גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הברית הצבאית של העולם החופשי תוהה איך להתגונן מפני רודנים

נאט"ו קמה לפני 73 שנה כדי לבלום דיקטטורה שוחרת כיבושים באירופה ● המשימה לא השתנתה, אבל עכשיו יש גם דיקטטורה באסיה ובאוקיאנוס השקט ● המערב חוזר ומזכיר שהוא מוכן להגן על עצמו ומרחיב את הגדרת ההתגוננות שלו

מלך ומלכת ספרד, פליפה ולטיסיה (במרכז) עם מנהיגי נאט''ו בארמון המלוכה במדריד, שלישי / צילום: Associated Press, Andrea Comas
מלך ומלכת ספרד, פליפה ולטיסיה (במרכז) עם מנהיגי נאט''ו בארמון המלוכה במדריד, שלישי / צילום: Associated Press, Andrea Comas

מפעם לפעם אפשר להגיד שגלגל ההיסטוריה מתהפך, או לפחות גוברת מהירות סיבוביו, מכוח מלים, או הצהרות. רעיון ההגנה הקיבוצית של הדמוקרטיות המערביות עומד בסימן מלים.

הוא נולד על סיפונה של אוניית מלחמה בריטית, באוגוסט 1941, במהלך פגישה בין ראש הממשלה הבריטי וינסטון צ'רצ'יל לנשיא האמריקאי פרנקלין רוזוולט. המלים שנכתבו על סיפון ״פרינס אוף וויילס״, לצלילי ההמנון הכנסייתי ״קדימה, חיילים נוצריים!״, קיבלו את השם ״האמנה האטלנטית״.

זה היה מובן מאליו. קודם כול, הן חוברו באוקיאנוס האטלנטי, והן כוננו יחסי ברית בין שתי המעצמות האטלנטיות הגדולות של זמנן. במרכז האמנה עמד שחרורה של יבשת אירופה מידי היטלר. חמישה חודשים ופחות לאחר החתימה, ארה״ב נכנסה אל מלחמת העולם השנייה.

ב־1947, נשיא ארה״ב הארי טרומן הכריז על ״דוקטרינת הבלימה״. האויבת הטעונה בלימה הייתה ברית המועצות. הצהרת טרומן הייתה פסימית למדי. היא לא הבטיחה לשחרר את הארצות האירופיות שנפלו בידי הסובייטים. זה היה מצריך מלחמת עולם שלישית. היא הבטיחה לעומת זאת להגן על שלומן של ארצות, שידה של ברית המועצות עדיין לא השיגה. היא עמדה במשימה.

ב־1949 נוסף הבשר לעצמות. 12 ארצות חברו יחד כדי לייסד את ״הברית הצפון אטלנטית״, הלוא היא נאט״ו. המלים ״צפון אטלנטית״ עדיין העמידו את ארה״ב ואת בריטניה במרכזה, לצד צרפת. אבל נכללו בה גם ארצות רחוקות מן האטלנטי כמו איטליה, טורקיה ויוון.

״קונספציה אסטרטגית״ חדשה

הרבה גלגולים עברו מאז על נאט״ו. לפני 35 שנה היה נדמה שניטל טעם קיומה. לפני שש שנים, דונלד טראמפ, אז רק טוען למועמדות מפלגתו לנשיאות, הכריז שנאט״ו "התיישנה״. במרוצת נשיאותו, בכירי יועציו חששו שהוא עומד להודיע על הסתלקות אמריקאית מנאט״ו.

השבוע במדריד, ועידת הפסגה של מנהיגי נאט״ו מבשרת גלגול חדש. הברית הצפון־אטלנטית הופכת לארגון הגנה גלובלי. אל ועידת הפסגה שלה הוזמנו בפעם הראשונה מנהיגים ממזרח אסיה ומן האוקיאנוס השקט. יפן, דרום קוריאה ואוסטרליה אמנם אינן מצטרפות, לפחות לא לפי שעה, אבל הן חוסות עכשיו בצל מטריית־ענק של ״קונספציה אסטרטגית״ חדשה. נאט״ו־פלוס, או פלוס־פלוס, מרחיבה את הגדרת ההתגוננות שלה הרחק מזרחה, ולא מתוך בחירה.

הקונספציה האסטרטגית הקודמת אושרה ב־2010. אז, מנהיגי נאט״ו הביעו את השאיפה לכונן ״שותפות אסטרטגית אמיתית״ עם רוסיה. בחירת המלים הייתה מפוקפקת כבר אז, בהתחשב בזה שרק שנתיים קודם רוסיה יצאה למלחמה נגד גיאורגיה, תלשה שניים מחבליה, והכירה ב״עצמאותם״. אבל הימים היו ימי ״האתחול״ רב־התקוות של ברק אובמה, אשר קיווה לפייס את רוסיה, בין השאר באמצעות התפרקות חד־צדדית מנשק. זו הייתה עוד אחת מאי־ההבנות האסטרטגיות, שמדיניות החוץ של אובמה הייתה משופעת בהן.

ארבע שנים אחר כך, רוסיה פלשה לאוקראינה, ותלשה שלושה מחבליה. אחד (קרים) היא סיפחה, ושניים אחרים (דונייצק ולוהאנסק) הכריזו על ״עצמאותם״. המערב הטיל סנקציות לא מכאיבות במיוחד, ואחר כך גם התחיל לחמש פה ושם את אוקראינה, אם כי לא במידה שהתקרבה להדאיג את ולדימיר פוטין. הוא התחיל את התקדמותו אל פתרון מלא, אולי סופי, של השאלה האוקראינית.

