גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כבר חודש שכיל מזהמת את הטבע, ואף רשות לא עוצרת אותה

בזמן שהיא מתגאה מעל כל במה בקיימות, השקעות בסביבה ובאחריות תאגידית, כיל חזרה להפעיל ללא תיאום עם הרגולטור תעלה המזרימה מי תמלחת לקרקע, וזורעת הרס תוך הרג של ערכי טבע מוגנים ● לפי מידע שהגיע לגלובס, אושר לחברה חלחול של 2% מההזרמה, וכעת כלל לא ברור אם ניתן לעצור את פעילותה ● כך ביקשה כיל הקלות מהמשרד להגנת הסביבה לאחר הפרת הוראות סביבתיות, וקיבלה את מבוקשה

הדליפה במניפת צאלים / צילום: רשות הטבע והגנים
הדליפה במניפת צאלים / צילום: רשות הטבע והגנים

בערב יום חמישי בתחילת חודש יוני, קיבלו אנשי המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים שיחת טלפון מדאיגה. על הקו: אנשי ICL (כיל לשעבר), שעדכנו את הרשויות בכך שתעלת המפעל, הפועלת חודשים בודדים בלבד ומובילה את מי המלח לעיבוד במפעלי החברה, דולפת. במשך חודשים, כך ייתכן, כמויות גדולות של מי מלח מחלחלים ונשפכים הישר מהתעלה אל מניפת סחף המכונה "מניפת צאלים", ומותירים הרס בבית גידול מיוחד ועשיר בחי וצומח לאורך חוף ים המלח. חודש לאחר שגילו הרשויות על הדליפה ההרסנית, אף אחת מהן לא הפריעה לפעילותה הכלכלית של כיל, שממשיכה בימים האלו בעסקים כרגיל, ומזרימה מים בתעלה. היום, יש מי שאומר: את המפגע הזה אפשר היה למנוע מראש, אילו היו מתעדפים את הסביבה על פני אינטרסים מסחריים צרים בהליכי התכנון המקוצרים.

בשל חומרת הדברים, החברה להגנת הטבע פנתה לכיל בהתרעה לפני נקיטת צעדים משפטיים הזיהום של חברת כיל, אילו החברה לא תפעל באופן מיידי להפסקת הזיהום החמור והפגיעה בערכי טבע מוגנים, "במהלך שקשה להפריז בחומרתו, החלטתם לחדש את ההזרמה בתעלה, באופן חד צדדי, ללא תיאום והסכמה מצד רשות המים, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים״, כתבו בחברה להגנת הטבע. ״חידוש ההזרמה, שנעשה ללא אישור הרגולטורים הרלוונטיים, מחמיר את הפגיעה הסביבתית הניכרת שכבר נגרמה, ואת הנזק הכבד לנחל צאלים ולחי ולצומח הטבעי באזור. הנכם נדרשים לחדול מיד מהמשך ההזרמה והזיהום דרך התעלה״.

בעבר, שגשגו באזור מניפות סחף מרהיבות. אך הפעילות המסחרית באזור ים המלח, בין אם הכרייה והתשתיות של כיל בנחל צין, נחל חימר, נחל רחף, נחל אשלים, נחל בוקק ועוד, או הפעילות החקלאית בנחל דוד ונחל ערוגות, הובילה לגוויעתן של מרבית מניפות הסחף. מניפת צאלים היא אחת מהמניפות האחרונות שנותרו במצב מתפקד אקולוגית, והיא הגדולה והמרשימה שבהן. היא משמשת בית לבעלי חיים רבים, ומשגשגים בה עצי שיטה ואשל, ומיני צומח אחרים שחלקם מינים נדירים או אנדמיים לאזור. אך כעת היא נמצאת בסכנה, ואותות לכך כבר נצרבו בשטח.

"תמותת הצמחים כבר החלה"

נרי אראלי, יו"ר הוועדה להגנת הסביבה במועצה האזורית תמר אשר בשטחה נמצאים המפעלים, הגיע בשבוע שעבר לשטח כדי לצפות במתחולל. "תמותת הצמחים כבר החלה. אם החלחול הזה יימשך, ימותו כל בעלי החיים והצמחים ממזרח לתעלה. צבאים, חרדון צב, שועלים, נברנים, מכרסמים קטנים, בעלי חיים ארוכי רגליים. זו מניפה חיה. בכל שנה השיטפון זורם שם, ומחייה את בעלי החיים והצמחים. עכשיו זורמים שם מי מלח. עדר של צבאים עלול למות בגלל האינטרסים הכספיים של כיל ושיתוף הפעולה של הרשויות עם בצע הכסף".

