טיקטוק מרחיבה את פעילותה ופוזלת להייטק הישראלי / צילום: Shutterstock
השותפים בקרן ההון סיכון האמריקאית, רדפוינט ונצ’רס, אינם קהל היעד המרכזי של הרשת החברתית טיקטוק. המייסדים והמנהלים הבכירים חמורי הסבר, רובם גברים אמריקאים בעשור הרביעי והחמישי לחייהם, התייחסו עד לא מזמן לרשת החברתית כאל עוד אפליקציה שלכל היותר מרתקת את הילדים שלהם. אולם, בקרן האמריקאית הבינו שכדי לרתום את הדור הצעיר הבא של היזמים - חדשנות היא שם המשחק. לכן, בינואר נפתח לראשונה חשבון הטיקטוק של רדפוינט, שצבר תוך כחצי שנה כבר יותר ממיליון צפיות בסרטונים, קרוב ל-9,000 עוקבים ויותר מ-200 אלף לייקים.
השימוש שעושים ברדפוינט בטיקטוק הינו חלק ממגמה עולמית שחודרת גם לישראל. בקרנות הון סיכון, סטארט-אפים ועולם ההייטק בכללותו מבינים שהרשת החברתית איננה רק פלטפורמה שיתופית לילדים, אלא כלי נגיש לקהילות חדשות ולגיוס יזמים וחברות פורטפוליו. כעת, לאור ההצלחה ברחבי העולם, לגלובס נודע שבטיקטוק בוחנים לעבוד גם עם ענף ההייטק הישראלי ומשיקים תוכנית שמסייעת לאנשי השיווק להשתמש ברשת החברתית לקידום צרכיהם.
תוכניות הכשרה לסטארט־אפים ישראלים
בישראל עומדים לרשותה של טיקטוק שני קהלים מרכזיים: הראשון - חברות ההייטק המקומיות, שוק ענק בן אלפי חברות, מהן של כמאה חדי קרן, שם מקווים ברשת החברתית להפוך לערוץ שיווקי נוסף, לצד פייסבוק, אינסטגרם ולינקדאין. הקהל השני הוא ענף ההון סיכון הישראלי - שם זיהו בטיקטוק צורך בקרב מנהלי ההשקעות להתקרב לדור היזמים על ידי הגברת הנוכחות במקום בו הם נמצאים בלאו הכי - הרשתות החברתיות.
בימים אלה טיקטוק משיקה בישראל את תכנית TikTok for startups, שנועדה לסייע למנהלים ואנשי השיווק להשתמש ברשת החברתית באופן שיטיב עם צרכיהם. בחברה בחנו במשך תקופה ארוכה את העבודה מול חברות ישראליות ומיפו את נקודות התורפה שלהן - כמו ההיכרות עם הזירה החדשה, התמצאות בשפה הטרנדית והעיצובית והמשאבים הנדרשים להפעלת חשבון טיקטוק.
התוכנית נועדה למלא את הפערים ואת החסמים שמקשיים על סטארט-אפים להגיע לקהלים חדשים, ולכן היא כוללת ליווי צמוד בשימוש בפלטפורמה ויצירת תכנים, הענקת שווי מדיה לתחילת פעילות והערכות ביצועים. התמיכה תימשך גם לאחר סיום התוכנית, כך מתחייבים בטיקטוק. כמו כן, לסטארט-אפים שישתתפו בתוכנית יפתח ערוץ ישיר לטיקטוק (TikTok for business), בו הם יקבלו הדרכה וליווי צמודים.
בימים האחרונים פורסם מטעם הרשת החברתית קול קורא לסטארט-אפים ישראלים בתחום המוצר הסופי לצרכן (B2C), ובטיקטוק שואפים שעד סוף השנה יהיו כמה עשרות חברות שישלימו את התוכנית. כחלק מהמיזם, בטיקטוק מעוניינים לשתף פעולה עם קרנות הון סיכון בישראל ולהציע להן לצרף את חברות הפורטפוליו שלהן. לדברי בכירים בחברה, כבר החלו מגעים עם קרנות רבות, בהן מבינים את הכוח שגלום ברשת החברתית לרתום את העוצמה לטובת חברות הפורטפוליו שלהן.
בישראל ניתן כבר לזהות סנוניות ראשונות לשימוש שסטארט-אפים עושים בטיקטוק כדי לפנות לקהלים חדשים. אקוויטי בי, סטארט-אפ ישראלי, מעניק תכניות מימון לעובדים בחברות הייטק שעוזבים את מקום העבודה שלהם ומעוניינים לרכוש את האופציות שעמדו לרשותם. לאחר השימוש בטיקטוק, בחברה הצליחו להוזיל את עלויות השיווק ולשפר את הקמפיינים שלהם.
אקוויטי בי הוא לא הסטארט־אפ היחיד שמסתייע בטיקטוק. גם בחברת guard.io, שמפתחת מוצר בתחום אבטחת מידע, מפרסמים בטיקטוק סרטונים המציגים את מגוון העובדים בחברה בשעות הבוקר: עובדת שנכנסת למשרדים עם כוס קפה ביד ומחשב ביד השנייה, העובד שאחראי על הזמנת ארוחת הצהריים בעבודה ועוד.
