מבנה בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika
היריבות הלא חדשה בין בנק ישראל לאוצר היא טבעית לחלוטין. אלא שבנק ישראל, מלבד היותו אמון על יציבות המחירים במשק, משמש כיועץ כלכלי לממשלה - גם אם היא לא תמיד מעוניינת לשמוע "עצות פיסקליות" מאנשים שאמונים על התחום המוניטרי.
אך לפעמים מתהפכות היוצרות וגם באוצר מביעים עמדה לגבי התחום המוניטרי. כך קורה כעת, אולי כחלק מאווירת סוף הממשלה. בוועידה השנתית של איגוד החברות הציבוריות, שנערכה באמצע השבוע בתל אביב, רם בלינקוב מנכ"ל משרד האוצר הסיר חששות ממיתון, ורמז שאת העלאת הריבית אפשר היה לעשות עוד קודם.
"ריבית גבוהה אמורה להאט את המשך הצמיחה, אך לא בהכרח תוביל למיתון", הסביר בלינקוב. "אני מעריך שהעלאות הריבית שסוף סוף הגיעו, ולדעתי היו צריכות להגיע עוד קודם לכן, יאטו את קצב הצמיחה, יצננו את שוק הדיור ובעקבות כך אני מקווה שקצב עליות המחירים ירד".
מישל סטרבצ’ינסקי, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, לא נשאר חייב וציין בתגובה לבלינקוב כי קל לומר בדיעבד שהיה צריך להעלות את הריבית מוקדם יותר. "אני רוצה להזכיר שהמלחמה באוקראינה הייתה גורם הפתעה לגבי האינפלציה. לפני זה לא היתה קפיצה כה גדולה, ולא ידענו לנבא אותה. האינפלציה בישראל מאוד גבוהה והסעיפים ששולטים במדד הם המזון, האנרגיה והדיור. יש להם משקל ענק ובתוכם יש מרכיב אקסוגני גדול מאוד".
סטרבצ’ינסקי הביא את תחזיות בתי ההשקעות כדוגמה להבעת אמון בתחזית בנק ישראל לאינפלציה. "בבתי ההשקעות מדברים על U הפוכה לגבי האינפלציה, כלומר, כנראה שהם מאמינים בבנקים המרכזיים ובתהליך העלאת הריבית שהתחלנו", אמר סטרבצ’ינסקי.
תחזית הצמיחה לא תהיה רחוקה מהקודמת
בינתיים, נתוני המאקרו מהעולם מגבירים את החשש ממיתון, מה שעשוי למתן את קצב העלאות הריבית בארה"ב, ואולי גם בישראל. לאור זאת, הודעת הריבית הקרובה של בנק ישראל, ביום שני הבא, צפויה להיות מעניינת במיוחד.
לצד הודעת הריבית הדרמטית, בנק ישראל צפוי לפרסם את עדכון התחזיות של חטיבת המחקר לצמיחה ולאינפלציה. מישל סטרבצ’ינסקי, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, רמז כי בבנק צפויים להנמיך את תחזית הצמיחה למשק, מתחת לזו שניתנה באפריל האחרון. "זה לא צריך להפתיע שעשוי להיות שינוי כלפי מטה, אך צריך לומר שהתחזית לצמיחה לא תהיה רחוקה מזו הקודמת (של 5.5% השנה ושל 4% ב-2023, גב"ס)".
סטרבצ'ינסקי אף התייחס לגל הקורונה המחודש. "יש כוחות מאוד חזקים שמסמנים את הגברת הפעילות הכלכלית, ושוק העבודה הוא אחד מהם. חשוב שנעלה ריבית אך כולנו בספקות לגבי מה שקורה בעולם. כבר בשנה הקודמת הבנו שהקורונה הכלכלית נגמרה, אבל יש כעת ויכוח האם אנו נמצאים לקראת גל חדש - זה לא נראה ככה. יש גידול בתחלואה אך בואו נקווה שזה לא יתורגם להגבלות כלכליות".
