ג'וני סרוג'י / צילום: אפל
ג'וני סרוג'י, סגן נשיא טכנולוגיות החומרה של אפל והישראלי הבכיר בחברה, נוהג לקיים את הבטחותיו, גם אם זה לוקח שנים. בתחילת השבוע הוא נצפה באירוע בבית הנשיא הרצוג ולאחר מכן הזמין להרצליה את המיליארדר הפלסטיני-אמריקאי באשר אל מאסרי, כשהוא מוביל עימו משלחת של מהנדסים ומהנדסות משטחי הרשות הפלסטינית. סרוג'י בחר לפי ההערכה דווקא בעיתוי הנוכחי - שבועיים לאחר שהכריז על מעבד העתיד של מחשבי המק של אפל - ה-M2 באחד האירועים הנצפים ביותר של החברה, כזמן לחשוף את קבוצת האנשים שתרמה בין השאר לפיתוח השבב המתקדם, לצד מוצרי דגל אחרים של הענקית מקופרטינו. אלה הם צוותי הפיתוח של החברה ברשות הפלסטינית שעובדים מתחת לרדאר התקשורתי במהלך ארבע שנים האחרונות.
● לראיון המתורגם באנגלית לחצו כאן
ב-2018, מגלה סרוג'י, ביצעו בחברה ניסוי קטן: הם שכרו באמצעות חברה קבלנית מרמאללה חמישה עובדים ונתנו להם לעבוד על כמה פרויקטים שנזקקו לידיים עובדות במרכז הפיתוח בישראל. ככל שחלף הזמן המרכז הקטן החל לעמוד ביעדים ותפח בהתאם. כיום, מספר סרוג'י בגאווה, הוא כבר מונה 60 עובדים, והיד עוד נטויה. סרוג'י ומנכ"ל אפל, טים קוק, ביקרו בישראל לפני שבע שנים עם הבטחה להביא למהלך שיגביר את שילובם של יותר תושבי האזור בפעילות יצרנית האייפונים ומחשבי המק. עם מרכז פיתוח ישראלי שהכפיל את גודלו כמעט פי שלושה מאז ומונה כיום כ-2,000 עובדים, ומשרדים חדשים שממוקמים בעיר רוואבי בין רמאללה לשכם, סרוג'י פורע את הצ'ק.
"היוזמה הזו נוצרה בהשראת פגישה שקיימנו עם הנשיא דאז ראובן ריבלין", הוא מספר בראיון בלעדי לגלובס לרגל ביקורו בישראל. "אני וטים התחברנו לחזון של ריבלין ושיתפנו אותו בחזון שלנו לגבי התפקיד שחברות ההייטק יכולות לשחק בהכנסה של יותר פלסטינים למעגל העבודה הטכנולוגי ושיפור הכלכלה באזור - ואני שמח שגם הרצוג שותף לחזון הזה. לקחנו את זה לעצמנו כמשימה ובשנת 2018 התקשרנו עם עסאל טכנולוגיות ועם בשאר אל מסרי".
"להכניס יותר פלסטינים למעגל הטכנולוגיה"
לקח לאפל ארבע שנים להרגיש מספיק בטוחה כדי לחשוף את קיומו של המרכז הפלסטיני. התהליך, ככל הנראה כמו כל דבר באפל, היה כרוך ביצירת אמון ובעמידה ביעדים מאתגרים. "במשך השנים הם הוכיחו שהם יכולים לעלות על הציפיות שלנו בביצועים שלהם והם השכילו לשתף פעולה בצורה טובה עם המרכזים בהרצליה ובחיפה", מספר סרוג'י. "למה הכרזנו על זה רק היום? שמרנו על זה בסודיות כדי לבנות בדרך שלנו, עד שהגענו לאבן דרך מתאימה שבה חשבנו שזה בסדר לצאת החוצה. אנחנו בעיקר מקווים שהיוזמה הזו תעורר חברות הייטק אחרות למצוא דרכים משלהן להכניס יותר פלסטינים למעגל הטכנולוגיה - והעובדה שהוכחנו שאפשר לעשות זאת עשויה לספק השראה לאחרים לפעול כמונו".
לצורך המשימה, אפל שכרה את שירותיה של עסאל (ASAL Technologies), חברת פיתוח קבלנית מרמאללה - אך היא לא הראשונה מקרב חברות ההייטק האמריקאיות שעושה זאת. למעשה, כבר שנים שעסאל נחשבת לחברה הקבלנית הפופולרית בקרב תאגידים אמריקאיים שפועלים בישראל ומעוניינים גם בגשר לטאלנטים ברשות הפלסטינית - בהם אינטל, מלאנוקס-אנבידיה, מיקרוסופט, סיסקו ולייבפרסון. אבל המרכז של אפל שונה, הן בהיותו נפרד פיזית משאר הפעילויות של עסאל והן בעובדה שהמפתחים עובדים רק עבור פרויקטים של אפל.
