גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האש שבוערת מתחת להתמוטטות הקריפטו

הקריסה של מטבעות קריפטו קרתה לאחר יצירה פרועה של כסף דיגיטלי חדש, משהו שאף פעם לא הסתיים בטוב בעולם המסורתי

מטבעות קריפטו / צילום: Shutterstock, 1maksim1
מטבעות קריפטו / צילום: Shutterstock, 1maksim1

אחד הלקחים הפשוטים ביותר מההיסטוריה של שוק המניות היא שחידושים לעתים קרובות מובילים לבועות ולקריסות, מפקעות צבעונים דרך תעלות ועד מסילות הברזל והאינטרנט. מה שפחות מובן הוא שחידושים פיננסיים נספרים פעמיים מבחינה זו, בגלל שכלים חדשים מגדילים את ההיצע של מה שנראה כמו כסף, ומאפשרים לבועה להתנפח - ואז גם הפיצוץ הרבה יותר רציני.

הבעירה והקריסה פנימה שקורית לאחרונה בעולם הקריפטו קרתה לאחר יצירה פרועה של כסף דיגיטלי חדש, משהו שמעולם לא נגמר טוב גם בעולם המסורתי.

השאלה מבחינת התומכים בקריפטו היא איזה לקח ללמוד מההיסטוריה. האם הביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים מתרסקים בגלל ההגזמות הרגילות המלוות קדמה חדשה בתחום הפיננסי? או שאולי יש בהם פגמים יסודיים שיגרמו להם בסוף להיות באותה קטגוריה כמו הקונכיות ששימשו פעם כמטבעות או מטבע הנחושת במשקל 20 קילו שהטביעה שבדיה, כשריד היסטורי? אני נוטה לאפשרות השנייה.

התפוצצות הבועה שונה הפעם

בואו נתחיל עם התפישה החיובית, עד כמה שניתן לומר זאת. הייתה בועה ענקית בביטקוין ובקריפטו באופן כללי, כשספקולטורים נכנסו לתחום באופן מסיבי, בשאיפה להתעשר. מה שהיה מודגש היה הכשלון ללמוד לקחים מההיסטוריה, כשביזור של המכשירים הפיננסיים (defi) המציא מחדש הרבה מהבעיות שרדפו את העולם הפיננסי המסורתי במשך מאות שנים, כמו מינוף יתר ואי התאמה בנזילות.

בינתיים, הכל כרגיל. תעמיסו יותר מדי מינוף, קחו הלוואות לטווח קצר כדי לממן מתן הלוואות לטווח ארוך יותר, ולרוב זה ייגמר באסון.

תומכי הקריפטו מצביעים על "חורפי קריפטו" בשנים קודמות שבסוף נגמרו בטוב, ואומרים שהמחירים ישתקמו. אבל התפוצצות הבועה פעם שונה, בגלל ביזור התחום הפיננסי.

בבועות והקריסות של העשור האחרון מחירי הקריפטו נדחפו מעלה וקרסו על בסיס רמת העניין בהם, כמו קלפים של פוקימון או ביני בייביז.

הביזור של התחום הפיננסי שינה הכל, בגלל שיצר מערכת בנקאות מקבילה לקריפטו - בלי כל המגבלות או רשתות הביטחון שהונהגו בעולם האמיתי בתגובה להתרסקויות בעבר. עכשיו אנחנו רק מתחילים לגלות חלק מהבעיות, כשברוקרים ובתי הלוואות מקפיאים משיכות, מאות מיליארדים במטבעות "יציבים" שאמורים להיות בעלי ערך קבוע נעלמים, ומינוף פרוע מוביל למכירות כפויות נרחבות.

לכל הפחות זה רומז שחורף הקריפטו החדש יהיה גרוע מהקודמים. הביזור האיץ את התנפחות הבועה, וכעת הוא מאיץ את בריחת האוויר ממנה.

האירוניה בכל זה היא שחלק מהמשיכה המקורית של הקריפטו הייתה התקרה על כמות הביטקוין שיכולים להתקיים, משהו שאמור למנוע את יצירת הכסף הבלתי מוגבלת שמדאיגה כל כך הרבה מבקרים של כסף שמדפיסות ממשלות, או כסף "פיאט". במקום היצירה הבלתי מוגבלת של ביטקוין, מה שקרה בקריפטו הוא התפוצה הבלתי נגמרת של מטבעות חדשים. המבנים החדשים של מתווכים ומכשירים פיננסיים מבוזרים מאפשרים לעשות שימוש חוזר או לתת הלוואות אפילו בביטקוין, והמשמעות היא שאנשים רבים חשבו שהם בעליהם של אותם מטבעות. בית ההלוואות Celsius Network הוא דוגמא קיצונית: מי שהפקידו ביטקוין ומטבעות אחרים שם קיבלו הבטחה לשיעורי ריבית גבוהים, אבל לא היו מסוגלים לקבל את המטבעות שלהם - שצלזיוס הלוותה הלאה - בחזרה.