קולונל אמריקאי, ששירת שנים ארוכות במרכז נאט״ו, צוטט השבוע ב'וול סטריט ג'ורנל': ״נאט״ו הייתה מועדון חברתי ב־30 השנה האחרונות. פתאום היא חוזרת והופכת לברית צבאית״.

משערי ים סוף עד איי הדרום

בראש מעייניה של נאט״ו עומדת כמובן רוסיה. אבל נאט״ו מתעניינת עכשיו בדאגה גוברת בתהליך התעצמותה של סין.

רוסיה היא יריבה צבאית, היכולה להחריב את כדור הארץ מספר לא ידוע של פעמים (וגם טורחת להזכיר שהיא יכולה). אבל יש לה משקל פוליטי וכלכלי מוגבל. היא מתפרנסת מיצוא מחצבים ומינרלים. סין לעומת זאת מפזרת מאות מיליארדי דולרים על פני כל כדור הארץ באופן הנראה קונסטרוקטיבי: היא בונה ״חגורות ודרכים״, כבישים, נמלים וגשרים. אבל היא גם מתעניינת בבסיסים צבאיים, משערי ים סוף, דרך הים הערבי והאוקיאנוס ההודי, עבור במפרץ בנגל וגמור באיי דרום האוקיאנוס השקט.

החשש המיידי הוא מפני פלישה סינית לטייוואן, שנובע ממנה פוטנציאל של מלחמה ישירה בין סין לארה״ב. אבל סין משתדלת להרחיב את גבולות השפעתה הפוליטית, הכלכלית והצבאית הרחק מחופיה, מתוך תחרות אינטנסיבית עם המערב ואגב הפחה שיטתית של איבה ושל בוז כלפיו. די לעיין ברטוריקה של דיפלומטים ושל עיתונאים סיניים במדיה החברתית המערבית.

רוסיה אמנם מפגינה יכולת ארטילרית מרשימה, והורסת עד היסוד ערים, עיירות וכפרים באוקראינה. אבל סין כבר מנסה טילים היפר־סוניים בחלל החיצון, ועתה זה השיקה את נושאת המטוסים הגרעינית הראשונה שלה. המערב מתקרב להפסיד בתחרות הטכנולוגית עם סין. חלקה של ארה״ב במחקר־ופיתוח גלובלי ירד ב־60 השנה האחרונות מ־69% ל־30%.

השבוע הודיעו ראשי קבוצת השבע (G7) של הדמוקרטיות התעשייתיות, כי הן ישקיעו 600 מיליארד דולר בבניית תשתיות בכל רחבי העולם, בתחרות ישירה עם סין. הסכום הזה, בזמן הזה, אמנם מעורר פקפוק. לא כל הכלכלנים מתפעלים מהזרמות מסיביות, בזמן אינפלציה גלובלית, מקופותיהן של ארצות שצברו גירעונות ניכרים בשנים האחרונות. אבל בהכרזת השבע צריך לראות בייחוד הצהרת כוונות.

125 הימים האחרונים

זה אפוא שבוע של הצהרות באירופה, בנסיבות של משבר גלובלי כמעט חסר תקדים. נאט״ו מודיעה השבוע שהיא תגדיל פי 7.5 את מצבת הכוחות שלה באירופה. מדהים להיזכר שערב פלישת פוטין לאוקראינה, בסוף פברואר, רק 4,000 חיילים סרו למרותו הישירה של פיקוד נאט״ו. בתוך ימים אחדים, המספר הזה גדל ל־40 אלף. עכשיו הוא יעלה ל־300 אלף.

נאט״ו נערכת למלחמה מסוג אחר, שתתנהל באמצעות סייבר. אבל שדות הקטל של אוקראינה מוכיחים, כי המלחמה הקלאסית לא חלפה מן העולם. מי היה מעלה בדעתו שתותחי הוביצר יהיו כלי הנשק העיקרי במלחמה, המתנהלת מאה שנה ויותר לאחר מלחמת העולם הראשונה.

מועמדות במבחן שורה של הנחות רבות שנים על אופייה של המלחמה הבאה. למשל, ציפייה קבועה בימי המלחמה הקרה הייתה שהתקפה סובייטית על מערב אירופה תהיה כה מוחצת ומהירה שלא יהיה מנוס מנסיגה כללית, לפני שהברית תוכל לצאת למתקפת נגד. ההנחה הזו התארכה גם אל המחשבה האסטרטגית של זמננו. על פי שורה של דיווחים, נאט״ו מאמצת עכשיו גישה חדשה: להילחם על כל סנטימטר.

ב־1 במארס אמרה נשיאת הנציבות של האיחוד האירופי, כי ״ביטחון אירופה השתנה בששת הימים האחרונים יותר ממה שהשתנה ב־20 השנה האחרונות״. מה אפשר להגיד על השינויים של 125 הימים האחרונים? הם מניבים שידוד מערכות שלא היה דוגמתו מאז נחתמה אמנת נאט״ו, לפני 73 שנה. במובן מסוים, המערב חוזר ומגדיר את נכונותו להגן על עצמו.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny־globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה ירדה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?