במהלך מעורב גם המיליארדר הפלסטיני-אמריקאי בשאר אל מסרי, מי שהקים את העיר רוואבי בסיוע של ממשלת קטאר, מתוך חזון לספק לצעירים פלסטינים דיור בסטנדרטים גבוהים ובמחיר ממוצע של 100 אלף דולר לדירה. אל מסרי הוא חבר דירקטוריון בעסאל טכנולוגיות, ומחזיק בקרן ההון הפרטית הפלסטינית סיראג', שגייסה 90 מיליון דולר להשקעות ברשות.
"שבבי הפרימיום נבנו בישראל"
בשנים האחרונות מנהל סרוג'י את המאמץ המתמשך של אפל לגמול את עצמה משבבי אינטל, שעמדו עד 2020 בבסיס מחשבי המק שלה. המאמץ, אולי השאפתני ביותר של החברה בעשור האחרון, הניב את הגורם השקט שרבים בתעשייה מייחסים לעלייה במכירות החברה - שבב ה-M1, אשר על פיתוחו אמון סרוג'י.
המעמד הבכיר של סרוג'י - לצד הצורך לחשוף כמה קלפים כדי לסייע בגיוס עובדים ולספק טעם של עוד - מאפשרים לו לתאר בפתיחות יחסית את פעילותו המרכז הישראלי ולהאיר את המרכזיות שלו למוצרים ולאסטרטגיה של אפל. בזכות פיתוח ישראלי אפל מנהלת ומייעלת את טכנולוגיית אחסון הנתונים בשלל מכשיריה; בישראל פותחו רכיבי התקשורת האלחוטית לשעון Apple Watch, כמו גם המעגלים המשולבים בו; וגולת הכותרת: הצוות הישראלי שיחק תפקיד מרכזי בפיתוח גרסאות הפרימיום של מעבד הדגל של החברה, M1, המיועדות למחשבים ניידים מקצועיים - ה-M1 Pro וה-M1 Max, שתומך גם במחשב המקבוק סטודיו. "השבבים האלה נבנו כאן בישראל, תוך עבודה עם צוותים אחרים בעולם, כולל המטה בקופרטינו", מגלה סרוג'י. "האינטגרציה עם היישומים ותהליכי הווריפיקציה נעשו גם כן כאן. זה צעד ענק. הצוות הישראלי נוגע בכל נקודה, והוא היה קריטי עבורנו".
בשנים האחרונות התחרות של אפל בישראל על ליבם של מהנדסי החומרה רק הולכת וגוברת. אינטל הודיעה לפני יותר משנה כי היא מעוניינת לגייס עוד 1,000 עובדים למרכז בישראל, וגם אנבידיה חזרה על התחייבות דומה, למרות שהחליטה להאט את תהליכי הגיוס שלה. אפל מעולם לא התבטאה בנושא, אבל לפי המהירות בה צמח מרכז הפיתוח המקומי שלה והמעמד שרכש בקרב חברי ההנהלה, נראה שגם באפל היו שמחים לשים את ידם על עוד כמה מאות מהנדסים ישראלים.
מהיכן אפל ומתחרותיה יביאו את כל העובדים האלה? מאגר המהנדסים בתחום הזה בארץ הוא מוגבל.
"אני חושב שאם נסתכל על הטרנד בתעשייה, זה הפך לברור לכל שתחום המוליכים למחצה והשבבים הוא חשוב ביותר לכל מכשיר וכל טכנולוגיה שפועלת היום. כשמדברים על למידת מכונה או על מערכת הפעלה, אלה בסוף צריכים שבב שיוכלו לפעול עליהם בסוף היום. מכוניות לא יכולות כיום לפעול ללא שבבים. אני חושב שהמציאות הזו עוזרת ליותר סטודנטים לבחור במקצועות של הנדסת חשמל או הנדסת מחשבים - יש לאנשים כאלה מסלול קריירה יציב וארוך טווח עבורם".
אבל המספרים מורים על כך שהם מעדיפים ללמוד מקצועות קלים יותר ורווחים יותר כמו הנדסת תוכנה, מדעי המחשב או סייבר.