מי ים המלח הם תמיסה מסוכנת לרוב האורגניזמים על פני כדור הארץ. וכך, כשמחלחלים המים מהצינור הדולף של כיל לתת הקרקע ולאחר מכן אל שטח המניפה, הם מותירים הרס בשטח. לפי רשות הטבע והגנים, התעלה המסחרית של כיל, המשנעת את מי ים המלח באזור המניפה - בו הם לא זורמים באופן טבעי, דלפה לאורך רוב שטחי המניפה, למעט הערוץ הדרומי ביותר. בצד המזרחי, ישנו איגום של מי הדליפה. בשטח נראתה תמותה מסיבית של צמחיה, חלקה מוגדרת כערכי טבע מוגנים, ובאזור נראו עקבות של צבאים, ארנבות, צבוע, שועל ומכרסמים, יממה בלבד לאחר שדיווחו בכיל על המפגע הסביבתי.

הרשויות נותרו כמעט הלומות אל מול המפגע. כיל ניהלה את השטח ביד רמה, בעצמה. בסוף השבוע לאחר שעדכנה את הרשויות, המשיכה את פעילותה אך האטה את ההזרמה. רק ביום ראשון שלאחריו, הודיעה שתפסיק את ההזרמה בצינור, ותפעיל את תחנת השאיבה הישנה כדי לא לשבש את פעילותה. בפועל, אף רשות לא הורתה לה לעצור את הפעילות המזהמת. בשבוע שעבר, חזרה החברה להזרים מי מלח דרך התעלה המחלחלת, לפי החלטתה, וללא תיאום עם הרשויות.

במשרד להגנת הסביבה וברשות הטבע והגנים זעמו, והוציאו הודעה לתקשורת: "כיל עדכנה את הגופים שהיא מחדשת את ההזרמה ללא תיאום. היה מצופה מכיל לתאם עם הרשויות באופן מסודר תוכנית פעולה למניעת הנזק, ורק לאחר מכן לחדש את ההזרמה". במשרד להגנת הסביבה זימנו את כיל לשימוע, אך לא בלמו את פעילותה, ומנהלים מול החברה הליך על זיהום הטבע בעוד היא ממשיכה לזהם בפועל. לפי כיל עצמה, התיקון אותו מבקשות הרשויות בשטח, יושלם רק בעוד "מספר חודשים", ועד אז, תבצע החברה פעולות בכדי שזרימת התמלחת בשטח "לא תגבר", אך לא תיעצר.

השיקולים המסחריים ניצחו את הטבע
מדוע דולפת התעלה שהחלה לפעול בינואר האחרון ומדוע הרשויות לא יכולות לעצור את ההזרמה? התשובה לכך נעוצה בהליך התכנון המזורז לו זכתה כיל בוועדה לתשתיות לאומיות (הוות"ל), כשהתעלה המסחרית שלה הוגדרה כ"תשתית לאומית" בתת"ל 35א', וזכתה לפטור מההליך הארוך וההסתייגויות הסביבתיות בהליכי התכנון הקבועים בוועדות המחוזיות או המקומיות. התעלה, המצויה בשטח הזיכיון של החברה, לא טעונת היתר כלשהו מהרשויות. למשרד להגנת הסביבה אין כלי אסדרה דוגמת רישיון עסק, היתר רעלים או היתר הזרמה לים עבור התעלה, והיא אינה כפופה לאסדרה סביבתית, או להיתר של אף גורם רגולטורי אחר. את ההיתר להפעלת התעלה - קיבלה כיל מהוות"ל, ולפיו היא פועלת.