במאה ה־19, גילה הבנק של אנגליה שהפרישה הפרטית של שטרות חוב עלולה להיות גדולה מהמגבלות על הדפסת כסף רשמית שנקבעה בגיבוי הזהב. בעלי מטבעות קריפטו מגלים כיום משהו דומה, כשהחידושים המוניטריים הביסו את הטענה החביבה עליהם, שערך הביטקוין נתמך בהגנה שלו מירידת ערך.

הבעיות בקריפטו אינן שטחיות

הבועות וההתרסקויות הגדולות ביותר בהיסטוריה המוניטרית הובילו להשמדה מלאה של מטבעות, וזה מה שכבר קורה לכמה ממטבעות הקריפטו החלשים יותר.

התקווה לקריפטו היא שהספקולנטים שהשתמשו ביותר מדי כסף שלוו הסתלקו מהתמונה, הפצת המטבעות נבלמה, המחירים תוקנו כלפי מטה ובאופן בסיסי, מטבעות קריפטו יכולים להמשיך בניסוי המוניטרי הגדול שלהם. כמובן, הם ירדו בשוויים, אך הם שרדו.

הצרה היא שהבעיות בקריפטו אינן שטחיות. הביטקוין התחיל בתקווה שיפעל כמקביל של שטרות ומטבעות, ויציע למוכרים את הביטחון של הידיעה שלא ניתן להפוך עסקה, שלא כמו בכרטיסי חיוב ואשראי. הוא כשל להמריא כמטבע עובר לסוחר, בגלל שהשימוש בו מסורבל ויקר. מטבעות קריפטו אחרים הם מעט יותר מעשיים לעסקאות, אבל כולם סובלים מבעיה בסיסית זהה: ככל שמשתמשים בהם יותר, העסקאות נעשות יקרות יותר כדרך לעשות רגולציה של הרשת. בדומה לאובר, בביטקוין עליית המחיר עם כמות השימוש מובנית באופי המטבע.

"מבחינה מסוימת התעבורה הצפופה היא מאפיין, לא פגם", אמר יון סונג שין, יועץ כלכלי ומנהל מחקר בבנק להסדרים בינלאומיים בבאזל. למטבעות נורמליים, "השפעות הרשת הן שככל שיצטרפו יותר, יהיה יותר שמח, אבל בקריפטו מושג בדיוק ההיפך, ככל שיש יותר משתמשים, הם נפגעים יותר".

הבנק להסדרים בינלאומיים הציג ביום שלישי תוכנית לאימוץ המאפיינים המוצלחים יותר של הקריפטו ושימוש בהם בדולרים דיגיטליים, ליש"ט או כל מטבע אחר שניתן להטביע באופן אלקטרוני על ידי בנקים מרכזיים.

זהב דיגיטלי? לא בטוח

הבעיה השנייה עם קריפטו: תומכי הביטקוין ניסו להתגבר על אי האפשרות להשתמש בו כמטבע עובר לסוחר על ידי מיתוגו מחדש כ"זהב דיגיטלי".

המשיכה של זהב בימינו היא שהוא מהווה מקלט בטוח בזמנים רעים, ולרוב משמש כגידור חלקי נגד אינפלציה. מחזיקי ביטקוין גילו שלא רק שהוא לא מהווה גידור נגד אינפלציה, אלא שאינו מהווה מקלט בטוח. המחיר שלו נוטה לנוע לצד נכסים בסיכון, לא לצד נכסים בטוחים. מחיר הזהב עלה ב־12 החודשים האחרונים ב־4% כשהאינפלציה זינקה, לעומת ירידה של 12% במדד S&P 500 וירידה של 43% בביטקוין. דיגיטלי, כן. זהב, לא ממש.

שום דבר מכל זה לא אומר שגורל הביטקוין והמטבעות הדיגיטליים האחרים נחרץ. אם אנשים ימשיכו לבלוע את הסיפור של זהב דיגיטלי על אף העדויות, הוא עשוי לשגשג. אם יהיה פרץ חדש של היסטריה ספקולטיבית, התנודתיות שלו תהפוך אותו אטרקטיבי למהמרים. או שהתומכים, שיהיו נואשים למצוא ערך כלשהו ברצפי הספרות הארוכים ששילמו עליהם כל כך הרבה, ימצאו ספין חדש שימשוך משתמשים לחזור.

אבל בטווח הארוך, התקווה הטובה ביותר של הקריפטו כדי לשרוד היא למצוא ייעוד שימושי כלשהו בעולם האמיתי. זה יצריך עוד סיבוב של חדשנות, ואין סיבה לחשוב שיהיו אלה מטבעות הקריפטו הקיימים, ובמיוחד קריפטו, שיהיו המנצחים בסיפור הזה.

עוד כתבות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים