נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ונגידת הבנק הרוסי, אלווירה נביולינה / צילום: Reuters, RIA Novosti
מזה ארבעה חודשים מאז שהחלה במלחמה נגד אוקראינה, נאבקת רוסיה כדי להתחמק מההגדרה הרשמית שלה כמדינה "פושטת רגל". היא חזרה בה ברגע האחרון מאיומים שלה לשלם את החוב ברובלים ולא במטבע זר, הושיטה יד עמוק אל תוך כיסי המט"ח של הבנק המרכזי שלה ואף יצרה חקיקת חירום, שתאפשר לנושים לקבל את כספם ברובלים לחשבונות נאמנות, אך כל זה לא עזר לה. בלילה שבין ראשון לשני פגה "תקופת החסד", שבמסגרתה הייתה רוסיה עוד יכולה להעביר את תשלומי הריבית על האג"ח שלה, וסוכנויות הדירוג בדרך להגדיר אותה כ"חדלת פירעון".
בהתייחסות ראשונה אמרה נגידת הבנק המרכזי הרוסי אלווירה נביולינה בתגובה כי "לא יהיו השלכות מיידיות" למצב של חדלות־פרעון, והבהירה כי הבנק עדיין יכול לשלם את החוב הפנימי שלו, כלומר תשואות וקרן על אג"ח המוחזק על ידי תושבי רוסיה.
הסיבה לפשיטת הרגל היא טכנית בלבד. לרוסיה יש עדיין מאות מיליארדי אירו ודולר בעתודות מטבע, ומיליארדים נוספים בהכנסות שוטפות ממכירת גז לאירופה, והיא גם הביעה נכונות להמשיך ולשלם את החוב הזר שלה למי שרכש ממנה אג"ח ממשלתיות. המצב כיום אינו דומה לפעם הקודמת - והיחידה - שבה נרשם אירוע דומה ברוסיה, כאשר בתום המהפכה הבולשביקית ב־1918 התכחש מנהיג רוסיה דאז, ולדימיר איליץ' לנין, להחזיר את החובות הזרים של רוסיה הצארית, שעל חורבותיה הוקמה ברית המועצות.
אבל כחלק מהסנקציות הבינלאומיות על המדינה, בתגובה לפלישה לאוקראינה ולמעשי הזוועה של הצבא הרוסי, נמנע מהגוף הרוסי האחראי להעברת תשלומי הריבית והקרן על החוב הממשלתי שלה (NSD) לשגר את הכסף בפועל לנושים במערב דרך מוסדות פיננסיים מערביים. הממשל האמריקאי, בתיאום עם האיחוד האירופי, איפשרו את הדבר רק עד סוף מאי, ואז סגרו את הפירצה שהייתה קיימת בסנקציות כדי לאסור זאת באופן כולל.
בסך הכל 100 מיליון דולר
התוצאה היא שתשלומי ריבית בערך צנוע יחסית של 100 מיליון דולר, שהיו אמורים להיות מועברים בדולר ובאירו כתשואה על שתי סדרות אג"ח רוסיות, אינם יכולים להגיע לבעלי החוב. התשלום המקורי היה אמור להתבצע ב־27 במאי, ותקופת החסד המקובלת של 30 יום הציבה את ה־27 ביוני כתאריך האחרון בהחלט לתשלום. הרוסים אומרים כי ה־NSD העביר את הכספים כרגיל, בדולרים ובאירו, אך הם לא הועברו הלאה. מוקדם בבוקר (בין יום ראשון לשני), דיווחו כמה נושים בטייוואן שהם לא קיבלו את התשלומים, ולכן אנליסטים וחברות השקעה העריכו כי רוסיה נמצאת דה-פקטו ב"חדלות פירעון".
לרוסיה יש חוב זר בשווי של כ־40 מיליארד דולר ב־15 סדרות של אג"חים הנקובות בדולר או באירו. מחצית מהחוב מוחזקת על ידי בנקים רוסים, ומחצית על ידי מוסדות פיננסיים, קרנות השקעה ומשקיעים מחוץ למדינה. מתוך 15 הסדרות, שש מהן מכילות פסקה משפטית המאפשרת לשלם את התשואה ברובלים. שתי אגרות החוב שהתשלום עליהן בשווי 100 מיליון דולר לא הועבר - לא מכילות את הפסקה הזו.
סוכנויות הדירוג - שהן אחד מהגורמים בעלי הסמכות להכריז על מדינה כ"פושטת רגל" - הבהירו כי כל חריגה מאופן התשלום הרגיל באמצעות מוסדות פיננסיים כמו "Euroclear" הממוקם בבלגיה, תיחשב כאי־תשלום של החוב. Euroclear סירבה למסור אם קיבלה תשלום רוסי בימים האחרונים, אך הבהירה שהיא "מצייתת לכל הסנקציות הבינלאומיות" שהוטלו על המדינה.
תשלום ברובלים לפי שער מלאכותי
עד לאחרונה, הרוסים נלחמו נגד עצם ההכרח לשלם בדולרים ובאירו. המדינה טענה שבמסגרת הסנקציות הבינלאומיות "הוקפאו" יתרות המט"ח האדירות שלה בבנקים זרים, כך שהיא נאלצת להעביר את התשלום ברובלים לפי שער מלאכותי, שנקבע על ידי הממשלה. סוכנויות הדירוג סירבו לקבל את ההסבר. לפני כחודשיים, בתום תקופת חסד על תשלום נחוץ של 117 מיליון דולר, התקפלה רוסיה ברגע האחרון והסכימה להעביר את הכספים מתוך יתרות המט"ח שלה עצמה. אבל אפשרות זאת, כאמור, בוטלה בסוף מאי, והרוסים מצאו את עצמם בחודש האחרון בפני חוסר יכולת טכני לשלם את החובות הבינלאומיים שלהם.