"אין בעיה באומדן הלמ"ס על שכר הדירה"
את האשמה על מחירי הדיור הגבוהים בישראל יש הנוטים לייחס לא רק לבעיית ההיצע, אלא גם לריבית הנמוכה שהונהגה בעשור החולף. ריבית זו אפשרה ללוות כסף בעלות נמוכה, באופן היסטורי, מה שתדלק לכאורה את מחירי הדיור.
אלא שלפי סטרבצ’ינסקי השפעת הריבית של בנק ישראל על מחירי הדיור מוערכת בכ-15% בלבד ואת מחירי הדיור המאמירים הוא תולה בבעיה המוכרת - בעיית ההיצע. "היו שנתיים בעייתיות שבהן לא שוחררו קרקעות ורואים את זה היום בנתוני התחלות הבנייה שהחלו לטפס בצורה מאוד יפה. אנחנו כבר ב-70 אלף יחידות דיור ומה שמטריד אותנו זה גמר הדירות שמגמגם. אבל בזמן האחרון אנו רואים עלייה מבחינת הגמרים בהתחלות הבנייה למגורים, ויש סיכוי מאוד גבוה שנראה מגמה זו גם בהמשך".
צריך להזכיר כי מחירי הדיור אינם כלולים במדד המחירים לצרכן, אלא רק מחירי השכירויות. בשל כך, מרכיבי האינפלציה עלו לא פעם לביקורת, על רקע הפער שמרגישים הצרכנים: בזמן שבלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על קצב אינפלציה נמוך בהשוואה ליתר המדינות המפותחות, הכותרות על העלאות שכר הדירה לצד עליות המחירים במשק, מחזקות אצל הציבור את התחושה שעליות המחירים הן בפועל חדות יותר.
"אנו לא מזהים בעיה באומדן הלמ"ס שלפיו שכר הדירה עלה סביב 3%", אמר סטרבצ’ינסקי. "יש מודעות שמראות ששכר הדירה מזנק ברמה מאוד גבוהה, ובתל אביב במיוחד, אבל זה לא אומר שבלמ"ס לא מדדו נכון. הם לוקחים את החוזים המתחדשים, והביקורת היא שצריך לקחת גם את החוזים הלא מתחדשים, אבל זה משהו קטן. אני מאמין בנתוני הלמ"ס, ואוי ואבוי אם נגיע ליום שבוא יפסיקו להאמין להם".
מה עושים עם עודף ההכנסות?
הממשלה הנוכחית מתפזרת כאשר בקופתה, באופן חריג, הצטברו עודפים כתוצאה מהכנסות השנה החולפת. עם הכסף, מגיעים חילוקי הדעות מה לעשות איתו.
לפי מנכ"ל האוצר רם בלינקוב, את הכנסות הממשלה הגבוהות מהמצופה לא ניתן להחזיר לאזרחים, בגלל הקושי להעביר זאת בכנסת. בבנק ישראל מציעים לנטרל את הכספים העודפים שיש בתקציב, ולהקצות אותם לקרן ייעודיות להשקעות.
אלא שפתיחתה של קרן השקעות לתשתיות נתפסת אצל האוצר כעוד קופסה, כמו אלו שהופעלו כאשר לא היה תקציב. "עודף ההכנסות עומד על עשרות מיליארדי שקלים ואנו לא יכולים לחלוק אותו עם הציבור כי אי אפשר להעביר את החוק הזה בכנסת", אמר בלינקוב.
מנגד, סטרבצ’ינסקי אמר בשיחה עם גלובס כי "המלצת בנק ישראל היא לעשות קפיצת מדרגה בהשקעות כדי לגשר על הפערים בתשתיות בתחומים מרכזיים, לטובת המשך שגשוג עתידי של המשק הישראלי".
ברמיזה לדברי בלינקוב, סטרבצ’ינסקי מציין כי הביקורת לפיה מדובר ב"קופסה לא אמינה" היא לא נכונה. "על פי המלצתנו, בנסיבות של היום, אם הממשלה תעשה תוכנית השקעות חד-פעמית בממדים גדולים זאת יוזמה מבורכת. ניתן לבצע אותה על ידי עלייה חד פעמית בתקרת ההוצאות, כשהכספים מיועדים להשקעות בתשתית".