לאחר שהאזור בו פעלה תחנת השאיבה הישנה של כיל באגן הצפוני של ים המלח התייבש בשל נסיגת קו המים (מפעלי כיל אחראיים על כשליש מהתייבשות ים המלח), עלה הצורך של החברה לתכנן תעלה חדשה שתאפשר את המשך ניצול משאבי ים המלח. בוות"ל, ביקשה כיל שלא לאטום את התעלה באמצעות יריעות, וגייסה לצידה חברה מומחית מהולנד, שטענה כי אין בכך צורך. ברשות הטבע והגנים הסתייגו ודרשו לאטום את התעלה כדי למנוע חלחול של המים אל השטח הרגיש, אותו כיל מגדירה בדוחות הכספיים שלה "אחת המניפות המפותחות והגדולות שעודן קיימות באזור, אותה חשוב לשמר, תוך הגנה על המגוון הביולוגי". בוות"ל החליטו שלא לאשר את דרישת הרשות - ונציגיה לבסוף ויתרו לכיל על אותו איטום שייקר ויאריך את משך הזמן של בניית התעלה.

כעת, הנחות היסוד של כיל והוות"ל התבררו כשגויות והטבע ניזוק. לפי כיל, הזיהום הוא תולדה של "זרימה בלתי צפויה של מי תמלחת מעל הקרקע, בשל שילוב בין חלחול בתעלת ההזנה ותנאי שטח מורכבים". ברט"ג חוזרים כעת על הדרישה שלא התקבלה בוות"ל - לאטום את התעלה. למרות שברט"ג צפו מראש את המפגע, לא רק שהתעלה פועלת מתוקף היתר הוות"ל כדין, אלא שלפי מקורות, התעלה אושרה תוך אישור לחלחול של אחוז מסוים מהמים הזורמים דרכה. גורם ברשות המים מסביר כי "רישיון ההפקה של כיל קובע את כמות ההפקה השנתי, וכולל גם צפי לדליפות. ככל שהם פועלים במסגרת זו, אנחנו לא מפקחים והם לא מחויבים בדיווח".

בדיווח לבורסה, כתבה כיל כי "להערכת החברה, היקף חלחול התמלחת מתעלת ההזנה אינו חורג מנתוני התכנון המאושר". לפי גורמים המעורים בפרטים, לכיל הותר חלחול של 2% מהמים המוזרמים, בציפייה שאלו יזרמו בחזרה לים המלח מתת הקרקע, למרות הנזקים הסביבתיים הפוטנציאליים. אגב כך, למרות שבפועל אושר לחברה להזרים דה פקטו באמצעות חלחול מים בחזרה לים המלח - היא לא נדרשה בהיתר הזרמה של המשרד להגנת הסביבה.

ייתכן כי מאז שהחלה התעלה לפעול, במשך חודשים, המים חלחלו למניפת הנחל מהקרקעית, מפני שבתחתית התעלה אין איטום מלבד שכבות חרסית. כשתת הקרקע הפכה רוויה במים, הם צפו על פני השטח, ובין האשלים והשיחים במניפת צאלים זורמים כעת מים מלוחים שמקורם בתעלת כיל, הפוגעים והורגים את ערכי הטבע באזור. אראלי זועם על המצב בשטח, ועל כך שהמדינה אפשרה לכיל לתכנן את התעלה בהליך מזורז עם הקלות סביבתיות. "אם מותר לתעלה לחלחל ב-2% בשנה, ובשנה המפעלים שואבים 450 מיליון קוב, מדובר ב-9 מיליון קוב שזורמים לטבע בשנה. 9 מיליון קוב זה גזר דין מוות על כל מה שצומח וחי ממזרח לתעלה. כל זה, כי מפעלי ים המלח לא כפופים לוועדת התכנון והבנייה. אם המועצה האזורית תמר אומרת להם - תעשו ככה וככה, הם הולכים לוות"ל. לא ברור מי החליט שמפעלי ים המלח הם תשתית לאומית, אין שום דבר לאומי בפעילות שלהם מלבד הכסף שזורם לכיסו של עידן עופר. כיל מנהלת את אזור ים המלח, הם עושים באזור מה שהם רוצים. בעיניי, זה פשע נגד תושבי האזור והטבע. מישהו צריך לעמוד על זה לדין, אבל אני לא מאמין שזה יקרה".

מיתוג ירוק במקום שמירה על הסביבה

כיל היא החברה הגדולה ביותר בבורסה בישראל. השנה האחרונה הייתה פנומנלית עבור החברה במונחים כספיים. בעקבות הזינוק במחירי האשלג והפוספטים בעולם, רווחי כיל זינקו ברבעון הראשון של 2022 ביותר מ־350% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, לשיא של 632 מיליון דולר. כך, החברה צופה לסיים את השנה עם רווח תפעולי שנתי של כ-3.5 מיליארד דולר.