"אז אני חושב שהיום מבינים שאת מסלול הקריירה החזק יותר אפשר לקבל דווקא בלימודי הנדסת חשמל ואנחנו גם פועלים בעצמנו כדי להפיץ את המסר הזה. אנחנו מגיעים לאוניברסיטאות בכל העולם - גם בישראל - ועוסקים, למשל בהסברה ובהעברת המסר הזה לתלמידים, אנחנו מראים להם מה מסלול קריירה בהנדסת חשמל יכול לעשות. אנחנו עובדים יחד עם מרצים מפקולטות שכנות להנדסת חשמל כדי להכין תכניות לימוד מהירות. קח מתמטקאי או פיזיקאי - אדם כזה תוכל להפוך למהנדס שבבים בתוך שנתיים. אבל לא רק שם. אנחנו מחפשים את הטאלנטים הבאים בקרב נשים חרדיות, ועובדים עם עמותות כמו חאסוב וצופן (עמותות לקידום יזמות וטכנולוגיה בחברה הערבית, א"ג), כי בסוף מאגר הכשרונות הקיים הוא אכן מצומצם.
כשהוא נשאל על המידור המיוחס לאפל, לפיו עובדים ממודרים מתוכניות מרכזיות ולעתים אף זה מעבודתו של זה - הוא עונה בפשטות: "זה רק מיתוס". למרות הדעה הקדומה הקשורה בניהול הנוקשה של אפל אומר סרוג'י: "גוף המחקר והפיתוח באפל עובד לפי ההנחה שלכל מהנדס ומנהל ישנה גישה לכל המידע הנדרש להצלחה בתפקיד כולל התמונה הגדולה, וזה לא משנה אם אתה עובד בישראל או בכל מקום אחר בעולם. למהנדסים שלי בישראל יש גישה לתמונה המלאה, ואני אישית דואג לעדכן אותם כמה שיותר בפגישות וירטואליות, בשיחות קבוצתיות ומשתף אותם במפת הדרכים שלנו לשלוש, ארבע או חמש השנים קדימה".
"לוקחים סיכון, לא מהמרים"
כבר שנים שאפל מצויה במאמץ מתמשך להפחית את התלות שלה בחברות חיצוניות ולשלוט בכמה שיותר היבטים של המוצר שהיא מפתחת. המהלך הזה - אותו החל באופן נמרץ המייסד והמנכ"ל סטיב הקודם כבר לפני קרוב ל-20 שנה - נמשך במידה רבה עד היום. עוד בטרם יצא האייפון הראשון לאוויר העולם אפל שקלה לשלב את שבבי אינטל במכשיר הטלפון החכם המהפכני, אך מנכ"ל אינטל דאז פול אוטליני, לא האמין בחזון והתמקח עם ג'ובס על המחיר. בסופו של דבר החליטו באפל לעבור למתחרה סמסונג, אך בינתיים אפל רכשה את חברת פיתוח השבבים האמריקאית PA Semi, ועל בסיסה החלה לפתח סדרת שבבים משלה, שתכונה לימים סדרת A, המבוססת על ARM, הארכיטקטורה המתחרה לזו של אינטל.
בשנת 2018 עוד שולבו במחשבי המק של אפל שבבי אינטל, שעד אז נחשבו למובילים בתחום המחשוב האישי. אלא שסדרת תקלות שגרמה להתחממות יתר ואינספור באגים שהתגלו הביאו את אפל למהלך שכאילו נלקח מהסיוטים של ג'ובס: החברה התנצלה על איכות המוצרים שלה ונאלצה לפתח תוכנה שתפצה על חסרונות החומרה במחשבי המק. זה היה הרגע שבו המשימה, אולי החשובה ביותר של אפל, הונחה על כתפיו של סרוג'י והוא הפך למנהל הפיתוח הראשי של שבבי החברה. מומחים מדרגים כיום את אפל כחברת השבבים ה-12 בגודלה בעולם מבחינת ההכנסות. סרוג'י, שקיבל מאז הצעות לעבור ולכהן כמנכ"ל אינטל, השיק את שבב ה-M1 בשיא מגפת הקורונה, בנובמבר 2020 - בדיוק בזמן שבו צרכנים חיפשו מחשבים חזקים לעבוד עליהם מהבית. מהר מאוד התברר שזו הייתה הצלחה גדולה - הביקורות על מחשבים קלים, שאינם מתחממים בקלות ומספקים ביצועים גבוהים, היו משבחות ומכירות מחשבי המק צמחו וחצו לראשונה את רף 35 מיליארד הדולר בהכנסות בשנה שעברה.
אפל ידועה כחברה חלוצית שמהמרת על תחומים חדשים, אתם הימרתם על שבב משלכם, ניסוי שהיה יכול להיכשל, ובסוף הכל היה על הכתפיים שלך. עד כמה קשה זה היה?
