משלוחים החיים. מעודדים צריכת בשר למרות הפגיעה בסביבה / צילום: עמותת אנימלס
משרדי החקלאות והאוצר סיכמו עם ארגון מגדלי הבקר: יבוטל המכס על ייבוא בשר בקר ועל יבוא מקנה חי באופן מלא. לפי ההסכם, המכס על ייבוא בשר בקר יבוטל והוראת השעה לפטור ממכס על יבוא מקנה תהפוך לקבועה, באופן שגם יבוא המקנה יהיה ללא מכס.
בנוסף, על פי ההסכם, הוגדלה התמיכה במגדלי הבקר המקומיים במרעה, כך שסך ההשקעה בענף בשבע השנים הקרובות תעמוד על למעלה מ-420 מיליון שקל, והתמיכה תגיע עד ל-54 מיליון שקל מדי שנה. בארגוני בעלי החיים מותחים ביקורת קשה על ההחלטה, בעלת ההשלכות הסביבתיות לצד הפגיעה בבעלי חיים שיאלצו לעשות את הדרך ארצה בתנאים קשים. לפי הארגונים, ההחלטה עלולה להוביל לעלייה בצריכת בקר, במדינה שנחשבת כבר היום לאחת השיאניות העולמיות בתחום.
שנת 2021, הייתה שנת שיא ביבוא בעלי חיים לישראל: יותר מ-850 אלף בעלי חיים הובאו לישראל במשלוחים חיים, במסגרתם מועמסים בעלי החיים על אוניות, ומגיעים לכליאה בישראל לאחר מסע של שבועות בים בתנאים קשים. במשך חמישה חודשים בלבד בשנת 2022, כבר יובאו לישראל כ-434 אלף עגלים וטלאים באוניות המשלוחים החיים. לשם השוואה, בשנת 2017 הובלו לישראל 499,265 בעלי חיים על אוניות המשלוחים החיים; בשנת 2013 הובלו 206,771 עגלים וטלאים; ובשנת 2009 הובלו לנמלי ישראל 95,545 בעלי חיים בלבד.
רק לפני כחודש, טבעה אוניית משלוחים חיים בים סוף, לאחר שיצאה מנמל בסודן, כשבתוכה דחוסים 15,800 טלאים. מרבית בעלי החיים טבעו למוות, וכ-700 מתוכם שניצלו מהטביעה אותרו חולים, ורובם לא שרדו.
גם בארץ, ישנן עדויות ברורות לתנאים הקשים של בעלי החיים במשלוחים החיים. דוח מבקר המדינה ממאי 2020, מצא "ממצאים המשקפים תחזוקה ירודה של האוניות המובילות מקנה מחו"ל עד כדי סכנות ממשיות לבעלי החיים ופגיעה בתנאי המחיה שלהם באופן הגורם להם סבל רב". עוד ציין הדוח כי משרד החקלאות לא נקט סנקציות כלפי יבואנים או בעלי אוניות שלא עמדו בהנחיות המשרד, למעט במקרים חריגים מאוד.
מסע הייסורים לא נגמר עם ההגעה לישראל
התנאים הקשים לא מסתיימים בדרך הארוכה מנמלי המוצא לארץ הגידול, שבה ישחטו בעלי החיים. בתחקיר של עמותת אנימלס תועדו משאיות, תחנות הסגר ומפטמות של תעשיית המשלוחים בישראל, בהם מתבצעות עבירות צער בעלי חיים. בעקבות התחקיר, אנימלס הגישה 16 תלונות על עבירות צער בעלי חיים ליחידת הפיצוח במשרד החקלאות, אך טרם הוגשו כתבי אישום בעניין.
ההחלטה של שר החקלאות עודד פורר התקבלה אף שלפי נתוני משרד החקלאות, צריכת הבשר לנפש בישראל היא מהגבוהות בעולם, ונמצאת במגמת עלייה: בשש השנים האחרונות, צמחה צריכת בשר הבקר בישראל ב-50%. משרד החקלאות עצמו, אף הצהיר בעבר כי יפעל לצמצום המשלוחים החיים, המהווים מקור לכ-26% מהבקר הנצרך בישראל.