"העתיד הוא להבין את שפת הדור הצעיר"
בין קרנות ההון סיכון העולמיות שכבר פעילות בטיקטוק ניתן למנות את Index, Arra, Seb, ו-Redpoint. הסרטונים הפופלריים שמופיעים בחשבונות הטיקטוק של אותן קרנות זוכים לעשרות אלפי צפיות. בין היתר, הסרטונים מדמים סיטואציות שונות שיכולות להתרחש בתעשייה, ומטרתן למשוך את תשומת לב המשתמשים. כך לדוגמה, באחד הסרטונים שפורסמו בחשבון של רדפוינט ונצ’רס מצולם עובד שמשתף מסך עם הבוס שלו במהלך שיחת וידאו, כשהכותרת המלווה את הסרטון היא "איך אומרים לבוס שרוצים להתפטר". בסרטון אחר עובד מביע חשש בפני הבוס שלו לחזור לעבוד במשרדים בעקבות הקורונה, אך בה בעת חוגג במסיבות.
על פי נתוני החברה, תחום ה-VCTOK (השם שנקבע לסרטונים מתחום הון סיכון בטיקטוק) צומח בהתמדה ברשת החברתית. למשל, ההאשטאג #investor צבר מעל 1.2 מיליארד צפיות ו-@entrepreneur צבר למעלה מ-22 מיליארד צפיות. כך, באמצעות הטיקטוק, מנהלים בקרנות יכולים למצוא כישרונות חדשים, לאתר השקעות ולמשוך קהלים חדשים לחברות הפורטפוליו שלהן.
דני כהן, שותף מנהל בויולה ונצ’רס, קרן הון סיכון שפעילה ברשתות החברתיות, מסביר ששיתוף הפעולה עם טיקטוק הוא חשוב, בטח אם הדור הצעיר נמצא שם. "אנחנו מאמינים במיוחד בפוטנציאל של סטוריטלינג דרך סרטוני וידיאו קצרים, והעתיד הוא להבין את השפה של הדור הצעיר בפלטפורמה הזו, כדי למצוא את הדור הבא וההמשך של ההייטק", הוא סבור.
גם מרב מלובן, מנהלת שיווק בקרן ויולה, רואה בשיתוף פעולה עם טיקטוק כדרך פוטנציאלית להגיע ליזמים חדשים. "אם בעבר קרנות איתרו בעיקר בוגרי יחידות טכנולוגיה, היום אפשר למצוא לא מעט יזמים שהם אנשי מרקטינג ומכירות", אמרה. "לכן, אני חושבת שהם גם יותר פעילים ברשתות כמו טיקטוק. מדובר בפוטנציאל לבניית מותג גם בפני עובדי הסטארט-אפים שבהם השקענו. אנחנו מאמינים גם שהדור הצעיר של השותפים יוביל את זה".
בעולם ההייטק מבינים את היתרון בטיקטוק
לא רק קרנות הון סיכון נעזרות ברשת החברתית כדי להגיע לקהלים חדשים. רבים נוספים בעולם ההייטק רואים בטיקטוק שוק פוטנציאלי אדיר להצלחת חברות טכנולוגיה שונות. לחברות כמו פלייטיקה, מאנדיי, פייבר ו-וויקס יש כבר חשבונות ברשת החברתית הצומחת.
כך לדוגמה, לחברת וויקס יש כ-31 אלף עוקבים בחשבון הטיקטוק, והעמוד זוכה לכ-620 אלף לייקים. בחשבון הרשמי של החברה מתפרסמים טיפים לאתרים וליוצרי תוכן, כמו אלו שמופיעים בתוכנית הרשת שלה, The WixeCommerce Show, שעוסקת במגוון נושאים: אמון הגולשים ברשת, היתרונות באפליקציות לעסקים ועוד. כך פועלת החברה כדי למשוך כמה שיותר גולשים ועובדים בתחומים הרלוונטיים.
עידן סגל, האחראי על הסושיאל ועל הקידום האורגני ב-וויקס, סיפר על השימוש ברשת החברתית הפופולרית. "טיקטוק גורמת למותגים להתנהג כמו משפיענים", אמר סגל. "יש אנשים שחושבים שצריך עכשיו להביא צוותי הפקות וידיאו וזה יעלה יותר ויהיה יקר. בעיני, זה הפוך, טיקטוק מוזיל לנו את ההפקה. כדי שזה יהיה אותנטי ונכון זה לא צריך את העריכה הכי מקצועית".
עוד הוסיף סגל: "האלגוריתם של טיקטוק מרים כוכבים בין לילה כי הוא מזהה טרנדים. זה מחייב אותנו להיות דינמיים. הסרטונים הם יותר אותנטיים, אישיים וקצרים. אנחנו משנים את התפיסות שלנו תוך כדי תנועה".
לצד היתרונות של הרשת החברתית, חשוב לזכור שהפעילות ברשת החברתית לא חפה מביקורת. לאחרונה התפרסם תחקיר באתר באזפיד ניוז, בו עובדים הצהירו שמהנדסים סינים חדרו למידע של משתמשים אמריקאים. האם זה יפגע בחדירה של טיקטוק לשוק הייטק? ימים יגידו.