בשנים האחרונות, הפכה כיל את תחום הקיימות לנושא אותו היא מציבה בחזית הפרסומים הנוגעים לה. כך למשל, באתר החברה, מוצגים בזה אחר זה מנהליה, יחד עם ציטוט המצביע על ה"אני מאמין" של הדובר, העוסק לעיתים בסביבה. כך למשל, מנכ"ל החברה, רביב צולר, אומר: "עם המשאבים הייחודיים שלנו וכושר המצאה פורץ דרך, אנחנו באמת יכולים להשפיע על פתרון אתגרי הקיימות בעולם. מאיה גרינפלד, סמנכ"לית התקשורת, אומרת: "צרכנים מעדיפים מותגים עם מחויבות לקיימות סביבתית. זה המקום שבו אנו מרגישים מחויבים להוביל", ניצן משה, סמנכ"ל התפעול, מתגאה ב"הטמעת קיימות בכל היבטי הפעילות שלנו", אבירם להב, סמנכ"ל הכספים, בכך שכיל "מקדמת את שיפור ביצועי ה-ESG שלה". במאמר שפרסמה עובדת החברה, מיטל ליאון, במגזין "אקולוגיה וסביבה" ב-2017 באשר לתעלה המדוברת, כתבה: "כיל החליטה ליישם מדיניות פרו-אקטיבית של שמירה על הסביבה שהיא פועלת בה".

בעוד שכיל מתגאה בקידום ערכי קיימות מעל כל במה וכמעט בכל הודעה העושה את דרכה ממשרדי החברה לתקשורת, שאלנו את אנשי החברה כיצד הדברים מתיישבים עם ההחלטה לחזור ולהפעיל את התעלה המזיקה למניפת צאלים. מכיל נמסרה תגובה כללית בלבד, בה החברה התגאתה ב"השקעות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים מדי שנה בסביבה".

כמה משקיעה החברה בתקינה סביבתית ובהגנה על הסביבה? קשה לדעת. בכיל טוענים כי בשנת 2021 הסתכמו ההשקעות הסביבתיות בכ-267 מיליון שקל, אך מסרבים לפרט מה כולל אותו סכום. מאידך, בתכתובת פנימית בין חגי חורב, מנהל אקולוגיה ותשתיות פוספט בחברה, לבין המשרד להגנת הסביבה, עולים נתונים שעלולים להעיד על סכומים נמוכים יותר. ברותם אמפרט, הושקעו 210 מיליוני שקלים בעמידה בחוק אוויר נקי, במשך יותר מעשור. אמנם מדובר בחזית אחת שבה פועלת החברה, אך במציאות שבה חברות לא כפופות לחובת דיווח בנושאי סביבה בדוחותיהם הכספיים, לא יכול הציבור לדעת כמה באמת השקיעו.

הנזק לשטח נאמד בעשרות מיליוני שקלים

החברה לא עומדת בכל החובות הסביבתיות שהושתו עליה. כך למשל, ביולי 2021 חודש היתר הפליטה של רותם אמפרט, מפעל שלפי המשרד להגנת הסביבה, הוא השני במדד המדרג את המפעלים הגרועים סביבתית בישראל (מפעלי ים המלח מדורגים במקום השביעי ברשימה, ומגנזיום ים המלח במקום העשירי). החברה ביקשה מהמשרד להגנת הסביבה לעדכן את ההיתר כך שיקבע שהמפעל יטפל רק בפרויקטים בעלי חשיבות סביבתית גבוהה, ואילו היתר יבוצעו במסגרת ההיתר הבא - רק ככל שתאושר לחברה כרייה בשדה בריר. לפי החברה, עד סוף שנת 2021 השלימה רותם ישראל רק 77 מתוך 194 מטלות פרטניות הנדרשות במסגרת ההיתר, כך לפי דוחות החברה. 

המשרד להגנת הסביבה התייצב לצד רותם אמפרט, ואכן קיבל את דרישותיה לדחיות בפרויקטים סביבתיים שמטרתם להפחית את זיהום האוויר ומכך את הפגיעה בבריאות התושבים ובסביבה. זאת, למרות שהמשרד גילה בבחינה שערך, כי המפעל מפר הוראות סביבתיות שהשית עליו במסגרת היתר הפליטה הישן.

לפי פרופ' ניר בקר, רקטור המכללה האקדמית תל חי, נזק ארוך טווח בתוואי השטח המדברי על פני קמ"ר, נאמד בכ-90 מיליוני שקלים. לשם השוואה, הסכום שגבתה ישראל מרותם אמפרט מבית כיל עבור תמלוגים על הפקת פוספטים, מסתכם ב-8.6 מיליון שקל ב-2020. את הנזק שגרמה תעלת החברה במניפת צאלים, עדיין מנסות הרשויות להעריך. לפי רשות הטבע והגנים, ייקח זמן רב לתקן את הנזק שנגרם ורק שיטפונות, אם יהיו משמעותיים, יסייעו לשטיפת הקרקע העליונה. בתת הקרקע הצפי שתהיה מליחות גבוהה לאורך שנים רבות. "החשש שלנו התממש", אומר אסף צוער, אקולוג ברשות.

כיל: "החברה לקחה אחריות מלאה לטיפול ולשיקום האזור"

תגובת כיל: "החברה פועלת בשקיפות ובתיאום מלא עם הרשויות בכל הקשור לפרויקטים סביבתיים ומקדמת פרויקטים והשקעות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים מדי שנה. החברה פעלה באותו האופן גם בכל הנוגע לתכנון והקמת תעלת ההזנה, אשר אושרו על ידי כל הגורמים המקצועיים והרשויות. נדגיש כי החברה עמדה בכל התנאים והאישורים שניתנו . החברה לקחה אחריות מלאה לטיפול ולשיקום האזור, תוך המשך בחינת הסיבות הייחודיות בתוואי השטח הנקודתי שהובילו להגעה לא צפויה של מי הים לקצה המניפה".

בנוגע להיתר הפליטה של רותם אמפרט, מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: ״בשנת 2020 מפעל רותם אמפרט פנה למשרד להגנת הסביבה בבקשה לדחות חלק מהדרישות הנמצאות ברישיון העסק והיתר הפליטה שלו. בנוסף, המפעל הודיע כי חברת רותם אמפרט צפויה להיסגר במידה ולא תאושר כרייה בשדות נוספים ולכן ביקש לצמצם את היקף ההשקעות בביצוע דרישות סביבתיות, שכן לטענתו השקעות אלה ירדו לטמיון במקרה שהמפעל ייסגר בשנים הקרובות. בעקבות זאת, נעשתה בחינה משותפת במשרד ביחד עם היחידה סביבתית נגב מזרחי, על-מנת לבחון את פניית המפעל. הבחינה הצביעה, כי לאור העובדה שהמפעל מפר חלק מהוראות ההיתר יש לקדם אכיפה ובנוסף, יש לקבוע לוחות זמנים ישימים לעמידה בדרישות.

"לאור זאת, הוחלט לקבל את בקשת המפעל ולאשר דחיות בפרויקטים בין אם באמצעות צו מנהלי לפי סעיף 45 לחוק אוויר נקי ובין אם בעדכון היתר. במקביל, פעל המשרד להטלת עיצום כספי למפעל בגין אי התקנת מערכת rto לטיפול בפליטות מזהמים. המפעל מבצע פרויקטים רבים שביצועם פרוס לאורך השנים. סיום הפרויקטים צפוי בשנת 2026".

עוד כתבות

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

בורסת טוקיו, יפן / צילום: Shutterstock

עליות בבורסות אסיה; גוגל טסה במסחר המאוחר

ניקיי מטפס ב-1.1%, מדד שנחאי מוסיף לערכו 0.8%, מדד שנזן מתחזק ב-1.5%, הנג סנג קופץ ב-2.1% ומדד קוספי מתקדם ב-1.2% ● גם החוזים העתידיים על מדדי ארה"ב נסחרים בעליות ● בהמשך היום יתפרסם בארה"ב מדד מחירי ההוצאה הפרטית (PCE), מדד האינפלציה המועדף על ידי הפד

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

חיזבאללה ירה לעבר חיילים במרחב הר דב, צה"ל השיב אש

החות'ים טוענים: "תקפנו ספינה ישראלית כאות סולידריות עם הפלסטינים" ● בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה ● דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' ● כל העדכונים

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"