חברת הכנסת לשעבר מיקי חיימוביץ, יוזמת "יום שני ללא בשר" שפעלה רבות לביטול המשלוחים החיים, מתחה ביקורת קשה על החלטתו של פורר. לדבריה, "זו נראית כמו אחת ההחלטות המנותקות והמקוממות ביותר שקיבל משרד החקלאות, שלכאורה טען שהוא פועל למען רווחת בעלי החיים ולקידום חקלאות ברת קיימא. במדינה שבה צריכת הבשר שוברת שיאים עולמיים וצריכת הפירות והירקות בירידה, ראוי היה שמשרד החקלאות היה משקיע את אותם מאות מיליונים בקידום חקלאות מבוססת צומח, החזרת גידולי קטניות וחיטה, שיקום קרקע וקמפיין ציבורי שמעודד הפחתה של מזון מן החי למען הסביבה הבריאות ובעלי החיים ולא מעודד אכילת בשר בקר".
כדי לשים קץ לסבל הרב הכרוך בייבוא בעלי החיים לישראל, בשנים האחרונות, חברי כנסת רבים הניחו על שולחן הכנסת הצעות חוק להפסקת המשלוחים החיים, בדומה למדינות המתקדמות בעולם. בכנסת הנוכחית, היו אלו חה"כ יסמין פרידמן (יש עתיד), יוראי להב הרצנו (יש עתיד), שירלי פינטו קדוש (ימינה), מיכאל ביטון (כחול לבן), גלעד קריב (העבודה), אבתיסאם מראענה (העבודה), מוסי רז (מרצ), שרן השכל (תקווה חדשה), אלון טל (כחול לבן), נעמה לזימי (העבודה), גבי לסקי (מרצ), עופר כסיף (הרשימה המשותפת) ומיקי זוהר (ליכוד), וכך גם תמר זנדברג (מרצ) ומרב מיכאלי (העבודה), בטרם מונו לשרות.
בכנסת ה-20, הצעת חוק שהוביל ח"כ מיקי זוהר זכתה לתמיכת הממשלה ואושרה בקריאה טרומית במליאה ללא התנגדויות, אולם הליך החקיקה נפסק עקב הקדמת הבחירות.
פגיעה במערכות אקולוגיות
משק החי איננו רק מקור לצער בעלי חיים, אלא גם לפגיעה משמעותית במערכות האקולוגיות, והוא אחד התורמים המשמעותיים לתדלוק משבר האקלים, עם כ-15% מהפליטות העולמיות. בשנים האחרונות, מראים מחקרים כי מדינות עשירות חייבות להפחית בצריכת בשר וחלב כדי להתמודד עם מצב החירום האקלימי, וכי הפחתת פליטות בסקטור התחבורה והחשמל לא יספיקו לבדן.
ברחבי העולם, שלושה רבעים מכל השטחים החקלאיים משמשים לגידול בעלי חיים או לגידולים שמטרתם להאכיל את בעלי החיים המיועדים לשחיטה עבור מאכל אדם. הניזוקים הגדולים מכך, הם היערות העולמיים, ובראשם יערות הגשם - המאבדים שטחי ענק לטובת פעילות מסחרית של גידול בעלי חיים. כריתתם של היערות, אף היא מחריפה את המשבר האקולוגי והאקלימי. ככל שיחלפו השנים, אילו לא יהיה שינוי משמעותי, הפליטות של משק החי צפויות לעלות ולגרום להשפעות הרסניות.
בדומה לישראל, גם מדינות אחרות בעולם מסבסדות את תעשיית הבשר, ובכך תורמות לצריכה גבוהה שלו. אף שממשלות ממליצות לתושביהן לאכול יותר ירקות ופירות ולהמעיט בצריכת בשר, ברוב המדינות בעולם, תעשיית הבשר נהנית מיותר סובסידיות ממשלתיות מאשר חקלאות הירקות והפירות.
ממשלת ארה"ב מוציאה 38 מיליארד דולר בכל שנה כדי לסבסד את תעשיות הבשר והחלב, אך רק 0.04% מהסכום (כלומר, 17 מיליון דולר) על סבסוד פירות וירקות. מה היה קורה אילו הייתה מסירה הממשלה את הסובסידיות? ביג מק של 5 דולר היה עולה 13 דולר, וקילו המבורגר 30 דולר, כך לפי אוניברסיטת ברקלי.
