הסדרה ''מנייאכ'' / צילום: רואי רוט - באדיבות כאן 11
בסוף השבוע תחל העונה השנייה של הסדרה "מנאייכ" של ידידי רועי עידן. העונה הראשונה זכתה באהדת הקהל, במספר שיא של צפיות ואף בפרסים. כפי שראוי בקרב החונטה, קיבלתי לצפייה מוקדמת את שני הפרקים הראשונים.
מבלי לתת ספוילרים לעונה השנייה, אזכיר שהעונה הראשונה עסקה בקשר עברייני חמור בין מפקד תחנה וכמה מפקודיו לבין ארגון פשיעה רצחני. בהמשך העלילה הולכת ומסתעפת - נכנסים לתמונה פרקליטת מחוז מושחתת, שבעבר זכתה בעצמה לסיוע מהמשטרה כשנסגר תיק פדופילה נגד בנה, וגורמים בכירים נוספים. לקלחת הזו נכנסים גם חוקרת בכירה במח"ש, ראש מח"ש, פרקליט המדינה והיועמ"ש שמפרישים את פרקליטת המחוז בשקט ומשתיקים את הפרשה החמורה. כל זאת בנוסף לניצב במשטרה שמתמודד על תפקיד המפכ"ל, ומעורב עד צוואר בשחיתות. לאחר שהפרשה מטויחת, בתמורה לשתיקתה - דורשת החוקרת מראש מח"ש להתמנות לפרקליטת המחוז במקומה של הפרקליטה המודחת.
העונה השנייה לוקחת את תיאוריית הקשר למחוזות רחוקים, והשחיתות הולכת ומסתעפת, ואף התקשורת נותנת יד להשתקה של הפרשה החמורה.
הסדרה המצוינת והבנויה לתלפיות מעלה את השאלה האם אירועים כאלה יכולים להתרחש במציאות או שמדובר בסדרת מדע בדיוני? אני חושב שאין שום סיבה להניח שלא ניתקל במפכ"ל או פרקליט מדינה מושחת וביועמ"ש שטומן ידו בפלילים. אם בישראל ראש ממשלה הלך לכלא על קבלת שוחד, ואם נשיא המדינה ישב בכלא בגין ביצוע אונס, רב ראשי הודה בעבירות של לקיחת שוחד, שיבוש מהלכי משפט ונשלח למאסר - גם מערכת אכיפת החוק יכולה להוציא מקרבה אנשים מושחתים ואף משחיתים. לא מדובר במלאכים שירדו מן השמיים.
אולם, הסדרה מציגה ‘’קשר’’. רשת ענפה של שחיתות שהולכת ומעמיקה, מן המסד ועד הטפחות. אני חושב שמצב כזה לא אפשרי בישראל של ימינו. סדרת מתח לא צריכה להיות כפופה לתרחישים הסבירים, ולכן כמובן זכותו של יוצר הסדרה לקחת את העלילה למחוזות רחוקים מן ההיגיון. אולם, הסדרה כן מנסה לרמוז על אירועים שהתרחשו במציאות (תוך העצמתם), והיא בעיקר גולשת לתיאוריות קונספירציה של הפיכה שלטונית על רקע תיקיו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. ניכר שפעילותו הענפה והמשעשעת של רועי עידן בטוויטר נכנסה לתוך התסריט.
אם היה עניין מהותי, הוא כבר היה דולף
אז האם ייתכן שקשר מושחת כזה, כפי שמתואר בסדרה, יתרחש במציאות? כאמור, לדעתי התשובה היא שהדבר לא סביר בעליל. לא כי מערכת אכיפת החוק לא מסוגלת להצמיח מתוכה אנשים מושחתים, אלא כי אין שום סיכוי שאירועים כאלה יטויחו. מערכת אכיפת החוק בשנת 2022 היא מערכת שיש בה אינטריגות מכאן ועד קפריסין.
בואו ניקח את פרשת 4000. בחקירה הייתה מעורבת כל מחלקת חקירות של רשות ניירות ערך, היחידה הארצית לחקירות פשעים כלכליים בלהב 433, פרקליטות מיסוי וכלכלה, פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה ועוד שורה ארוכה של בכירים וזוטרים במערכות הללו. היכולת לטייח פשע ארגוני חמור שם היא אפסית. למה? לא כי בהכרח כולם צדיקים, אלא כי אתה לא יכול לסמוך שלא יהיה אחד שידליף את העניין לתקשורת בקול רעש גדול, שלא יפוצץ את הפרשה אצל מבקר המדינה או בשלל דרכים נוספים.
