינטק - הערכת סיכונים לנותני אשראי
היסטוריה: נוסדה ב-2016 על-ידי גל קרובינר (המכהן כמנכ"ל), אביטל פרדו (מנהל טכנולוגיות ראשי) ויהב יולזרי (מנהל הכנסות ראשי). בבעלי המניות הבולטים: הקרנות ויולה, טייגר גלובל, Oak וכלל ביטוח
נתונים: מעסיקה כ-800 עובדים. הכנסות 2021: 475 מיליון דולר, הפסד נקי 2021: 134 מיליון דולר, EBITDA 2021: 45.9 מיליון דולר