גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מבצעים צבאיים, הסכמי שכר ומינויי בכירים: היועמ"שים יקבעו את כללי המשחק

יאיר לפיד ייכנס בימים הקרובים ללשכת ראש הממשלה, אבל הגורמים החזקים בממשלה צפויים להיות דווקא היועצת המשפטית ושופטי בג"ץ ● בסביבתו של ראש הממשלה הנכנס בוחנים כעת את מגבלות הסמכות לקבל החלטות כלכליות בתקופת בחירות

היועמ''שית, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90
היועמ''שית, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

השנים האחרונות הוכיחו שהמגבלות על חופש הפעולה של ממשלות המעבר הן עמומות ונתונות בעיקר לפרשנות היועץ המשפטי לממשלה המכהן באותה העת ובהרכב שדן בבג"ץ בעתירות שהוגשו לפתחו. אמנם על פי החוק ממשלת המעבר איננה שונה מממשלה רגילה, אך לאורך השנים הוטלו עליה מגבלות שונות על ידי היועמ"ש ופסיקות בג"ץ.

כך לדוגמה, כבר לאחרונה היועצת המשפטית לאגף תקציבים במשרד האוצר הודיעה שהמשא ומתן מול הסתדרות המורים יכול להמשיך להתקיים תחת הגבלה עמומה למדי ("בכפוף למגבלות המוכרות החלות בתקופת בחירות") - חרף ההכרזה על בחירות. לאחר קבלת ההנחיה, באוצר לא ידעו להסביר במה בדיוק הם מוגבלים ולעת עתה המשא ומתן בין ההסתדרות לאוצר נמשך כסדרו.

בין מה שמותר למה שאסור בתקופת בחירות

העמימות סביב הייעוץ המשפטי לממשלה בתקופת בחירות הגיעה כבר בעברו לפתחו של בג"ץ. בשנת 2019, הגישו גורמים בפורום קהלת עתירה לבג"ץ בנושא. לאחר פסיקות בג"ץ בעניין, הוציא היועמ"ש לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, הנחייה מטעמו, המשרטטת את קווי המתאר של המותר והאסור לפי שיטתו בתקופת בחירות. אולם, הנחיית היועמ"ש - כמו גם פסיקת בג"ץ - הייתה עמומה וחייבה פרשנות יישומית ממקרה למקרה.

בעתירה של פורום קהלת נדרשה חוות הדעת המשפטיות ממשרדי הממשלה השונים ביחס למקרים שבהם התעוררה השאלה, בהתאם לחוק חופש המידע. עם זאת, היועמ"ש הקודם ניסה לבלום את העברת המידע באופן גורף, ורק לאחר פנייה של מחלקת הליטיגציה לבית המשפט המחוזי התקבלו חוות דעת מרוב משרדי הממשלה. "דווקא משרד המשפטים מערים הכי הרבה קשיים", מסרו מפורום קהלת לגלובס. "בשורה התחתונה, נכון להיום רב הנסתר על הגלוי, והציבור אינו יכול לדעת כיצד יפעילו יועצים משפטיים את שיקול דעתם ויכריעו לגבי כל עניין - וגם נבחרי הציבור עצמם לא יכולים לדעת. על כן, הכוח להכריע נותר בידי בג"צ והיועצים המשפטיים".

הפער שבין ההחלטות היועמ"ש

בהנחיות של היועמ"ש בנושא ניתן למצוא פערים משמעותיים. מצד אחד, בעבר הביע מנדלבליט הסתייגויות עמומות באשר לחיוניות המינוי והיעדר זיקה פוליטית לשר הממנה. מן הצד השני, מקרי עבר מוכיחים אחרת. למשל, אחת ההנחיות של מנדלבליט לשר לשעבר גלעד ארדן, איפשרה למנות מפכ"ל ונציב שב"ס בממשלת מעבר. במכתב ששיגר היועמ"ש לארדן בדצמבר 2019 נכתב: "מצב שבו בראש שתיים ממערכות אכיפת החוק המרכזיות במדינה לא מכהנים בעלי תפקידים קבועים תקופה כה ארוכה, מעורר קושי של ממש בהיבטי אי-תלות ועצמאות שיקול הדעת".

עוד ציין היועמ"ש במכתבו שחוסר הוודאות הנגזר מכהונת ממלאי מקום עלול להקשות על קידום תהליכים ארוכי טווח בארגון, על קידום מדיניות של ממלא המקום, על מינויי וסבבי שיבוצים. "ככל שתקופת מילוי המקום נמשכת זמן רב יותר, כך גוברים הקשיים התפקודיים ומתגברת הפגיעה בתפקוד התקין של שני הגופים", נכתב. לעומת היד החופשית שניתנה לארדן למינוי הבכירים שבנידון, מנע מנדלבליט משר המשפטים לשעבר, אמיר אוחנה, למנות ממלא מקום לתפקיד פרקליט המדינה לאחר ששי ניצן סיים את תפקידו.

ומה יקרה ברשות החברות? גם כאן הנחיית היועץ מאפשרת חופש פעולה נרחב למדי לשרים. בהנחיה נכתב: "יש ליצור איזון בין החשש ממינויים פוליטיים והצבת עובדות בפני הממשלה החדשה לבין הצורך בהתנהלות תקינה של הגופים. נקודת האיזון שנקבעה היא התייחסות שונה למינויים שהחלו לפני המועד הקובע לבין מינויים שהחלו לאחריו.