המציאות היא שהאנשים הללו זזים מתפקיד לתפקיד, יוצאים ממערכת אחת ונכנסים למערכת שנייה. מי שהייתה ראש מחלקת חקירות מונתה כיום לשיפוט ובעברה פונתה מימית, ומי שהיה היועץ המשפטי של אגף החקירות היום הוא סנגור פלילי ומרואיין מומחה פופולרי. יתרה מכך, אחד הפרקליטים הוא תומך מובהק של נתניהו, וחוקרת אחרת היא חסידה של ראש הממשלה לשעבר. בהערכה גסה, אני מאמין שרוב חוקרי המשטרה מצביעים לליכוד.
המערכות הללו מאופיינות בקטטות, במריבות ובחיסולי חשבונות ונקמנות. אי אפשר לסמוך שאנשים במערכת ישתיקו חומר נפץ רדיו-אקטיבי, כי אפילו סכסוכים קלים מוצאים את עצמם מוזכרים בתקשורת. אזכיר שיועמ"ש אגף החקירות הועמד לדין משמעתי, בידיעת פרקליט המדינה והיועמ"ש בפרשת המסרונים של השופטת רונית פוזננסקי-כץ. בעקבות כך, הוא החליט לפרוש לקריירה של סנגור פרטי. אם היה לו חומר נפץ נגדם, הוא לא היה ממלא פיו מים לאחר שנותר לבד במערכה.
כעת אעבור לעסוק בתיקי 1000 ו-2000. מי שליווה מקרוב את התיקים הללו בשלביהם הראשונים הוא עו"ד אורי קורב, בכיר בפרקליטות מחוז ירושלים. נגד קורב נפתחה חקירה בחשד להטרדה מינית שביצע נגד פרקליטה שכפופה לו. הפרקליטה סירבה להתלונן, והתיק נסגר על ידי היועמ"ש ביולי 2017. בתחילת 2018 פרש קורב, כשהוא כועס מאוד על יחס המערכת כלפיו, ועבר למגזר הפרטי. כיום עו"ד קורב הוא שותף במשרד בן צור-קורב - כידוע, עו"ד בן צור הוא סנגורו של נתניהו. האם אתם חושבים שקורב, שותפו של בן צור ומי שזכה ליחס לא מלבב מהיועמ"ש הקודם אביחי מנדלבליט, היה ממלא פיו מים אם היה יודע על שחיתות בנוגע לפתיחה בחקירה נגד נתניהו בתיקים 1000 ו-2000?
יש עוד שלל דוגמאות נוספות לכך ששחיתות ארגונית במערכת אכיפת החוק אינה סבירה בעליל. למשל, לאחר הסיכול והתרגיל שנעשה לרז נזרי בהליך מינוי היועמ"ש - הוא היה שומר על שתיקה? דוגמה אחרת היא מערכת היחסים בין דן אלדד ומנדלבליט - אלדד, עד לאחרונה מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות וכיום סנגור פלילי פרטי, הושפל על ידי מנדלבליט כשנענה להצעת שר המשפטים דאז אוחנה להתמנות לממלא מקום פרקליט המדינה בניגוד להמלצתו של היועמ"ש מנדלבליט. אתם חושבים שהוא לא היה דואג לפוצץ בקול רעש גדול אם היה לו אקדח מעשן נגד בכירי המערכת?
המיעוט לא מעיד על הכלל
גם אם אקבל (ואני בהחלט מקבל) שיש במערכת הטיה מסוימת לשמאל והיא מסוגלת להינעל על קונספציה ואחר רוח המפקד - עדיין היא מורכבת מלא מעט אנשי ימין, דתיים ומתנחלים. אף ארגון לא יכול לאצור בתוכו כל כך הרבה שומרי סוד ולהאמין שפשעיה יישארו על רצפת חדר העריכה.
אפילו פרטים רגישים מן החקירות שמצויים תחת תעודת חיסיון הודלפו ופורסמו על ידי התקשורת, ובין היתר על ידי כותב שורות אלה. גם אם יש בתוך המערכת הזו כמה אנשים מושחתים, המיעוט לא מעיד על הכלל. אם היו תופרים תיקים באופן ממוסד - כבר היינו יודעים מזה.
המציאות מראה שגם בכירים שיצאו מן המערכת עם רצון לנקום ואפילו רצון "לשרוף את המועדון", חשפו התנהלות בעייתית. אולם, הם לא הצליחו להביא אקדח מעשן ברמות כאלה. גם בכירים שהופרשו מן המערכת על רקע חשדות לפלילים, לא מיהרו להציל את עורם על ידי הפללת בכירים. עו"ד רות דוד, למשל, פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר והנאשמת בתיק רונאל פישר, לא חשפה תיבת פנדורה, והיא מכלה את ימיה כבר שנים בניהול ההליך הפלילי שלה שיסתיים כנראה בשנת 2093.
כך או כך - תצפו בעונה השנייה של "מנאייכ". זו סדרה מעולה.