בניסיון של הרגע האחרון, חתם לפני כשבוע נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על צו המאפשר לשלם את הריביות ברובלים לחשבונות בנק שיוחזקו בנאמנות, ורוסיה הבטיחה לאפשר המרה עתידית של הרובלים הללו לדולרים ולאירו כך שיהלמו את תשלומי הריבית הנחוצים. ואולם, לא בטוח שהדבר יהיה אפשרי מבחינה פיננסית, בעקבות החרם המעשי על רובלים ועל הבנק המרכזי הרוסי שהטיל המערב, וזו סיבה נוספת לכך שתסריט "חדלות פירעון" רוסית מתממש.
במצב עניינים רגיל, הגדרה כזו היתה שולחת את הרובל לצלילה מול הדולר ומדירה את המדינה באופן קבוע משווקי החוב הבינלאומיים, לפחות עד שתסדיר את חובותיה. אבל בפועל, הרובל - שהשער שלו מלאכותי, המסחר בו אינו חופשי והוא נשלט באופן קפדני על ידי מוסקבה - לא צנח, ורוסיה מנועה גם כך מלהנפיק חוב חדש בשל הסנקציות על הבנק המרכזי שלה.
משרד האוצר הרוסי הגדיר את המצב הנוכחי כ"פארסה". שר האוצר הרוסי, אנטון סילואנוב, שב ואמר בשבועות האחרונים כי "לרוסיה יש את כל היכולת לעמוד בחובות שלה, וגם את הנכונות לעשות זאת". דובר הקרמלין אמר כי אם תוכרז, הרי שיהיה מדובר ב"פשיטת רגל מלאכותית" בלבד.
הגדרה לא רשמית והשלכות לא ברורות
לא ברור אילו השלכות יש לעובדה שרוסיה נמצאת כבר כעת במצב של "חדלות פירעון", אך אינה מוגדרת רשמית ככזו על ידי הגופים המוסמכים. באופן תיאורטי ועדה משותפת של בנקים בינלאומיים וסוכנויות הדירוג אמורה לקבוע אם מדובר במקרה של "חדלות פירעון", וגם אם ניתן להפעיל את החוזים לביטוח מפני מצב כזה (Credit Default Swaps), שאמורים להגן על מי שמחזיק בחוב. במקביל, אם רבע מהנושים יתאגדו ויכריזו כי לא קיבלו את כספם, תוגדר המדינה כ"חדלת פירעון".
הגדרה כזו תאפשר לנושים את הזכות לדרוש באופן מיידי את יתרות החוב, גם כזה שאמור לפקוע בעתיד הרחוק וגם כזה שאמור להיות משולם ברובלים. בכל מקרה, היקף החוב הזר המוחזק על ידי נושים זרים - כ־20 מיליארד דולר - אינו גדול מספיק כדי לגרום לחשש מקריסה של מוסדות פיננסיים. יושבת ראש קרן המטבע הבינלאומית קריסטלינה גיאורגייבה אמרה כי "אין סיכון מערכתי למוסדות פיננסיים" גם בתסריט של פשיטת רגל ממשלתית רוסית.
אין סיכון למשבר כלכלי בתוך המדינה
מומחים העריכו בחודשים האחרונים כי ייתכן קרב משפטי של שנים סביב אגרות החוב הללו. אחת מהשאלות המרכזיות תהיה היכן יתנהל הקרב המשפטי הזה, אם ברוסיה כפי שדורשים הרוסים או בלונדון, שהיא המוקד הפיננסי העולמי לתחום זה.
לאגרות החוב המונפקות ישנם סעיפים משפטיים שונים הנוגעים לסוגיה זו, והם אינם ברורים לחלוטין, לפי מומחים. לנושים יש כשלוש שנים להגיש תביעה בנושא וייתכן שחלקם יעדיפו להמתין להקלה אפשרית של הסנקציות הבינלאומיות במקום להגיש תביעה. כעת נסחר אג"ח ממשלתי רוסי ב־20 סנט לדולר, לעומת קרוב ל־100 לפני המלחמה.
מבחינה פנים־רוסית, לצעד לא צפויות להיות השלכות משמעותיות על מצב האזרחים. רוסיה נמצאת כבר כעת בבידוד פיננסי וכלכלי מהמערב, והכלכלה שלה בדרך לצניחה של יותר מ-10% בתוצר, לפי הערכות אחרונות.
"הדגמה מעניינת לכוח האמריקאי"
בשנות ה־90, אחרי קריסת ברית המועצות, הגיעה רוסיה למצב של חדלות־פרעון בנוגע לחוב הפנימי שלה, מה שהביא למשבר כלכלי בתוך המדינה, לאובדן חסכונות של תושבים ולסיוע חירום מקרן המטבע הבינלאומיות בשווי עשרות מיליארדי דולר. כעת אין סיכון כזה, לדברי הממשלה. מחירי הנפט והפחם הגבוהים, העובדה כי הם מוצאים קונים במזרח, ועשרות המיליארדים הזורמים בהכנסות ממכירת הגז הטבעי הנמשכת לאירופה יוצרים עודפי מט"ח גדולים ברוסיה.
"אני חושב שזו הדגמה מעניינת של מה האמריקאים יכולים לעשות אם הם רוצים", אמר ל"פייננשייל טיימס" מנהל קרן השווקים המתפתחים בחברת ההשקעות GAM, "אבל איני סבור שיהיו לכך השלכות דרמטיות על רוסיה".