"בעניין זה ניתן משקל לכך שההחלטה על מינוי דירקטור בחברה ממשלתית או חבר מועצה בתאגיד ציבורי מקבלת ביטוי מעשי בהצעת המינוי המועברת, על דעת השרים הממנים, לבחינת הוועדה לבדיקת מינויים. לכן, אם ההחלטה על המינוי, קרי, העברתו לבחינת הוועדה לבדיקת מינויים, נתקבלה לפני המועד הקובע (פיזור כנסת), קיים חשש שההחלטה נבעה משיקולי בחירות. במקרים אלה, יש לתת משקל רב יותר לצורך בהתנהלות תקינה של החברות והתאגידים ולאפשר את המשך הליכי המינוי".

לטענת ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ממשלת מעבר מכהנת לא מכוח אמון הכנסת אלא מכוח האנרציה. לדבריו: "על לכן אין לה לגיטימציה לעשות דברים מהפכניים או בלתי הפיכים. לבסוף גם בית המשפט קבע את זה. יש חשש ממחטף שמנסים למשל לפעול ב’כלכלת בחירות’ או לקבע עוד כמה הישגים לפני סיום. זה לא לגיטימי מבחינה דמוקרטית וגם מבחינת מחטפים של הרגע האחרון".

עוד אמר ד"ר פוקס: "בית המשפט בשורה של עתירות בעבר קיבל את התזה שממשלת מעבר לא יכולה לפעול כמו ממשלה רגילה. העתירה המרכזית ביותר הייתה של משה פייגלין נגד אהוד ברק שנפגש עם ערפאת בזמן שהאחרון כיהן כראש ממשלת מעבר. בג"ץ לא נתן צו מוחלט נגד אותן פגישות אבל קיבל את התזה שממשלת מעבר אמורה לענות רק על צרכים חיוניים ודחופים וניהול שוטף של המדינה". פוקס התייחס גם למצב בו ממשלת מעבר כיהנה תקופה ארוכה יותר מכמה חודשים, ואמר שאולי בשל עובדה זו והחשש משיתוק ניהולי, היועמ"שית תאפשר יותר פעולות לממשלת המעבר.

כיצד תראה כהונת לפיד רה"מ ממשלת מעבר?

בינתיים בלשכת ראש הממשלה הנכנס, יאיר לפיד, בוחנים את סוגיית הפריטטיות בממשלת המעבר. ראש הממשלה היוצא, נפתלי בנט, טרם החליט על המשך דרכו ואם אכן יתפטר, לפיד יכול להכריע שלא תהיה עוד פריטטיות בין האגף הימני לאגף השמאלי בממשלה. בנוסף, זכות הוטו שהייתה שייכת לבנט עשויה להתבטל או לעבור לגורם אחר ממשלתי בימין. אם היא תבוטל - לא מדובר רק על הצבעות בממשלה, אלא גם על ההחלטות הביטחוניות שיתקבלו בקבינט המדיני-ביטחוני. נכון לשלב זה, לפיד ישאר בתפקיד שר החוץ ובנט יכהן כשר התיישבות. מינוי שר הדתות טרם הוכרע בין השניים.

יאיר לפיד, רה"מ הנכנס / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

באשר למינוי בכירים, לא ברור מה יעלה בגורל המינויים הבאים בממשלת המעבר של לפיד. אחת הסוגיות המרכזיות שמונחות על שולחן היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, נוגעת למינוי הרמטכ"ל הבא על ידי שר הביטחון. סוגיה שתוכרע רק אם "קיים צורך חיוני", לדבריה. גנץ טרם הכריע האם ימשיך בהליכי המינוי חרף היציאה לבחירות, אך מיהר להצהיר שאכן מדובר בצורך "חיוני". אם ימשיך בהליכים, בהרב מיארה תידרש להכריע אם היה כאן מהלך חיוני ואם היא אכן סומכת עליו את ידיה. אם באופוזיציה יתנגדו למינוי - גם בג"ץ יוכל להתערב בסוגיה.

נזכיר שראש הממשלה הקודם, בנימין נתניהו, חתם על הסכמי אברהם בזמן שכיהן כראש ממשלת מעבר וגם יצא למבצע "שומר החומות" בעזה רגע לפני הקמת הממשלה הנוכחית, כך שלפיד לא מוגבל באשר ליכולתו למשול. מבחינה כלכלית, לעומת זאת, ראש הממשלה הנכנס עשוי להיות מוגבל יותר מהחשש שצעדים שינקוט, למשל כדי להתמודד עם סוגיית יוקר המחייה, יוכרזו ככלכלת בחירות. במשרד האוצר אמנם הקפיאו את העבודה על התקציב, אך יוציאו בקרוב לפועל הנחה נוספת במס הבלו כפי שהכריז השר אביגדור ליברמן, ובימים אלו ברשות המסים מכינים אותה. כמו כן, צעדי ההקלה בדיור נמצאים לפתחו של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שם יוכלו לפעול ללא תלות בכנסת או בצעדים חדשים של הפוליטיקאים.

כבר בעתיד הקרוב מונחת לפתחו של שר החקלאות החלטה דרמטית באשר לחתימה על הסכם חדש מול החקלאים לפני פיזור הכנסת והצלת הרפורמה בחקלאות. גורמים המעורים בנושא אמרו לגלובס שבפגישת תיווך שנערכה בלשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יאיר פינס, הושגה התקדמות, אך הצדדים עדיין חלוקים באשר למספר נושאים על סדר היום. אם לא יגיעו להסכמות, חברי הכנסת המובילים את המאבק בשמם של החקלאים מאיימים להצביע כבר מחר על ביטול צווי המכס והרפורמה כולה במליאה.

עוד כתבות

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון