בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: שלומי יוסף
ששת החודשים הראשונים של שנת 2022 התאפיינו בירידות שערים חזקות בשווקים הפיננסיים, שלא פסחו על הבורסה בת"א, שבה נרשמו ירידות חדות במניות ובאג"ח הנסחרות, לצד גידול ניכר במחזורי המסחר. מסיכום מחצית של הבורסה עולה עוד, כי גל ההנפקות של השנתיים האחרונות גווע כמעט לחלוטין, וכי המשקיעים המקומיים נטשו את החלומות ששיווקו להם חברות טכנולוגיה מפסידות, שהיוו רוב מכריע בגל ההנפקות.
עם זאת, ביצועי מדדי הגדל של ת"א טובים משמעותית מאלה של הבורסות המובילות מעבר לים. מדד ת"א-35 חתם את המחצית הראשונה של השנה בירידה מתונה יחסית של כ-6% (לאחר שהניב תשואה חיובית של 32% בשנה החולפת) וזאת לעומת ירידה דו-ספרתית של המדדים בארה"ב ובאירופה.
את המפולת הקשה ביותר ספג סקטור הטכנולוגיה, שהושפע מהשינוי החד בטעמי המשקיעים בוול סטריט. כך, מדד נאסד"ק נפל במחצית הראשונה של השנה ב-26%, ואילו עמיתו התל אביבי, מדד ת"א טק-עילית , נחתך ב-20%. גם מדד מניות השורה השנייה בבורסה, SME60 , ספג ירידה חדה של כ-18% מתחילת השנה, לאחר תשואה מלהיבה של כ-30% בשנה החולפת.
מצטיין בודד בקרב מדדי המניות בת"א הוא זה שנהנה מעליית מחירי הסחורות, והנפט בפרט, על רקע האינפלציה המתפתחת, ובהמשך לפרוץ המלחמה באוקראינה. הכוונה היא למדד ת"א נפט וגז שזינק ב-36.6% מתחילת השנה. המדד כולל את המניות ויחידות ההשתתפות של הגופים הגדולים בתחומי האנרגיה בבורסה, ובראשן קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה.
דלק נקלעה לקשיי נזילות חמורים עם פרוץ משבר הקורונה לפני כשנתיים, שאיימו על יציבותה העסקית (כולל הערת "עסק חי" שצורפה לדוחות הכספיים שלה), אך רשמה קאמבק מרשים בחודשים האחרונים, בעקבות נסיקת מחירי הנפט והגז. שווי השוק שלה כיום עומד על 8.6 מיליארד שקל - לאחר עלייה של מאות אחוזים מהשפל.
למעשה, מדד ת"א נפט וגז המשיך את ביצועיו החיוביים מהשנה שעברה, שאותה סיכם בעלייה של 62%. עם המדדים שעקפו אותו אשתקד נמנה מדד ת"א בנקים-5 , שעלה ב-68% ב-2021, ואילו השנה, בשל החששות מהאטה כלכלית, רשם ירידה חציונית של 5%. עוד להיט של השנה החולפת, מדד ת"א נדל"ן , ירד בכ-15% מתחילת השנה, לאחר שהניב כ-53% בשנת 2021 כולה.
פעילות הבורסה נהנית מימי המסחר הסוערים
הירידות במדדים והתנודתיות הגוברת השפיעו לחיוב על פעילות הבורסה עצמה. זו נהנית מימי מסחר סוערים, שמשמעותם מבחינתה תשלום עמלות גבוהות יותר מקניות ומכירות תכופות של ניירות ערך. מתחילת 2022 עמד המחזור היומי הממוצע במניות והמירים בת"א על 2.5 מיליארד שקל, עלייה של 31.5% ביחס למחזור היומי הממוצע בשנת 2021 (1.9 מיליארד שקל). באג"ח הממשלתיות, אפיק שנחשב לסולידי, נרשמה ירידה של 18% במחזורי המסחר היומיים - מ-3 מיליארד שקל ל-2.5 מיליארד שקל.
המסחר היומי במק"מים, מכשירי השקעה בריבית קבועה וקצרת-טווח של עד שנה, זינק פי שניים מ-320 מיליון שקל בממוצע ביום ב-2021, ל-640 מיליון שקל בממוצע יומי במחצית הראשונה השנה. הסיבה היא העלייה המהירה של הריבית, שהזכירה את כלי ההשקעה שהפך בשנים האחרונות לפתרון סולידי ו"משעמם".
בשורה חיובית מגיעה בכל הנוגע למפלס הפחד בשווקים - מדד הפחד המקומי (VTA35 ) - שעלה מכ-15 נקודות בסוף השנה הקודמת לכ-31 נקודות באמצע חודש מרץ השנה, אך ירד שוב לרמה דומה של כ-17 נקודות לקראת סוף המחצית הראשונה.
ירידות מטרידות באג"ח הממשלתיות
הסיכום שמציגה הבורסה מעלה תמונה מטרידה של ירידות חדות במה שאמור להיות אפיק השקעה סולידי ומפלט עבור משקיעים שונאי סיכון - אג"ח של מדינת ישראל. מתחילת השנה הנוכחית העלה נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, את הריבית לראשונה מאז נובמבר 2018. הנגיד ביצע שתי העלאות, באפריל ובמאי, והיא טיפסה מ-0.25% ל-0.75% כיום, במטרה לבלום את ההתפרצות האינפלציונית.
צעדיו של הנגיד ירון מגיעים על רקע מהלכים דומים ונחושים שביצע הנגיד האמריקאי פאוול, שהובילו לנפילות במחירי האג"ח הממשלתיות (ועלייה בתשואות). האג"ח של ממשלת ישראל, הן צמודות המדד והן השקליות, בלטו בששת החודשים הראשונים של השנה בירידה של כ-7.5%, ובראשן איגרות החוב הממשלתיות שקליות בריבית קבועה ליותר מ-10 שנים, שירדו בכ-16.5% באותה תקופה. ירידה כה חדה נבעה מהשינוי בגובה הריבית והתוואי העתידי, שטומן בחובו ציפיות להעלאות ריבית נוספות.
בקרב מדדי הבורסה, מדד איגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד נפל ב-8.2% מתחילת השנה, לאחר שעלה ב-7.4% בסיכום שנת 2021. מדד איגרות החוב הממשלתיות השקליות, בריבית הקבועה, צלל גם הוא ב-8%, לאחר ירידה של 1% אשתקד.
שני מדדי האג"ח שרשמו ירידה מתונה יותר, היו מדדי אג"ח החברות. מדד אג"ח חברות צמודות-מדד ירד ב-5.6% מתחילת השנה, לאחר עלייה של 8.7% אשתקד, ומדד התל-בונד השקלי ירד ב-5.2%, לאחר עלייה של 3% אשתקד.
מ-100 הנפקות ב-2021 ל-9 במחצית 2022
רק תשע הנפקות של חברות חדשות (IPO) בוצעו בבורסה בת"א מתחילת השנה, ובהן גויס סכום מצרפי של 1.4 מיליארד שקל. זאת לעומת כמעט 100 חברות חדשות שגייסו בשנת 2021 כולה סכום מצטבר של 10.5 מיליארד שקל.
בקרב החברות המנפיקות, הבולטת במונחי שווי השוק בעת ההנפקה הייתה חברת הבנייה קבוצת אקרו , הממוקדת בבניית פרויקטי דיור יוקרתיים בתל אביב. החברה, שבעל המניות העיקרי בה הוא צחי ארבוב, גייסה חצי מיליארד שקל לפי שווי של 4 מיליארד שקל בעת ההנפקה (מאז נפלה המניה בכ-20%).
אחריה בלטה בית בכפר , רשת הדיור המוגן שבשליטת משפחת בלושטיין ובניהולו של מיכה פרנס, שגייסה רבע מיליארד שקל לפי שווי של 1.3 מיליארד שקל (ומאז ירדה ב-16%). חברת צילומי הלוויין אימאג'סט , שמוחזקת על ידי התעשייה האווירית וקרן פימי של ישי דוידי, הונפקה לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל ומאז איבדה ב-15%.
בולטות בהיעדרן משוק ההנפקות חברות הטכנולוגיה הקטנות, שאפיינו את גל ההנפקות העצום של השנה שעברה. בין אלה שכן הצליחו להתברג ולהצטרף למועדון החברות הציבוריות נמצאות יוזרוואי , חברת תוכנה שפיתחה טכנולוגיית נגישות המבוססת על בינה מלאכותית. היא גייסה 32 מיליון שקל לפי שווי של 123 מיליון שקל ומאז צללה ב-38%.