הר שיפון. הדבשת הכפולה: אחת לצבא, השנייה למטיילים / צילום: אורלי גנוסר
דרך העפר המובילה למרומי הר שיפון מתפתלת בתלילות ובכל עיקול מתגלה אותה פיסת נוף, אבל מעט אחרת, מתרחקת. כרמי ענבים מלבלבים בשלל ירוקים, לצד שדות מזהיבים מקיץ שהגיח, וכשכובשים את הפסגה מתגלה הנוף מדרום, מרחבים פתוחים אל האופק.
ההר, שחלקו בתוך שמורת טבע, מתנשא לרום של 971 מטרים, כ-150 מהם מעל לפני השטח, ומרחוק הוא נראה כדבשת כפולה - פסגה אחת לצבא, השנייה לשאר העולם. באחרונה הוקם תיאטרון קטן (חצי עיגול, בניגוד לאמפיתיאטרון, שהוא עיגול שלם) על מדרון הצופה אל יפי הגולן, להנצחת חטיבת 679 בקרבות הבלימה במלחמת יום כיפור. לצדו נותר מבוך של בונקרים ותעלות, שילדים (ומבוגרים) תמיד אוהבים לשוטט בתוכם ולתבל את הטיול בנופך של מסתורין.
הר שיפון הוא חולייה אחת בקו התלים הישראלי, רצף של הרים שהם תולדה של פעילות געשית, בחלקם הרי געש רדומים, השוכנים בצפון ומרכז רמת הגולן. ההתפרצות האחרונה התרחשה אמנם לפני כמה עשרות אלפי שנים, אבל אותותיה עדיין ניכרים בשטח, ושרשרת ההרים היא זיכרון רחוק מאז. בשטחי הרמה פזורים עשרות תלים געשיים כבויים, בולטים בנוף המישורי.
כ-16 מהם מנקדים את קו התלים, החל מתל סאקי שבדרום (גובה 494 מטרים) ועד הר רם שבצפון (1,185 מטרים). סמיכותם, כך טענו, יוצרת חיץ טבעי, שמונע מגייסות גדולים לחדור את השטח, טענה שלא עמדה במבחן במלחמת יום הכיפורים.
כשמביטים מראשו של הר שיפון לכיוון צפון, מבחינים בכיפותיהם הבולטות של שני הרים, האב והבן, אביטל ובנטל, שנוצרו מהתפרצויות געשיות משונות. התסריט הגיאולוגי של שני ההרים כרוך בלוע שנסתם מלבה קרושה וכל אחד מהם התנהג אחרת במהלך ההתפרצות.
הר אביטל התפוצץ וקרס לתוך עצמו, יוצר תוך כדי מכתש גדול המשמש היום כזירה חקלאית. הר בנטל התפרץ מהצד וקילוח לבה טרי יצר בו מעין מדרגה. פסגת הר אביטל סגורה למבקרים ולמרגלות המוצב יש נקודת תצפית יחידה. במרומי הבנטל יש חיים מלאים, שיירי מוצב, על כל המשתמע, נוף נפלא, אוויר צונן ובית קפה פופולרי, קופי ענן.
מבט לדרום-מזרח מגלה כיפה דמוית כיכר לחם עגלגלה - זהו הר יוסיפון, שבתמימותו אינו מסגיר דבר מהדרמה הגעשית שהתרחשה בו. הר פרס לעומתו, מספר על עברו דרך צורתו - חרוט אפר סימטרי גדול שבראשו לוע - קלאסיקה של הרי געש. ההר הוא חלק משמורת הר פרס, וממנו אפשר לראות בבירור שגם בצד הסורי ישנו קו תלים געשי, כנראה סדק מקביל שיצר ממזרח רצף של התפרצויות.
גם בצפון הגולן ניתן לזהות מקבץ תלים געשיים סמוכים בין הר ורדה, הגבוה שבהם (1226 מטרים), הר אודם, הר כרמים והר חרמונית, אך הנוף סביבם שונה במקצת, וכולל יותר שטחי חקלאות, בעיקר מטעי נשירים כמו תפוחים ודובדבנים, לצד שרידי יערות אלונים עתיקים כמו ביער אודם וסביבותיו. בשל המיקום הגבוה מזג האוויר נעים גם בקיץ ומכל הר נשקף נוף נהדר של הסביבה. הר רם, הצפוני שבחבורה, מתנוסס מעל עמק חקלאי עשיר בבוסתנים שמטפחים התושבים הדרוזים ובימים אלה מתרחש שיא קטיף הדובדבנים.
מפסגת ההר נוף מרגש - רכס החרמון מצד אחד ולמרגלותיו הכפר מג'דל שאמס ומדרום ברכת רם, לוע הר געש שקרס אף הוא ויצר קלדרה, מכתש געשי שאליו התנקזו מי תהום ויצרו אגם. גם בהר רם יש עמדות צבאיות מפעם, נבכי בונקרים תת-קרקעיים, אליהם מובילים גרמי מדרגות צרים ולמעלה רשת של תעלות מבוטנות ומוגנות בחומות בזלת.
אם תגיעו בימים אלה (עד 7.7), דעו שבמרחב הגולני מתקיים פסטיבל נהדר עם קולינריה, מוזיקה, סיורים מודרכים, טיולי אתגר, סדנאות ועוד (הקלידו "פסטיבל ארץ הגולן"). אטרקציה נוספת שימיה קצרים הן חוות הלבנדר שנמצאות בשיא תפרחתן כרגע. באמצע יולי ייקצרו הפרחים ויהפכו לשמן במיני מרקחות ותמרוקים. שלושה שדות סגלגלים מלהטטים את העין בקיבוץ עין זיון, במושב שעל ובמושב כנף, והם מבושמים בניחוח משכר.