"ראשית, אני תמיד שמח להתמודד עם הבעיות הקשות. אם אתה עובד על דברים קלים, אתה מבזבז את הזמן שלך ואתה מבזבז את הזמן של הצוות שלך. אתה צריך לעבוד על רוב הבעיות הקשות. שנית, אם יורשה לי, זה לא היה הימור. אנחנו לא מהמרים, אנחנו לוקחים סיכון. זה היה סיכון אסטרטגי אבל רצינו להביא מוצר טוב, ידענו שהתהליך הזה ייקח זמן אבל לא התחלנו מאפס - הרי את שבב הטלפון שלנו התחלנו לבנות כבר לפני 14 שנה, כך שכבר התנסו בבניית שבב משלנו, עם ארכיטקטורה כזו שניתן להרחיב אותה גם לצרכים אחרים של ביצועים שונים, דרישות חשמל שונות ואילוצים תרמיים אחרים. מעבר לכך האתגר הגדול באפל כחברת מוצר הוא העובדה שלא מספיק לייצר שבב, אלא גם לשלב אותו עקב בצד אגודל במאפייני המוצר עצמו (המק- א"ג) ועם מערכת ההפעלה - ושלושת הצוותים האלה חייבים לעבוד יחד כדי שהמוצר יעבוד. זה ייחודי לחברה כמו אפל".
"הארכיטקטורה והחשיבה הבסיסית לא משתנה"
אינטל, שבה סרוג'י החל את הקריירה שלו לאחר תקופה ביבמ, לאחר שסיים בהצטיינות תואר במדעי המחשב בטכניון, הייתה ידועה כממציאת מודל "המפל": היא פיתחה את ארכיטקטורת ה-X86 עבור מחשבים בעלי ביצועים גבוהים, וקיוותה להצליח גם בשווקי הטלפונים והציוד הביתי עם שבבים "מנוונים", אסטרטגיה שבסופו של דבר לא צלחה. אפל החלה הפוך: היא פיתחה שבבים משלה לטלפונים נמוכי הספק, וכעת את אותה הארכיטקטורה היא מרחיבה גם לעולמות המחשבים האישיים, הדורשים הספק חשמלי גבוה בהרבה ועמידה בביצועים גבוהים- בעיקר עבור משתמשים שמחפשים חווית עבודה, עיצוב גרפי או משחק גבוהה מאוד.
"עשינו כאן תהליך של הרחבה או התפשטות", אומר סרוג'י. "זה לא אותו שבב שמשמש לכל המכשירים, אבל אותה התפיסה או הארכיטקטורה שאנחנו לוקחים איתנו מהאייפון גם למכשירים אחרים. אנחנו לוקחים בחשבון מעבד גרפי, מנוע עצבי, מערכת הפעלה, מעבד מצלמה, ומעבד אבטחה, לוקחים בחשבון את האינטגרציה עם מערכת ההפעלה והתוכנה ובונים כל פעם מחדש את הארכיטקטורה בצורה כזו שתתאים לצרכים שונים - השבבים אפילו שונים עבור מחשבי מק שונים, אבל הארכיטקטורה ודרך החשיבה הבסיסית לא משתנה, וזה דבר גדול".
מה למדת על עצמך ועל הצוות שלך בזמן הזה?
"הקורונה תפסה אותנו באמצע העבודה על השבב החדש. היא היתה כמו רוח נגדית שפעלה כלפינו. פתאום מהנדסים לא יכלו לנוע בחפשיות כמו קודם, לא יכלו להיפגש או אפילו להיות באותה המעבדה באותו הזמן כמו בעבר. היינו צריכים להשתמש בשרירים האחרים שלנו לשם כך. אבל הצוות שלי עמד בזה ולא החמיץ אפילו מטלה אחת. באמצעות שיחות וידאו בין המטה בקופרטינו לבין המשרד בישראל מצאנו תהליכים חדשים לניפוי באגים ופיתחנו טכניקות שיסייעו לנו להתמודד עם היעדרות פיזית של מהנדסים מהמעבדות. אני כמו אבא גאה - הקורונה פגעה בנו אבל כמו שאומרים על בני זוג, 'אנחנו עדיין נשואים'".
את המהלך הזה של פיתוח שבב משל עצמכם מחקים כיום בכל העולם, בחברות כמו מטא ואמזון. בראייה היסטורית, עד כמה המהלך הזה השתלם לכם?
"אני חושב שהוא שהשתלם לגמרי. הראינו זאת שוב ושוב. התחלנו עם הטלפון, בנינו שבבים משלנו לטלפון, ותסכים איתי שכאשר אתה מסתכל עליו -הוא הטלפון הטוב בשוק. שנית, השבבים שלנו מותאמים לחלוטין למוצרים שלנו - השילוב בין השבב למערכת ההפעלה ולתוכנה השתלם לנו בגדול".