מחיר יקר לבריאות הציבור ולסביבה
למרות הנזקים של משק החי לכדור הארץ וכך גם לבריאות האדם ברורים, במשרד החקלאות דווקא התהדרו בהחלטה כהישג סביבתי, וכתבו בהודעתם לעיתונות בנושא: ״מעבר לחשיבות המשך קיומו של הענף ופיתוחו במטרה לשמור על ביטחון המזון בישראל, השטחים הפתוחים לרעיית הבקר מונעים את התפשטותן של שריפות בשטחים פתוחים וביערות. יתר על כן, שטחים אלו שומרים על גבולות ישראל, ועל המשך קיומן של ריאות ירוקות לצד הבנייה ופיתוח התשתיות״. זאת, אף שבעלי החיים המיובאים לישראל מיועדים לפיטום - לא למרעה.
חשוב לציין שמרעה הבקר בישראל הוא אחד הגורמים המרכזיים לזיהום נחלים בחיידקים צואתיים. כך, כמעט מדי שבוע מפרסם משרד הבריאות רשימה ארוכה של נחלי בצפון, וקורא לציבור להיזהר ולהימנע מכניסה אליהם.
כך או כך, האמירה של משרד החקלאות אף אינה מתיישבת עם הידע המדעי בתחום. לפי פרופ' מרסלו שטרנברג, אקולוג שינויי אקלים מבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון, באוניברסיטת תל אביב: "בעלי החיים שמפחיתים את פוטנציאל השריפות על ידי ניהול מרעה, אלו כבשים ועיזים, לא בקר. זוהי לא חקלאות מקיימת, כאשר קושי הנשיאה של השטח המקומי, לא יכול לשאת הגדלת גודל העדר באמצעות בעלי חיים שלא מתאימים לסביבה המקומית. רעיית יתר פוגעת במערכות הטבעיות והאקולוגיות, ומשרד החקלאות מתעלם מכך.
"צריך, אם כבר, להתאים את הצריכה למציאות המקומית ולהפחית את צריכת הבשר. ביטול המכס לייבוא בקר אף מעודד צריכת בשר, ובפועל מבטל את המדיניות המוצהרת של הממשלה לאיפוס פליטות גזי חממה עד 2050. גם אין בישראל מספיק מספוא להאכלת הבקר המיובא. זה אומר שצריך להגדיל גם את יבוא המספוא, ולהגדיל עוד את הפליטות שלנו. ישראל היא מהמדינות עם צריכת הבשר הגבוהה בעולם. משרד הבריאות מעודד הפחתה, וכאן ההחלטה של משרד החקלאות היא הפוכה".
איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל והפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, הגיבו אף הם בחריפות להחלטתו של פורר, ואמרו כי "ביטול מכסים על ייבוא בקר הינה בשורה גרועה לכולנו. עידוד צריכת בקר מיובא יפגע בבריאות הציבור, בסביבה ובהתמודדות עם משבר האקלים. המלצות התזונה של ישראל וארגוני בריאות וסביבה מובילים כוללות צמצום משמעותי בצריכת הבשר באופן מיידי.
"ביטול מכסים על הבקר המיובא סותר המלצות אלו ועלול לפגוע בחוסנה של ישראל. הבטחת ביטחון תזונתי לישראל במצב הנוכחי, של מערכות מזון גלובליות שבורות, מחייבת מעבר לתזונה שהנה בעקרה ממזונות בריאים מהצומח עם הקטנת צריכת מזון מן החי תוך תמיכה משמעותית בחקלאות מקומית ומקיימת ועודד צריכת מזון ותזונה בריאים וברי קיימא. כאן מקודם במחטף מהלך פוגעני הפוך למדיניות הבריאות של ישראל תוך התעלמות ממכלול השיקולים הרלוונטיים".
תגובת משרד החקלאות: "בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה ההולכת וגדלה בצריכת הבשר בישראל. השוק המקומי והבשר המצונן המיובא אינם עונים על הביקוש בכללותו. בשל כך, פועל משרד החקלאות לביטול המכסים. הורדת המכסים על בשר מצונן היא זו שתביא להורדת מחירו ולעלייה בביקושו. הדבר צפוי להוביל להורדת הביקוש לבשר טרי, ולצמצום, בין היתר, של היקף ייבוא הבקר.
"משרד החקלאות רואה חשיבות רבה בשמירה על רווחתם של בעלי החיים. לכן, במקביל, פועל המשרד למציאת חלופות לייבוא בקר, בין היתר, באמצעות השקעה במחקר לחלבון אלטרנטיבי, פתיחת ייבוא בשר טרי ממדינות רבות ככל הניתן לאחר אישורן בהיבט הווטרינרי ובהיבט בריאות הציבור, הארכת תוקף חיי המדף של הבשר הטרי וקידום ייבוא הבשר המצונן לישראל".